שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יא ג'תשמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
א ראי' מוכחת ווערט פון זיי געבראכט ממרז"ל (יומא כא, א) מקום ארון אינו מן המדה , אף על פי וואס ער האט געמוזט זיין כציווי השי"ת אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו וקומתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תוכן עבודת יוהכ"פ, שהכה"ג נכנס כשליח כל ישראל להקטיר קטורת לפני ולפנים, היא כניסת פנימיות דכ"א מישראל במקום המקודש ולפני ולפנים שבעולם, שבו שורה ומתאחד קדושת ה' (שלכן מקום הארון אינו מן המדה , לפי שבו האיר ונתגלה בחי' שלמעלה מן המקום במקום הגשמי דקודש הקדשים),
59 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מדה" , אַז אע"פ וואָס דער ארון מוז זיין מדוד (בסדר מסודר) בארכו רחבו וקומתו פונדעסטוועגן איז ער "אינו מן המדה" (למעלה מסדר).
127 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו החילוק בין קדושת קדה"ק עצמו וקדושת הדביר, דקדושת קדה"ק היא למעלה מאותיות שם הוי', כי "אות" היא כלי המגביל את האור שבו, ואילו קדושת קדה"ק היא למעלה מגדר גבול [שלכן מצינו שבקדש הקדשים "מקום ארון אינו מן המדה" , וכמשנ"ת במ"א שזהו ענין של "נמנע הנמנעות", חיבור של למעלה ממקום ומקום ]:
70 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"אנכי מי שאנכי דלא אתרמיז לא בשום אות וקוץ", כלומר, שהוא נעלה לא רק מגילוי "אלקים בגימטריא הטבע", אלא גם נעלה מגילוי הוי' שלמעלה מהטבע; הוא אינו מוגבל בשום הגבלות, לא בהגבלה של טבע ולא בהגבלה של למעלה מהטבע, שלכן הוא יכול לאחד אותם יחדיו (הגילוי של "אנכי" היה בקדשי קדשים – שם היה מצד אחד מקום הארון אינו מן המדה , ובה
21 יומא כא, א וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפרט בקדשי־קדשים (עיקר בית המקדש) בו היה "מקום הארון אינו מן המדה" (היינו שאף שלארון היתה מדה של "אמתים וחצי וגו'", לא היה תופס הארון מקום במדידת עשרים האמות של קדשי קדשים), שם התבטא בגילוי כח עצמותו ית', שדוקא הוא יכול לחבר את שתי ההפכים של מקום ובלי מקום .
25 יומא כא, א וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"מקום הארון" שהיה מדוד ומוגבל במדת הארון על פי תורה – "אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו" – היה הוא עצמו "אינו מן המדה" , לא תפס מקום כלל בקדשי הקדשים; היה כאן חיבור של "מקום" עם בלי מקום כאחד.
19 יומא כא, א וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
3 ראה יומא כא, א (וש"נ) שמקום הארון אינו מן המדה :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זהו דבר שהוא "נמנע הנמנעות", כמו הנס של "מקום ארון אינו מן המדה" , שהיו בו שני הפכים בבת־אחת:
36 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הקדשים (הדרגה השלישית), כי באמצעותו נתגלתה בחינת התורה הנעלית מן הבריאה – "מקום הארון" כפי שהוא "אינו מן המדה" – ושם נראתה "אחדות הקב"ה" בגלוי.
51 יומא כא, א. ב"ב צט, ב. וראה יומא שם שהיא במדרי' אחרת מהי' נסים שבביהמ"ק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
א) בארון (התורה) היתה אלקות בגלוי, "מקום הארון אינו מן המדה" – נראה היה בגלוי שהמציאות של המקום הגשמי של הארון היא אלקות, שהוא "נמנע הנמנעות", מדה מדויקת דוקא של אמתים וחצי וגו', וביחד עם זאת אינו מן המדה – וזוהי מעלת האיחוד המתבצע באמצעות התורה, כנ"ל.
38 יומא כא, א. מגילה י, ב. ב"ב צט, א. וראה לקו"ש חי"א ע' 319 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בקדש הקדשים – מקום הארון אינו מן המדה .
64 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
רק על ידי ה"מדידה" של עצמות אין סוף ברוך הוא, אפשר חיבור של "גבול" עם "בלי גבול", בדומה לענין של "מקום ארון אינו מן המדה" :
26 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ראו בעיני בשר, שהמקום הגשמי מתבטל כלפי האלקות שלמעלה מן המקום , עד כדי כך שהמקום עצמו נעשה מעל למהות של מקום , כדברי חז"ל "מקום ארון אינו מן המדה" .
27 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מדוע שונה הנס של הנר המערבי משאר "עשרה נסים (אשר) נעשו לאבותינו בבית המקדש" , שדוקא נס זה הוא עדות "שהשכינה שורה בישראל"?
45 אבות פ"ה מ"ה. יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על הארון אומרים חז"ל "מקום ארון אינו מן המדה" , וזהו חיבור של שני ניגודים בבת אחת:
41 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפי שראו זאת בגלוי בארון – ששם היה עיקר המשכן, מנוחת השכינה – ש"מקום ארון אינו מן המדה" [=הארון לא הפחית ממידת החלל של קודש הקדשים].
56 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יוצא מכך, שבענין קרבן התמיד נוצר חיבור בין שני ניגודים – "תמיד", שאיננו זמן מוגדר, ו"במועדו" – ההשראה "נמשכת" במועד ובזמן מסויים.
49 להעיר מחיבור ב' ההפכים במקום , ד"מקום ארון אינו מן המדה" (יומא כא, א), אף שהוצרך להיות בדיוק "אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו גו'" (תרומה כה, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הקדושה של קדש הקדשים, ששם היה גילוי של עצמותו, יתברך, של נמנע הנמנעות במקום , כך שמקום הארון אינו מן המדה , היא מעל ומעבר, ללא השוואה כלל אל שאר חלקי המקדש, הנעלית לגמרי ממושג מוגבל של מעלה ומטה – קדושה נעלית כזו אינה יכולה להתבטא, ואפילו ברמז ובמשל, בגובה של מקום גשמי, שהוא מדוד ומוגבל.
