178

לגבי הכרובים שעל הכפורת, שגם לגביהם יש שתי אפשרויות⁴¹:

א) הכרובים הם חלק ופרט מהכפורת. מ"שני קצות הכפורת" נעשו שני הכרובים⁴².

ב) לא זו בלבד שהכרובים הם פרט בכפורת (שהכפורת היא חלק מן הארון, ככלי לעדות) – אלא הכרובים עצמם הם חלק מן הארון, בדיוק כמו הכפורת.

לפי רש"י, הסובר שהכפורת היא בנפרד מן הארון וכדלעיל – הרי גם הכרובים, כמובן, אינם פרט בארון, יותר מכך: ממשמעותם הפשוטה של הפסוקים מובן, שהכרובים אינם ענין בפני עצמו, אלא פרט מהכפורת, ומשום כך: (א) הכרובים הם "מקשה⁴² .. משני קצות הכפורת"⁴³, (ב) הם "סוככים בכנפיהם על הכפורת .. אל הכפורת יהיו שני הכרובים"⁴⁴. כלומר, הכלי ל"ונועדתי .. ודברתי"³² הוא הכפורת⁴⁵, אך בכפורת עצמה, מגיע הקול "מבין שני הכרובים".

ואילו הרמב"ן מבאר אחרת⁴⁶ את ענין הכרובים, ואלה דבריו: "והנה הוא כמרכבה אשר ראה יחזקאל .. ואדע כי כרובים המה ולכן נקרא יושב הכרובים⁴⁷, כי היו פורשי כנפים להורות שהם המרכבה נושאי הכבוד .. ואם תחשוב עוד למה .. תוכל לדעת כי ראוי להם שיהיו פורשי כנפים למעלה כי הם כסא עליון וסוככים על העדות שהוא מכתב אלקים".

בכך הוא מבאר מדוע חוזר הפסוק ואומר "ונועדתי .. ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים – אשר על ארון העדות", למרות ש"בידוע שהכרובים הם על ארון העדות" – כי מילים אלו באות לבאר את מהות ענין הכרובים: "כי בעבור שיצוה בכרובים בהיותם פורשי כנפים למעלה, ולא אמר למה יעשם כלל ומה שישתמשו במשכן ולמה יהיו בענין הזה, לכך אמר עתה ונתת הכפורת עם כרוביו, שהכל דבר אחד על הארון מלמעלה, כי אל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך כדי שיהיה לי כסא כבוד, כי אני אוועד לך שם ואשכין שכינתי עליהם, ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים, בעבור שהוא על ארון העדות".

יוצא מכך, שהכרובים הם חלק מהארון בדיוק כמו הכפורת,