1044
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הכוונה של דירה בתחתונים – הרי "לחמנו הם וגו' וה' אתנו אל תראום", אין לנו מה להתפעל ולהתיירא מן העולם, כי אף שהעולם נשאר בגדר הטבע, הרי הקב"ה נמצא תמיד עם בני ישראל והוא מעניק להם בתוך הטבע עצמו, הצלחה למעלה מן הטבע, לעשות מהעולם לחמנו13 – "דם ובשר כבשרו" כפי שאנו במדבר, ושכנתי בתוכם, כלי לאלקות.
ה. לאמיתו של דבר, הרי הנסים המלובשים בדרכי הטבע נעלים מן הנסים הגלויים שלמעלה מהטבע18. הנסים העל־טבעיים מוכיחים שאלקות אינה מוגבלת ח"ו בהגבלות הטבע, וכי בכוחו לשדד מערכות הטבע; ואילו הנסים המלובשים בטבע יש בהם הוכחה שהאלקות לא רק שאינה מוגבלת בטבע, אלא גם זולת שאינו מוגבל כביכול, בהגבלה של למעלה מהטבע. הוא ית' נעלה גם מהטבע וגם מלמעלה מהטבע, ולכן ביכלתו לחבר את ה"טבע" וה"למעלה מהטבע" יחדיו.
גילוי זה היה בעיקר בקדשי קדשים. שם היה החיבור של מקום ולמעלה מהמקום: "מקום הארון" שהיה מדוד ומוגבל במדת הארון על פי תורה – "אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו" – היה הוא עצמו "אינו מן המדה"19, לא תפס מקום כלל בקדשי הקדשים; היה כאן חיבור של "מקום" עם בלי מקום כאחד20.
וכדי שבני ישראל יבצעו דבר זה בעולם היה עליהם להכנס לארץ ישראל. במדבר היתה ההנהגה למעלה מן הטבע, אבל בארץ ישראל נעשה התחברות של טבע ו"למעלה מהטבע" יחדיו. זהו גם טעם הדבר, שבקיעת הירדן – תחילת הכניסה לארץ ישראל – היתה על ידי הארון21, כי ההימצאות בארץ ישראל וענין הארון דבר אחד הם22 – חיבור של טבע עם למעלה מן הטבע23.
הערות
- 13.
- 18. תורה אור מג"א ק, א.
- 19. יומא כא, א וש"נ.
- 20. בחינה זו דחיבור גבול ובלי גבול. הוא מצד העצמות, נמנע הנמנעות. ולכן במקדש כתיב (בראשית כח, טז) אכן יש הוי' במקום הזה, דהוי' הוא שם העצם. וזהו ג"כ מה שאמרו כלב ויהושע (במדבר יד, ט) והוי' אתנו אל תיראום, וכשלא הי' להם כח זה כתיב (שם מב־מג) אל תעלו כי אין הוי' בקרבכם. ולא יהי' הוי' עמכם. וכן גם בענין הארון (ראה הערה 22) כתיב (שם מד) וארון ברית הוי' (משיחת ש"פ קרח תשכ"ב).
- 21. יהושע ד, ז. ועד"ז בכיבוש יריחו נגרא של א"י (במדב"ר פט"ו, טו) ושקולה כנגד כל א"י (יל"ש ליהושע ב, א) הי' צ"ל "ויסב ארון ה' גו'" (יהושע ו, יא ואילך).
- 22. וזהו שכתוב בסיום פרשת המרגלים: וארון ברית הוי' גו' לא משו מקרב המחנה, שהארון – הכח לכניסה בארץ ישראל – ניטל אז מהם.
- 23. גם קי"ס הוא ענין חיבור טבע ולמעלה מהטבע (ולכן נאמר בזה הלשון קשה – ראה ספה"מ תרנ"ד ע' קלא ואילך). אבל אחרי קי"ס נפסקה המשכה זו; מעלת בקיעת הירדן הוא שע"י הבקיעה (וגם מצד בחי' ירדן עצמו – ראה לקו"ת מסעי צא, א) ניתן הכח לחבר טבע ולמעלה מהטבע גם אח"כ (אך מ"מ נאמר לשון קשה בקי"ס דוקא, כי שרש כל הבקיעות הוא מקי"ס, אלא שנתגלה ענינם אח"כ).
במדבר רבה ט״ו:ט״ו - הטקסט מספריא
עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, שֶׁיִּהְיוּ תּוֹקְעִין לְפָנֶיךָ כְּמֶלֶךְ. עֲשֵׂה לְךָ, מִשֶּׁלְּךָ. עֲשֵׂה לְךָ, לְךָ אַתָּה עוֹשֶׂה וְלֹא לְאַחֵר, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁל משֶׁה לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא בַּשּׁוֹפָרוֹת, כְּשֶׁבָּא לְהִלָּחֵם בִּירִיחוֹ נִתְכַּנְסוּ לִירִיחוֹ שֶׁבַע אֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, יא): וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם. וְכִי שֶׁבַע אֻמּוֹת הָיוּ בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי יְרִיחוֹ נַגְרָא שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם נִכְבְּשָׁה יְרִיחוֹ מִיָּד כָּל הָאָרֶץ נִכְבֶּשֶׁת, לְפִיכָךְ נִתְכַּנְּסוּ לְתוֹכָהּ שֶׁבַע אֻמּוֹת, מַה כְּתִיב שָׁם (יהושע ו, כ): וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, מְלַמֵּד שֶׁאֲפִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְלֹא תֹאמַר לִיהוֹשֻׁעַ אֶלָּא אֲפִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁעַד שֶׁהוּא חַי בְּעַצְמוֹ נִגְנְזוּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק הֲרֵי שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא בָּא לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם (דברים לא, כח): הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, וְהֵיכָן הָיוּ הַחֲצוֹצְרוֹת לִתְקֹעַ בָהֶן וּלְכַנְּסָן, אֶלָּא עַד שֶׁהוּא בַּחַיִּים נִגְנְזוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ח): וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, הֱוֵי עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, לְךָ אַתְּ עוֹשֶׂה וְאֵין אַחֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כָּל יָמֶיךָ.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ו ‹ פורים ‹ שיחה א ‹ 194 לקו"ש ח"ד ע' 1044
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.