253
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יהיה באופן שהבנתו של האדם תכוין לאמיתותה של תורה – כלומר, שבשכל האדם (הנברא) יתקבלו הדברים כפי שהם מצד חכמתו יתברך, שהיא נעלית, ללא ערך, מהשכל האנושי של הנברא – הכרחית הרגשת ההתבטלות – "כעפר לכל", "שברי לוחות" – שעל ידי כך מתרומם השכל האנושי של האדם מעל למגבלותיו, והוא יכול להבין את הדברים בהתאם לחכמתו יתברך.
ח. ניגודים – "מונחין בארון"
כיצד ייתכנו שני ענינים נוגדים אלו בבת אחת? התשובה לכך היא – "לוחות ושברי לוחות מונחין בארון":
על הארון אומרים חז"ל41 "מקום ארון אינו מן המדה", וזהו חיבור של שני ניגודים בבת אחת: מצד אחד מדובר כאן על "מקום ארון" – מקום שיש לו מדה אמיתית, מדה המחוייבת לפי התורה, כנאמר42 "אמתים וחצי43 ארכו...". ויחד עם זאת מקום זה עצמו "אינו מן המדה" – מדה ואינו מן המדה בבת אחת!
כי בארון, שבתוך קודש הקדשים, היתה התגלות עצמותו יתברך, שהוא "נמנע הנמנעות" ונושא הפכים – כפי שמסביר זאת הרשב"א44, ולכן אפשרי באמצעותו חיבור של שני הפכים בבת אחת.
וכך גם לגבי הדרגה של "ארון" שבנפש האדם, כידוע הנאמר בספרים45, שכל הפרטים שבמשכן (במקדש) וכליו נמצאים במהותם בנפש האדם – שהיא הפנימיות דפנימיות הלב, יחידה שבנפש46:
מצד העבודה של יחידה שבנפש – "יחידה ליחדך", שבה מאירה בחינת יחיד דלמעלה47, עצמותו יתברך – אפשר שיהיו אצל היהודי שני ניגודים בעבודת ה' בבת אחת48, "לוחות ושברי לוחות מונחין בארון".
הערות
- 41. יומא כא, סע"א. וש"נ.
- 42. תרומה כה, י.
- 43. וחצי דוקא, וכן ברוחב וקומה – לרמז על ענין הביטול ובלשון המפרשים ש"יהא נכנע ולבו נשבר בקרבו" (בחיי שם), "צריך לשבר ולהשפיל עצמו" (בעה"ט שם). וראה תו"ש שם אות קה. וש"נ. (משיחות פורים תשמ"ה, שבת חוה"מ סוכות תשכ"ט)
- 44. ראה שו"ת הרשב"א סתי"ח, הובא ונת' בס' החקירה להצ"צ ע' 68 ואילך. סה"מ תרע"ח ע' תכ.
- 45. ראה ראב"ע תרומה כה, מ. תורת העולה להרמ"א בארוכה. וראה תו"ש תרומה (שם, ח) אות סט. וש"נ.
- 46. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 507. וש"נ.
- 47. ראה לקו"ת ראה כה, א. שם כז, א (בשם הע"ח).
- 48. להעיר גם מלקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 136 ואילך.
קיצור בעל הטורים על שמות כ״ה:י׳ - הטקסט מספריא
ועשו ארון בכולם כתיב ועשית חוץ מבארון דכתיב ועשו שכל הכלים עשה שלמה כיוצא בהן חוץ מארון: ארון אותיות אורן שיש בה אורן של ישראל ואותיות נורא כי הוא אש אוכלה. ארון בגימ' נזר שכתר תורה עולה על כל הכתרים לכן כתיב ועשית עליו זר זהב ובשלחן כתיב ועשית לו לומר שכתר תורה עולה על שאר הכתרים: אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. כל מדותיו היו שבורות בחצאי אמות ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו:
ועשו ארון י' פרשיות מתחילין בעשייה כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם:
אבן עזרא על שמות כ״ה:מ׳ - הטקסט מספריא
וראה. כי צריך מעשה המנורה לחכמה ולראות במראה הלב, איך יעשה מככר אחד כל הכלים:
מלת מָרְאָה זרה ואיננה כדרך, מושלך (ש"ב כ כא) כי אין פעול למלת ראה כי אם נראה לבדה והיה כן בעבור כי הרואה אינו פועל רק מקבל דמות, ובעל התולדות יבין זה, ולפני שאדבר על המשכן שגם הוא היה יריעות כרובים אתן לך עיקר שתסמוך עליו:
אמר אברהם המחבר כל יש על שני דרכים, האחד שהוא גוף שיש לו אורך ורוחב ועומק והנה שש פאות, מהאורך יבאו פנים ואחור, ומהרוחב ימין ושמאל, ומהגבוה מעלה ומטה, ויש יש שאינו גוף, והם מלאכי השם הקדושים, גם נשמת האדם, ואלה השנים דרכים השם בראם לבדו, ואין יכולת בנברא לברוא עצם שיהיה גוף אף יש שאיננו גוף והוא נכבד יותר, גם אין בו כח להכחידו עד שיעדר ולא יהיה יש ויש דבר סמוך על יש ונשען עליו ולא ימצא לבדו והיא הצורה גם היא על שני דרכים, האחת עומדת ולא תסור כצורת הקדושים, והחכמה בנשמה, גם בגופות כחום האש וליחות המים, והדרך האחר מקרים, אינם עומדים, רק מתהפכים ונחלפים וסרים ונעדרים וכאלה יכול האדם לעשות על כן השם הנכבד לא יתכן שיהיה לו דמות ותמונה לא עומדת ולא נעדרת, כי השם ברא עצם כל דבר, כי כל צורה עומדת או מקרה, ואתן לך משל אחד קדרות הלבנה כשנכנס צל הארץ בינה השמש בראש התלי או בזנבו, ואתן לך משל אחר ידענו כי כח הנשמה בכל הגוף ויש מקומות בגוף האדם שיש בהם מהחבלים היוצאים מן המוח שירגישו יותר מהאחרים, כמו העינים והאזנים, כי העצמות גם הכבד לא ירגישו והנה הלב קבל כח הנשמה יותר מכל איברי הגוף, על כן היו איברים רבים משרתים לו, וככה השם הנכבד, ידענו כי כבודו מלא כל העולם, רק יש מקומות שיראה כח השם בו יותר ממקומות אחרים, ובעבור שני דברים האחד כפי מתכונות תולדות המקבל, והשני כפי כח עליון שהוא על ראש המקבל, על כן נבחר מקום בית המקדש, ואם נתן לך השם חכמה בלבך תבין סוד הארון והכפורת והכרובים שהם פורשי כנפים ומחוץ לפרוכת דבר המנורה ומזבח הקטרת והשלחן ומחוץ לפתח המשכן מזבח העולה ואת כל כליו, ואת הכיור ואת כנו, ואלה הדברים הם כבוד אלהים ובעבור זה רמזתי לך, כי יש בדורנו אנשים חכמים בעיניהם אולי יהתלו על דברי, והיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו, יוכל לדעת דברי העולם העליון כי האדם דמות עולם קטן, והוא היה סוף בריאתו בארץ, וסימן לדבר בגדול החל ובקטן כלה והגאון הזכיר כי שמונה עשר דברים הם במשכן שהוא עולם אמצעי וכמוהם בעולם העליון, וככה העולם הקטן, הנה הכלל כל כרוב, נעשה לקבל כח העליון, גם בעבור שילמוד המשכיל ואין צורך להאריך:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.