179
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כל השלשה הם "מקום מנוחת השכינה", ויותר מכך: הקדוש־ברוך־הוא נקרא "יושב הכרובים"48.
ו. צורת הכרובים
לפי זה יובן ההבדל בין רש"י לרמב"ן בענין צורת הכרובים:
הרמב"ן סובר, כדלעיל, שהכרובים הם "כמרכבה אשר ראה יחזקאל .. יושב הכרובים". ואילו רש"י אומר49, שהכרובים – "דמות פרצוף תינוק להם"50.
לפי הרמב"ן הכרובים הם "מקום מנוחת השכינה", ולכן צורתם היא כמרכבה העליונה.
ואילו רש"י בשיטתו, שהכפורת והכרובים אינם חלק מהארון ומהעדות שבו, אלא כלי בפני עצמו51. ולכן יש לכרובים "דמות פרצוף תינוק", המדגישה את חיבת הקדוש־ברוך־הוא לישראל, כנאמר52 "כי נער ישראל ואוהבהו"53 – "פרצוף תינוק".
כלומר: הארון עם ה"עדות" שבו הם ענין התורה. והכפורת – שבה "ונועדתי לך שם ודברתי אתך .. כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל" – מדגישה את חביבותם של ישראל אצל הקדוש־
הערות
- 48. וראה גם רמב"ן עקב י, ה: והיתה המצוה הראשונה שם ועשו ארון עצי שטים כי הוא עיקר הכוונה בכל המשכן להיות השם יושב הכרובים.
- 49. כה, יח.
- 50. אף שבפי' התיבות "יעשה אותה כרובים" בנוגע לפרוכת (פרשתנו כו, לא) כתב "ציורין של בריות יעשה בה". וראה בארוכה במפרשי התורה כאן. ובמפרשי רש"י בפירוש תיבת "כרובים". וראה תו"ש מילואים לפ' תרומה (נדפס בתו"ש חכ"ב) ס"ו.
- 51. להעיר מהשינויים בלשון רז"ל כשמנו חמשה דברים שחסרו בבית שני: בירושלמי (תענית פ"ב ה"א. מכות פ"ב סה"ו. הוריות פ"ג ה"ב. ועד"ז בשהש"ר פ"ח, י (ג)) נמנה רק הארון; ביומא (כא, ב) ארון וכפורת וכרובים* (אבל "כולא חדא מילתא" (פרש"י יומא שם ד"ה ארון) במנין החמשה דברים**); ובמדרשים (במדב"ר פט"ו, י בסופו. תנחומא בהעלותך בסופו) נמנו הארון והכרובים וכשני דברים מהחמשה***. ולכאו' דוחק לומר שהכוונה בכרובים במדרשים הנ"ל היא להכרובים של שלמה דהיו על הארץ בקדה"ק לא ע"ג הארון – ראה יומא כא, סע"א ובפרש"י שם. ב"ב צט, א וברשב"ם שם.
- 52. הושע יא, א.
- 53. בעה"ט כאן.
- . ובזח"ב רכב, ב: בית קדשי הקדשים וארון וכפורת.
- . ובמאירי יומא שם חשבם לשנים: א) ארון וכפורת, ב) כרובים. ובכס"מ לרמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ד: ורבינו אפשר דחשיב ארון וכפורת וכרובים כתלתא (ושכינה ורוה"ק ואו"ת לא חשיב להו אלא כחדא) – דלא כפרש"י. ולהעיר מלשון הגמרא (מנחות כז, סע"ב) "אלא דמקדש שני דלא הוי ארון וכפורת".
- . וסוג בפ"ע מרז"ל (יומא נב, ב. וש"נ. וראה רמב"ם הל' ביהב"ח שם) משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת כו', דמשם אין ראי' דאינו מזכיר כפורת וכרובים בפ"ע, כי שם המדובר בדברים שהיו בקדה"ק בפ"ע ואעפ"כ נגנזו עם הארון, משא"כ כפורת וכרובים. וראה אבות דר"נ פמ"א, יב.
