תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א מאמרים

כמגדל דוד צוארך

רשימת העמודים (8) מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

טוכמגדל דוד צוארך

מים עליונים ומ"ת כו' גדול ה' ב' פירושים

תולדות

כמגדל דוד צוארך¹ בנוי לתלפיות² כו' וכמארז"ל ברכות פ"ד ד"ל א' תל שכל פיות פונים בו. כי הנה צואר זה הוא בהמ"ק וא' בכאן שני מעלות על בהמ"ק הא' שהוא כמגדל דוד, הב' שהוא בנוי לתלפיות כמשי"ת. וביאור הענין הנה ארז"ל בשני מה היו אומרים גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו⁴ ופרש"י בר"ה דל"א ע"א על מארז"ל ע"ש שחילק מעשיו³ כו' וז"ל הבדיל רקיע בין עליונים לתחתונים ונתעלה וישב במרום דוגמת שכנו בעירו והר קדשו ע"כ. ולהבין מה שתלה זב"ז היינו ענין ההבדלה של הרקיע דומה לשכנו בעירו כו', הנה מתחלה י"ל ענין ההבדלה דרקיע שהיתה בין מים למים ומבואר בדרז"ל שמתחלה הי' העולם מים במים⁵ כו' היינו שהי' מ"ת מעורבים במ"ע ואח"כ הבדיל ביניהם ע"י הרקיע מ"ע מעל לרקיע ומ"ת ירדו מתחת לרקיע כו'.

טזוביאור הדברים הנה מים הוא מקור כל מיני השפעות עונג כי המים מצמיחים כל מיני תענוג⁶ וכן באדם הנה מקור המים והלחלוחי' הרוחני' הוא במוח⁷ והוא מצמיח שכל ותענוג כי בשכל מלובש התענוג⁸ ולכן בהשכלת שכל חדש ימצא בה תענוג מורגש כו', ומקור המצמיח שניהם הוא הלחלוחי' הרוחני' שבמוח כו', וכ"ה למעלה הנה מקור הממשיך כל מיני עונג בעולמות נק' בשם מים, ויש ב' מיני מים כו', הא' בחי' מ"ע והוא מ"ש ונהר יוצא מעדן⁸ להשקות את הגן שבחי' עדן הוא מקור כל התענוגי' עליונים שבאצי', והוא מקור התענוג המלובש בח"ע דאצי' ע"ד מקור התענוג המלובש במוח ולחלוחית שבמוח האדם כו', ונהר הוא ההמשכה⁹ הנמשך בכל עולם האצי' עד שנמשך בגעה"ע להיות הנשמות נהנין מזיו השכינה¹¹ כו' וזהו בחי' מ"ע כו', ומה שנמשך מבריאה ליצי' להיות תענוג לנשמות בג"ע דיצי' וכן מיצי' לעשי' להיות תענוג לנשמות בג"ע דעשי'¹⁰ כ"ז נכלל בכל¹² מ"ת לגבי בחי' תענוג הנשמות שבגעה"ע כו', אך לגבי המשכות תענוג הגשמי' כ"ז נק' מ"ע כו', ומ"ת הוא בחי' מקור כל התענוגי' שבעולם העשי' הגשמי' המשפיע תענוג גשמי' כו'. והנה בתחלה קודם הבדלת הרקיע הי' בחי' מקור כל התענוגי' הגשמי' שבעולם העשי' הגשמי נכלל בבחי' התענוג הרוחני שבעולמות הרוחני' ולא הי' נבדל ממנו, נמצא שהי' הפסולת מעורב בטוב והטוב כו', אך אחר שאמר יהי רקיע¹³ אזי נתברר ונבדל התענוג גשמי מן הרוחני. והנה כמו עד"מ חביות יין¹⁴ המעורבת בשמרים כ"ז שלא נבדלו השמרים מן היין אז לא נגלה בהיין טוב טעמו והשמרים אינם נראים גסים כ"כ, אך כשעומדת זמן מה השמרים נבדלים מן היין ונופלים למטה והיין עומד על שמריו ועי"ז נגלה ביין טוב טעמו ובהשמרים נגלה גסותם בתכלית, כך למעלה ע"י הבדלת הרקיע נתעלו בחי' מ"ע יותר והיינו שנתגלה בהם גילוי אוא"ס בעילוי יזיותר ע"י הבדלת הפסולת מהם שהם תענוגי' הגשמי' כו' ומציאות תענוגי' הגשמי' ירדו למטה ונתגשמו ביותר כו', וזהו מ"ת בוכים¹⁵ כי מצד הריחוק גורם בהם תגבורת התשוקה לעלות לשרשם הקדום כו'. וזהו כוונת רש"י ז"ל הבדיל בין עליונים לתחתונים ונתעלה וישב במרום, והכוונה שע"י הבדלה הנ"ל נתגלה יותר במרום שהם מ"ע שנתגלה בהם אוא"ס בעילוי יותר כו', ומש"א אח"כ דוגמת שכנו בעירו כו' הכוונה שכמו שעשה הבדלה שיהי' עיקר גילוי במרום וכמא' ומושב יקרו בשמים ושכינת עוזו¹⁶ כו', כן בארץ גופא בחר לו מקום להיות עיקר שכינתו שם והוא בעירו והר קדשו כו'.