46 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשי"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שייכותם של הלוחות – אותיות החקיקה – לקדשי קדשים, מובנת, שהרי "מקום ארון – שבקדשי קדשים – אינו מן המדה" , היינו, שעם היותו מקום מוגבל, כמ"ש "אמתים וחצי ארכו וגו'", מ"מ, המקום עצמו הי' למעלה מן המקום ,
1017 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו מקום הארון אינו מן המדה , דאף שהארון הי' מוגבל בארכו ברחבו ובקומתו, וכמו"כ מקום קדה"ק הי' מוגבל בארכו ברחבו ובקומתו, מ"מ, מקום הארון אינו מן המדה .
40 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ודעה הב' שהיא הדיעה המקובלת, שלא זו בלבד שהנביא הי' מוכשר להנבואה, אלא שהי' מתעצם ומתאחד עמה, וראי' לדבר , שהרי אמרו רז"ל אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, דאף שמצד הנבואה עצמה צ"ל סגנון אחד, מ"מ היו מתנבאים בשני סגנונות, והוא לפי שהנביא הי' מתעצם עם הנבואה, ומצד הנביאים הרי הסגנון שלהם שונה זה מזה, ולכן אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וכמו"כ בבית המקדש, הנה מקום המקדש הי' מתאחד עם הגילויים, דמצד זה שהוא ית' כל יכול, הנה לא זו בלבד שנתגלה במקום המקדש, אלא עוד זאת, שגם נתאחד ונתעצם עם מקום המקדש, וראי' לדבר , מזה שמקום הארון אינו מן המדה , היינו, שמקום הארון הי' לא רק מקום מוכשר שיהי' בתוכו הארון , אלא שהארון פעל על המקום בפנימיותו שיהי' אינו מן המדה .
35 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם, עי"ז שמקשרים גליא וסתים שבנשמה, שזהו"ע תפלה בציבור, ומקשרים גליא וסתים דתורה, היינו, שגם בגליא דתורה פועלים שיהי' באופן ש"אינו מן המדה" , וגם בפנימיות התורה פועלים שיומשך ויתגלה בשכל אנושי – אזי פועלים גם ההתקשרות דגליא וסתים דקוב"ה, שיהי' "לבא לפומא גליא", שענין הקץ יומשך בדיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה, ובמילא בא ענין הקץ במעשה – שאתי מר דא מלכא משיחא בפועל ממש.
70 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מהענינים המיוחדים בזמן שבית המקדש הי' קיים – שבקודש הקדשים הי' הארון , עליו אמרו "מקום ארון אינו מן המדה" , שהםשני הפכים בנושא אחד, שהאפשרות לכך היא רק מצד הענין ד"נמנע הנמנעות" דוקא.
33 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד זאת, שמצד עצמותו ית' אפשר להיות הפכים ונמנעות גם למטה , וכפי שמצינו בענין הארון ש"מקום ארון אינו מן המדה" , והיינו, שהארון הוצרך להיות במדה דוקא, "אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו", מ"מ, מקום הארון לא הי' מן המדה – שזהו ענין של נמנעות, והוא רק בכח העצמות דוקא.
22 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע לארון מצינו, ש"מקום ארון אינו מן המדה" .
62 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד שמצינו בקדש הקדשים ש"מקום ארון אינו מן המדה" , וכן הוא גם בהענין הפנימי והאמיתי דסוכה, שנמשכת מענן הקטורת דיוהכ"פ בקדש הקדשים – שאף שיש בה מחיצות, מ"מ, ענינה הוא בלי גבול.
178 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גם כאשר בני ישראל נוסעים בגלות, נמצאים הם באותו מקום שממנו היתה היציאה לגלות – שזהו המעמד ומצב שהי' בזמן שביהמ"ק הי' קיים, קודם החורבן והגלות, וכפי שראו במוחש באופן נסי שבקדש הקדשים לא הי' מציאות המקום תופס מקום כלל – "מקום ארון אינו מן המדה" , וכמו כן עתה, שמצד נשמתו יכול יהודי להעמיד את עצמו במעמד ומצב היותר נעלה – כמו בקדש הקדשים (במקום ) ביוהכ"פ (בזמן), בעת העבודה המיוחדת ד"עצומו של יום" – עבודת הקטורת!
23 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו שהי' בביהמ"ק שמקום הארון אינו מן המדה , היינו שהמקום גופא הוא למעלה מגדר מקום .
59 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה נתגלה בהארון שבבית המקדש (שבו היו הלוחות) – ש"מקום ארון אינו מן המדה" :
125 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויתירה מזה – ע"ד המעמד ומצב בבית המקדש , ש"לא נמצא פסול כו' בלחם הפנים" , ו"נס גדול הי' נעשה בלחם הפנים , סילוקו כסידורו (כשמסלקין אותו עדיין הוא חם), שנאמר לשום לחם חום ביום הלקחו" , ו"נשתלחה ברכה כו' בלחם הפנים וכל כהן שמגיעו כזית כו' שבע כו'", וכיו"ב,
155 אבות פ"ה מ"ה. יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויתירה מזה, שלא רק הלוחות עצמם, אלא אפילו הארון שהוא ה"כלי" להלוחות – הי' בו אלקות בגילוי, כדאיתא בגמרא שעמידת הארון בקדש הקדשים היתה באופן ש"מקום ארון אינו מן המדה" , שזהו החיבור של מקום ולמעלה ממקום .
66 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בקודש הקדשים לא הי' שום דבר מלבד הארון והלוחות; הבחינה של כהן גדול היא, שאין לו שום ענין, כי אם ענין התורה.
211 כפי שהוא באופן שלמעלה ממקום וזמן, שזהו שאמרו רז"ל (יומא כא, סע"א.
וש"נ) "מקום ארון אינו מן המדה" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונקודת הענין – שאצל בנ"י צריך להיות קישור ואיחוד הגשמיות עם הרוחניות:תוספת הקדושה בישראל נעשית ע"י הכה"ג, שענינו הוא שנכנס לקדש קדשים, מקום הארון עם הלוחות שבו, שבהם מודגש קישור ואיחוד הגשמיות עם הרוחניות – שהרי "מקום ארון אינו מן המדה" , וכן הלוחות, כדאיתא בירושלמי שהלוחות היו נקראים מכל עבריהם, ובבבלי איתא ש"מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" , והיינו, שבהגשמיות גופא הי' גילוי אלקות במוחש.
