שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
החידוש של נרות חנוכה הוא, שהם מאירים גם את ה"חוץ" ואפילו את מחשכי הלילה, את הגלות, עד לביטול כל ענין ה"לעומת זה" – "עד דכליא ריגלא דתרמודאי" – ("תרמוד" אותיות "מורדת").
3 קהלת יעקב (לבעהמ"ס מלוא הרועים) בערכו. ומרומז (ככל הענינים דפנימיות התורה) גם בנגלה דתורה. כי היו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים (כדמשמע במס' יבמות טז, ב), והמרידה בשלמה שישב על כסא ה' הו"ע המרידה ופריקת עול מלכות שמים. – וגם מזה נראה מעלת נרות חנוכה על נרות המקדש, שהרי הגילוי דביהמ"ק לא שלל את מציאות מרידת תרמוד , ואדרבה היא היתה שותפת בחורבן הבית (ירושלמי תענית פ"ד סוף ה"ה), ונרות חנוכה מכלים (אפילו) ריגלא דתרמודאי, מבטלות כל מציאותה (גם רגל בחי' היותר אחרונה) דפריקת עול.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ופירוש הג' בעולם הוא כמארז"ל נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אומרו, וזהו בחינת נפש, היינו חיות העולמות, שיש בו בחינת נער , היינו שהחיות הוא בצמצום, ויש בחינת זקן שהוא בגילוי יותר.
39 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן הי' שם גם הענין דנתינת הבקע – בדוגמת מחצית השקל– לרמז על היחוד של הקב"ה עם בנ"י, שכנסת ישראל, ע"י עבודתה, מעוררת וממשכת המחצית השקל שלמעלה.
6 ובכללות יותר – החיבור דעולם עם אלקות, שנפעל ע"י השליחות דאליעזר, שרו של עולם (ראה זח"א קכו, ב (במהנ"ע). קפא, ב. יבמות טז, ב (בתוד"ה פסוק זה )), להביא את רבקה ליצחק (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו החילוק שבין נשמות למלאכים, שבמלאכים יש בחי' נער רק בבי"ע, כדרשת חז"ל על הפסוק נער הייתי גם זקנתי , שרו של עולם אמרו , שרק בהיותו בבי"ע נקרא נער , משא"כ כשמאירים ההארות והגילויים דאצילות, אזי מתבטל הנער דמלאכים ממציאותו, כי, מלאך שמקבל גילוי נעלה יותר שאינו רגיל בו, מתבטל ממציאותו , משא"כ בישראל יש בחי' נער גם באצילות.
54 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז נעשה גם פירוש הב' בוהדריך בנעלים, דנעל הוא בחי' מט"ט שנקרא בשם נעל דשכינתא, ומבואר בזה, שההמשכה מאצילות לבי"ע באה ע"י כמה לבושים ומסכים עד לבוש הנעל שהוא לבוש היותר גס, ולכן מט"ט שהוא שרו של עולם נקרא בשם נעל דשכינתא, לפי שעל ידו היא ההמשכה מאצילות לבי"ע שנמשכת ע"י לבוש הנעל.
68 ראה יבמות טז, ב ובתוד"ה פסוק זה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה, שנר חנוכה ענינו לפעול כליא רגלא דתרמודאי, דהנה תרמוד הוא אותיות מורדת, כדאיתא בספרי הקבלה, וכן גם כפשוטו, שהיו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים כו', וזהו עד דכליא רגלא דתרמודאי, שע"י האור דנר חנוכה מכלים את ענין המרידה כו'.
9 ראה יבמות טז, ב. לקו"ש ח"ג ע' 811 הערה 3. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכאשר יהודי הולך מתוך הנחה שענין הזקנה הוא דבר מושלל, "מי איכא זקנה קמי'", אזי הקב"ה נמצא עמו בכל מקום, וממלא את רצון הבורא מתוך אורה ושמחה וששון ויקר.
230 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומוסיף בהמאמר, דכתיב נער הייתי גם זקנתי , נער הוא מט"ט שביצירה וגם זקנתי הוא
117 לשון הכתוב – תהלים לז, כה. וארז"ל (יבמות טז, ב ובתוס' שם) שר העולם (מט"ט) אמרו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שזמנה של נר חנוכה הוא עד דכליא ריגלא דתרמודאי16, תרמודאי הם המורדים במלכות שמים (תרמוד אותיות מורדת ), וע"י נר חנוכה נעשה כליא ריגלא דתרמודאי, דשני פירושים בזה ,
581 עמק המלך שער קרית ארבע ר"פ קיא (קח, א). קה"י ערך תרמוד . ומרומז (ככל הענינים דפנימיות התורה) גם בנגלה דתורה, כי היו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים (כדמשמע במס' יבמות טז, ב), והמרידה בשלמה שישב על כסא ה' הו"ע המרידה ופריקת עול מלכות שמים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שנאמר בו נער הייתי גם זקנתי כו') באצילות, ושם למעלה מבחי' זמן, ע"כ כל יום א' הוא ממש יום ראשון כמו יום א' של ששת ימי בראשית שנתחדש הזמן מלמעלה מהזמן, כך מתחדש כל יום ראשון שאחר השבת, שהשבת הוא העלי' באצי' שלמעלה מהזמן וכו'".
1263 תהלים לז, כה. וראה יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
וע"ד המבואר בענין מצות נר חנוכה, שאף שתיקנוה חכמים לזכר הנס שהי' בנרות המקדש, מ"מ, יש חילוק בין מצות נר חנוכה שמדרבנן למצות הדלקת הנרות במקדש שהיא מן התורה, דהנה, מצות הדלקת נרות המקדש היתה (לא בעזרת נשים, ולא בעזרת ישראל , אלא) בהיכל פנימה דוקא (ורק ע"י חלוני שקופים אטומים הי' האור יוצא ומאיר גם לחוץ), משא"כ מצות נר חנוכה היא על פתח ביתו מבחוץ דוקא, כיון שענינה הוא להאיר את החוץ , ועד שהפעולה דנר חנוכה היא להיות כליא רגלא דתרמודאי22, דתרמודאי קאי על הקליפות שמורדים במלכות שמים, כדאיתא בספרי קבלה שתרמוד אותיות מורדת, ומרומז גם בנגלה דתורה, כדמשמע בגמרא שהיו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים, וכיון שבשלמה כתיב וישב שלמה על כסא ה', הרי ענין המרידה בשלמה הוא מרידה במלכות שמים, ובענין זה היא הפעולה דנרות חנוכה שיהי' כליא רגלא דתרמודאי, היינו, לבטל ולכלות את ענין המרידה במלכות שמים.
816 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והחידוש של נרות חנוכה הוא, שהם מאירים גם את החוץ, ואפילו את חושך הלילה, הגלות, ועד לביטול כל הענין דלעומת-זה – "עד דכליא ריגלא דתרמודאי"49 ("תרמוד" אותיות "מורדת" ).
1223 קהלת יעקב (לבעהמ"ס מלוא הרועים) בערכו. ומרומז (ככל הענינים דפנימיות התורה) גם בנגלה דתורה. כי היו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים (כדמשמע במס' יבמות טז, ב), והמרידה בשלמה שישב על כסא ה' הו"ע המרידה ופריקת עול מלכות שמים. – וגם מזה נראה מעלת נרות חנוכה על נרות המקדש, שהרי הגילוי דביהמ"ק לא שלל את מציאות מרידת תרמוד , ואדרבה היא היתה שותפת בחורבן הבית (ירושלמי תענית פ"ד סוף ה"ה), ונרות חנוכה מכלים (אפילו) ריגלא דתרמודאי, מבטלות כל מציאותה (גם רגל, בחי' היותר אחרונה) דפריקת עול (וראה גם תו"מ חי"ג ע' 181. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והתירוץ בזה, שבשבת הו"ע העלי' לבחי' שלמעלה מהזמן, שזהו"ע נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו , שהענין דזקנתי הוא בשבת, שאז עולה שר העולם לבחי' שלמעלה מהזמן, ובימות החול מתחדש ונתהווה עוד פעם בחי' הזמן, בחי' נער הייתי .
