890

שלש תיבות אלו מציינות שלש מדריגות כלליות בגילוי אלקות:

"אלקים" מסמל את האלקות כפי שהיא מתלבשת בבריאה – בכל נברא מתלבש כח אלוקי המתגלה לפי מצבו של הנברא¹³. לכן "אלקים" הוא לשון רבים (כמ"ש "אלקים קדושים")¹⁴, כי בחינת האלקות המתלבשת בבריאה יש בה אופני גילוי שונים, בכל נברא כוח מיוחד המותאם לו, ולכן גם "אלקים בגימטריא הטבע¹⁵", כי בחינה זו באלקות מתלבשת בתוך הבריאה שהוגבלה בחוקי טבע על ידי הקב"ה.

זהו גם פירוש הלשון "אלקיך" (בכ"ף), אלקים שלך, (ששם זה הוא היחיד משמותיו של הקב"ה המתייחס לנבראים: אלקיך, אלקינו, אלקיכם, וכיו"ב), כי מאחר שהשם מציין את הבחינה באלקות המצמצמת עצמה לפי הנבראים, ויש מקום להשגת בחינה זו בשכל, אפשר לומר "אלקיך" – כלומר: שאתה יכול להשיגו¹⁶.

שם "הוי'" מורה על בחינה ודרגת גילוי של אלקות הנעלית מן הבריאה והגבלות הטבע שלה. "הוי'" פירושו הי' הוה ויהי' כאחד¹⁷, שלשת הזמנים, עבר הוה ועתיד, שאינם יכולים להיות יחד. כי הוי' הוא למעלה מהזמן ומהטבע – ולגביו היה הוה ויהיה הוא כאחד. (שבזה מתבטא הבדל בין אמונת ישראל לבין אמונת חסידי אומות העולם. לאומות העולם ידוע רק על שם אלקים, המלובש בטבע: "אלקים יענה את שלום פרעה"¹⁸, פרעה יש לו שייכות רק לשם אלקים, אבל לגבי שם הוי' אמר פרעה¹⁹: "מי הוי' אשר אשמע בקולו גו' לא ידעתי את הוי'" – דרגת האלקות שלמעלה מהטבע אינה מתקבלת עליהם).

"אנכי" הוא עצמותו יתברך, שאותו לא ניתן לציין בשום אות ובשום רמז, וכמאמר²⁰: "אנכי מי שאנכי דלא אתרמיז לא בשום אות וקוץ", כלומר, שהוא נעלה לא רק מגילוי "אלקים בגימטריא הטבע", אלא גם נעלה מגילוי הוי' שלמעלה מהטבע; הוא אינו מוגבל בשום הגבלות, לא בהגבלה של טבע ולא בהגבלה של למעלה מהטבע, שלכן הוא יכול לאחד אותם יחדיו (הגילוי של "אנכי" היה בקדשי קדשים – שם היה מצד אחד מקום הארון אינו מן המדה²¹, ובה