31 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והממוצע בין התורה וארץ ישראל (שעל ידו נמשכת התורה בעניני העולם) הוא בנין המשכן מזהב כסף ונחושת כו', כיון שבמשכן מקום הארון אינו מן המדה , מקום ובלי מקום כאחד.
191 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו מקום הארון אינו מן המדה , שהי' מקום ובלי מקום כאחד.
44 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והמשכת ענין זה היא מבחי' שלמעלה משינויים, והיינו, שמצד היותו למעלה משניהם, הן מטבע והן מנסים, הן מזמן ומקום והן משלילת הזמן והמקום, ביכלתו לאחד את שני ההפכים, שיהי' ע"ד מקום הארון אינו מן המדה , דאף שהארון הי' אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, מ"מ, לא הי' מקום הארון מן המדה , שזהו"ע שני הפכים בבת אחת.והנה, ענין זה (הבחי' היותר עליונה שעל ידה נעשה חיבור ההפכים) הוא גם לשיטת הפרדס ששם הוי' הו"ע עצמות האצילות, דהיינו האורות כפי שמתלבשים בהכלים או לכל הפחות כפי שהם בגדר כלים, שהכלים יכולים לפעול בהם ענין של התלבשות וצמצום.
23 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגילוי זה הי' בביהמ"ק שבו הי' הענין דמקום הארון אינו מן המדה , שהמקום וזמן גופא אינם תופסים מקום , והיינו שבביהמ"ק היתה הידיעה וההכרה שכולא קמי' כלא חשיב.
54 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וב' ענינים אלו מתחברים יחד – שבזמן ומקום מאיר הבחי' שלמעלה מזמן ומקום , וכמו שהי' בביהמ"ק ש"מקום ארון אינו מן המדה" ].
81 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועפ"ז יובן הטעם שבביהמ"ק לא היו עונים אמן, לפי שבביהמ"ק הי' יחוד הוי' ואלקים מצד עצם בנינו, והיחוד הי' לא רק למעלה, אלא גם למטה האיר היחוד בגילוי, שגם בענינים הגשמיים שמצד הטבע בהם גופא היו ענינים שלמעלה מהטבע, וכמו עשרה ניסים שהיו בביהמ"ק,ובפרט בהענין דמקום הארון אינו מן המדה , שהי' מדוד באורך רוחב וגובה, ובמדידה זו גופא הי' אינו מן המדה .
42 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאשר בנ"י נצטוו על עשיית המשכן – לאחרי הכפרה באופן ד"סלחתי כדברך" ונתינת לוחות שניות, בהיותם במעמד ומצב ד"אוכלי המן", ומים היו להם מבארה של מרים, וענני הכבוד היו מסבבים אותם – אזי עמדו כל בנ"י בדרגא כזו שהיו יכולים לקיים הציווי " ועשו ארון עצי שטים", היינו, לעשות ארון גשמי שבו יהיו רואים אלקות במוחש, בעיני בשר, שכן, אע"פ שיש לו מדה והגבלה, "אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו" , אעפ"כ, "מקום ארון אינו מן המדה" .
129 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"בשעתא חדא וברגעא חדא" יכול יהודי לצאת מכל עניניו, לפרוץ את כל הגדרים והמחיצות, עד להמחיצה ופרוכת המפסקת בין הקודש לקודש הקדשים – גם מחיצה זו יש בכחו של יהודי לפרוץ, ולהכנס ל"קודש הקדשים", ששם ישנה התורה בבחי' חקיקה, ו"מקום ארון אינו מן המדה" , ומשם ממשיך הוא את כל הענינים גם בגשמיות,
19 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא, דהנה אמרו רז"ל משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי, והיינו, שמשמיא ישנו רק ענין ההתהוות מאין ליש, אבל לא מיש לאין, אמנם ענין ביהמ"ק היא הביטול מיש לאין, שלכן, הגם שביהמ"ק הי' במקום גשמי ומוגבל, מ"מ, הנה מקום הארון אינו מהמדה , שזהו"ע ביטול היש לאין.
53 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ענינו של ביהמ"ק – "זה שער השמים" – שהוא הממוצע בין העולם כפי שהוא מצד עצמו, ובין הקב"ה כפי שהוא למעלה מכל סדר ההשתלשלות, והיינו, לפי שביהמ"ק נבנה מדברים גשמיים , ואעפ"כ האיר אלקות בגלוי בהחומר וגשם דבביהמ"ק, כמארז"ל "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש" , ועד שהמקום הי' למעלה מהמקום , כמארז"ל "מקום ארון אינו מן המדה", ועד"ז הי' הזמן למעלה מהזמן, כמבואר במק"א בארוכה.
138 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משא"כ תפלה – הרי היא ענין של מטה, ועל ידה נפעל לא רק שינוי הטבע שיתרפא החולה כו', אלא גם הענין ד"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", שזהו ענין של חיבור הפכים בהמטה גופא, ע"ד הענין ד"מקום ארון אינו מן המדה" , שבהמטה גופא הי' חיבור ב' הפכים, שעם היות הארון במדידה, "אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו", מ"מ, מקום הארון אינו מן המדה , בלי גבול.
46 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה שייך לעבודה ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – כידוע שבביהמ"ק הי' גילוי העצמות שהוא נושא הפכים, כמודגש בארון שבביהמ"ק, שאע"פ שהוצרך להיות במדידה, "אמתיים וחצי ארכו וגו'", מ"מ, "מקום ארון אינו מן המדה" , מקום ובלי מקום כאחד, שזהו מצד נמנע הנמנעות.
28 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן, כאשר ישנה הירידה בגוף הגשמי, אזי מתגלה ענין נמנע הנמנעות שמצד העצמות, שהוא נושא הפכים,– ע"ד ש"מקום ארון אינו מן המדה" , דאף שהוצרך להיות "אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו", מדידה ע"פ תורה, מ"מ, במדידה גופא הי' הענין ד"אינו מן המדה" , שזהו מצד נמנע הנמנעות –
42 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובענין המקום , שהרי על המקום דביהמ"ק נאמר וזה שער השמים, ובו הי' מקום הארון אינו מן המדה , עם היותו במדה דוקא, אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו.