177 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יש ללמוד קל-וחומר מהקב"ה ש"הלך מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם" , אף שבשביל זה יש צורך בכמה ירידות – החל מהירידה לענין הזמן, ובזמן גופא – למטה יותר מהדרגא כפי שהעולם נברא במחשבה אחת , "וכולן נסקרין בסקירה אחת" , אלא לבחי' הזמן כפי שבא בהתחלקות, ועד להתחלקות של שבעה ימים בלבד, כיון שלאח"ז מתחיל מחזור חדש של שבעה ימים (שמתחיל עוה"פ הענין ד"נער הייתי גו'" שאומר "שרו של עולם" ) , ובזה גופא – לא רק שנה אחת (ענין של אחדות), אלא מהלך ת"ק שנה; ואם מלך מלכי המלכים הקב"ה הלך מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם (ע"י התורה) – הרי עאכו"כ שגם הוא צריך ללמוד מזה, ולילך בדרך שאינה רחוקה כ"כ, ללא צורך בירידה גדולה כ"כ; יש צורך רק ב"יגעת", ואז – "ומצאת".
1394 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיון ששבת קשור עם שבעת ימי ההיקף, וכמבואר בענין "נער הייתי גם זקנתי" , "שר העולם אמרו" , שלאחרי יום השבת "חוזר ונמשך להיות בבחינת נער" , ולכן חוזר ומתחיל עוד הפעם "יום ראשון בשבת", הרי זה קשור עם הימים של שבוע זה [הן ימי השבוע שלפניו, והן ימי השבוע שלאחריו, ש"מיני' מתברכין כולהו יומין" ], אבל מהי שייכותו לכל ימי השנה?
54 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
של בחי' נער שר העולם (כמארז"ל על הפסוק "נער הייתי גם זקנתי" , "שר העולם אמרו" ) באצילות, ושם למעלה מבחי' זמן, ע"כ כל יום א' הוא ממש יום ראשון כמו יום א' של ששת ימי בראשית שנתחדש הזמן מלמעלה מהזמן" .
2127 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ביאור הנקודה המשותפת של ב' הפרשיות אחרי-קדושים (שבה צריך "לחיות" בשבוע זה ) – שלימות הקדושה דבנ"י באופן ד"קדושים תהיו כי קדוש אני" , בכח הקדושה דיוהכ"פ (עד לדרגא ד"לפני (למעלה משם) הוי' תטהרו" ),
1187 וכמובן שיש חילוק אם קורין פרשה אחת או שתי פרשיות, שאז, גדול יותר חלק הפרשה השייך לכל יום (והן כללות הפרשה השייכת לכל השבוע*), שממנו צריך ללמוד הוראה בנוגע לעבודה היום-יומית.
*) כמדובר כמ"פ ששבוע הוא מציאות שלימה בפ"ע , ובפרט ע"פ המבואר בחסידות בענין " נער הייתי גם זקנתי " (תהלים לז , כה) ש " שר העולם אמרו " (יבמות טז , ב) , שענין זה חוזר ומתחדש בכל שבוע (ראה לקו"ת שה"ש כה , סע"א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[וזהו גם הביאור על הקושיא הידועה מדוע אומרים בימי השבוע "היום יום ראשון בשבת", אף שכבר עברו רבבות ימים מששת ימי בראשית עד עתה (ולא כמו בנוגע למנין השנים, שבמהלך השנים הולך וגדל המספר בהמשך לשנים שלפנ"ז) – מפני שבנוגע לימי השבוע יש קיום לעולם רק לשבעה ימים, ולאח"ז חוזר ומתחדש הענין ד"נער הייתי גם זקנתי" ש"שר העולם אמרו" , ש"חוזר ונמשך להיות בבחי' נער" , כך, שלאחרי השבת אין זה יום שמיני, או (בשבוע שלאח"ז) יום חמשה עשר (וכן הלאה עד ליום ראשון בשבוע זה), אלא "כל יום א' הוא ממש יום ראשון כמו יום א' של ששת ימי בראשית"].
841 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז בכל שבוע ושבוע שבו חוזרים ונשנים אותם הענינים שהיו בתחלת הבריאה – כפי שמבאר רבינו הזקן מה שאנו מונין בכל שבוע "היום יום ראשון בשבת", אף שכבר עברו רבבות ימים מששת ימי בראשית עד עתה, "מפני שבשבת העלי' של בחי' נער שר העולם (כדאיתא בגמרא "נער הייתי גם זקנתי ..
1148 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
טו) וזהו שזמנה של נר חנוכה הוא עד דכליא ריגלא דתרמודאי , תרמודאי הם המורדים במלכות שמים (תרמוד אותיות מורדת), וע"י נר חנוכה נעשה כליא ריגלא דתרמודאי, דשני פירושים בזה, שהאור דנ"ח מכלה ומבטל את ריגלא דתרמודאי, ושהאור דנ"ח פועל הכליון (כליא מלשון כליון וכלות הנפש) גם בריגלא דתרמודאי, שגם אלה שהיו מורדים יבואו לבחינת כלות הנפש.
78 עמק המלך שער קרית ארבע ר"פ קיא (קח, א). קה"י ערך תרמוד . ומרומז (ככל הענינים דפנימיות התורה) גם בנגלה דתורה, כי היו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים (כדמשמע במס' יבמות טז, ב), והמרידה בשלמה שישב על כסא ה' הו"ע המרידה ופריקת עול מלכות שמים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומוסיף בהמאמר, דכתיבנער הייתי גם זקנתי , נער הוא מט"ט שביצירה וגם זקנתי הוא עלייתו באצילות, דחכמת התורה שבאצילות היא נעלית הרבה יותר מחכמת התורה שביצירה.
40 לשון הכתוב – תהלים לז, כה. וארז"ל (יבמות טז, ב ובתוס' שם) שר העולם (מט"ט) אמרו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הוי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
נער הייתי גם זקנתי זה שרו של עולם אמרו ) ועל כל בחי' אנפין בין דגדלו' בין דקטנות אמר להצהיל פנים משמן, מנגידו דעלמא דאתי משח ורבו קדישא עילאה, פי' נגידו דעלמא דאתי הוא הארת אור אבא שמאיר ומשפיע באור אימא שנק' עלמא דאתי
65 נער הייתי גם זקנתי זה שרו של עולם אמרו : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב. וראה תוספות שם ד"ה פסוק זה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הנה יש להקדים תחלה בשרש בחי' מט"ט שנק' עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וכמ"ש בזהר ובסה"ק ובדרז"ל ג"כ ע"פ נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו ולפעמים נק' נער מט"ט ולפעמים נק' זקן ביתו כו' כמ"ש בזהר ע"פ אנוש כחציר ימיו כו' דהוא בחי' מט"ט שמתחדש בכל שבוע כו' וכמ"ש במ"א.