וביאור הענין יובן בהקדים מ"ש אי לך ארץ שמלכך נער כו' וכתי' אשריך ארץ שמלכך בן חורים (קהלת י"א¹⁷ ט"ז י"ז) הכוונה שבח"ל מקור ההשפעה הוא מבחי' נער שהוא בחי' מט"ט הנק' שרו ש"ע¹⁹ שהוא בבחי'²¹ ו"ק דיצי'²² שהכלי שבהם מוגבלים ומעלימים אור האלקי הבלתי מוגבל כו' וכמארז"ל נער הייתי גם זקנתי שרו ש"ע²⁰ אמרו כו', משא"כ בארץ ובירושלים ובהמ"ק שם מאיר מבחי' ו"ק דאצי'¹⁸ שגם הכלים שבהם בחי' אלקות²³ והם בלתי מוגבלים²⁴ כו', רק ששם גופא יש חילוקי מדרגו' באופן הגילוי דו"ק דאצי' והוא משארז"ל עשר קדושות הן²⁵ כו', וזהו אשריך ארץ שמלכך בן חורין²⁷ והוא בחי' ז"א דאצי'²⁶ הנק' בן חורין להיות²⁸ שורש התגלות' הוא מבחי' אימא עילאה בינה²⁹ דאצי' עולם החירות³⁰ כו' משא"כ בחו"ל א' אי לך ארץ שמלכך נער שמקבלי' מבחי' ו"ק דאצי' כמו שמתלבשי' בו"ק דיצי' הנק' מט"ט שנק' נער. והטעם לזה ידוע שיש אנפי רברבי יחואנפי זוטרי³¹ ועד"ז ההפרש בין גדול לקטן שהציור של האברים שיש בגדול הוא ממש בדוגמא זאת בקטן רק שבקטן האברי' קטנים ובגדול האברי' גדולים יותר, וכן ברוחני' הנפש אותן הכחות שישנם בגדול שהוא בחי' שכל ומדות אותם הבחי' ממש ישנם בקטן ג"כ רק שבקטן הם בתכלית הקטנות להשכיל דברים קטנים ביותר וממילא המדות הם לפ"ע השכל להתפעל מדברים קטנים, משא"כ בגדול נתגדל שכלו להשכיל דברים גדולים ביותר וממילא ההתפעלות שלו הוא ג"כ מדברים גדולים ביותר, נמצא שההפרש בין גדול לקטן הוא בענין הכלים הן בגשמי' הן ברוחני', אבל באור וחיות הרוחני' אין הפרש רק בענין ההעלם וגילוי שבגידול הכלים נתגלה החיות ביותר ובקטנות הכלים הוא בהעלם והעדר התפשטו' כו', אבל בעצם החיות אין שינוי כלל כו', כן למעלה בבחי' הכלים דאצי' שהם בחי' אלקות לכן בחי' התגלות אוא"ס בהם הוא בתכלית ההתגלות והתרחבות משא"כ בו"ק דיצי' שהם מוגבלים לכן התגלות אור האלקי בהם בבחי' צמצום והגבלה מאד.

