ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב

113

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

תשובה"⁵⁰ – בזמן עשיית החטא אין, לפי רצון התורה, אפשרות לתשובה.

ולכן מעשה עבירה אינו נחשב ל"דבר שיש לו מתירין", כי בשעת איסורו אין מקום ל"התירו". והאפשרות שעל ידי חזרה בתשובה זדונות נעשו לו כזכיות היא חידוש: התשובה, שנעשית מאוחר יותר, הופכת את הזדונות שנעשו לפני כן, לזכיות.

ו. תשובה – שינוי העבר

לפי זה יוצא, שבכך שבכוחה של התשובה לשנות את העבר – שה"זדונות" הקודמים ייהפכו "כזכיות"⁵¹ – יש חידוש לעומת ענינים אחרים בתורה המשפיעים גם "למפרע":

ענינים אחרים בתורה המשפיעים למפרע, אין זה שינוי ממשי⁵² של העבר, אלא, שמלכתחילה נעשה הדבר באופן המאפשר את ביטולו מעיקרו, כדלעיל, בדומה לעשיית דבר "על תנאי", שכאשר מקיימים את התנאי נקבע הדבר כעשוי למפרע, הרי הסיבה לכך שהתנאי משפיע על "למפרע" היא משום שמעשה זה נעשה מלכתחילה בתנאי זה⁵³.

לעומת זאת, התשובה צריכה להפוך לחלוטין את העבר⁵⁴: לפי העבר זהו

הערות

50. משנה סוף יומא (פה, ב).
51. שהרי אין הפירוש שנעשים כזכיות רק מכאן ולהבא, כ"א שנעשים זכיות למפרע, וכהמובא דהמקדש ע"מ שלא חטאה – וחטאה ועשתה אח"כ תשובה הנ"ל – ה"ז מקודשת (ראה צפע"נ על הרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב בסופה. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 198). וראה ביאור אדה"ז (הובא לעיל הערה 33) בטעם שנעשו כזכיות "הואיל ועי"ז בא לאה"ר זו". ומפורש בפרש"י יומא (פו, א ד"ה כאן מאהבה) שע"י תשובה מאהבה "נעקר עונו מתחלתו", וכש"כ בתשובה מאהבה גדולה ביותר – העושה את הזדונות לזכיות, שהיא אופן נעלה יותר בתשובה מאהבה (ראה בארוכה לקו"ש חי"ז שנסמן בהערה הנ"ל).
52. אף שגם בהם ישנו ענין מעין שינוי העבר, ולדוגמא בהתרת נדר שעכ"פ עד שהחכם מתיר את הנדר הי' אסור (ראה רא"ש נדרים נב, ב. ועוד) וכן בתנאי גם כשאומר מעכשיו (ראה הנסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 58 הערה 39. שם ע' 97 הערה 36. ח"ח [המתורגם] ע' 58 הערה *48).
53. וכן בהתרת נדרים, כנ"ל בפנים שהיא ע"י חרטה ופתח. וגם להדיעות שגם הפרת הבעל עוקרת את הנדר מעיקרו (ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הפרה ע' קיג ואילך. וש"נ. לקו"ש חכ"א ע' 325 הערה 45 ובשוה"ג שם), והרי הפרת הבעל אינה ע"י חרטה – מ"מ, מצד דין תורה ניתנה מלכתחילה האפשריות להפרה בעת עשיית הנדר (ע"ד הנ"ל בפנים ס"ה בנוגע לפדיון. אלא ששם פועל רק מכאן ולהבא), וע"ד הענין דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש דהקידושין נפקעין למפרע (כתובות ג, א. וש"נ). וראה עד"ז כלי יקר מטות ל, ג – אלא ששם כ' שמפני שהאשה ברשות הבעל או האב הוי כאלו נדרה על דעתם. ובנוגע להתרה מפרש ד"כל איש מישראל הוא ברשות ב"ד .. וכל נודר דומה כאלו התנה בשעת הנדר ע"מ שיסכימו הב"ד עמו". וראה ציונים לתורה להר"י ענגל כלל כג.
54. בצפע"נ על הרמב"ם שם מדמה הענין דנעקר עונו מתחלתו (ע"י תשובה מאהבה) לחכם עוקר את הנדר. וי"ל דכוונתו בזה היא רק לדרגת (אופן) העקירה (שנעקר למפרע), אבל איך פועלת התשובה את העקירה למפרע – בזה מעלה בתשובה על התרת חכם, כבפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.