93 נער הייתי גס זקנתי שרו של עולם : תהלים לז, כה. יבמות טז, ב. וראה יהל אור ע' קמב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לו מזל כו' כך אין כל גשם בכל חלקי דצח"מ גשמיי' שאין לו שרש ברוחני במזלות הרוחניי' בפרטות, וכמו שיש בחי' דצח"מ רוחניי' בפרט כך יש בחי' מקום רוחני בעל ו"ק רוחניי' בכלל בכל עולם ועולם עד שנעשה מקור המקום הגשמי וע"ז אנו אומרים לך הוי' הגדולה כו', וכמארז"ל תמליכהו בשמים וארץ וד' רוחות העולם כלומר שיומשך ממקור כח האלקי מבחי' ו"ק האלקים לו"ק המוגבלים שבכל עולם ועולם עד עולם ומקום המוגבל הגשמי שלנו וזהו שאנו אומרים ברוך המקום היינו בחי' ו"ק האלקי' שבע"ס דעשי' נק' מקור מקומו של עולם העשי' בכלל, וזהו שאומרים ברוך כבוד ה' ממקומו דוקא, וכמאמרז"ל הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כו', ועד"ז בחי' ו"ק דיצירה נק' מקומו של עולם היצירה והוא הנק' בחי' סנד"ל ועליו אמרו רז"ל ג"כ שיעור קומה במדה וכמבואר בפרקי היכלות דר"י כה"ג בשיעור קומה של יוצר בראשית הוא רל"ו אלפים פרסאות בין דרועא ימינא לדרועא שמאלא כו' ויש בו בחי' עלי' וירידה מחול לשבת ומשבת לחול וכמ"ש בזהר ע"פ אנוש כחציר ימיו כו' ע"ש, ומאחר שנאמר בו שיעור קומה ויש בו בחי' עלי' וירידה הרי הוא בגדר מקום אלא שהוא בבחי' רוחני' היותר עליון שבעולם היצירה, דהיינו שלפי ערך שיעור קומתו הרוחני' נמשך למטה שיעור מדת העולם היצירה, שהרי בודאי אין הפרסאות שבו כמו פרסאות הגשמי', אלא ר"ל שכולל כמה אלפים בחי' פרסאות הרוחני' שבעולם היצירה בשיעור מדה שבכלי גופו כו', ועד"ז בבחי' קומה דמט"ט שהוא בחי' ו"ק דבריאה העליונה הימנו, ובכללות לא נק' שיעור קומה של יוצר בראשית אלא בחי' מט"ט דבריאה שנק' עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו, ובדברי רז"ל נזכר ג"כ בפסוק דנער הייתי גם זקנתי שרו של עולם הבריאה אמרו , וידוע דנער הייתי היינו בחי' סנד"ל דיצירה וכאשר עולה מבחי' הקטנות לבחי' הגדלות דבריאה נק' זקן ביתו והוא בחי' ו"ק דבריאה הכולל יותר לכל ההשתלשלות העולמות בבחי' מקום בין בכלל כמו כללות כל עולם ועולם דבבי"ע בין בפרט כמו בחי' היכלות בפרטיות שבכל עולם מג' עולמות בי"ע.
17 דנער הייתי גם זקנתי שרו של עולם הבריאה אמרו : תהלים לז, כה. יבמות טז, ב ותוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אומר חי חי הוא יודוך כו') ויצי' צומח ועשי' דומם, ומ"ש אנוש כחציר ימיו בבחי' צומח דקטנות וגדלות במדות ובשכל קאי במט"ט דיצי' בבחי' מדות ובמט"ט דבריאה הוא בבחי' המוחין כו' וכמ"ש נער הייתי גם זקנתי כו' שרו של עולם אמרו , דקוב"ה שהוא בחי' ז"א דאצי' מי איכא זקנה קמי' דהרי מל' דאצי' הוא שנעשה בחי' ע"י לבריאה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
63 נער הייתי גם זקנתי כו' שרו של עולם אמרו : תהלים לז, כה. יבמות טז, ב ותוס' שם. וראה גם שער היחוד קמה, ב. שערי אורה טו, ב. שערי תשובה כט, ב. וע"ש בהמ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה בסט' דקדושה כתי' בדניאל ועתיק יומין יתיב כו' לבושי' כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקא, ופי' לבושי' קאי על שערות דדיקנא שהמה לבנים כשלג כי את הקב"ה המשיל לאיש זקן שיש לו זקנה ושערותיו לבנות וז"ש ועתיק יומין יתיב כו', ובאמת כי זהו פלאי מה זה ענין זקנה קמיה קוב"ה כו'.
16 ענין זקנה קמיה קוב"ה : ראה יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[י] והנה אחר שמובן מכ"ז ענין קול מצהלות חתנים שהוא מלמעלמ"ט ומשתה דנערים מלמטלמ"ע כו', מעתה י"ל הטעם שנק' בשם נערים והלא אמרו ע"פ נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו עכ"פ א' גם זקנתי ונערים אלה משמע שהם נערים לעולם כו'.
61 נער הייתי . ֿ. שרו של עולם אמרו : תהלים לז, כה. יבמות טז, ב ותוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו רבבה כצמח השדה כו' בבחי' קטנות המוחין שלמטה מן הדעת כמו תינוק שצועק לאביו ולאמו בלי דעת כו' כמ"ש מתבוססת בדמיך כו', אך במ"ת בודאי למעלה במקור המו"ס בגדלות המדות דתו' שנק' גדלות שני דאבא כו' שהוא מה שהי' אור אבא יונק ממזל כו' ונעשה מיניקה זו בבחי' גדלות יותר מבחי' חש"מ עצמה מטעם הנ"ל, ועכ"ז מלחמה דקי"ס במדות הטבעים הי' בחי' הכנה למלחמתה של תו' [במ"ת] שנדמה להם כזקן כו', שזהו מ"ש במט"ט שרו של עולם נער הייתי גם זקנתי בכלות ו' אלפי שנין בעוה"ז וגם בקי"ס שהי' נדמה להם כבחור כו' ואמר זה אלי כו' נעשה כזקן במ"ת [ו]כמו בכנ"י דכתי' ותרבי ותגדלי כו' [ו]כמ"ש גפן ממצרים תסיע כסו הרים צלה וכך הוא במדות דז"א דאצי' שנק' ישראל דלעילא שזהו בצאת ישראל ממצרים ממיצר מ"י [ו]ים דחו"ב דאצי' בבחי' לידה כו' והגדיל בגדלות המוחין דאור אבא במ"ת אחר גידול דאימא בימי הספי' שהי' בבחי' מוחין דיניקה (כמו שאור אבא יונק ממזל כו' וד"ל).
914 במט"ט. . נער הייתי גם זקנתי : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קג. דברים ח"ג ע' תשפט ובהנסמן בהנ"ל. ש"א טו, ב ובהערה 27. לקמן פ' משפטים רצב, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הזמן שאין לו הפסק כמו ימלוך לעולם ועד כענין דוד מלך ישראל חי וקיים, שזהו עליית המל' לע"ל שיאיר בבחי' הזמן דנוק' מלך ימלוך כו' מאור עצמות דא"ס שלמעלה מן הזמן לגמרי וכמאמר מי איכא זקנה קמי' כו', ומה שנק' עתיק יומין לפי שהוא מקור הראשון לזו"נ כו', עכ"ז לא יוכל בחי' נצחיות דזמן שבמל' להגיע לאמתת הא"ס כמו שהוא בעצמו נבדל בערך מחלקי הזמן גם מהיות מקור למקור לזמן בעש"נ כו' ואע"פ שאומרים חי וקיים לעד [שנאמר כי עמך מקו"ח ] וכמו אין קצבה לשנותיך [כו'] אין זה במהו"ע ממש [וד"ל].
315 מי איכא זקנה קמי' : יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובדרז"ל ע"פ נער הייתי גם זקנתי
232 נער הייתי גם זקנתי : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. לעיל פ' בשלח רא, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[oldpage_תכה] וזהו כי תקנה עבד עברי שהן כנ"י למטה [כמ"ש כי לי בנ"י עבדים ], ולמעלה הוא בחי' נער שהוא בחי' נער מט"ט דבריאה ונק' עבד' דשכינתא כמ"ש הנה ילך מלאכי לפניך השמר בו [כו'] כי שמי בקרבו (שהוא ו"ק דאצי' שמלובש בקטנות דכלים דו"ק דבריאה כו'), והוא בחי' נער כרביא אנפי זוטרי למטה מבחי' פני אדם דמל' דבריאה כו' והוא שנק' שרו ש"ע בכלל כמש[אר]ז"ל נער הייתי גם זקנתי
309 נער הייתי גם זקנתי : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. לעיל פ' בשלח רא, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וז"ש באברהם [oldpage_880] אחר שהי' זקן בא בימים דתו"מ הנ"ל וה' בירך את אברהם בכל שהוא [חיי] העוה"ב ממש שנק' כל כידוע שהאבות הטעימן מעין עוה"ב ממש שזהו למעלה מיומין עילאין דזקנה הנ"ל, וז"ש רז"ל מי איכא ספיקא קמי' קוב"ה ממש [ד]מ"ש [בדניאל] וע"י יתיב כו' שהוא בחי' זקנה היינו בחי' ע"י וא"א דאצי' שהוא בחי' האחרונה שבעולם הא"ס כידוע וד"ל.