וזהו ג"כ ענין אתוון בינונים ואתוון זעירין³² שאין נ"מ בעצם ציור האותיות רק בבחי' הקטנות וההגדלה, כן למעלה צירופי' ואותיות שנבראו בהם שו"א הם בתכלית ההעלם והסתר בתוך הנבראי' לכן נק' אתוון זעירין משא"כ בעולם האצי' שהאותיות הנק' בשם כלים³³ אינם מלובשי' בבחי' העלם והסתר לכן נק' בשם אתוון בינוני' כו'. והנה ידוע שמבחי' ההגדלות³⁴ הכלים נמשך בחי' חסד ורחמים, עד"מ הגדול בדעת מלא רחמים וסובל ההיפוך ואינו מתפעל ברוגז, משא"כ הקטן בדעת הוא מלא רוגז והיינו מפני צמצום האור וחיות שבו גורם צמצומי' ודינים גם בבחי' ההשפעה לזולתו, משא"כ כשהאור וחיות שם הוא בו בהתרחבות גורם המשכת השפע בהתרחבות גם לזולתו, לכן אמר אשריך ארץ כו' שמלכך בן חורין שבארץ הוא מקור החסד וטוב ע"ש שמקבלת מבחי' גדולת³⁵ הכלים שבאצי' כו' משא"כ בחו"ל שמקבלת מבחי' הכלים דיצי' לכן ההשפעה באה בבחי' דינים וצמצומים כו'. ולזה אמר דוגמת שכנו בעירו והר קדשו, שכמו שיש הפרש בין מ"ע למ"ת שבמ"ע הוא התגלות אוא"ס שהוא בחי' ש' הוי', משא"כ בבחי' מ"ת מוסתר אור האלקי בתכלית ע"י ריבוי צמצומים דש' אלקי', כן יש הפרש זה בין השראתו בחו"ל שהוא בתכלית הצמצום וההסתר שהוא בבחי' ההתלבשות בשם אלקי' כו', ולכן ההנהגה שם בדרך הטבע, משא"כ בעירו והר קדשו הוא התגלות ש' הוי' ובלתי הסתר בשם אלקי' כו', לכן שם הוא מקום גילוי אותות ומופתים שלמעלה מן הטבע כמו אש שלמעלה ע"ג המזבח³⁶ ומקום הארון אינו מן המדה³⁷ כו', וזהו שהיו אומרים בשני יטגדול הוי' ומהולל כו' בעיר אלקינו היינו שהתגלות ש' הוי' כמ"ש בבחי' א"ס שנק' גדול הוא בעיר אלקינו דייקא כו'.

והנה זהו פי' א' בפסוק הנ"ל דגדול הוי', והנה יש פי' ב' בפסוק הנ"ל והוא משארז"ל אימתי גדול³⁸ כשהוא בעיר אלקינו כו' דלפ"ז משמעו דשם הוי' מצד עצמו אינו עדיין בבחי' גדול רק כשהוא בעיר אלקינו אז נעשה גדול וכ"ה בזה"ק ויקרא ד"ה א' דמלכא בלא מטרוניתא לא³⁹ הוא מלכא ולאו הוא גדול כו'. ולהבין ענין זה יש להקדים ענין מה שמצינו במרע"ה שהי' כבד פה וכבד לשון⁴⁰ וידוע שזהו מצד יתרון מעלתו בבחי' ביטול דמ"ה דחכ' בעצם ולכן לא הי' יכול להשפיל א"ע בבחי' דבור וא"כ מה זה שמצינו אח"כ שבשעת מ"ת זכה לדבור נחשב לו זה ליתרון מעלה כיון שהוא ירידה והשפלה להלביש א"ע בדבור. ועוד י"ל המאמר ומתלמידי יותר מכולם⁴¹ האיך יתכן שהרב המשפיע יקבל מן התלמיד המקבל ממנו כו'. אך באמת הנה אנו רואים שכאשר ידבר החכם איזו חכ' עמוקה בדבור שיתוסף לו⁴² בשעת מעשה חדשות ממקור החכ' כו', והטעם לזה כי שרש אותיות הדבור אינם נמשכי' מן המוצאות רק עצם שרשם הוא מבחי' מקור החכ'⁴³ שלמעלה מבחי' גילוי החכ' מאין⁴⁴ כו'. ועתה יובן ענין הנ"ל במשה כי אע"פ שמתחלה הי' במעלה גבוה בחי' מ"ה דחכ' ולכן הי' כבד פה אך אח"כ זכה למעלה יותר גבוה שזכה למקור החכ' שממנו תמצא החכ' מאין כו' ולכן הי' בכחו להשפיל א"ע בדבור הנמשך ממקור החכ' כו'. וזהו הטעם דמתלמידי יותר מכולם, כי ע"י דבורו לתלמידו מעורר מקור חכמתו להתגלות בשכלו בשעת מעשה ולכן ניתוסף לו חדשות בעילוי יותר ממה שהשכיל בתחלה כו'. ועתה יובן ענין אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו, כי הנה ידוע שהאותיות נק' אבנים⁴⁵ וצירופי האותיות נק' בשם בתים ועיר אלקינו הוא מקור כל הצירופי' שהוא בחי' המל' מקור הדבור⁴⁶, וזהו גדול הוי' שבחי' ש' הוי' הוא בחי' המדות דאצי' כמ"ש מקבלי' המוחי' דח"ע, והנה נא' אני הוי' הוא שמי⁴⁷ שהוא בחי' שם בלבד לגבי עצמות המאציל ונמשך בבחי' צמצום מעצמות כהמאציל ולכן האות ראשונה דש' הוי' הוא היו"ד שמורה על בחי' הצמצום⁴⁸ והיינו הצמצום מעצמות המאציל בח"ע כו', אך ע"י היחוד דהוי' בבחי' המל' דאצי' ניתוסף אורות בש' הוי' עצמו מעצמות המאציל, והטעם לזה להיות כי עיקר כוונת המאציל בבחי' אצי' הי"ס באו"כ הי' כדי שיומשך על ידם בבחי' המל' דאצי' בכדי להיות לו דירה בתחתוני'⁴⁹ כו' לזאת כאשר נעשה כן נשלם כוונה הפנימי' ועי"ז מתגלה עונג הפנימי המלובש במקור ח"ע הנק' ח"ס ומתגלה להאיר בתוס' אור בח"ע כו' וכענין מתלמידי יותר מכולם כנ"ל. ובחי' זאת נק' אתוון רברבין⁵⁰ כו', ואז נק' ש' הוי' בחי' גדול ע"ש שנמשכים בו בחי' מוחין דגדלות האמיתי' שלמעלה מבחי' הצמצום דח"ע כו', וע' בסידור בענין קי"ס⁵¹ במא' ששת ימים השני בענין המעיין בע"ח יראה כו' יעו"ש.

