רסה
לו מזל כו' כך אין כל גשם בכל חלקי דצח"מ גשמיי' שאין לו שרש ברוחני במזלות הרוחניי' בפרטות, וכמו שיש בחי' דצח"מ רוחניי' בפרט כך יש בחי' מקום רוחני בעל ו"ק רוחניי' בכלל בכל עולם ועולם עד שנעשה מקור המקום הגשמי וע"ז אנו אומרים לך8 הוי' הגדולה כו', וכמארז"ל תמליכהו9 בשמים וארץ וד' רוחות העולם כלומר שיומשך ממקור כח האלקי מבחי' ו"ק10 האלקים לו"ק המוגבלים שבכל עולם ועולם עד עולם ומקום המוגבל הגשמי שלנו וזהו שאנו אומרים ברוך11 המקום היינו בחי' ו"ק האלקי' שבע"ס דעשי' נק' מקור מקומו של עולם העשי' בכלל, וזהו שאומרים ברוך12 כבוד ה' ממקומו דוקא, וכמאמרז"ל הוא13 מקומו של עולם ואין העולם מקומו כו', ועד"ז בחי' ו"ק דיצירה נק' מקומו של עולם היצירה והוא הנק' בחי' סנד"ל ועליו אמרו רז"ל ג"כ שיעור קומה במדה וכמבואר14 בפרקי היכלות דר"י כה"ג בשיעור קומה של יוצר בראשית הוא רל"ו אלפים פרסאות בין דרועא ימינא לדרועא שמאלא כו' ויש בו בחי' עלי' וירידה מחול לשבת ומשבת לחול וכמ"ש בזהר15 ע"פ אנוש כחציר ימיו כו' ע"ש, ומאחר שנאמר בו שיעור קומה ויש בו בחי' עלי' וירידה הרי הוא בגדר מקום אלא שהוא בבחי' רוחני' היותר עליון שבעולם היצירה, דהיינו שלפי ערך שיעור קומתו הרוחני' נמשך למטה שיעור מדת העולם היצירה, שהרי בודאי אין הפרסאות שבו כמו פרסאות הגשמי', אלא ר"ל שכולל כמה אלפים בחי' פרסאות הרוחני' שבעולם היצירה בשיעור מדה שבכלי גופו כו', ועד"ז בבחי' קומה דמט"ט שהוא בחי' ו"ק דבריאה העליונה הימנו, ובכללות לא נק' שיעור קומה של יוצר בראשית אלא בחי' מט"ט16 דבריאה שנק' עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו, ובדברי רז"ל נזכר ג"כ בפסוק דנער17 הייתי גם זקנתי שרו של עולם הבריאה אמרו, וידוע דנער הייתי היינו בחי' סנד"ל דיצירה וכאשר עולה מבחי' הקטנות לבחי' הגדלות דבריאה נק' זקן ביתו והוא בחי' ו"ק דבריאה הכולל יותר לכל ההשתלשלות העולמות בבחי' מקום בין בכלל כמו כללות כל עולם ועולם דבבי"ע בין בפרט כמו בחי' היכלות בפרטיות שבכל עולם מג' עולמות בי"ע. ומה שאמר שיעור קומה בפרקי היכלות על בחי' סנד"ל דיצירה, היינו לפי שבימי החול כל הנהגות העולמות הוא ע"י בחי' התלבשות ו"ק דבריאה בו"ק דיצירה לפי שבחי' מל' דאצי' מסתתרת בבריאה, ובחו"ל מסתתר ג"כ בחי' ו"ק דיצירה בו"ק דעשי' ומתנהג העולם ע"י העלם האחרון דו"ק דעשי' אבל בא"י גם
הערות
- 8. לך הוי' הגדולה : דברי הימים א כט, יא.
- 9. תמליכהו בשמים וארץ : ראה ברכות יג, ב. זח"ג רכג, ב. ערב, א. ובכ"מ.
- 10. ו"ק האלקים : כ"ה בכת"י המעתיק.
- 11. ברוך המקום : נוסח הגש"פ. וראה מס' מדות ספ"ה.
- 12. ברוך כבוד ה' ממקומו : יחזקאל ג, יב.
- 13. הוא מקומו של עולם : ב"ר פס"ח, ט.
- 14. וכמבואר בפרקי היכלות דר"י כה"ג : ראה ע"ח שמ"ב פ"ב בשם פרקי היכלות. ועד"ז הוא בלקו"ת ויקרא נד, ב. שלח נ, ג. ובפרדס שער עצמות וכלים פ"א בשם ס' היכלות, וכ"ה במק"מ לזח"ב נו, א. וראה בהנסמן ע"ז בארוכה במילואים להמ"מ בסו"ס מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' דש.
- 15. בזהר ע"פ אנוש כחציר ימיו : תהלים קג, טו. ראה זח"ג רטז, ב. ריז, ב.
- 16. מט"ט דבריאה שנק' עבדו זקן ביתו : חיי"ש כד, ב. ראה זח"ג ריז, א-ב. ביאוה"ז וישב כג, ד ואילך.
- 17. דנער הייתי גם זקנתי שרו של עולם הבריאה אמרו : תהלים לז, כה. יבמות טז, ב ותוס' שם.
משנה מדות ה׳ - הטקסט מספריא
כל העזרה. היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש. מן המזרח למערב מאה ושמונים ושבע מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה. מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה. המזבח שלשים ושתים. בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה. ההיכל מאה אמה. ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפורת:
מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש הכבש והמזבח ששים ושתים. מן המזבח לטבעות שמונה אמות. מקום הטבעות עשרים וארבע. מן הטבעות לשלחנות ארבע. מן השלחנות ולננסין ארבע. מן הננסין לכותל העזרה שמנה אמות. והמותר בין הכבש לכותל. ומקום הננסין:
שש לשכות היו בעזרה. שלש בצפון. ושלש בדרום. שבצפון לשכת המלח. לשכת הפרוה. לשכת המדיחים. לשכת המלח. שם היו נותנים מלח לקרבן. לשכת הפרוה. שם היו מולחין עורות קדשים. ועל גגה היה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפורים. לשכת המדיחין ששם היו מדיחין קרבי הקדשים. ומשם מסבה עולה לגג בית הפרוה:
שבדרום לשכת העץ. לשכת הגולה לשכת הגזית. לשכת העץ. אמר רבי אליעזר בן יעקב. שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר לשכת כהן גדול. והיא היתה אחורי שתיהן. וגג שלשתן שוה. לשכת הגולה. שם היה בור קבוע והגלגל נתון עליו ומשם מספיקים מים לכל העזרה. לשכת הגזית. שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת. ודנה את הכהונה. וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו. ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים. נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים. ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן. וכך היו אומרים. ברוך המקום ברוך הוא. שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן. וברוך הוא. שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי קדשים:
בראשית רבה ס״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (שמות לג, כא): הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (דברים לג, כז): מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאִם עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צ, א): ה' מָעוֹן אַתָּה, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן לְגִבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵלָיו מְשֻׁפָּעִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב וְאֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ח): כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ וַיִּפְגַּע, צַלִּי, בַּמָּקוֹם, צַלִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת, אַבְרָהָם, תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וגו', וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמב, ג): אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם וגו' וְאַל תִּפְגַּע בִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כז, יח): וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר ה' אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּה' צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה, בְּעַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, רַבָּנָן אָמְרֵי כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּם, תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲפִלּוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב יֵשׁ לָהּ קֶבַע, כְּנֶגֶד אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים בָּאוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