480 מי איכא זקנה קמי' : יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכז, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכ"ז דרך כלל אבל דרך פרט הנה רק בחי' ג"ר דע"י נחשב מבחי' העצמו' אבל ז"ת שבו מלובש בגלגלתא דא"א חסד דע"י בגלגלתא וגבור' במו"ס כו' וזהו המתנשא מימו"ע כו' כידוע להיות כי התהוות עיקר הרצון מן התענוג הוא רק מבחי' המדות שבתענוג כמו מן החסד שבתענוג עד"מ כאשר אדם בעונג בשמחת חתונת בנו וכה"ג אז יטיב רב חסדו לכל מצד התענוג שמרומם את נפשו (מטעם הנ"ל) ואז יפעלו ממנו כל רצון דהיינו להפוך גם מרצון של דין לחסד שזה תלוי בבחי' נקודת הרצון שלמעלה מטעם כמוס לרצון שמחלק לחו"ג חסד ודין כו' וזהו דוגמא להבין איך שבחי' חסד דע"י מלובש בגלגלת' כו' ובחי' גבורה שהוא בחי' הדין בהיפך לעונג הוא מלובש בח"ס דא"א שהוא טעם כמוס לרצון שזהו לדקדק ברצון שיהיה באופן זה דוקא ולא באופן אחר כו' וכמ"ש בס' הקבלה שהראשוני' גזרו אומר על החכמ' שהיא בבחי' דין שכאשר הרצון בא עפ"י חיוב החכמ' בא בדקדוק וצמצו' כך ולא כך וע"כ ע"פ משפט התורה דאוריית' מח"ע כו' יש דינים רבים משא"כ הארת י"ג מדה"ר מלמעלה מחכמ' שברצון כו' שנושא עון וכו' ומכ"ש מבחי' ג"ר דע"י שבלתי מלובש בנאצלי' והוא בחי' העונג כמו שהוא בעצמו שעדיין לא נולד ממנו רצון כלל רק עתיד להיות ממנו כל רצון כו' והוא נחשב מעצמות התענוג הפשוט הכללי שהוא מבחי' מקור כל התענוגים שבעצמו' אא"ס כמ"ש כי עמך מקור חיים מקור כל התענוגים שברצון קדום כו' ונק' עתיקא דעתיקין בכללות הכל כו' ונק' ע"י כמ"ש בדניאל וע"י יתיב כו' מלשון זקנה שהוא בחי' נצחי' דעצמיות אא"ס כשבא ומאיר למטה בהשתלשלות דקו"ח כו' אבל בעצמותו ממש מי איכא זקנה קמי קוב"ה כו' וכמ"ש במ"א בענין ועד בחלופי אתוון דאחד פשוט עצמו שעצמות אא"ס שלמעלה מן הזמן דימי קדם כו' כשמאיר בזמן אז הזמן ג"כ נצחי כו' ואז נק' ע"י כו' וד"ל:
9 מי איכא זקנה : ראה יבמות טז, ב. ראה גם שע"ת ח"א כט, ריש ע"ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול העונה אמן כו' ולבאר הענין קצת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יותר מבחי' קצר כמו הכתר נק' ארך אפים וז"א נק' זעיר אנפין, ולע"ל יהי' יום שכולו ארוך, כסא דמלכא משיחא מחזיק אר"ך לוגין, ובמא"א א' קכ"ד א"א פרצוף היותר ארוך שבאצי', וע' בת"א סד"ה לך לך בענין עגולי אריך כו', גם ע"ד יסו"א ארוך ויסוד אימא קצר כו', וע' פרדס ערך עולם , ובמאו"א ע' י"ב, עולם ז"א ועלמא אריכא בינה כו', וכן בענין חד אריך וחד קציר כו', אך המכוון מכ"ז שההשפעות א"א נמשך ומתפשט למטה יותר, וגם בקיום לעולמי עד, כענין מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכמו דורות הראשונים האריכו ימים ושנים מחמת שבאה שרש ההשפעה מא"א, משא"כ בימי דוד אימעוט שני', שבא ההשפעה מז"א, וגם ע"י ההתלבשות בנער מט"ט כו', אך י"ל דלא סתרי כי בא"א הוא ריבוי האור ומיעוט הכלי, ובז"א הוא להיפך, ע"כ מה שא"א נק' א"א י"ל מצד ריבוי האור, ומצד זה בא האריכות ימי' כו', שזהו הכל מכח ריבוי האור והחיות כו', ועמ"ש בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח שבחי' התענוג מתפשט באריכות יותר מכל כוחות הנפש.
1344 בנער מט"ט : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשפט. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רא, ד. וש"נ. לעיל הערה 162.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין יובן בהקדים מ"ש אי לך ארץ שמלכך נער כו' וכתי' אשריך ארץ שמלכך בן חורים (קהלת י"א ט"ז י"ז) הכוונה שבח"ל מקור ההשפעה הוא מבחי' נער שהוא בחי' מט"ט הנק' שרו ש"ע שהוא בבחי' ו"ק דיצי' שהכלי שבהם מוגבלים ומעלימים אור האלקי הבלתי מוגבל כו' וכמארז"ל נער הייתי גם זקנתי שרו ש"ע אמרו כו', משא"כ בארץ ובירושלים ובהמ"ק שם מאיר מבחי' ו"ק דאצי' שגם הכלים שבהם בחי' אלקות והם בלתי מוגבלים כו', רק ששם גופא יש חילוקי מדרגו' באופן הגילוי דו"ק דאצי' והוא משארז"ל עשר קדושות הן כו', וזהו אשריך ארץ שמלכך בן חורין והוא בחי' ז"א דאצי' הנק' בן חורין להיות שורש התגלות' הוא מבחי' אימא עילאה בינה דאצי' עולם החירות כו' משא"כ בחו"ל א' אי לך ארץ שמלכך נער שמקבלי' מבחי' ו"ק דאצי' כמו שמתלבשי' בו"ק דיצי' הנק' מט"ט שנק' נער .