ועם כל הנ"ל יובן ענין כמגדל דוד צוארך כי הנה הצואר יש בו ג' בחי' שר המשקים ושר הטבחים ושר האופי', שר המשקים בקדושה הוא בבחי' התורה שנק' מים ויין שהוא העיון בפנימי' התו' וחיצוני' התו'⁵² עד שיוקלט בלבבו כו', ושר הטבחי' הוא בחי' אהבה ברשפי אש⁵³ שהוא בחי' מס"נ בק"ש ותפלה ועש"ז נק' עיקר הצואר כי צואר אותיות רצוא⁵⁴ כו', ושר האופים הוא בחי' דיבור דתורה⁵⁵ כו', וכ"ז הי' בבהמ"ק שהי' ענין ניסוך המים וניסוך היין כו' וקרבנות כו' ולחה"פ ושתי הלחם כו', ועי"ז נעשה בחי' חיבור סוכ"ע שהוא בחי' אתוון רברבין שהוא בחי' הגילוי שלמעלה מן הח"ע בבחי' ח"ע ומל' דאצי' וכנ"ל, וזהו כמגדל דוד צוארך כי דוד הוא בחי' המל'⁵⁶ דאצי' ונק' מגדל ע"ש שהוא פועל מקור הגדולה וההמשכה בש' הוי' כנ"ל בענין אימתי גדול, ולכן אמר שגם בהמ"ק שלמטה שהוא בחי' צואר דכנ"י הוא כמו מגדל דוד העליון שהוא פועל המשכת מקור הגדולה בשם הוי' ע"י העבודות שהיו עובדים בקרבנות וניסוך המים כו' כנ"ל, ואח"כ אמר מעלה יותר גדולה על בהמ"ק שהוא בנוי לתלפיות, תל שכל פיות פונים בו כו', הנה הטעם שארז"ל שכאו"א יכוין את לבו כנגד בית קה"ק⁵⁷ כאהיינו להיות כי ענין התפלה הוא התעוררות רצה"ע שלמעלה אפי' ממקור החכ'⁵⁸, ולכן יוכל להפך ממות לחיים כי אעפ"י שנמדד ע"פ משפט התו' כו' יוכל ע"י התפלה להתהפך לחיים, והיינו כי עצם הרצון הוא אין טעם לרצון⁵⁹ אפי' טעם הכמוס שהוא מקור הטעם לא יכיל אותו, ולכן כאשר יתעורר הרצון יהפך הכל וכמא' מחוק ברחמיך הרבים⁶⁰ כו', ולכן נק' התפלה בקשת הרחמים שהוא התעוררות ר"ר מעצם הרצון. וז"ע סמיכת גאולה לתפלה⁶¹, כי מס"נ שבק"ש עולה לעצמות הרצון ועי"ז מעוררי' שפע עצמות הרצון להיות נמשך ביחוד העליון הנק' גואל, וצריך להסמיכו לבחי' המל' דאצי' הנק' תפלה⁶² בכדי שיהי' ההיפוך למטה בצירופי' ואותיות הנמשכי' במדת המלוכה להפך ממות לחיים בפו"מ.