75 יומא כא, א. וש"נ. וראה אג"ק ח"ב ע' שצב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין היחוד הנ"ל ישנו בכל שידוך ובכל חתונה של בנ"י, שזהו שהנישואין הם "בנין עדי עד", שהו"ע המשכת כח האין-סוף כפי שמתגלה בנבראים מוגבלים, שעם היותם מוגבלים, נמשך בהם ענין של א"ס ובל"ג, בדוגמת קדש הקדשים ש"מקום ארון אינו מן המדה" , גבול ובל"ג כאחד.
61 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"פ מארז"ל "מקום ארון אינו מן המדה" , נמצא, שהארון והלוחות פעלו בקודש הקדשים ענין של יציאה מן המיצר.
206 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד תורת הרב המגיד בענין עושה שלום במרומיו, מיכאל שר של שלג וגבריאל שר של אש ואין מכבין זה את זה, והיינו, שבהיותם במרומיו, ששם הם בתכלית התוקף, כמודגש גם בכך שנקראים בלשון שר, נעשה שלום ביניהם, והיינו ע"י ההמשכה מבחי' פנימיות הרצון (שלמעלה מחיצוניות הרצון ששם שייך שינויים), ועד להמשכה מבחי' העצמות, שהוא למעלה משינויים, והוא נמנע הנמנעות, בחי' מהות ובחי' בלי מהות (כמו במקום , מדה ואינו מן המדה ) ביחד, ולכן יכול להיות נמשך משם ענין שהוא לכאורה נמנע הנמנעות, שהמדות יהיו בתוקף, ואעפ"כ יהיו באופן של שלום והתכללות.
91 ראה יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד משנת"ל בהמאמר בענין "מקום ארון אינו מן המדה" , שבמדת הארון , אמתיים וחצי על אמה וחצי ואמה וחצי, ניתן ענין שאינו מן המדה .
108 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם, ע"י התורה שפועלים יחוד סובב וממלא, שזהו ע"ד מקום הארון אינו מן המדה , הגם שהי' אמתיים וחצי ארכו וגו', שזהו"ע יחוד גבול ובלי גבול, שבהגבול עצמו מאיר בחי' הבל"ג, הנה זהו"ע הגאולה, שיוצא מהמיצר לגמרי, ועז"נ וגאלתי.
58 יומא כא, א. ב"ב צט, א. וראה גם סה"מ עזר"ת ע' כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם מ"ש בגמרא26 שבמעשה ידיהם של צדיקים כתיב מקדש אד' כוננו ידיך, כי, גם בהארון שבביהמ"ק (שהוא עיקר החפץ כו', כמ"ש הרמב"ן ) הי' החיבור דגבול ובל"ג, שהרי הארון הי' במדה , אמתיים וחצי ארכו וגו' , ואעפ"כ, הנה מקום הארון אינו מן המדה .
399 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"אשר שברת ושמתם (בארון ), מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון" , והיינו, שמראים "קונץ", שבארון שבקדש הקדשים – שהי' באופן דמדה ואינו מדה ביחד, שהרי הארון הי' במדה , "אמתיים וחצי גו' ואמה וחצי גו' ואמה וחצי" , וביחד עם זה הנה "מקום ארון אינו מן המדה" – היו מונחים לא רק הלוחות ("אין בארון רק גו'" ), אלא גם "שברי לוחות".
758 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואעפ"כ, אפילו בבית המקדש, ואפילו בקדשי קדשים, ששם נמצא הארון ש"אין בארון רק שני לוחות האבנים" ש"המה גו' מכתב אלקים" , ועד ש"מקום ארון אינו מן המדה" – אם יבוא במגע רח"ל דבר טמא עם דבר טהור וקדוש, באופן של נגיעה בלבד, הנה מצד זה שנמצאים בעוה"ז הגשמי, אומרת התורה שהדבר הקדוש נעשה טמא רח"ל!
917 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמחת בית השואבה לא היתה באופן של ביטול הטבע – כמו בקדש הקדשים שבו הי' הארון , שאף שהי' במדה וגבול, "אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו" , מ"מ, מקום הארון הי' למעלה מן המדה ; שמחת בית השואבה היתה בגדרי הטבע , וכנ"ל שהי' זמן של אכילה ושתי', ועד שאפילו ענין השינה, שהוא "אחד מששים למיתה" , שזהו היפך הענין ד"ושאבתם מים בששון" , בחי' מים חיים – הנה גם ענין זה לא נתבטל מצד שמחת בית השואבה;
545 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– שאפילו ביום -הכפורים , שהוא כ פורים, אין שליטה ונתינת- מקום ללעו"ז , שלכן יכולים לומר כל פרטי הענינים ד"על חטא", כיון שאין זה מזיק ("עס שאַדט ניט"), ועאכו"כ בפורים, ש"נהפוך הוא" , "מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" –
1117 ראה יומא כא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל אעפ"כ, תכלית הכוונה היא – שלא יהי' רק באופן ד"את השמים ואת הארץ אני מלא" אפילו במקום האשפה כביכול, אלא שיהי' באופן ד"ושכנתי בתוכם", כפי שהי' בביהמ"ק בכלל, כמארז"ל "עשרה נסים נעשו לאבותינו בביהמ"ק", וביחוד בקדש הקדשים, ש"מקום ארון אינו מן המדה" .
1186 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד "מקום ארון אינו מן המדה" , והיינו, שבאמת הרי זה בלי-גבול, ורק בגלל שנמשך למטה הרי זה בא במדידה ד"אמתיים וחצי גו'" , אבל המדידה היא מדידה עצמית , ולכן אינה מעלמת על העצם.
635 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"מיום שחרב ביהמ"ק כו'") – לא רק ג' הדיורין (חצר אוהל מועד, אוהל מועד שהוא ההיכל, וקדש הקדשים), אלא גם מדריגה הד' – הארון שבקד"ק, שעל ידו נתגלה בחי' התורה שלמעלה מגדר הבריאה, שלכן "מקום ארון אינו מן המדה" ושלימות זו מתבטאת במעשה בפועל , שזהו הדיוק "ארבע אמות של הלכה " , שעי"ז נעשית
296 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו החילוק בין הכחות הגלויים לכחות הנעלמים – שהכחות הגלויים קשורים עם בחי' גליא דקוב"ה, שזהו"ע "אלקים" בגימטריא "הטבע" , ואילו הכחות הנעלמים, סתים דנשמתא, קשורים עם בחי' סתים דקוב"ה , שאין עליו הגבלה כלל, אפילו בעולם למטה (שלכן "מקום ארון אינו מן המדה" , כיון שנמשכה בו בגלוי התורה כפי שהיא למעלה).