19 נער . . שרו ש"ע : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו' עדרת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה פי' וענין נער יובן ממ"ש (תלים ל"ז ך"ה) נער הייתי גם זקנתי , שנער הוא בחי' מט"ט שהוא ביצירה, גם ז"א נק' לפעמים בשם נער כמ"ש כי נער ישראל הוא בחי' ישראל זוטא, גם זקנתי היינו בשבת שאז עולה באצי', שבאצילות מלובש חכמה שבו אור א"ס קדמון ונצחי שהוא נק' עתיק יומין (בדניאל סי' ז' פסוק ט') דפירושו ענין זקן שהו"ע מיושן בימים, ואע"פ שארז"ל מי איכא זקנה קמי קוב"ה פי' לפי שאינו בגדר זמן, והאמת כן הוא שהרי הזמן נברא ומחודש, אך הכוונה בענין עת"י היינו ההיפוך מן החידוש, ומורה על היותו קדמון, וע' בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן בפי' אזרח לשון מאז ומקדם כו', ובהגהות
20 מי איכא זקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. לעיל מאמר ד"ה וזהו שרש ענין יונתי ובהערה 99.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולפ"ז מובן שבעליית מלאך מט"ט מיצי' באצי' בשבת נק' גם זקנתי ע"י שבאצי' מאיר הארת עת"י שמאיר בחכ' עילאה דאצי', אך לפי שאח"כ חוזר ויורד ביצי' ונעשה בחי' נער והמכוון הוא בכדי שאח"כ בשבת שלאחריו יהי' עלי' יתירה יותר, וכמו בכל שנה שמסתלק החיות בליל ר"ה שז"ע מראשית חסר א' עד שע"י התקיעות והתפלות נמשך או"ח גבוה יותר (רק שתלוי לפי ערך העלאת מ"ן דמעשה התחתונים כו'), ונמשך עד אחרית שנה לבד כמ"ש באגה"ק סי' י"ד, כ"ה בכל שבת בעליית מט"ט שש"ע כו', ואפ"ל שז"ע שעד יום ד' הוא בתר שבתא, שז"ע הכח על בירורי' בהנהגת העולמות שמקבל שש"ע בעלותו בשבת באצי', ומן ד' ואילך נק' קמי שבתא שזהו ענין לעשות את השבת הכנת העלי' עם הבירורי' בעש"ק, והגם שבכ"י יש הארת השבת שז"ע תפלה שבכ"י אך יש עולת תמיד ועולת שבת כמ"ש במ"א, וע' בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורו, וזהו חנוך לנער כו', כדי שגם כי יזקין ויעלה באצי' לא יסור ממנה שהרי אח"כ חוזר להיות נער כו',
35 מט"ט שש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה לה"ע ר"ח ובהערה 39.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין הנה שרו ש"ע נק' נער וכמ"ש נער הייתי גם זקנתי ואמרז"ל שרו ש"ע אמרו , והוא בדרך משל ומליצה וקאי על מלאך מט"ט שהוא ביצי', וגם מצינו בחי' נער במדרי' שלמעלה מבחי' זו וכמ"ש נער ישראל
12 נער הייתי . . שרו ש"ע אמרו : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין הנה שרו ש"ע נק' נער וכמ"ש נער הייתי גם זקנתי ואמרז"ל שרו ש"ע אמרו , והוא בדרך משל ומליצה וקאי על מלאך מט"ט שהוא ביצי', וגם מצינו בחי' נער במדרי' שלמעלה מבחי' זו וכמ"ש נער ישראל
13 שרו ש"ע. . מט"ט : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה לה"ע ר"ח ובהערה 39.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואוהבהו והוא בחי' ישראל זוטא (בפ"א שהוא בחי' ז"א ) גם זקנתי דבשבת עולה באצי' ומקבל מחכ' שבו שורה אוא"ס בחי' קדמון ונצחי ועל ל' הפסוק הוא בחי' עתיק יומין כמ"ש בדניאל עתיק יומין יתיב, ופי' שהוא מיושן בימים הגם שאמרז"ל מי איכא זקנה קמי' קוב"ה, אך באמת אינו שייך שם זמן כלל ומ"ש מיושן בימים הכוונה לשלול החידוש שאינו מחודש, אבל לא שהוא בגדר זמן דהמתנשא מימות עולם כתי', ומה שנק' עתיק יומין להורות על היותו קדמון, וכמו שמבואר במ"א בפי' האזרחי שהו"ע מאז ומקדם, מקדם אשר לא נעשה, ועי' שמות ל' [האזרחי] הוא שם ע"ב שאינו מחודש כמו ס"ג ומ"ה ששניהם מחודשים דסתירת התהו הי' שלא במקרה דזה שייך לעמלק אשר קרך כו' אלא בנין התהו הי' ע"מ לסתור וסתירת התהו הי' ע"מ לבנות עולם התיקון וא"כ שניהם
25 מי איכא זקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וזהו שרש ענין יונתי ובהערה 99.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע למנצח על השמינית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו בכ"י יהי' בעיניך כחדשים מי איכא זקנה קמי' קוב"ה קמי' דווקא, וזהו בחי' גבור' דעתיק שהוא בחי' גילוי האה' מבחי' יחידה כרשפי אש למע' מן ההשגה שבאה בבחי' התיישבות בכלי ואעפ"כ אין לה שיעור כו'.
15 מי איכא זקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' צב ד"ה והנה. שעה"י קפו, ג. שע"ת כט, ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה אח"כ הבירור דלמהוי אחד באחד אז והשיבו לחמיכם במשקל שנתעלו ב' בחי' דעה"ח ועה"ד בבחי' הנק' מתקלא בזוהר, וזהו ושקל בפלס הרים כו', ואח"כ ואכלתם ולא תשבעו כי הנה ארז"ל בכל יום יהי' בעיניך כחדשים שזהו כאשר מתגלה בחי' סתים דאורייתא כנ"ל ושרש כו' הוא מבחי' שלמעלה מהזמן וכמאמרם מי איכא זקנה קמי' ולזאת אינו מתישן ולא יפול ענין השביעה כלל כו' וד"ל [...
74 מי איכא זקנה קמי' : ראה יבמות טז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' צב ד"ה והנה. שעה"י קפו, ג. שע"ת כט, ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9. מאמר שנדפס לאח"ז בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ההסתכלות ביקרא דמלכא שהוא בחי' א"ס וכמאמר מי איכא זקנה קמי' קוב"ה [כי נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו שהוא בחי' תענוג המורכב בחכמה הנמשך להיות מקור להשתלשלות שיפול בו התיישבות שאז כלה התענוג וכמאמר לכל תכלה ראיתי קץ כו' ], משא"כ קמי' קוב"ה שהוא תענוג בבחי' א"ס לא יפול בו התיישבות כי בכל עת ורגע נמשך תענוג חדש בעילוי אחר עילוי כו' וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כו' והיינו ג"כ מטעם הנ"ל דשרש התורה המתברר מעה"ד טו"ר מלמטה למעלה הוא העולה בבחי' מקור המשקולת הנק' מתקלא שהוא בחי' חכמה העצמי' דא"ס לכן גם התענוג הוא בבחי' א"ס כו' וד"ל.
118 מי איכא זקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. במאמר שנדפס לפנ"ז ובהערה 74.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כד ט'שכז
מקור מפורש
בדף זה
ראה רש"י יבמות טז, סע"ב (דל' הש"ס דקביעי - מסייעו נגד התוס' שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בדף זה
ויש להוסיף ולקשר זה מיט דעם מאמר הידוע פון דעם בעש"ט, אַז יעדער איד איז טייער באַ דעם אויבערשטן ווי אַ בן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנותם — דלכאורה, איז ניט מובן דער משל פון "הורים זקנים לעת זקנותם" אויף דעם אויבערשטן, ובלשון חז"ל:
119 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 למצרים : להעיר משו"ע אה"ע ס"ד ס"י וש"נ. אבל גם להרמב"ם וכו' דאין דין מצרי לאחרי שבא סנתריב ובלבל כו' -- ולהעיר מס' הלבוש (שםו שם): דודאי מיעוטם נשארו במקומותם והוה לי' קבוע וכו' -- היינו רק בדפריש (כפשוטו, או ע"י גיור - מדאינו מחלק בשו"ע בין הגר באהמ"צ או במק"א. ועיין רמבים הל' אסו"ב ספייב ,הפורש מהן להתגייר". ראה רש"י יבמות טז, סע"ב (דלי השייס דקביעי -- מסייעו נגד התוסי שם). וי"ל דבנדו"ד גם להתוס' כן הוא, כיון שנאסר בתור מצרי (ובפרט ד(מעשה) המדינה ותושבי' -- צירפם הכתוב לגנאי). ובזה בטלה קושיית עֶרה"ש שם סק"כ). ועפייז מובן הא דגם הרמב"ם אוסר הישיבה בארמ"צ גם בזמה"ז, אף שטעם האיסור הוא שלא נלמוד ממעשיהם (סהמ"צ מל"ת מו). ובפרט להרמב"ם בהל' מלכים (פ"ה ה"ח) ששינה וכתב ,,שמעשיי מקולקלין" באם היא ,בידי עכו"ם" איזו אומה שתהיי, דמזה מוכח דסייל ההאיסור מצד הארץ (ראה מני"יח מצוה תק). וי"ל שוהו עד יש מעינות שמגדלין שטופין כו' (במדב"ר פ"כ, כב). ורק כבוש רבים דנעשה ,כארץ ישראל" משנה זה, ולכן התיר (שם) רק בכבוש ;מלך ישראל ע"פ ב"ד". אלא שפפ"ז צעיק דברי הגמי"י שם: ועוד. ויליץ בברכ"י ובספרים שצוינו באוצר הפוסקים (שם). ועיין פעיח ש"ת פ"ג ס' הלקוטים ר"פ תצא ועוד. ואכ"מ*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בדף זה
במלאכים סתם – אמנם לא שייך ענין של ירידה, אבל כיון שאליהו ומט"ט היו לפנ"ז בני אדם (שהרי "חנוך הוא מט"ט") – שייך בהם ענין של ירידה.