וזהו עיקר אתוון רברבין שהוא המשכת האותיות שבעצמי' הרצון שלמעלה ממקור החכ', ועז"נ ג"כ ולגדולתו אין חקר⁶³ כו', והנה עיקר התגלו' עצמות הרצון הוא בבחי' הבינה דאצי' כידוע דהתגלות ע"י הוא בבינה⁶⁴ כו', ולכן נק' הבינה פום ממלל רברבן⁶⁵ שהוא ממשיך בחי' אתוון רברבין שבעצמות הכתר, ולכן צריך לכוין תפלתו נגד קדה"ק שהוא ג"כ בבחי'⁶⁶ הבנה⁶⁷ כידוע, וז"ע בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים אליו שהוא קיבוץ כל הפיות ע"י ביטול רצון שמתאחדים כולם ונכללי' בבחי' פה העליון הנק' פום ממלל רברבן כנ"ל ועי"ז פועלים המשכת הרצון כו'. והנה מעלה זאת נכלל ג"כ בבחי' מגדל דוד כי ענין המגדל הוא הבולט למעלה מן החומה כו', כך למעלה יש בחי' ממכ"ע והוא השפע המתלבשת בבחי' כלים ואותיות ונק' עיר אלקינו כו' ושרש ומקור השפע זאת הוא מבחי' ח"ע דאצי' כו', אך בחי' המקיפי' הוא נק' בחי' חומה לעיר כו' והוא בחי' מקור דח"ע כו' שמאיר בבחי' מקיפי', אך המגדל הוא למעלה מן החומה, ולמעלה הוא בחי' המשכת עצמות הרצון שלמעלה אפי' ממקור החכ' שבזה מלובש אור העצמות שלמעלה מבחי' סובב כו', וזהו כמגדל דוד שהצואר שהוא בבחי' בהמ"ק מגיע בבחי' מגדל דוד שהוא אור העצמות שלמעלה מסובב וממלא כו'.

כבואח"כ א' אלף המגן⁶⁸ תלוי עליו כל שלטי הגבורים, כי הנה שלטי הגבורים הם אותם הגבורים הכובשים את יצרם כו' וכמארז"ל איזהו גבור⁶⁹ כו' ונק' גבורי כח⁷⁰ שהתגברות זאת נמשך מבחי' כח מ"ה דחכ'⁷¹, והנה ע"י שכובשים את יצרם גורם למעלה ג"כ בחי' המשכת הרצון ורחמים לכבוש את הכעס וכמא' יה"ר⁷² מלפניך⁷³ שיכבשו רחמי את כעסי כו', וזהו אלף המגן תלוי עליו כי מגן הוא בעולם הבריאה הנמשך מש' הוי' דאצי' ע"י פרסא המפסיק⁷⁴ שזהו ענין כי שמש ומגן⁷⁵ הוי' אלקי', ומ"ש אלף המגן כי בעולם הבריאה המספר הוא אלף בגי' אל שדי⁷⁶ במילואו עם הכולל שמאיר שם הנ"ל בעולם הבריאה⁷⁷ והוא נמשך מבחי' שם אל שבדיקנא כמבואר באד"ר⁷⁸, ולכן נאמר ג"כ בה"ר דרביעא על אלף טורין⁷⁹ שהוא ג"כ ירידת המל' דאצי' בעולם הבריאה שהוא מספר אלף, ולזה א' שכל אלף המגן עיקר קיומם הוא מבחי' בהמ"ק הנ"ל ששם המשכות הרצה"ע וכו'. וזהו ג"כ כל שלטי הגבורים, כי הכח לכבוש את יצרם הוא ג"כ נמשך מלמעלה כמא' אלו⁸⁰ הקב"ה עוזרו⁸¹ לא הוי יכול לו כו', וזהו ג"כ מצד המשכת עצמי' הרצון כו'.