במדבר רבה ט״ו:י׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי לֵוִי בַּר רַבִּי אוֹמֵר, מְנוֹרָה טְהוֹרָה יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, אָמַר לוֹ כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ (שמות כה, לא): מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה משֶׁה וְיָרַד וְשָׁכַח מַעֲשֶׂיהָ, עָלָה וְאָמַר רִבּוֹנִי כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ: מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה משֶׁה וְיָרַד וְשָׁכַח, עָלָה וְאָמַר רִבּוֹנִי שָׁכַחְתִּי אוֹתָהּ, הֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה וְעוֹד נִתְקַשָּׁה בָהּ. אָמַר לוֹ (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, עַד שֶׁנָּטַל מְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ וְהֶרְאָה לוֹ עֲשִׂיָּתָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה עַל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֵצֶל בְּצַלְאֵל וְהוּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, וְאָמַר לִבְצַלְאֵל מִיָּד עֲשָׂאָהּ, הִתְחִיל תָּמֵהַּ וְאָמַר אֲנִי כַּמָּה פְּעָמִים הֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאַתְּ שֶׁלֹא רָאִיתָ עָשִׂיתָ מִדַּעְתְּךָ, בְּצַלְאֵל, בְּצֵל אֵל הָיִיתָ עוֹמֵד כְּשֶׁהֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשִׂיָּתָהּ. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִגְנְזָה הַמְּנוֹרָה. וְזֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁנִּגְנַז, הָאָרוֹן, וְהַמְּנוֹרָה, וְהָאֵשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהַכְּרוּבִים. וּכְשֶׁיָּשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו וְיִבְנֶה בֵיתוֹ וְהֵיכָלוֹ, הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן לְשַׂמֵּחַ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, א): יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה, (ישעיה לה, ב): פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ד׳ - הטקסט מספריא
אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים ליי' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את י"י אלהיכם וגו' ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת ושמן המשחה וכל אלו לא חזרו בבית שני ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקדש ולא היו נשאלין בהן שנאמר עד עמוד כהן לאורים ותומים ולא היו עושין אותן אלא להשלים שמנה בגדים לכהן גדול כדי שלא יהא מחוסר בגדים:
בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו':
ההיכל שבנו בני גולה היה מאה אמה על מאה אמה על רום מאה וכן היתה מדת רומו בנו גובה שש אמות אטום סתום כמו יסוד לו ורום כותלי הבית ארבעים אמה ורום הכיור שבתקרה אמה ועל גביו גובה שתי אמות פנוי שיכנס בו הדלף והוא הנקרא בית דילפא ועובי התקרה שעל גבי בית דילפא אמה ומעזיבה גובה אמה ועלייה בנויה על גביו גובה כותליה ארבעים אמה ובגגה גובה אמה כיור ואמתים גובה בית דילפא ואמה תקרה ואמה מעזיבה וגובה המעקה שלש אמות וטס של ברזל כמו סייף גובהו אמה על גבי המעקה סביב כדי שלא ינוחו עליו העופות והוא הנקרא כלה עורב הרי הכל מאה אמה:
מן המערב למזרח מאה אמה וזהו חשבונן:ארבעה כתלים זה לפנים מזה וביניהן שלשה מקומות פנויין בין הכותל המערבי ובין הכותל שלפנים ממנו חמש אמות ובין כותל שני ושלישי שש אמות ובין כותל שלישי ורביעי שש אמות ואלו המדות הן של עובי הכותל עם המקום הפנוי שבין שני כותלים ואורך קדש הקדשים עשרים אמה ובין שתי הפרוכות המבדילות בינו ובין הקדש אמה ואורך הקדש ארבעים אמה ועובי הכותל המזרחי שבו השער שש אמות והאולם אחת עשרה אמה ועובי כותל האולם חמש אמות נמצא הכל מאה אמה:
מן הצפון לדרום מאה אמה עובי כותל האולם חמש אמות ומכותל אולם עד כותל הקדש עשר אמות וכותלי הקדש ששה כתלים זה לפנים מזה וביניהן חמשה מקומות פנויין בין כותל חיצון ובין השני חמש אמות ובין שני ושלישי שלש אמות וחמש בין שלישי ורביעי ובין רביעי וחמישי שש ובין חמישי וכותל הפנימי שש נמצא הכל ארבעים אמה מצד זה וארבעים אמה מצד שכנגדו ורוחב הבית מבפנים עשרים הרי מאה אמה:
הפשפש והוא שער הקטן ושני פישפשין היו להיכל מצדי השער הגדול שבאמצע אחד בצפון ואחד בדרום שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל השער הזה סגור יהיה לא יפתח ושבצפון בו נכנסין ומהלך בין שני הכתלים עד שמגיע למקום פתוח לקדש משמאלו ונכנס לתוך ההיכל ומהלך עד שער הגדול ופותחו:
השער הגדול היה רחבו עשר אמות וגובהו עשרים אמה וארבע דלתות היו לו שתים בפנים ושתים בחוץ החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחורי הדלתות:
פתחו של אולם היה גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים ולא היה לו שערים וחמש מלתריות של מילא היו על גבי פתחו מלמעלה התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה וכל אחת מחמשתן עודפת על שלמטה ממנה אמה מזה ואמה מזה נמצאת העליונה שלשים אמה ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת:
ההיכל היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו כמו ארי ויציעים היו מקיפין לבית כולו מסביב חוץ לכותל המסיבה ויציע התחתונה חמש ורובד על גבה שש ויציע אמצעית שש ורובד על גבה ז' והעליונה ז' שנאמר היציע התחתונה וגו' וכן היו השלש יציעים מקיפים לבית משלשה רוחותיו וכן סביב לכתלי האולם מלמטה עד למעלה כך היו אמה אחת חלק ורובד שלש אמות ואמה חלק ורובד שלש אמות עד למעלה ונמצאו הרובדין מוקפין לכתלים רוחב כל רובד שלש אמות עד למעלה ובין כל רובד ורובד אמה ורובד העליון היה רוחבו ארבע אמות:
כל אלו המקומות הפנויים שבין הכתלים הם הנקראים תאים נמצאו התאים המוקפין למקדש חמשה מן הצפון וחמשה מן הדרום ושלשה מן המערב ושלש דיוטות היו דיוטא על גבי דיוטא נמצאו ט"ו תאים בדרום חמשה ע"ג חמשה וחמשה על גביהן וכן בצפון חמשה עשר ושמונה תאים היו במערב שלשה על גבי שלשה ושנים על גביהן בדיוטא אחת הכל ל"ח תאים:
ג' פתחים היו לכל אחד ואחד מן התאים אחד לתא מן הימין ואחד לתא מן השמאל ואחד לתא שעל גביו ובקרן מזרחית צפונית בתא שבדיוטא האמצעית היו חמשה פתחים אחד לתא מימין ואחד לתא שעל גביו ואחד למסיבה ואחד לתא שיש בו הפשפש ואחד להיכל:
ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולין לגגות התאים היה עולה במסיבה ופניו למערב הלך את כל פני הצפון עד שהוא מגיע למערב הגיע למערב הפך פניו לדרום הלך את כל פני המערב עד שהוא מגיע לדרום הגיע לדרום הפך פניו למזרח והיה מהלך לדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עלייה שפתחה של עלייה היה פתוח לדרום:
ובפתחה של עלייה היו שתי כלונסות של ארז שבהן עולין לגגה של עלייה וראשי פספסין היו מבדילין בעלייה בין גג הקדש לגג קדש הקדשים ולולין היו פתוחין בעלייה לבית קדש הקדשים שבהן משלשלין את האומנין בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדש הקדשים ופעם אחת בשנה מפסח לפסח מלבנין את ההיכל:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ב דברים שיחה א מאותו ספר בבא בתרא צט, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א מאותו ספר ב"ב צט, ב
- לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב מאותו ספר ב"ב צט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ז ב"ב צט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א ב"ב צט, א
- תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א ב"ב צט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג ב"ב צט , א
- מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ ב"ב צט, א
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל ב"ב צט, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב ב"ב צט, א
- רשימות מנורה מו"מ מונחת ב"ב צט, א
- תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל ב"ב צט, א
- אגרות קודש כרך כג ח'תתכט מנחות כז, א
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ד מאותו ספר מנחות כז, ב
- לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א מאותו ספר מנחות כז, א
- לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ב מאותו ספר מנחות כז, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה א מאותו ספר מנחות כז, ב
- לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג מאותו ספר מנחות כז, א
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג מנחות כז, א
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז מנחות כז, א
- תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות מנחות כז, א
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט מנחות כז, א
- תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי מנחות כז, א
- תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי בשם מנחות כז, א
- תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים מנחות כז, א
- תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון מנחות כז, א
- תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור מנחות כז, א
- תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי מנחות כז, א
- תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו תיקון המקוה של כ"ק אדמו"ר הזקן מנחות דף כ"ז א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריט סדר ליל יום הכיפורים מנחות כז, א