52 תוד"ה פסוק – יבמות טז, ב. וראה תיב"ע פרשתנו ה, כד. זח"א פרשתנו כז, רע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בהשתלשלות העולמות, שפנימיות העולמות שהם נשמות ומלאכים, יכולים לקבל את הארת ספירת המלכות כמו שהיא, שזהו"ע המלוכה, משא"כ בחיצוניות העולמות, ובפרט בעוה"ז הגשמי, צ"ל ההשפעה ע"י שר, שרו של עולם, שעל ידו נמשכים כל הרצונות והגילויים דאלקות.
27 ראה יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ח) וזהו מ"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהנפלאות דלעתיד היתה התחלתם ביצי"מ כאשר ישראל היו בקטנות, ועז"נ חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, דחנוך לנער הוא בחי' הקטנות, נער זה שרו של עולם, ובעבודה הוא בחי' הקטנות דאמונה, הנה אף שהוא בתחילת העבודה, מ"מ, בחי' הא' דקטנות קשורה עם המדריגות היותר נעלות דקטנות, שהו"ע הביטול דדעת עליון.
81 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד מ"ש בזהר שמט"ט נקרא הדיוט, דהדיוט איהו לגבי מארי', והיינו, שעם היותו שרו של עולם, הנה לגבי מארי' נקרא הדיוט.
16 יבמות טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדם הדיוק "מט"ט שר הפנים", ולא מט"ט סתם, או "מט"ט שרו של עולם" – ששר הפנים הוא למעלה משרו של עולם, וכדאיתא בפרקי היכלות בנוגע לרבי ישמעאל כהן גדול ששאל לשר הפנים כו', והיינו, שכאן מדובר אודות מדריגת מט"ט כפי שנקרא "שר הפנים", שזהו מצד ענין התורה שבו , וכידוע שכמה ענינים בתורה נתגלו ע"י מט"ט.
578 יבמות טז, ב ובתוד"ה פסוק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ג
משא"כ נרות חנוכה ענינם הוא המשכה מלמעלמ"ט, שיהי' גילוי אוא"ס למטה, ולכן נר חנוכה מצותה משתשקע החמה, שהו"ע הבירור במקום החושך דוקא, ועד דכליא רגלא דתרמודאי2, שתרמוד הוא אותיות מורדת (כדאיתא בקהלת יעקב ), ורגלא דתרמודאי מורה על הדרגה הכי תחתונה שבתרמוד, אך ע"י הדלקת נרות חנוכה מתבררת ומתהפכת גם דרגא תחתונה זו (משא"כ בזמן שלמה , הרי אדרבה, כל הענין דתרמוד ותדמור בא מעבדי שלמה ).
2104 ראה יבמות טז, ב ואילך. וראה לקו"ש ח"ג ע' 811 הערה 3. התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 124 ואילך. תש"נ ח"א ע' 186. ד"ה נר חנוכה תש"כ; ד"ה להבין ענין נר חנוכה תשכ"ו (סה"מ תש"כ ע' נו; תשכ"ו ע' פג הערה 78); ד"ה נר חנוכה תשל"ה; ד"ה מאי חנוכה תשל"ו (סה"מ חנוכה ע' סח; ע' קסד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קסז
מקור מפורש
בדף זה
אַז יעדער איד איז טייער ביי דעם אויבערשטן ווי אַ בן יחיד וואָס איז געבאָרן געוואָרן ביי עלטערן לעת זקנותם, און נאָך טייערער.
346 דלכאורה, איז ניט מובן דער משל פון "הורים זקנים לעת זקנותם" אויף דעם אויבערשטן, ובלשון חז"ל (יבמות טז, ב): "מי איכא זיקנא קמי'"?!
ויש לומר, ע"פ הידוע אז "זקן" איז פאַרבונדן מיט (חכמה, ביז מיט) עתיק (יומין), וואָרום עתיק איז לשון זקן (כמ"ש "ועתיק יומין יתיב גו'"), פנימיות הכתר, ביז מיט פנימיות עתיק, עצמות התענוג . . וי"ל אַז דער משל הנ"ל . . איז מרמז ווי אַ איד איז פאַרבונדן מיט בחי' זקן (עתיק) שלמעלה, וואָס איז איין זאַך מיט עצמות ומהות – ישראל וקוב"ה כולא חד (ספר השיחות תנש"א ח"א ע' 422 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכו דיני רחיצה בשבת ז
מקור מפורש
בדף זה
ומכל מקום מותר לטבול לקרי שכיון שטבילה זו אינה מן התורה (ואף לא חיוב גמור מדברי סופרים אינו נראה כמתקן וכן המומר ששב בתשובה מותר לטבול בשבת שאין טבילתו מן התורה כמו טבילת הגר (ואף אין חיוב גמור מדברי סופרים) וכן כל אשה שצריכה לחזור ולטבול לחומרא בעלמא מותרת לטבול בשבת כמו שנתבאר בי"ד סי' קצ"[ז]):
צד ראה נימוקי יוסף יבמות טז, רע"ב. רמ"א יו"ד סוס"י רסח. מ"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכו דיני רחיצה בשבת
מקור מפורש
בדף זה
וכן המומר ששב בתשובה מותר לטבול בשבת , שאין טבילתו מן התורה כמו טבילת הגר (ואף אין חיוב גמור מדברי סופרים ).