הערות

עמוד טו

1. כמגדל דוד צוארך : אודות מאמר זה כותב כ"ק אדמו"ר בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש : ”מים עליונים ומ"ת כו' גדול ה' ב' פירושים". מאמר זה נדפס גם בסה"מ תר"ל ע' כד . והוא הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ משבת פ' במדבר לאחר סעודה שלישית שנת תרי"ב עם איזה תיקונים מכ"ק אדמו"ר מהר"ש. למאמר זה ראה אוה"ת שה"ש ח"ב ס"ע תיא ואילך. ע' תטז ואילך. (יהל אור) תהלים ע' קעט ואילך. מאמר זה נדפס כאן ע"פ הנרשם בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ושם: ”תולדות". בבוך זה 2208 לא נרשם מאמר זה. ולהעיר ממכתב של כ"ק אדמו"ר מהר"ש מ”יום ה' ך"ז מ"ח תרום לפ"ק מאנטרעאוקס נדפס באג"ק שלו מהדורת תשס"ב ע' קיא ואילך. ואולי לא נאמר בליובאוויטש. וראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין ענין ר"ח הערה 1.
2. כמגדל דוד. . לתלפיות : שה"ש ד, ד.
4. גדול. . בעיר אלקינו הר קדשו : תהלים מח, ב [סיום הכתוב הובא בסוף מס' תמיד].
3. בשני. . שחילק מעשיו : ר"ה לא, א.
5. שמתחלה הי' העולם מים במים : ראה ב"ר פ"ה, ב. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 90. (בחלק ההנחות) שם על יד הערה 112. ד"ה ושאבתם מים על יד הערה 68. שה"א נג, ב הערה 16.
א. קה"ת תש"ז — ברשימת מאמרי תר"ל — ע' 31.
ב. נאמר בפ' תולדות ועוה"פ בפ' תצוה.
ג. יודפס בע"ה בדרושיו בפלח הרמון במדבר.
ד. כ"ה בגוכתי"ק.

עמוד טז

6. כי המים מצמיחים כל מיני תענוג : ראה תניא פ"א. סידור שבהערה הבאה. המשך וככה תרל"ז פ"נ.
7. מקור המים והלחלוחי' הרוחני' הוא במוח : ראה תניא פ"ג ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. סידור כוונת המקוה קנו, א.
8. בשכל מלובש התענוג : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מצה זו ובהערה 49.
8. ונהר יוצא מעדן : בראשית ב, י.
9. ונהר הוא ההמשכה : ראה גם מאמר ד"ה להבין וכו' האותות והמופתים תקס"ה נדפס בתו"ח שמות ח"א לו, ג ובהערה 11.
11. נהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
10. בגעה"ע. . מבריאה. . בג"ע דיצי'. . בג"ע דעשי' : ראה תו"א מקץ לב, ד. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קכג. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רב ובהנסמן שם ס"ע א'רעט ואילך. אוה"ת שה"ש כרך ג' ע' א'יז. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים על יד הערה 45.
12. בכל : וכ"ה בבוך 1139 קפא, סע"ב (בהנחת ר' הלל — שכנראה ממנו הועתק). בסה"מ תר"ל כאן ע' כה: בכלל. ובהערה לשם: בכת"י כתוב: בכל. בבוך 744 (הנחת ר' הלל): בכלל.
13. יהי רקיע : בראשית א, ו. ראה גם אמ"ב שער הק"ש פ"ב. אוה"ת תהלים כאן ע' קפ. סה"מ תרכ"ו ע' כ. ע' לג. וע' נח. תרל"ד ע' רנא. המשך מים רבים תרל"ו פק"ל. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 91. (בחלק ההנחות) שם על יד הערה 113.
14. עד"מ חביות יין : ראה גם לקו"ת שלח מב, ב.

עמוד יז

15. מ"ת בוכים : ראה ת"ז ת"ה (יט, ב). הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קג. שמות ח"א ריש ע' לו.
16. ומושב יקרו. . עוזו : ע"פ תפלת עלינו.
17. י"א : כנצ"ל: י'.
19. נער. . שרו ש"ע : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
21. מט"ט. . בבחי' : בסה"מ תר"ל: מט"ט. . בחי'. אבל כ"ה בבוך 234 (שממנו נדפס). ובבוך 1139 הנ"ל.
22. מט"ט. . דיצי' : ראה ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ו. תו"ח בא ח"א צח, ריש ע"ב ובהערה 85.
20. מט"ט הנק' שרו ש"ע : ראה גם לעיל מאמר ד"ה לה"ע ר"ח ובהערה 39.
18. שבח"ל. . מט"ט. . ו"ק דיצי'. . בארץ. . ו"ק דאצי' : באוה"ת כאן רס"ה מציין: במג"ע ר"י רי"ח. ראה גם לקמן הערה 24.
23. דאצי' שגם הכלים. . אלקות : ראה אגה"ק ס"כ. אוה"ת ויצא ע' 364.
24. דאצי' שגם הכלים. . בלתי מוגבלים : ראה סה"מ תרל"ג ח"ב ס"ע תלד ואילך. וש"נ. תרמ"ג ע' קיח ואילך. וראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה פ"ד. וש"נ. ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו ובהערה 114.
25. עשר קדושות הן : כלים פ"א, מ"ו. ראה לקו"ש תרומה כרך לא ע' 149 ואילך. וש"נ.
27. חורין : בהכתוב וכן הובא לעיל: חורים. אבל כ"ה בכ"מ — ראה זהר לך צה, ב. אוה"ת כאן. פלח הרמון אמור ע' שעא.
26. בן חורין. . ז"א דאצי' : ראה זהר לך צה, ב. אוה"ת ואתחנן ע' צ. ס"ע קכט ואילך.
28. להיות : בסה"מ תר"ל ליתא. אבל כ"ה בביכלאך הנ"ל.
29. אימא עילאה בינה : ראה ע"ח שער או"א שי"ד, פ"ח.
30. בינה. . עולם החירות : ראה מאו"א מערכת דרור אות יג וביאיר נתיב שם. לקו"ת מסעי צ, א. ר"ה ס, ב.

עמוד יח

31. אנפי רברבי ואנפי זוטרי : ראה חגיגה יג, ב. הנסמן בתו"ח משפטים ח"ב רפז, ג.
32. אתוון בינונים ואתוון זעירין : ראה מאו"א מערכת אות סנ"ב נעתק לקמן בהמשך זאת חנוכת המזבח פכ"א. אוה"ת שה"ש ח"ב ס"ע תיא ואילך.
33. שהאותיות הנק' בשם כלים : ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"א. שהיחוה"א ספ"ד. שע"ת לח, ב הערה 13. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א.
34. ההגדלות : בבוך 744: ההגדלת.
35. גדולת : שם: גדלות.
36. אש שלמעלה ע"ג המזבח : תו"כ ויקרא א, ז. יומא כא, ב.
37. ומקום הארון אינו מן המדה : יומא כא, א.

עמוד יט

38. אימתי גדול : ראה זהר פקודי רלה, א. ויקרא ה, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' פ. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ס"ע ר. וש"נ.
39. לא : אוצ"ל: לאו.
40. במרע"ה שהי' כבד פה וכבד לשון : שמות ד, י. ראה גם סידור שער בהמ"ז קי, סע"א ואילך. תו"א שמות נב, ב ואילך. תו"ח שמות ח"א מז, ד ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלב ואילך. אוה"ת יתרו ע' תשפג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' עח.
41. ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לקמן המשך מצה זו פי"ז ובהערה 538.
42. שכאשר ידבר החכם. . שיתוסף לו : ראה ביאוה"ז פינחס קיג, ב ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תלד. תו"ח שמות ח"א מז, ג. וש"נ. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שמ. וש"נ. לקמן המשך מצה זו פי"ז ובהערה 537. סה"מ מלוקט ו' ע' פא.
43. שרש אותיות הדבור. . מקור החכ' : ראה אגה"ק ס"ה.
44. גילוי החכ' מאין : איוב כח, יב.
45. שהאותיות נק' אבנים : ראה ס"י פ"ד, מי"ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקלב. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח פי"ד ואילך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מזבח אדמה על יד הערה 35 ואילך.
46. המל'. . הדבור : ראה זהר לך פו, ב. ע"ח שער מוחין דצלם שכ"ג, ספ"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפב. וש"נ.
47. אני הוי' הוא שמי : ישעי' מב, ח.

