452

ויל דהנה בירידת הנשמה לעוה"ז, דכבי הילולא דמיא, שני ענינים בזה: א) תיקון הגוף ונפש החיונית וחלקו בעולם (וכמי"ש בסש"ב פל"ז). ב) עליי בנשמה עצמה, ע"י הירידה והעבודה בגוף.

וזהו ג"כ הסדר השווה לכל שהתוו במשנה (אבות ספ'"ה) בן חמש למקרא כו' למשנה כו' לתלמוד, ורק אח'כ בן י'"ח לחופה כי באופן זה הרי כשבא לכלל לרדוף (שהוא הוא ,טרדה גדולה" אשר בשו"ע אדמוה"ז דלקמן) בתיקון עוה"ז, שזהו בהיותו בן עשרים.

כי אז כבר קיים קשוט עצמך, כי הוא בתכלית השלימות, וכמובן ממ"ש בלקו"ת דייה

- ומ"ש שם ,ב' או ג' שנים", ייל דלצדדין קתני, ואליבי דשני הפי' בבן יח אם הוא ייח שלמות (תוד"ה בר כתובות ג, א) או בתחלת י'ח (רמב'ם הל' אישות פט'ו ה"ב, ועייג"כ טושו"ע אה"ע ס"א ס'ג ונ"כ) --

והא דעוד קודם לזה כבר אמרו רזל בן י"ג למצות, ייל דהוא תחלת העבודה, שהיא בהשייך לגופו ונפשו החיונית בלבד, בלי שייכות לחלקו בעולם, כי מעט מעט אגרשנו גו'.

אבל כיון שאין זה עיקר ענין המצות, לכן אינו נקרא מצוה מן המובחר, ובזה יומתק דיוק ל' השו"ע שם: והמקדים לישא בן י'ג מצוה מן המובחר, ולפירשיי הוא גם כשנה לפני זה, כי גם אז הוא מופלא סמוך לאיש ונדריו נדרים מז התורה.

והנה ע'י עבודה זו נעשה עלי' גם בהנשמה, והעלי' היא באין ערוך, מממלא כל עלמין לסוכייע. וההקדמה וההכנה לזה סיפר לנו ישעי' -- כידוע שכל המסופר בתנייך ומרז'"ל יש ללמוד בזה הוראה בעבודת ה' - בתיאור המרכבה ואראה את אד' גו' שרפים עומדים ממעל לו. וביאר רבינו הזקן (לקו"ת ד"ה ונקדשתי ס"ה) שמפני שעיקר תשוקתם להשיג בחי' סוכ"ע, שלמעלה משם אד', אדון על כולא ממכ"ע, ה"ה כאילו עומדים שם. והתשוקה והעבודה צ"ל לא בבחי' אהבה לבדה או בבחי' יראה לבדה כו', כ"א בהתכללות וחיבור כל המדות יחדיו, רבקה של שלש כו' של ארבע (תו"א פ' תולדות דייה מים רבים ס"ג) וע''י עבודה זו בעוה"ז דוקא עולים בנ"י בפו"מ לסוכ"ע, למעלה גם מן השרפים וכמרז"ל (חולין צא, ב), לעולם הא"ס. וזהו דהאי עלמא דוקא כבי הילולא דמיא