486 נמוקי
יוסף יבמות טז, ב (וישראל שחטא ועשה תשובה, דכו"ע שורת הדין אינו צריך טבילה,
אלא קבלת חברות בפני בית דין לכתחילה, ואף על פי כן טובל הוא מדרבנן משום מעלה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ הלומד בלחש במהרה שוכח, כי הלומד בלחש הרי אין בזה התפעלות עצמות הנפש מפני בחי' גילוי האין דחכ' שאין מאיר בדבריו מבחי' האין דקול ה' על המים הנ"ל (דכתיב הרעים ה' על מים רבים כו'), וע"כ הוא לומד בלחש (אעפ"י שטרוד בעומק העיון זהו רק בהעלם דחכ' שבא לידי השגה ואין זה יש מאין ממש רק יש מיש כנ"ל), ולזה במהרה שוכ"ח, כי ענין השכחה באה מבחי' חיצוני' ואחוריי' דחכ' כידוע ע"פ לא תשכ"ח ת"ש כ"ח היפך כ"ח מ"ה דחכ', כי פנימי' החכ' שנק' כ"ח מ"ה היינו בחי' הכח של בחי' מ"ה ואין העצמו' דא"ס שהוא בבחי' נצחי' שלא ישתנה כלל מריבוי חלקי הזמן שמזה יסתעף השכחה כידוע בענין מי איכא זיקנא קמי' כו', והעיקר הוא מטעם דכל שהוא בבחי' אין האלקי כמו פנימי' חכ' אין השכחה שם כלל, והוא בחי' מוח הזכרון דפנימי' אבא כו' לפי שקרובי' יותר לבחי' האין, וכעוסק בתורה לשמה
98 כידוע בענין מי איכא זיקנא קמי' : יבמות טז, ב. ראה לקו"ת בחוקותי מח, ג. ולהלן ד"ה אשר ברא (הראשון) סי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בדף זה
והנה שתי נשמות גבוהות מאד שהן בחי' שמיטה הראשונה בבחי' חסדים (לפ"ד ס' התמונה, ולפ"ד האריז"ל הוא מבחי' התהו) (ולא יתכן לפ"ד האריז"ל לומר בנשמת משה שהי' מבחי' התהו שהרי הי' בחי' שם מ"ה דתיקון כמ"ש מה שמו כו' ובבחי' התהו הוא בבחי' ב"ן או ס"ג כידוע, ואפשר מ"ש [oldpage_ס] מה שמו כו' הוא בבחי' מ"ה החדש שהוא מלך הח' הדר כו' שלמעלה מבחי' התהו כו', והוא מבחי' משיח כמ"ש במ"א ביום השמיני שלח כו' ומשה ומשיח הכל א' דגואל ראשון הוא גואל אחרון כמ"ש ז"ל יבא טוב זה משה שנק' טוב בטי"ת רבתי שהוא בחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כו', והוא שרש נשמת חנוך רק שחנוך עלה למעלה כי לקח אותו אלקים ובמשיח יבא זה האור למטה וע"כ נא' בו ישכיל עבדי שהוא עבדו זקן ביתו כו' בחי' חנוך נער מט"ט כמ"ש חנוך לנער כו' וכן משה עבדי בכל ביתי נאמן הוא רק שירד למטה לתקן ע"י תומ"צ כמשי"ת), וירדו למטה בשמיטה שלנו כדי לתקן לעולם שלנו, והן נשמת חנוך [ו]נשמת משה שנא' בו כי מן המים משיתיהו בבחי' מ"ע דשמיטה הראשונה.
53 חנוך נער מט"ט : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמה, ב
מקור מפורש
בדף זה
דבריאה ששם יורד אור מל' דמל' דאצי' להיות כתר לבריאה ע"כ אמר לו בני ברכני וא"ל י"ר מלפניך כו') ומבחי' התענוג והרצון הזה להיות הבריאה כו' נמשך בחו"ב דרצון ותענוג הזה ונק' או"א דבריא' ומאו"א שהוא בחי' חו"ב של זה הרצון והתענוג נמשכו בחי' המדות שנק' ז"א דבריאה ומז"א למל' דבריאה שהוא מקור המהוה עולם הבריאה נשמות ומלאכי' מאין ליש ממש כו' ויש בע"ס דבריאה ג"כ בחי' או"כ ולבושי' והיכלות וכידוע בענין ז' היכלות דבריאה ובהיכל ק"ק שהוא היכל הז' שם יחוד דזו"נ כו' ומבחי' מל' דבריאה נעשה בחי' כתר וע"י דעולם היצי' ג"כ ע"י בקיעת מסך שבין בריאה ליצי' ע"ד הנ"ל במסך שבין אצי' לבריאה דכמו שעלה ברצונו לברוא כך עלה ברצונו ליצי' ועשי' רק שצריך להיו' הפסק פרסא בין סוף מעשה דרצון דבריא' לתחל' הרצון דיצי' כו' וכמ"ש לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו וידוע דבי"ע הנק' ג' עולמות הנפרדי' מאין ליש ממש היינו כדוגמת התהוות אותיות המח' ודו"מ שבאי' בבחי' יש נפרד לעצמו ממש כך מבחי' אותיות המח' דמדו' האלקי' דבריאה הנק' ז"א דבריאה כנ"ל נבראו מזה בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין שהן נשמות ומלאכי' דעולם הבריא' מאין ליש ממש כמו נשמת אברהם אוהבי מבחי' פנימי' הכלי' דחסד דז"א שבמל' דבריאה ומיכאל דעולם הבריא' מבחי' חיצוניות הכלים ואותיות דחסד דז"א דבריאה כו' וכן ג"ע העליון דבריאה היינו מבחי' אור הכתר דבריאה שהוא התענוג העליון שנק' עתיק דבריאה שמתצמצם בבינה שבמל' דבריא' שהנשמו' דבריא' נהנין מזיו כו' (וכידוע דאימא עילאה מקננא בכורסייא שהוא אור בינה דאצי' ע"י השתלשלו' רבות עד בינה דמל' דאצי' בבינה שבמל' דבריאה כו' ועד"ז ז"א דאצי' מקנן ביצירה ומל' בעשיה כו') וכך הוא ענין השרפים שהם בעולם הבריאה כו' והן בני האלקים שמתייצבים על הוי' שהוא בחי' ז"א דבריאה ובחי' כלים דז"א דבריאה הוא בחי' מט"ט שרו של עולם הבריאה שנא' בו כי שמי בקרבו שהוא הוי' דז"א דאצי' כו' (ונק' נער אנפי זוטרי לגבי בחי' אנפי רברבי בחי' ז"א דאצי' כידוע) ובכלל נק' עולם הבריא' עולם המחשבה בחי' עלמין סתימין כו' (כמו ביו"ד נברא העוה"ב שהוא יו"ד דמח' דבינ' דמל' דבריא' כו' ובה' נברא העוה"ז בחי' היצירה והעשיה) ועולם היצי' עולם הדבור עלמין דאתגליין כו' (וכמו נבואות ישעי' בשרפים דבריאה שאומ' קדוש ויחזקאל בחיות ואופני' שאומרים ברוך כו') וע"ד הנ"ל בע"ס דבריאה כך הוא בע"ס דיצי' וע"ס דעשי' דרך פרטי פרטיות באו"כ ולבושי' והיכלות כו' והתהוות המלאכים ונשמות דיצי' הוא כמו סנד"ל כו' שכל נבואת הנביאים מבחי' נו"ה דז"א דיצי' כידוע ועד"ז יש מסך מפסיק בין יצי' לעשי' ובחי' מל' דמל' דיצי' נעשה כתר וע"י לעשי' שזהו מ"ש כל אשר חפץ ה' עשה והן נשמות ומלאכים דעשי' ובחי' ג"ע התחתון דעשי' עד האופנים
35 מט"ט שרו על עולם : ראה תוס' יבמות טז, ב. הנסמן לשע"ת כט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול אדונינו כו' שיעור קומה כו'
מקור מפורש
בדף זה
נברא, אלא שיש הפרש בין מט"ט ובין כשמחברי' יו"ד במט"ט שאז רומז על בחי' המל', ואפ"ל שכאשר הארת ז"א ומל' דאצי' נמשך להיות מזה התהוות בי"ע שגם בההארה זו שייך בחי' מספר, לכן יכולה הארה זו להתלבש במלאך מט"ט בחי' שרו ש"ע שאז הוא מט"ט ביו"ד מיט"ט, ע"ש הארת המל' שמאיר בו ועש"ז מפרשים מט"ט מל', וע' בד"ה מה יפו פעמי' בנעלי' שלא נדפס ובהגהות לשם בספר תרי"ט ובד"ה קול מצהלות חתנים מחופתם בענין נערי' ממשתה נגינתם.