עמוד כ

48. היו"ד. . הצמצום : ראה אגה"ת פ"ד. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
49. להיות לו דירה בתחתוני' : ראה לקמן המשך מצה זו ספנ"ט הערה 1693.
50. אתוון רברבין : נסמן לעיל בהערה 32.
51. בסידור בענין קי"ס : שער חג המצות רפט, ג.
52. שר המשקים. . מים ויין. . בפנימי'. . וחיצוני' התו' : ראה תו"ח לך צא, ג. מאמרי אדה"א בראשית ע' תפא. תו"א תו"א ויחי קב, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' פא ואילך. ע' צ ואילך.
53. ושר הטבחי'. . אהבה ברשפי אש : ראה תו"א שם. מאמרי אדה"ז שם ע' פב וע' צא. מאמרי אדה"א שם ע' תפב.
54. צואר אותיות רצוא : ראה לקו"ת להאריז"ל פ' עקב ע"פ ארץ חטה. אוה"ת בראשית כרך ג ע' 966. שבועות ע' קכב. שה"ש ח"ב ע' תח. סה"מ תרל"ח ריש ע' שפג.
55. ושר האופים. . דיבור דתורה : ראה תו"א ומאמרי אדה"ז שם. מאמרי אדה"א שם ע' תפד ואילך.
56. דוד. . המל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ד מערכת דוד. הנסמן המאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקט.
57. שכאו"א יכוין. . קה"ק : ברכות ל, א. שו"ע אדה"ז הל' תפלה ר"ס צד.

עמוד כא

58. התפלה הוא התעוררות רצה"ע. . החכ' : ראה לקו"ת שה"ש מג, ג. תו"א מקץ מב, ב. מג, סע"א ואילך. סידור שער החנוכה רעג, ב ואילך. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח רפכ"ב.
59. אין טעם לרצון : ראה של"ה ד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כא. וש"נ. תו"ח בא ח"א פט, ד. וש"נ.
60. מחוק ברחמיך הרבים : נוסח רבש"ע בק"ש שעהמ"ט.
61. סמיכת גאולה לתפלה : ברכות ט, ב.
62. המל'. . תפלה : ראה פע"ח שער התפלה בתחלתו. סה"מ תרל"ח ע' מג. וש"נ.
63. ולגדולתו אין חקר : תהלים קמה, ג.
64. דהתגלות ע"י הוא בבינה : ראה זהר קרח קעח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ד. וש"נ. תו"ח לך פא, ב. ביאוה"ז להצ"צ אחרי ע' שסד.
65. הבינה פום ממלל רברבן : דניאל ז, ח. כ [ושם: ופם]. ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"ג. מאו"א מערכת פה אות ב וביאיר נתיב שם.
66. קדה"ק. . בבחי' הבינה : ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב פ' יתרו ע' תשפד. לקמן המשך מצה זו ספט"ז.
67. הבנה : בבוך 744: הבינה.

עמוד כב

68. אלף המגן : המשך הכתוב כמגדל דוד צוארך.
69. איזהו גבור : אבות פ"ד, מ"א.
70. גבורי כח : תהלים קג, כ.
71. כח מ"ה דחכ' : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 39. הנחה ד"ה וירא העם וינועו על יד הערה 66.
72. יה"ר מלפניך שיכבשו : ע"פ ברכות ז, א.
73. מלפניך : בבוך 984 (בהנחת ר' הלל): נרשם סימן מחיקה על תיבה זו.
74. הבריאה. . דאצי'. . פרסא המפסיק : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
75. כי שמש ומגן : תהלים פד, יב. ראה שהיחוה"א רפ"ד. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע ש ואילך.
76. אלף בגי' אל שדי : ראה מבו"ש ש"ג ח"ב פט"ו. לקו"ת להאריז"ל דברים (עה"פ יוסף ה'). מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרנא. תו"א חנוכה מא, ב. אוה"ת וארא ריש ע' קנה.
77. אל שדי. . בעולם הבריאה : שם. פע"ח שער הק"ש פ"א.
78. שם אל שבדיקנא כמבואר באד"ר : ראה זהר נשא קלא, ב.
79. בה"ר דרביעא על אלף טורין : ראה זהר בראשית יח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' יב.
80. אלו : וכ"ה בבוך 243. ובבוך 1139. בסה"מ תר"ל: לולא. בבוך 744: אילולא.
81. אלו הקב"ה עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ אר"א וכו' ת"ח מרבים ‹ דש סה"מ תר"ם ח"א ע' טז
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ את חג המצות תשמור ‹ תצב סה"מ תר"ם ח"א ע' טז