96 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז מצינו בענין המקום (שהרי זמן ומקום קשורים זב"ז ), כמארז"ל בנוגע לקדש הקדשים שבו הי' הארון , שמקום הארון אינו מן המדה , דהיינו, שאף שהארון הי' בבחי' מדה במקום , אמתיים וחצי ארכו גו' , מ"מ, הי' לו עשר אמות אויר לכל רוח, אע"פ שכל החלל לא הי' אלא עשרים על עשרים, ונמצא שאין מקום הארון ממעט כלום, כי המקום עצמו הוא בלי מקום , והיינו, שהגבול עצמו הוא בלי גבול, שזהו אמיתית הענין דיחוד הוי' ואלקים.
113 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[וגילוי זה הי' בקדשי קדשים – שם הי' נראה בגלוי ש"מקום ארון אינו מן המדה" , והארון הי' צריך להיות בשעת מעשה דוקא במדה של אמתים וחצי ואמה וחצי – מקום ולמעלה ממקום , גבול ובלי גבול בהתאחדות].
418 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפי שהמשנה מספרת אודות ה"עשרה נסים" שהיו בביהמ"ק, ובפרט בקדשי קדשים (עיקרו של ביהמ"ק ) שהי' "מקום הארון אינו מן המדה" (אף שמדת הארון היתה "אמתים וחצי וגו'" , אעפ"כ לא תפס מקום כלל כשהיו מודדים את העשרים אמה של קדשי קדשים), כך, שהשתקף שם בגילוי כח העצמות, שדוקא הוא יכול לחבר שני הפכים של מקום ובלי מקום .
888 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שבביהמ"ק כתיב אכן יש הוי' במקום הזה, כי בביהמ"ק המקום הי' למעלה מגדר מקום , מקום הארון אינו מן המדה .
382 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומקום מוגבל זה עצמו – "אינו מן המדה" , שלא הי' תופס מקום בקדשי קדשים; חיבור של מקום ובלי מקום כאחד .
284 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועפ"ז ניתוסף גם הסברה בענין "מקום ארון אינו מן המדה" , אף שהארון עצמו הי' במדה ("אמתים וחצי גו' ואמה וחצי גו'" ) – דלכאורה איך יתכן "מדה" ו"אינו מן המדה" ביחד?
1702 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הענין דאתרי טפילה לי הי' בגילוי בביהמ"ק (ובמשכן דאיקרי מקדש), ששם הי' המקום בטל בתכלית, וכמארז"ל בנוגע לקדה"ק, שמקום הארון אינו מן המדה , דאף שהארון הי' אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו , אעפ"כ, היו מודדין עשר אמות לכל רוח, לפי שמקום הארון עצמו הי' בטל בתכלית להבחי' שלמעלה מן המקום .
2066 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהנה, בקדש הקדשים במשכן ובביהמ"ק הי' הארון , ואמרו רז"ל שמקום הארון אינו מן המדה , והיינו, דאף שנקרא "מקום הארון" , שזהו"ע של מקום , וע"פ דין הוצרך להיות הארון אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו גו' , מ"מ, כשהיו מודדים בית קדשי הקדשים היו מוצאים עשר אמות לכל רוח, כיון שמקום הארון הי' שלא מן המדה (אינו תופס למעט ממדת החלל של בית כלום ), והיינו, שהמקום הי' באופן של בלי מקום .
2217 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הביאור בזה, דהנה כתיב הנה מקום אתי, ופירשו חז"ל אתרי טפילה לי, וענין ביטול המקום הי' בביהמ"ק דוקא (וממנו נמשך גם בכל העולם כולו, ע"י החלונות שקופים אטומים ), שזהו שבקה"ק הנה מקום הארון אינו מן המדה , דאע"פ שהי' אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו וגו' , מ"מ, מקום הארון אינו מן המדה , והיינו, שהמקום עצמו הי' בבחי' בלי מקום .
2704 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויתירה מזו, שבקודש הקדשים מקום הארון אינו מן המדה , מקום ולמעלה מהמקום כאחד, שבכדי שיהי' החיבור דשני הפכים דמקום ולמעלה מהמקום הוא דוקא ע"י הגילוי דאוא"ס שלמעלה גם מהאור שלמעלה מעולמות , נמנע הנמנעות .
518 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ונתעכב עתה על מאמר המשנה "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש , לא הפילה אשה מריח בשר הקודש וכו'" .
1900 וראה יומא כא, א: "פתח במקדש וסיים בירושלים , איכא תרתי אחרנייתא במקדש וכו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאשר הנס הוא בקודש הקדשים, ש"מקום ארון אינו מן המדה" – הרי זה בודאי ענין של נס, אבל אין זה פלא גדול כ"כ.
1909 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדים השייכות דמשיח לביהמ"ק – שהרי ענינו של משיח הוא שילמד תורה את כל העם20, ולימוד זה יהי' באופן של ראי'21; וזהו גם ענינו של ביהמ"ק שבו ראו אלקות בגלוי, ב"עשרה נסים (ש)נעשו לאבותינו בביהמ"ק" , לא רק בענינים ששייכים לנפש אלקית, אלא גם בענינים גשמיים, החל מענין המקום – ש"מקום ארון אינו מן המדה" .
483 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שמדובר אודות בחירתו של הקב"ה – לא יפלא כיצד יכולים בנ"י לקבל את התורה, שהרי הקב"ה הוא "נמנע הנמנעות" (כמבואר בתשובת הרשב"א הידועה – בניגוד לדעת כמה חוקרי ישראל), וכפי שהובאה הראי' לזה – מהארון, ש"מקום ארון אינו מן המדה" , שכאשר מדדו מב' צדדי הארון היתה המדה עשר אמות, אע"פ שהארון עצמו הוצרך להיות ע"פ תורה במדה מסויימת, כך, שישנו פס"ד בתורת אמת – שזהו"ע הארון שבו הלוחות כו' – שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות.
939 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם, בזמן הבית היתה השראת השכינה באופן גלוי, כפי שראו בגלוי בנוגע לארון , שאע"פ שהי' "אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו" , הנה "מקום ארון אינו מן המדה" (אינו תופס למעט ממדת החלל של בית כלום) , כך, שהענין שהקב"ה הוא "נמנע הנמנעות" הי' נראה בגלוי לעין כל.
2685 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמקום ארון אינו מן המדה , שהו"ע החיבור דגבול ובל"ג, מצד בחי' נמנע הנמנעות דוקא ).
363 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך עדיין יכולים לחשוב, שיש חילוקים בנוגע לדרגת האלקות שבכל אחד מישראל – אם היא בגילוי, כפי שהי' בזמן הבית (שאז האיר אלקות בביהמ"ק, שבו הי' הענין ד"מקום ארון אינו מן המדה" ), או שהיא בהעלם, באופן ד"השוכן אתם בתוך טומאותם" .
514 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומ"מ, גם בנוגע להשלימות דלעת"ל, הנה מעין זה הי' כבר בביהמ"ק, שזהו מה שמקום הארון אינו מן המדה , והיינו, שאע"פ שהארון הי' במדה , אמתים וחצי גו' ואמה וחצי , אעפ"כ הנה מקום הארון אינו מן המדה , כי מצד נמנע הנמנעות יכול לבוא גם הענין דמקום הארון אינו מן המדה בגשמיות.
2088 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע לארון מצינו ש"מקום ארון אינו מן המדה" , שזהו ענין של נמנע הנמנעות , וענין זה נעשה מצד העדר המדידה וההגבלה שבענין התורה .
1020 יומא כא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואולי יש להוסיף בזה, ע"פ הידוע דבקדש הקדשים מקום ארון אינו מן המדה , והיינו שהי' בזה ענין של מדידה והגבלה, מודד י' אמות לכל רוח, ועד"ז הארון עצמו הי' בו מדידה והגבלה, אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, וביחד עם זה אינו מן המדה , משום שהיש הוא כתקונו, שהמדידה עצמה היא בלי גבול.
40 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויתירה מזו, שבקודש הקדשים מקום הארון אינו מן המדה , מקום ולמעלה מהמקום כאחד, שבכדי שיהי' החיבור דשני הפכים דמקום ולמעלה מהמקום הוא דוקא ע"י הגילוי דאוא"ס שלמעלה גם מהאור שלמעלה מעולמות, נמנע הנמנעות.
21 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועפ"ז יש לבאר מה דאיתא שהקול דעשרת הדברות הי' נשמע מכל ד' רוחות העולם ומלמעלה ומלמטה, כי הגילוי דאוא"ס שלמעלה מגדר מקום (למעלה גם מהגדר דמקום כמו שהוא בהקו) שבהקול דעשרת הדברות פעל בהמקום (שבו נשמע הקול) שיהי' למעלה מהמקום.
32 וע"ד מקום ארון אינו מן המדה (יומא כא, א. וש"נ). וראה ד"ה באתי לגני ה'תש"ל (לעיל ע' שלה) ס"ג, ובהערה 22 שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהגם שענין הלימוד הוא (לא שהאדם יבטל את שכלו להתורה, אלא אדרבה) שיבין את התורה בהשכל שלו, שענין זה קשור (לכאורה) עם המציאות שלו, ועאכו"כ כשהלימוד שלו הוא באופן שהתורה היא תורת ו (של האדם), מ"מ, ע"י שנרגש אצלו שהתורה (גם לאחרי שירדה למטה ונתלבשה בשכל אנושי) היא תורת הוי', חכמתו של הקב"ה שלמעלה משכל הנבראים, [וזה שהאדם מבין את התורה בהשכל שלו הוא מפני שהקב"ה אינו מוגבל בשום הגבלות (גם לא בהגדר דבל"ג) ולכן ביכלתו ית' לחבר ההפכים דבל"ג וגבול, ששכל האדם (המוגבל) ישיג חכמתו של הקב"ה (הבלתי מוגבל)], זה שהוא מבין את התורה בהשכל שלו אינו סותר לענין הביטול, כי זה שהוא מבין את התורה בהשכל שלו [וגם זה שהתורה דילי' היא] אינו מצד המציאות שלו אלא מצד זה שהקב"ה הוא כל יכול.
46 ויש לומר, דענין זה מרומז בזה שמקום הארון אינו מן המדה (יומא כא, א). דארון הו"ע התורה, וזה שהתורה מושגת בשכל האדם הוא ע"ד החיבור דלמעלה ממקום ומקום שבארון, מצד זה שהוא ית' הוא כל יכול ונמנע הנמנעות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שבביהמ"ק כתיב אכן יש הוי' במקום הזה, כיבביהמ"ק המקום הי' למעלה מגדר מקום , מקום הארון אינו מן המדה .
55 יומא כא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יומא כא, א ) " מקום ארון אינו מן המדה " , שדוגמתו הוא לימוד התורה באופן שאינו תופס מקום בעיני עצמו כלל,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונפסדים כו', וזהו שבעזרה הי' מזבח העולה שעליו קרבים גם קרבנות הנאכלין – גולם (חלק הקרבן הנאכל) וצורה (חלק הקרבן שעולה על המזבח ) , ולא רק עולות שאין נאכלין אלא עולים כולם לה', צורה בלבד [ אף ש שוחטין את כל הקרבנות (לא רק עולות, אלא גם קרבנות הנאכלין) גם בהיכל ( זבחים סג, א ) ] – כי, העזרה היא דוגמת עולם השפל שברואיו מחוברים מגולם וצורה; ושם (בעזרה) היו שוברין כלי חרס שבישלו בהם חטאת (זבחים צג, ב ) , ושברי כלי חרס הנ"ל , מוראה ונוצה של עולת העוף , ודישון מזבח הפנימי והמנורה נבלעין שם (יומא כא, א) – דוגמת עולם השפל שהנבראים שבו הווים ונפסדים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והבעש"ט ז"ל לא הי' המקום מסתיר אצלו כלל ומה שרחוק במקום ראה בראי' ממש (ולא בנבואה כו') וצ"ל שהוא זיכך ותיקן המקום עד שהי' בטל ממש ולא הסתיר כלל מפני שלא הי' בבחי' יש כלל (כל' סש"ב הנ"ל) וכמו מקום ארון אינו מן המדה שעם היותו בבחי' מקום הי' בטל בתכלית לגבי למעלה מן המקום כו', שהי' המקום בעצם מקום קדוש לית דין אתר הדיוט.
142 יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וראי' מבחי' הקו"ח שאחר הצמצום להיותו בבחי' עצמות הא"ס שקודם הצמצום, ע"כ יש בכחו לאכללא שמאלא בימינא כו' ולהחליף האורות בכלים שאינו שלהם כמו אור החסד בכלי הגבורה כו', וגם הקו"ח הזה הרי הוא מקור כל מדידה דאו"כ בבחי' הגבול דוקא וה"ז דבר והיפוכו (כמקום ארון אינו מן המדה כו').
204 כמקום ארון אינו מן המדה : יומא כא, א. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קפח. וש"נ. תו"ח נח עה, ג ובהערה 38 שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עד, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לעשות מדידה בפרטית אופן היחוד ביניהם וד"ל (וזהו מבחי' העיגול שסובב הקו והחוט שעובר מעליונו לתחתיתו שבודאי בקו"ח זה שייך לשון עלייה וירידה שהן ב' הפכים אבל מצד בחי' העיגול עצמו שוין עלייה וירידה ואינם ב' הפכים כלל וגם באותו הקו היורד ונמשך אם מאיר בו מעצמות העיגול יש בו הכח שבעיגול עצמו וזהו משל לענין הארת הקו"ח שנקרא קו המדה שמודד כל עליי' דאו"ח וירידה דאו"י איך וכמה באופן שיהיה בהם התכללות דחו"ג כנ"ל וד"ל) וזהו ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כו' פי' דמה שמשה נטה ידו המשיך לבחי' רוח קדים עזה כו' שהוא מבחי' קדמון לכל כו' שנקרא קדמונו ש"ע והיינו בחי' קדם הנ"ל שלמעלה מעלה מבחי' ראשית ואחרית דקו שעובר מעליונו של עיגול שהוא הנקרא סובב הכללי מחשבה הקדומה כו' שאו"י ואו"ח לא שייך רק בבחי' ההשתלשלות דקו"ח שעובר מלמעלה למטה ממקור האצילות עד סוף העשיה כידוע אבל בחי' רוח קדים זה הוא מעצמות אא"ס הפשוט שלפני צמצום הראשון כו' שלמעלה מעלה מהשתלשלות דאבי"ע גם למעלה מהיות בחי' סובב לממלא כו' (דהיינו למעלה גם ממח' אחת שצופה כו' כנ"ל) ומה שנקרא רוח קדים עזה שהוא מבחי' הגבורות דוקא היינו להיות שזה האור העליון הנעלה מכל ההשתלשלות דאו"י ואו"ח העושה אופן היחוד וחיבור בהם הוא בא בבחי' גבורות וצמצומים באופן המדידה ונקרא שורש המדידה כמו מי מדד כו' ונקרא קו המדה שהוא מקור כל מדידה כו' (והן בחי' ה' גבורות דבצ"ק שלפני האצילות כידוע ונקרא בזהר בל' משחתא כו') כנ"ל שבא למדוד כמה יהי' באו"י ואו"ח כו' (וזהו שאנו מוצאים שגם בקו"ח שעובר באצילות יש בו דוקא הכח לחבר ב' הפכים שזהו לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא כו' ולהחליף האור בכלי המנגדו כמו אור החסד בכלי הגבורה כו' לפי ששרשו מעצמות אא"ס שלפני הקו"ח כו') (וכמ"ש במ"א שזהו כמו ענין מקו' ארון אינו מן המדה ואע"פ שעמד הארון בשטח מקום לא נתפס במדה כו' ואעפ"כ הוא מקור כל מדה כו' והיינו משום דגם דאיהו תפיס בכולהו עלמין לית מאן דתפיס בי' שהוא מבחי' קדם הנ"ל דוקא וד"ל):
7 מקו' ארון אינו מן המדה : יומא כא, א. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קפח. וש"נ. שע"ת ח"א יד, ג. הנסמן בתו"ח נח סה, ג הערה 38.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולזה אמר דוגמת שכנו בעירו והר קדשו, שכמו שיש הפרש בין מ"ע למ"ת שבמ"ע הוא התגלות אוא"ס שהוא בחי' ש' הוי', משא"כ בבחי' מ"ת מוסתר אור האלקי בתכלית ע"י ריבוי צמצומים דש' אלקי', כן יש הפרש זה בין השראתו בחו"ל שהוא בתכלית הצמצום וההסתר שהוא בבחי' ההתלבשות בשם אלקי' כו', ולכן ההנהגה שם בדרך הטבע, משא"כ בעירו והר קדשו הוא התגלות ש' הוי' ובלתי הסתר בשם אלקי' כו', לכן שם הוא מקום גילוי אותות ומופתים שלמעלה מן הטבע כמו אש שלמעלה ע"ג המזבח ומקום הארון אינו מן המדה כו', וזהו שהיו אומרים בשני
37 ומקום הארון אינו מן המדה : יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה בקרבנות הי' ג"כ בחי' שמאל דוחה, והיינו שזה הי' עבודת תרומת הדשן, דהנה הדשן הוא האפר והפסולת שנשאר מהקרבן, שהטוב של הקרבן עולה לריח ניחוח לה' והאפר נשאר שהוא ענין בחי' שמאל דוחה, והנה בתרומת הדשן יש ג"כ שני בחי' דהיינו מה שהיו מניחין הדשן אצל המזבח וכמ"ש והרים את הדשן ושמו אצל המזבח והי' נבלע שם, והב' מה שהיו מוציאים הדשן מחוץ למחנה וכמ"ש והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה, והיינו שהאפר גופא הגם שהוא פסולת אעפ"כ יש בו גם בחי' טוב עדיין שהוא יכול לעלות למעלה וכמ"ש ביעקב ויאבק איש עמו עד עלות השחר, וארז"ל שהעלו אבק עד כסה"כ, ופי' בזהר וישלח דק"ע אבק דאשתאר מן נורא, והיינו שיעקב העלה גם בחי' האבק, וכמו"כ הדשן שהיו מניחין אצל המזבח הטוב שבו הי' נבלע במקומו, וזהו עלייתו, אך הדשן שהיו מוציאין מחוץ למחנה היינו מה שלא הי' יכול לעלות, ובעבודה ב' בחי' אלו זהו ענין מרירות על הריחוק ועצבות, שהמרירות אף שהיא בחי' שמאל דוחה, אעפ"כ עי"ז נעשה תחת לראשי, בחי' ימין מקרבת שעי"ז נעשה ויצעקו אל ה' בצר