114 מט"ט בחי' שרו ש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתעא. במדבר ח"ב ע' תשצ. דברים ח"ג ע' תשצד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מי כה"א] לה"ע ר"ח
מקור מפורש
בדף זה
אשר בארץ דוקא, וכמו אמונת ודעת ישראל שהם מאמינים ויודעים כמו שמקובלים ממרע"ה מפי הגבורה וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, פי' כי פרעה א' מי הוי' כו' אבל מש' אלקים ידע, והיינו כי עצם פי' לשון ש' אלקים הוא לשון כח ויכולת כמו ואת אילי הארץ, וכמו שא' לו יוסף אלקים יענה את שלום פרעה, שהבין לפי דעתו שהכח המשפיע לו יענה שלומו כו', אמנם באמת הוי' הוא האלקים שכל כחות אלו המשפיעים הם הם עצמם הוי' שהוא הנותן לך כח לעשות חיל, והוא הוא המשגיח בהשגחה פרטית על כל דרכי בנ"א לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ע"י השרים והכחות המשפיעים שהם כגרזן ביד החוצב בו כו', וזהו שא' בשמים ממעל ובארץ מתחת אין עוד פי' שכמו בשמים ממעל גם לפי דבריכם שם משכן כבודו והשגחתו הפרטיות כן גם בארץ מתחת אין עוד כלל כו', פי' אין עוד שבחי' הכח של המזל והשר המשפיע כמו מט"ט שהוא שרו של עולם אינו נחשב כלל אפי' לבחי' עוד שהוא דבר נוסף על עצמותו, כ"א אין עוד כלל שאין דבר נוסף כלל והיינו כמו שהגרזן אינו דבר נוסף על האומן הפועל ע"י, והוא מפני שאין להגרזן שום בחירה לעשות או שלא לעשות וכל הבחירה בכלליות עשייתו או בפרטי' בטיב עשיותיו הכל תלוי בידי האומן באופן השגתו וטיב אימן ידיו כו' ולכן אינו מתייחס כלל עשיית הדבר לכלי העושה כ"א לפועל הפועל ע"י הכלי, ומ"ש אין אומן בלא כלים אין הכוונה ליחס עצם עשיית האומן להכלי אלא שבלא הכלי אינו יוצא מהעלם אל הגילוי בחי' כח ואימן יד האומן וה"ה כאילו אינו כו', ועד"ז יובן בכל פרטי דברים הגשמיות בדצח"ם עם היות שיש לכל מין בכלל, ולכל או"א בפרט המין ההוא בפרט, כח וחיות פרטי עכ"ז איננו דבר נוסף על עצמותו ית' כ"א הכח הזה עצמו הוא הוי' שזהו כוונת אומרו כי הוי' הוא האלקים ל' רבים שכל כחות הרבים בכל מינים הפרטים שנבראו ונוצרו ונעשו בשי"ב, וכן בכל מין פרטי רבות נבראים בדצח"מ, הכל הוא הוא הוי' המהווה אותם בתחילת בריאתם וכמאז כן עתה בלתי שום שינוי
39 מט"ט שהוא שרו של עולם : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. לקמן מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך על יד הערה 20. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה רני ושמחי (פיסקאות והנה פי' ולפ"ז) ובהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם על יד הערה 13. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתעא. במדבר ח"ב ע' תשצ. דברים ח"ג ע' תשצד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סוכה שחמתה כו'
מקור מפורש
בדף זה
מנהיג הכנפי' ברצו"ש, והענין זוג יונים כל הענג מההסתכלות, כן בישראל ישמח ישראל ע"י לאסתכלא ביקד"מ ע"י התבוננות, מה רבו ומה גדלו, שאו מרום עיניכם וראו, הסתכל בג"ד בד"ה ואלה המשפטי', ובד"ה יהודה אתה ובד"ה חכלילי נת' שז"ע אה' בתענוגי', ובד"ה לבבתני באחד מעיניך, ועיקר פי' עיניך יונים שאינם שבעי' בההסתכלות מלהפסיק בכ"י יהיו בעיניך כחדשים, עיני האדם לא תשבענה, ההסתכלות באוא"ס ומי איכא זקנה, זקנה זמן נברא ומחודש, ואוא"ס למעלה מהזמן, והזמן אינו פועל בו, ע' בד"ה אני ישינה גבי יונתי.
66 ומי איכא זקנה : ראה יבמות טז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' צב ד"ה והנה. שעה"י קפו, ג. שע"ת כט, ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
והנה נת' במ"א שכמו בבינה יש חמשי' שע"ב ועכ"ז לא נתגלו רק מ"ט שערי', כן בחכ' הגם שיש ל"ב נת"ח כמ"ש בס"י בל"ב נתי' פליאות חכ' כו', עכ"ז גם ליעקב לא נתגלה כ"א ל"א נתי', וזהו מ"ש נתי' לא ידעו עיט ולא שזפתו עין אי', וכמ"ש בזהר ע"פ זה, ולכן ביעקב נא' ויקרא אל אלוקי ישראל, ל"א נתיבות, ועי' בד"ה ויכל אלקים, רכ"ב ובד"ה את שבתותי תשמרו שלא נדפס ובהגהות לשם, ועל בחי' נתי' זה הוא משנ"ת במ"א שפנימי' אבא חשיב כמו פנימי' ע"י, ובשעת מ"ת שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן לכאו' הלא ארז"ל ומי איכא זיקנה קמי' קוב"ה, אלא שנדמה להם כזקן ז"ע גילוי בחי' עת"י, ולכן זכו אז כ"י לבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כמשנ"ת לעיל שזהו בחי' ראי' שנת' לעיל.
99 ומי איכא זיקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' צב ד"ה והנה. שעה"י קפו, ג. שע"ת כט, ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9. לקמן מאמר ד"ה רני ושמחי על יד הערה 20. ובהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם על יד הערה 25.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא באם היות שאני מלא עכ"ז זהו בהעלם לבד, אבל במקום הזה הוא מקום המקדש יש הוי' שמאיר גילוי ש' הוי', וזהו שתרגם אונקלוס לית דין אתר הדיוט, פי' הדיוט בגימ' מט"ט והוא שרו ש"ע שההנהגה נמשך ונשפע ע"י והוא כגרזן ביד החוצב בו, ואיתא בזהר עליו הדיוט איהו לגבי מארי' כו'.
23 מט"ט והוא שרו ש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתעא. במדבר ח"ב ע' תשצ. דברים ח"ג ע' תשצד. סה"מ תר"ם ח"א ע' ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא הנה ת"א פי' ע"פ לית דין אתר הדיוט, פי' הנה ע"מ נק' מילין דהדיוטא כמארז"ל לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא, שעש"מ שהם מקור התהוות העולמות נק' מילין דהדיוטא ומכ"ש שכללית השפעה שנשפע בנבראים ונוצרים ונעשים בודאי נק' מילין דהדיוטא, וכן מט"ט שהוא שרו ש"ע שע"י נמשך כגרזן ביד החוצב בו נק' הדיוט הוא לגבי מרא, הגם שנק' הדיוט רק לגבי מרא מ"מ נק' הדיוט, א"כ יובן מזה שעש"מ נק' מילין דהדיוטא ומכ"ש שהשפעה שנשפע בעולמות בודאי נק' הדיוט כו', אבל מקום בהמ"ק לית דין אתר הדיוט, יש ה' במקום הזה.
27 מט"ט שהוא שרו ש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתעא. במדבר ח"ב ע' תשצ. דברים ח"ג ע' תשצד. סה"מ תר"ם ח"א ע' ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
בדף זה
והנה עלי' רוחני' הבהמה בפני שור ועלי' פני שור בבחי' המל' הוא ע"י אש של הדיוט כי הדיוט הוא בחי' ההשתל' (מט"ט שרו ש"ע נק' הדיוט לגבי מארי' כו' ), אך עלי' רוח הבהמה ברוח האדם בחי' ב"ן שעולה ומתייחד בבחי' שם מ"ה הוא ע"י אש שלמעלה כו'.
22 מט"ט שרו ש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין את כל הנ"ל, גם להבין מ"ש כאן ארץ וכאן כתי' תבל, גם כאן כתיב ומלאה וכאן כתי' יושבי בה, דהנה כתי' אשריך ארץ שמלכך בן חורין אוי לך ארץ שמלכך נער, נמצא שלפעמים הארץ היא בן חורין כשמקבל מבחי' הוי' עצמו כמו בר"ה משא"כ כשמקבלת ע"י ממוצעים ע"י בחי' נער שש"ע אז היא אינה בן חורין כמשי"ת.
17 נער שש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בדף זה
שכללותם הוא מט"ט שרו ש"ע שנק' הדיוט לגבי מארי' כו') (...
99 מט"ט שרו ש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר