177
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
העדות תמנה מצוה בפני עצמה"34.
כלומר, לא רק הארון הוא הכלי לעדות, אלא גם הכפורת והכרובים35 הם לבוש וכלי ל"עדות"36, שעל ידם מתממש הייעוד "ונועדתי לך שם".
ואילו לדעת רש"י ייעודם של הארון ושל הכפורת שונה: הארון הוא לעדות, כפי שמוכח מכך שבסיום הציווי על עשיית הארון, לפני הציווי "ועשית כפורת...", אומרת התורה37 "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך", שהארון מיועד לתורה, כביאור רש"י "העדות" – "התורה שהיא לעדות ביני וביניכם שצויתי אתכם מצות הכתובות בה",
ואילו הכפורת, המופיעה לאחר מכן38 היא לתכלית אחרת39 – "ונועדתי אתך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים... כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל". יותר מכך: לפי דברי רש"י על הפסוק, אין הכוונה ל"מנוחת השכינה", אלא "כשאקבע מועד לך לדבר עמך, אותו מקום אקבע למועד שאבוא שם לדבר אליך"40.
ולכן סובר רש"י שהכפורת היא כלי בפני עצמו, ואינה חלק של הארון.
ה. הכרובים – חלק מהכפורת
או חלק מהארון?
מהבדל זה בין רש"י לבין הרמב"ן לגבי הכפורת, אם היא חלק מן הארון או כלי בפני עצמו – נובע הבדל גם
הערות
- 34. וממשיך שם בהשגותיו: ואל תחשוב לומר שלא תמנה שלא נצטוינו לדורות ולא נעשה אלא ללוחות הברית .. אם נעלה על דעתנו שיאבד או שישבר מצוה לעשותו כמדה ראשונה לשום שם לוחות העדות כי בכך נצטוינו.
- 35. ראה לקמן סעיף ה'.
- 36. ראה גו"א הנ"ל (הערה 14) דשניהם ארון וכפורת הם כלים ומשמשים להעדות. וראה אוה"ח כאן: עוד ירצה כי לא יניח העדות בארון עד שיהי' הארון שלם בכפורת הלום ולא קודם. ולכאורה כ"מ גם לפי' הרא"ש הנ"ל הערה 4 (אף שהמציאות לדעתו היא להיפך) שגם הכפורת "הוי משמש לעדות" שממשיך "וא"כ מאי צריכה למימר דבר פשוט הוא שבסתום איך יתן העדות שם. וי"ל שר"ל אפילו לכסותו אם הוא מיושב כראוי לא תכסהו קודם נתינת העדות" (וראה גם טור הארוך שם מה שתירץ אליבא דרש"י). ולכאורה מובן מזה, שגם כפורת הוי משמש וכלי להעדות.
- 37. כה, טז (וראה רא"ם בפרש"י כאן דכתב דהפסוק שם בא לומר התכלית דהארון ולא ציווי, אבל מפרש"י כאן, משמע כבפנים).
- 38. ולפ"ז יש לפרש שההוספה בפסוק זה (כה, כא) "בא ללמד שבעודו ארון לבדו בלא כפורת יתן תחלה העדות לתוכו ואח"כ יתן את הכפורת עליו", היינו במעשה בפועל, דמהפסוק לפ"ז יודעים רק שאין זה ענינו, וכאן מוסיף שגם בפועל צ"ל הסדר כן, שבעודו ארון לבדו יתן תחלה העדות.
- 39. וכדמשמע לפרש"י גם מזה שהוצרך לומר האורך והרוחב של הכפורת – אף שהכפורת הוא "כיסוי על הארון .. מניחו עליו כמין דף" (רש"י שם כה, יז), כנ"ל (הערה 25) מש"ך עה"ת. – אף שי"ל ששולל שלא יהי' הכפורת קצר מהנ"ל כיון שמניחו על עובי דב' ארונות הפנימיים (שני פעמים). – וראה פרש"י כה, יז ד"ה אמתיים וחצי. כה, יא ד"ה זר זהב. וראה הראב"ע (כה, יוד).
- 40. וראה פרש"י תצוה כט, מב. ולהעיר דשם הביא דיעה זו כי"א.
רש"י על שמות כ״ט:מ״ב - הטקסט מספריא
תמיד. מִיּוֹם אֶל יוֹם – וְלֹא יַפְסִיק יוֹם בֵּינְתַיִם:
אשר אועד לכם. כְּשֶׁאֶקְבַּע מוֹעֵד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, שָׁם אֶקְבָּעֶנּוּ לָבֹא. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ לֹמְדִים מִכָּאן שֶׁמֵּעַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת הָיָה הַקָּבָּ"ה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת (שמות כ"ו), וַאֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ אָמוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא עַל אֹהֶל מוֹעֵד הַנִּזְכָּר בַּמִּקְרָא:
תמיד A CONTINUAL [BURNT-OFFERING] i.e. from day to day: there shall not be an interval of a day between them (between two successive morning or afternoon offerings; cf. Rashi on Exodus 27:20).
אשר אועד לכם WHERE I SHALL BE MET BY YOU — when I shall appoint a place of meeting to speak unto you I shall appoint it there (at the entrance of the tent of meeting) as the spot to which to come. Some of our Rabbis learn from this that it was from above the copper altar that the Holy One, blessed be He, spoke with Moses after the Tabernacle was erected, for this was at the entrance; but some say that He spoke from above the cover of the Ark (the כפרת), as it is said, (Exodus 25:22) “And I will speak to thee from above the cover”, and that the words “where I shall be met by you” which are said here are not used in reference to the altar which was at the entrance of the tent of meeting, but in reference to the tent of meeting itself which is mentioned in this verse (so that the meaning is: “at the entrance of the tent of meeting where, viz., in the tent of meeting, I shall be met by you”; cf. ברייתא דמלאכת המשכן at the end).
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כג ‹ ח'תתכט לקו"ש חכ"ו ע' 177
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