134 והי' נבלע שם : ראה רש"י ויקרא א, טז ד"ה אל מקום הדשן. פסחים כו, א ד"ה תרומת הדשן. מנחות עד, א ד"ה אלא אבית הדשן דלמטה. תוד"ה נבלעין במקומן יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובחי' זו במקדש זהו תרומת הדשן וכמ"ש והרים את הדשן אשר תאכל האש כו' ושמו אצל המזבח , וב' בחי' הי' בתה"ד, דכתי' והרים את הדשן כו' ושמו אצל המזבח , ואח"כ כתי' והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור, והוא מה שנתברר מן העפר, וזהו עפר ואפר דגבי יעקב כתי' ויאבק איש עמו מלמד שהעלו אבק עד תחת כסה"כ ואי' בזהר אבק דאשתאר מנורא הרי גם אבק אפשר להתעלות, וב' בחי' אלו בעבודה הוא מרירות ועצבות, מרירות הוא כשמתבונן ריחוקו מאלקות יתמרמר ע"ז, אך מזה גופא צ"ל שמח דמרחוק ה' נראה לו דגם חשך לא יחשיך ממך כחשיכה כאורה כי אשב בחשך ה' אור לי, ועז"נ ושמו אצל המזבח שנבלע במקומו ג' טפחי' דרחם דנוק', משא"כ עצבות הוא כמיואש מכל ואז קונה הסט"א דאם לא הי' מיאש לא קני כלל, וזהו והוציא אל מחוץ למחנה שא"א להתעלות למעלה, וזהו שחכמים הרחיקו מאד את העצבות שכ"כ והוציא כו'.
146 שנבלע במקומו : ראה רש"י ויקרא א, טז ד"ה אל מקום הדשן. פסחים כו, א ד"ה תרומת הדשן. מנחות עד, א ד"ה אלא אבית הדשן דלמטה. תוד"ה נבלעין במקומן יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שהיחוד נעשה ע"י הלימוד בלבד שהוא בדיבור לכן אינו נמשך רק ברוחניות בפנימי' העולמות משא"כ ע"י מעשה הקרבנות בזמן בהמ"ק הי' נמשך בחיצוניות העולמות ולכן הי' בחי' אלקות דלמעלה מן הטבע בהתגלות וכמו אש של מעלה שהי' יורד כו', מקום ארון אינו מן המדה כו', משא"כ עכשיו אותותינו לא ראינו כו' מצד שאין הגילוי בחיצוניות העולמות אלא בפנימיות כנ"ל וד"ל.
34 מקום ארון אינו מן המדה : יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועם הנ"ל יובן ג"כ ההפרש בין ההיכל הנק' קודש שזהו בחי' מקום דסוכ"ע בעצם שלמעלה מגילוי הסובב בממלא ובין בחי' קה"ק שזהו בחי' הארת העצמיות בבחי' הסוכ"ע וזהו בחי' תשובה דווקא, ולכן ביוה"כ שהוא יום התשובה אז כה"ג נכנס לפני ולפנים כו' וד"ל [ושמעתי מבנו שי' ששמע פ"א ממנו שבקה"ק עצמו יש הפרש בין כל קה"ק שהוא המשכת העצמיות בבחי' הסוכ"ע ובין מקום ארון עצמו שהוגבה המקום דסובב בבחי' העצמיות ממש ולכן הוא בבחי' מקום דווקא מודד עשר אמה מכל צד ואע"פ אינו מן המדה כו' וד"ל].
91 מקום ארון . . אינו מן המדה : יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בסובב שזהו אש שלמעלה שהי' יורד על המזבח כו' להיות אכיל קרבנין, וגם ההמשכה שמהעלאה זאת הי' נראה בגילוי שהו"ע גילוי דאנכי בלוחות שבארון עד שנעשה נס דמקום ארון אינו מן המדה כו' והטעם לזה מצד בהמ"ק שהי' בנוי ומתוקן מבחי' דומם [ודווקא מבחי' דומם למטה מהכל כידוע דעץ הבולט פסול ] מכון לשבתך ית'.
94 דמקום ארון אינו מן המדה : יומא כא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולהבין זה הנה אי' בפע"ח פנימי' אבא פנימי' עתיק ואיני זוכר הטעם, ופירוש אדמו"ר הזקן נ"ע בכמה דרושים שהוא למעלה מהטעם לגמרי, וביאור הענין הנה אמרז"ל מקום הארון אינו מן המדה וכידוע שהי' נראה בחוש הראות שלא הי' תופס מקום כלל, והיינו מפני שבו היו עומדים הלוחות דאורייתא מחכמה נפקת, לכן הי' מאיר בו אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחינת מקום לגמרי, לכן הי' המקום בטל בבחינת האור שלמעלה מבחינת מקום , ואף שבאמת הי' בו גם בחי' מקום ומדה וב' אמות וחצי ארכו כו', מכל מקום הי' מאיר בו גם כן למעלה מבחינת מקום כי המקום לא הי' תופס מקום , וזהו בחי' מקום הבטל במציאות באוא"ס ב"ה המתלבש בו כי צמצם שכינתו בין שני בדי ארון כידוע, וכן פירוש בד"ה להבין ענין אוא"ס , הענין ששמעו דבור אנכי מכל הד' רוחות, והיינו שהאיר אז למטה בחי' דבר ה' שמהווה בחי' המקום לכן הי' אז המקום בטל, וזהו ענין ששמעו דבר אנכי מכל הד' רוחות ע"ד הנ"ל במקום הארון רק שבארון הי' זה בתמידיות כו'.
627 מקום הארון אינו מן המדה : יומא כא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר