שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'פג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כי שומע אל אביונים הוי' גו' אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
15 תהלים . . סט הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן אשתקד – ראה הנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית לג, א ואילך. שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, סע"א.
תחלתה . . גמ"ח סוטה יד, א.
לכפר על נפשותיכם ראה [פירוש המלות] מהדו"ב לאדמו"ר האמצעי סק"ז גודל ענין כפרה זו וכו'.
אמר משה . . תשא (צדקה ) ב"ב (י, ב) ובפרש"י שם. ועיי"ש במפרשים שהעירו מהי שאלת משה בזה דוקא וכו' וכן – ההמשך והשייכות לשאלו את שלמה (שלאח"ז בש"ס) ועוד.
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
מעלין בקודש ברכות (כח, א) וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
דהמפייסו ב"ב י, ב.
בסבר . . לבב רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד. טושו"ע חיו"ד סרמ"ט ס"ג-ד.
מרנין לב ראה רמב"ם שם.
עיקר . . ובפרט ראה ס' המאמרים תש"ט ע"ד [השני].
ותרום קרנם בכבוד ראה לקו"ת אמור לד, ד. וראה אגה"ק סוס"ג. ד"ה פזר נתן, תרמ"ב. ד"ה פזר נתן תרצ"ב (בס' הקונטרסים ח"א רכא, א [ואילך. סה"מ תרצ"ב ע' עדר ואילך]).
וגדולה . . הגאולה ב"ב י, א.
צדקה . . שמקרבת דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
כי שומע . . בה תהלים בסיום וחותם מזמור סט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
17 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
11 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
פס"ד חז"ל טושו"ע יו"ד סרנ"א ס"ג. שו"ע אדה"ז שם.
כולל – עשירים טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד, סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
דירה כדבעי ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ד.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה .
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
13 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
מעלין בקודש ברכות (כח, א). וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
יתאספו ויתעוררו . . רבה להעיר מד"ה החלצו רנ"ט פ"ז. וראה ג"כ טעמי מצוות להאריז"ל קדושים עה"פ ואהבת לרעך כמוך.
בין לעניים בין לעשירים סוכה מט, ב. טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד. סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה .
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תרכג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ג) בהנוגע לכוונה בתפלה, צדק בדבריו שלא בכל פעם היא אותה העצה, שהרי תלוי זה במצב רוח האדם, המשתנה מזמן לזמן, בכ"ז ישנן נקודות כלליות, אשר בכל עת ובכל זמן מועילות הן, ומהן נתינת הצדקה לפני התפלה וכמרז"ל (ב"ב י, א') ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , וכמ"ש אני בצדק (אזי) אחזה פניך , כן הזהירות בטבילת עזרא, ושיהי' הסידור פתוח לפניו במקום בו מתפלל, ז.א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והעשיר נותן צדקה להעני, ונמצא שלאמיתו של דבר אין העני מקבל מן העשיר אלא מהקב"ה (כי "מה שנותן העשיר לעני אין זה שלו כלל אלא הוא ג"כ של ה'" ), ורק מצד גדרי העולם עובר מזונו על ידי העשיר].
52 מאמרים שבהערה 50 — ע"פ מחז"ל (ב"ב י, א) עה"פ מלוה ה' חונן דל . וראה גם טיו"ד סרמ"ז "יש לו לדעת שאין הממון שלו אלא פקדון לעשות בו רצון המפקיד. . שיחלק לעניים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
ועפ"ז י"ל שלכן משנה הרמב"ם מלשון ר"י "היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו" וכותב "אף על פי שקיים אדם מצות פרי' ורבי' הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח" — להשמיענו דבר זה גופא — שציווי הכתוב (בדברי קבלה) דגם בעת זקנותו יהיו לו בנים ("לערב אל תנח ידך"), אינו ענין וחיוב בפ"ע, אלא הוא מצד לתא דמצות פו"ר, שיש חיוב תמידי (מד"ס) שלא יבטל מפו"ר (מקיום מצות פו"ר שמדאורייתא) כ"ז שיש בו כח.
34 ואולי י"ל דלהרמב"ם, אף שהחיוב הוא מדברי סופרים, יש בזה קיום מצות פו"ר מה"ת (ע"ד כשנוסף על התפלות שמתפלל, יהיב פרוטה לעני (ב"ב י, א) אף שכבר נתן חומש, ועוד כו"כ. וראה אנציקלופדי' תלמודית כרך יב ע' תרנז, תערב). ולהעיר משיטת הרמב"ם דקרי גם לדאורייתא בשם "דברי סופרים" כשאינו מפורש בתורה (ראה סהמ"צ שורש ב' ובמפרשים שם. נ"כ הרמב"ם הל' אישות פ"א ה"ב. ועוד). וראה שדי חמד אסיפת דינים מערכת אישות ס"ב אות ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות עקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בהנוגע לכוונה בתפלה, צדק בדבריו שלא בכל פעם היא אותה העצה, שהרי תלוי זה במצב רוח האדם, המשתנה מזמן לזמן, בכ"ז ישנן נקודות כלליות, אשר בכל עת ובכל זמן מועילות הן, ומהן נתינת הצדקה לפני התפלה וכמרז"ל (ב"ב י, א') ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , וכמ"ש אני בצדק (אזי) אחזה פניך , כן הזהירות בטבילת עזרא, ושיהי' הסידור פתוח לפניו במקום בו מתפלל, ז.א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרט ע"י ההוספה בצדקה עתה (נוסף על ההשתדלות בנתינת הצדקה במשך שלושים יום שלפני הפסח) — "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" , שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו במעשה בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, כמ"ש "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", ו"כספם וזהבם אתם",
58 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ב', כ"ח ניסן ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרט ע"י ההוספה בצדקה עתה — כרגיל בכיו"ב ליתן לכל הנוכחים כאן שליחותמצוה לצדקה , ובטח יוסיפו משלהם — "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" , גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.
32 ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה ומזרזת את הגאולה , ולא רק "מקרבת" , אלא שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא (ביחד עם "פינחס זה אליהו", מבשר הגאולה ),
38 ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והסביר זאת ה"צמח צדק" אחר כך, שהתבונן בגדולת ה' ונפל עליו פחד רב, ו"יין קשה – פחד מפיגו" ומבטל מהגוף את פעולת היין .
6 ראה ב"ב י, א. וצע"ק. – וראה לקו"ש חכ"ה ע' 499.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אשר לקשר בין הענין השני לבין הענין השלישי – "כל דכפין כו'" עם "השתא הכא כו'" – רוצים מפרשים להסביר במאמר רז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" , שבזכות הזמנת עניים ונתינת אפשרות בידם לערוך את הסדר - "וייכול", "ויפסח", תבוא הגאולה - "לשנה הבאה בארעא דישראל" ו"בני חורין".
10 ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מדוע רוצים אתם לשנות את הטבע ואת דרכיו של הקדוש־ברוך־הוא?
13 ע"ד טענת טורנוסרופוס הרשע "אלקיכם אוהב עניים כו'" (ב"ב י, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואילו כאשר הוא עובד "לשמי" – אפילו בעל כרחו של האדם, בפעולה של כפיה – מעשין על הצדקה וכדומה – הרי אז "שכרו גדול משכר הנותן שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועל גבאי צדקה וכיוצא בהם אומר ומצדיקי הרבים ככוכבים", ו"גדולה צדקה (כולל גם צדקה זו) שמקרבת את הגאולה" .
53 ב"ב יוד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז צו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כדי שאצל יושב־האוהל "תידלק" ותאיר "אש" ואור התורה, צריך להיות אכפת לו שגם אצל יהודי הנמצא ב"חוץ" ידלק ויאיר "נר ה' נשמת אדם", ורק אז הוא יכול להצית את "נר ה'" שלו ב"אור התורה".
46 ולהעיר אשר סדר היום צ"ל: יהיב פרוטה לעני והדר מצלי (ב"ב י, א. שו"ע או"ח סו"ס צב) ומביהכנ"ס לביה"מ (שו"ע או"ח סקנ"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכן יכולה אהבה זו להיות לכל יהודי, בכל מצב שהוא, כי כל ישראל הם תמיד בנים למקום, כפי שאמר רבי עקיבא לטורנוסרופוס הרשע , שאפילו כאשר ישראל הם במצב שהקדוש־ברוך־הוא הוא כ"מלך...
39 ב"ב י, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם). וראה שו"ת הרשב"א (ח"א סקצ"ד) שההלכה כר"מ (קידושין לו, א) דבין כך כו' בני הם. ובספרי האזינו (לב, ה) משמע שר"י הודה לר"מ. ולהעיר ממאמרי רע"ק: שבת קכח, א (וש"נ). ב"ק צ, ריש ע"ב במשנה, ובסנה' קי, ב חסידותי' דרע"ק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך מכך אפשר להגיע לידי טעות, כטענת טורנוסרופוס הרשע , שכיון שהקדוש־ברוך־הוא נתן לו ממון ונכסים, ועשה אדם אחר לעני, הרי אין הוא צריך לתת צדקה, כי הכל שלו ואסור לו לבלבל זאת על־ידי נתינה לאחר ( – כלאים).
37 ב"ב י, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
6 וגדולה צדקה . . הגאולה : ב"ב י, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב). אגה'ק סיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
14 מקרבת את הגאולה : ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
במענה למכתבו מכ"ה טבת, בשאלתו בתוכן הענינים לפ' חיי שרהי, היו"ל ע"י צעירי אגודת חב"ד, אשר מובא שם שאמר אדמו"ר הצ"צ, יין קשה פחד מפיגו , ומעיר ע"ז ממארז"ל ב"ב י, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ו
ולכן נדרש מבני ישראל – הנדרשים לפעול את ה"תמליכוני" – שתי תנועות, ובלשון תפילת ראש השנה :
68 פיוט היום הרת עולם. ולהעיר מב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואח"כ הסביר, שהתבונן בגדולת הוי' עד שנפל עליו פחד , ו"יין קשה פחד מפיגו" , היינו, שהיראה פעלה על בשר הגוף , עד כדי כך, שעל ידה סרה מן הגוף פעולת המשקה.
474 עיין ב"ב יו"ד, א. וצע"ק*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לימוד המשניות – כמארז"ל "אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות"; לימוד המאמר, תורת החסידות – שזוהי ההכנה לביאת המשיח ; ונתינת הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" .
681 ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
(א) נתינת צדקה בכל יום קודם התפלה, שעי"ז נעשית בהירות וצלילות ("קלאָרקייט") בכל הענינים, כפי שמבאר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בא' ממאמריו הפירוש ד"יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" , "מצלי" מלשון צלול, "קלאָר", (ב) לימוד השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא, אשר, נוסף על החיוב הכללי בזה, יש בזה חיוב נוסף על חברי האיגוד בפרטיות, (ג) ללמוד בכל יום הלכות הצריכות למעשה בשולחן-ערוך חלק אורח-חיים –
37 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הב' צדקה כמו ר' אלעזר יהיב פרוטה כו' .
37 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אלא שמכיון שהגמרא אומרת "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", כיון שנוסף לתורה צריך להיות גם גמילות חסדים – במילא צריכה להיות גם עבודת התפלה, שעבודת התפלה בכלל גמילותחסדים כדפירש"י, כמ"ש "גומל נפשו איש חסד", ולפני התפלה צריך להיות גם הענין דגמילות חסדים בפשטות, כמאמר "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" , ואז עבודת התפלה תסייע שלימוד התורה יהי' כדבעי.
114 ב"ב יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א) "יהיב פרוטה לעני" , ליתן בכל יום חול קודם התפלה לכל-הפחות פרוטה לצדקה,
137 ב"ב יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו,שהסדר דנתינת צדקה קודם התפלה (כמארז"ל "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" ) הוא קודם תפלת שחרית ותפלת מנחה דוקא, אבל לא קודם תפלת ערבית.
33 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד הטענה שטענו לרבי עקיבא לענין נתינת הצדקה – שכיון שהקב"ה עשאו עני, אין ליתן לו צדקה, כי, אין לו לבשר ודם להתערב בסדר הבריאה.וטענה זו היא גם בנוגע לכל ענין של עבודה ופעולה בעולם – דכיון שעי"ז ממלאים איזה חסרון, הרי זה בדוגמת נתינת צדקה לעני, שהרי "עני" הוא מי שחסר לו דבר , שבדבר זה הוא "עני".
7 ראה ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
נתינת צדקה, כמאמר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , דצדקה הוא כללות המצוות, ומעשה המצוות הוא העצה להעביר את טמטום המוח.
36 ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו"כ עבודה, שהו"ע עבודת הקרבנות, ובזמן הזה הו"ע התפלה, הרי זה קשור עם צדקה, כמארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , שנאמר אני בצדק אחזה פניך .
29 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמנם, כדי שהתפלה גופא תהי' כדבעי – הרי העצה לזה היא ע"י נתינת הצדקה קודם התפלה, כמאמר הגמרא "רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , אמר דכתיב אני בצדק אחזה פניך" .
25 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מצינו שנתינת הצדקה היא בבוקר קודם התפלה, כמאמר רז"ל "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" .
36 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"ד שהתחלת עבודת כל יום ויום היא בנתינת הצדקה, כדאיתא בגמרא "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" , וכיון שהתפלה היא התחלת כל הענינים (שהרי קודם התפלה אסור לעסוק בעניני הרשות, ואפילו לימוד התורה צריך להיות לאחר התפלה דוקא, כמארז"ל "על תפלתי שתהא סמוכה למטתי"), וההקדמה לתפלה היא ע"י נתינת הצדקה, נמצא, שנתינת הצדקה היא התחלת עבודת היום.
34 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו כן צריכה להיות הכנה לתפלה – ע"י נתינת צדקה, כדאיתא בגמרא "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , שנאמר אני בצדק אחזה פניך" .
66 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד ש"שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא , אם אלקיכם אוהב עניים וכו'", והיינו, דכיון שהקב"ה בראו עני, כיצד יכול לבוא אדם ולשנות את דרך הטבע בנתנו לעני צדקה שעי"ז יחדל להיות עני?
128 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בכל יום קודם התפלה צריך ליתן צדקה כדי שתתקבל התפלה כדבעי, כמארז"ל "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי .
155 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד"ז מבואר גם באגה"ק שלאח"ז מה שאמרו רז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , שנאמר אני בצדק אחזה פניך , שנתינת הצדקה היא אתערותא דלתתא שעי"ז יוכל להיות גילוי אורו ית' בבחי' גילוי רב ועצום בשעת התפלה.
17 ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"עשר בשביל שתתעשר", נוסף על כללות הענין ש"גדולה צדקה" שעל ידה נגאלים מן הגלות , במהרה בימינו, ע"י משיח צדקנו.[ניגנו ניגון שמח ("והריקותי לכם ברכה"), ואח"כ התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן ניגון אדמו"ר מהר"ש – "לכתחילה אַריבער"].
257 ראה ב"ב יו"ד, א. תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בנוגע לקשר בין ענין הב' והג' – "כל דכפין כו'" עם "השתא הכא כו'" – רוצים מפרשים להסביר ע"פ מאמר רז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" , שבזכות הזמנת העניים ונתינת האפשרות לעריכת הסדר, "ויכול", "ויפסח", הנה עי"ז תבוא הגאולה , ש"לשנה הבאה בארעא דישראל" ו"בני חורין".
58 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אם אלקיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם" ?
19 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והרי ישנה ההבטחה ד"עשר בשביל שתתעשר", והעיקר – שע"פ מאמר רז"ל שמצות הצדקה , ש"שקולה כנגד כל המצוות" , "מקרבת את הגאולה , שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות" , הנה צדקה זו תקרב את הגאולה , ישועתו של הקב"ה, ובאופן ש"פדאני לי ולבני מבין האומות", בעגלא דידן.
262 ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומעין ודוגמא לזה – בההשתתפות דכו"כ מישראל שנותנים לקופה כללית על משך כל השנה כולה (ובזה נכללים גם אלה שימסרו את סכום השתתפותם לאחרי זמן), שממנה נותנים לצדקה בכל יום ויום קודם התפלה – "תפלות במקום קרבנות תקנום" – כמארז"ל "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי כו' כתיב אני בצדק אחזה פניך" .
745 ב"ב יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א) בנוגע לענין הצדקה – כידוע גודל הענין של נתינת צדקה בכל יום, כמובא בשו"ע על יסוד דברי הגמרא "ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , שנאמר אני בצדק אחזה פניך" , ומובן גם גודל התועלת שבזה בנוגע לכללות הענין דאהבת ישראל, וכיון שלפעמים יכולים לשכוח על זה, אזי העצה היעוצה לתרום לקופה כללית שממנה נותנים לצדקה בכל יום, כולל גם עבור יום הש"ק, וכל אחד מהתורמים לקופה זו יש לו חלק בכל הצדקות שיתנו מקופה זו במשך כל השנה (החל מראש השנה), ובזה נכללים גם אלו שיתרמו להקופה אפילו לאחרי זמן, כמדובר כמ"פ בשנים שלפנ"ז .
875 ב"ב יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
עשינהו שקל מינייהו לצדקה" (הי' כופן בדברים וגובה מהן צדקה ) , ויתירה מזה:
254 ב"ב יו"ד, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
איתא בגמרא "כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, זכה כו'", "יתן אותו חסרון לעניים" , "כי הא דבני אחתי' דרבן יוחנן בן זכאי חזא להו בחילמא דבעו למיחסר שבע מאה דינרי , עשינהו (כל השנה הי' כופן בדברים) שקל מינייהו לצדקה וכו'", והסכום שלא השלימו לתת לצדקה , נחסר אצלם באופן אחר.
603 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
צדקה היא התחלת העבודה, ופותחת וסוללת את הדרך לקבל ברכת ה' – כפי שמצינו ש"ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" (ואין זו רק הנהגה מיוחדת של ר' אלעזר , אלא כך נפסק גם בשו"ע ), והיינו, שעוד קודם התפלה – שהיא התחלת עבודת היום, שהרי קודם התפלה אסור להתעסק בענינים אחרים – מתחיל יהודי בנתינת הצדקה, ועי"ז נמשך והולך כל היום בהצלחה.
985 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"י הנהגה זו מקרבים את הגאולה – נוסף על האמור לעיל (ס"ז) ש"אין ישראל נגאלין אלא בצדקה" – כמארז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" .
1067 ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– כמובן מסיפור חז"ל ששאלו אצל רבי עקיבא , שכיון שהקב"ה גזר שפלוני יהי' עני, איך אפשר להתערב בזה ("מישן זיך אין בעה"ב'שקייט") ולתת לו צדקה, והשיב, ע"פ משל מהחילוק בין עבד מלך לבן מלך כו', שמזה מובן שכל ענין הצדקה הוא להסיר את הגבלות העולם –
511 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמבואר בתניא הטעם שצדקה מקרבת את הגאולה , לפי שעיקר ענין הבירורים נעשה ע"י הצדקה :
975 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואף שגם קודם התפלה צ"ל גמ"ח, כמארז"ל "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" , הרי ענינה של צדקה זו, הוא, מה שהיא הכנה לתפלה, ולא ענין העבודה דגמ"ח (מצד עצמה).
1277 ב"ב יו"ד, א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י הט"ו. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס צב. טושו"ע יו"ד סרמ"ט סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונוסף לזה ישנו הענין ד"שכר מצוה מצוה" – ש"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" (כמבואר במדרשי רז"ל ), וכמבואר באגה"ק שלכן הנה "כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא ("שנפלה סוכת דוד כו'") היא עבודת הצדקה" , "והיא שעמדה לנו ..
281 ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו"כ נוגע ענין הצדקה לתפלה – כפי שמצינו ש"ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" ,
991 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ר"ע סובר שאין זה " כמוך " ממש, כיון ש"חייך קודמין" (וכמו "כי כמוך כפרעה" , "חשוב אתה בעיני כמלך" , אבל אעפ"כ "הכסא אגדל ממך" ); ר"ע אומר "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום" , ולכן יכול להיות רגש של אהבה לכל אחד מישראל, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, כי בכל מעמד ומצב "אנן קרויין בנים" ; ולשיטת ר"ע ש"כללות ופרטות נאמרו בסיני" , נמצא ש"ואהבת לרעך כמוך" נאמר כבר בהר סיני –
1937 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
בכל יום קודם התפלה יש ליתן צדקה, כדי שתהי' התפלה כדבעי, כמ"ש "אני בצדק אחזה פניך" .
633 תהלים יז, טו. וראה ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, טז
במאמרי הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש ) דבית ראשון הוא בחי' ה"א עילאה שעל ידה הוא גילוי היו"ד (י"ה), ובית שני הוא בחי' ה"א תתאה שעל ידה הוא גילוי הוא"ו (ו"ה), ובית שלישי יהי' גדול משניהם, כיון שיהי' כולל שניהם (וזהו מ"ש גדול יהי' גו', שהוא ע"ד מ"ש ביום ההוא יהי', ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה , היינו, שגם ה"א תתאה תקבל מבחי' היו"ד), וע"פ הידוע שכל הגילויים דלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתנו במשך שית אלפי שנין דהוה עלמא, ובפרט במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות , הרי מובן שכללות הענין דביהמ"ק השלישי שכולל בית ראשון, בחי' י"ה, ובית שני, בחי' ו"ה, נעשה ע"י העבודה בבחי' י"ה שהו"ע לימוד התורה, והעבודה בבחי' ו"ה, שהו"ע קיום המצוות , ובאופן של גדלות, גדול תלמוד , וגדולה צדקה (כללות כל המצוות32), שעי"ז גדול יהי' כבוד הבית וגו'.
459 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמבואר באגה"ק "איך היות כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא ("שנפלה סוכת דוד עד בחי' רגלים ועקביים כו'") היא עבודת הצדקה , כמ"ש רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה" (ו"אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס" ), ש"מקרבת את הגאולה" , ובהדגשה יתירה במדינה זו, שמצטיינת בעיקר במצוות הצדקה , ובאופן של נתינה ללא מדידות והגבלות כו'.
1162 ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז (מח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בעבודה, שכל ה"היתר" לצאת לאחרי התפלה (שהיא כמו קרבן עולה) "אל מחוץ למחנה אל מקום טהור" כדי לעסוק בענינים גשמיים "לשם שמים" (עבודה פחותה), אינו אלא בשביל המערכה שלאח"ז, שתפלתו מחר תהי' באופן נעלה יותר , ואז, גם בעת עבודתו "מחוץ למחנה", הנה בפנימיותו הוא במעמד ש"אפרו צבור ע"ג המזבח" –
2770 לאחרי ההפסק דלימוד התורה – כל דיני התפלה שבשו"ע, וכל מאמרי החסידות שעוסקים בענין התפלה; ולאחרי ההפסק דעסק המסחר, שעי"ז ירויח סכומים עצומים – כדי להוסיף בצדקה, שמסייעת לתפלה, כמ"ש "אני בצדק אחזה פניך" (תהלים יז, טו. וראה ב"ב יו"ד, א. תניא אגה"ק ס"ח. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בצדק הו"ע הצדקה , כי גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה , וכרבי אליעזר שיהיב פרוטה לעני והדר מצלי , והיינו לפי שע"י הצדקה פודה את נפשו מן הגלות כו', כי אין ישראל נגאלין אלא בצדקה ,
2817 ב"ב י, א. וראה תניא פל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובהקדמה – שהחילוק בין עבד לבן ("אם כבנים אם כעבדים" ) הוא חילוק שבאין ערוך, וכדאיתא בגמרא "אתם קרויין בנים וקרויין עבדים , בזמן שאתם עושין רצונו של מקום , אתם קרויין בנים , ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרויין עבדים" .
1901 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו"כ ישנם ג' ענינים אלו בענין התפלה, דקודם התפלה צ"ל נתינת הצדקה, וכדאיתא בגמרא ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , כמ"ש
2091 ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה, תחילת הנתינת כח שהתפלה תהי' כדבעי, באופן דאחזה פניך , הרי זה ע"י אני בצדק 99, יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , שזהו"ע הצדקה, שהיא גם כללות ענין המצוות שכללותם היא מצות הצדקה, שלכן נקראת בתלמוד ירושלמי בשם מצוה סתם .
2267 ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
שמבאר שם , ש"קל" חסר וי"ו הוא קול תפלה, מלמטה למעלה, ו"קול" מלא וי"ו הוא קול תורה, מלמעלה למטה (ומבאר שכדי שיוכל להיות קול תפלה מלמטלמ"ע צ"ל תחילה ענין הצדקה, כמארז"ל "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" , כמבואר גם באגה"ק ),
1560 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובמיוחד נוגע ענין הצדקה בתור הכנה לבקשת צרכיו בתפלה, כמארז"ל (שהובא בתור פס"ד בשו"ע ) "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" .
1651 ב"ב יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ושייך גם לכללות הענין בנוגע לתורה – שלפנ"ז צ"ל ענין התפלה , וכדי שהתפלה תהי' בהצלחה צ"ל לפנ"ז ענין הצדקה – "יהיב פרוטה לעני" , והרי ענין התפלה הוא באמצעות הכותל המערבי, כמ"ש בשו"ע .
1137 ב"ב יו"ד, א. שו"ע או"ח סצ"ב ס"י. שו"ע אדה"ז שם. שו"ע יו"ד סרמ"ט סי"ד. הקדמת אדה"ז לסידור התפלה. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועי"ז מקרבים את הגאולה , כמארז"ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה , ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה , ועד לקיום היעוד ונגלה כבוד הוי' , דקאי על בחי' מלכות כפי שתהי' לעת"ל באופן שנקבה תסובב גבר , שהוא בחי' כבוד עילאה .
1780 ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מגיע השמימה , ועי"ז נעשה גם הענין דדודי לי, שהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה, שזהו מ"ש במדרש שסולם בגימטריא סיני, שזהו"ע התורה, ולאח"ז נעשית גם ההמשכה למטה בנוגע למילוי בקשת צרכיו בתפלה (שזהו ענין התפלה כפשוטה , אין ענין יוצא מידי פשוטו), בבני חיי ומזוני רויחא, בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה דוקא – הנה ההקדמה לתפלה הו"ע הצדקה, כמאמר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , דכתיב אני בצדק אחזה פניך , וכפי שמבאר אדמו"ר הזקן בארוכה בהקדמה לסידור , ובכ"מ בארוכה ובביאור היטב.
1422 ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב) הענין ד"אני מדבר בצדקה" – שכדי שתהי' הצלחה בענינים הנ"ל צריכה להיות ההקדמה ד"יהיב פרוטה לעני" , שזוהי סגולה (לא רק לתפלה, אלא) גם ללימוד התורה שיהי' בהרחבה והעמקה יותר כו'.
1500 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובהקדמה – שבכל אחד מהם יש מעלה וחסרון כו', וכמו החילוק בין הנסיון של עשיר לנסיון של עני , שעשיר (בממון וכיו"ב) צריך להזהר יותר מהשוחד של אהבת עצמו, והיינו, שגם בהיותו מאמין בהקב"ה ובהשגחה פרטית, ובידעו שאין זה באופן ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" , יכול לעשות חשבון שהקב"ה נתן לו עשירות בגלל שנותן בו אימון כו', ולכן מביט על העני (שהקב"ה לא נתן לו כו') מלמעלה למטה , והנסיון שלו הוא לשלול ולבטל הרגש זה כו'; ואילו העני , יש לו נסיונות אחרים – שצריך להתמודד עם טענתו להקב"ה
732 ועד שיכול להיות שבגלל זה לא ירצה ליתן לו צדקה. ולכן מספרת התורה – מלשון הוראה – שכבר "שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע, אם אלקיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם", ועל זה "אמר לו ר"ע אמשול לך משל למה הדבר דומה , למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו , והלך אדם אחד והאכילו והשקהו , כששמע המלך , לא דורון משגר לו" (בתמי') (ב"ב יו"ד, א), כדי שאם יבוא היצה"ר ויטען טענה כזו, יאמרו לו שגוי פלוני כבר שאל זאת, והשיבו לו וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויש להוסיף ולהעיר בנוגע למארז"ל הנ"ל, שמתחיל ב"העוסק בתורה", ורק לאח"ז נאמר "ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור" – אע"פ שסדר היום הוא באופן שצ"ל תחילה ענין התפלה, ולפני התפלה צ"ל הענין דגמ"ח – "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" , ורק לאח"ז – "מבית הכנסת לבית המדרש" – לימוד התורה (כמדובר פעם בארוכה ).
2302 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"מבית הכנסת לבית המדרש" , והיינו, שלפני שיושבים ללמוד תורה בבית המדרש, צריך תחילה להיות בבית הכנסת ולהתפלל תפלתו; ולפני שמתחיל להתפלל – הנה "רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , אמר כתיב אני בצדק אחזה פניך" (כמובא בתור פס"ד פשוט בשו"ע , שמזה מוכח שזהו פס"ד השוה לכל אחד מישראל).
571 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד השאלה ש"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע, אם אלקיכם אוהב עניים הוא , מפני מה אינו מפרנסם" , וא"כ, איך נותנים מזונות לעני, בה בשעה שרצונו של הקב"ה שיתייסר כו'.
1692 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– כפי שמצינו ש"ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" , שאז התפלה היא באופן אחר, וכן בנוגע לתורה, כידוע הסיפור אודות הצ"צ (שכבר נדפס בארוכה ), שהיו לו קושיות בלימוד התורה שבמשך זמן רב לא הי' יכול לפתור אותם, ועי"ז שנתן הלוואה ליהודי (צדקה וגמ"ח), זכה לראות את רבינו הזקן שפתר לו את כל הקשיים שהיו לו בלימוד התורה.
1702 ב"ב יו"ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"אם אלקיכם אוהב עניים הוא , מפני מה אינו מפרנסם" ?!
1208 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועפ"ז יש לבאר הסדר דמרז"ל הנ"ל (כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור), שמקדים תורה לגמ"ח ותפלה, הגם שבסדר עבודת האדם בכלל לימוד התורה הוא (בעיקר) לאחרי התפלה [שבאה לאחרי קדימת גמ"ח, כמרז"ל יהיב פרוטה לעני והדר מצלי ], כי אמיתית הענין דפדה בשלום נפשי הוא ע"י גילוי היחידה.
59 ב"ב יו"ד, א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י הט"ו. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס צב. טושו"ע יו"ד סרמ"ט סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואף שגם קודם התפלה צ"ל גמ"ח, כמארז"ל יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , הרי ענינה של צדקה זו, הוא מה שהיא הכנה לתפלה, ולא ענין העבודה דגמ"ח (מצד עצמה).
5 ב"ב יו"ד, א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י הט"ו. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס צב. טושו"ע יו"ד סרמ"ט סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובזה יובן הסדר דמרז"ל הנ"ל (כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור), שמקדים תורה לגמ"ח ותפלה, הגם שבסדר עבודת האדם בכלל לימוד התורה הוא (בעיקר) לאחרי התפלה [שבאה לאחרי קדימת גמ"ח, כמרז"ל יהיב פרוטה לעני והדר מצלי ], כי אמיתית ענין השלום הוא דוקא ע"י התורה, חיי עולם , באופן דתורתו אומנתו, שאופן זה בלימוד התורה (בפנימיות הענינים) שייך לכאו"א בכל מקום ובכל יום, היינו שבשעה שלומד תורה הלימוד שלו הוא באופן דתורתואומנותו, כי בשעה זו אין לו בעולמו אלא התורה בלבד, ואז הלימוד שלו הוא גם באופן דפעולה נצחית, שפועל על כל עניניו במשך כל היום כולו, ועד במשך כל ימי חייו, שנעשים חיים של תורה.
103 ב"ב יו"ד, א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י הט"ו. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס צב. טושו"ע יו"ד סרמ"ט סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"ג ניסן, אור לי"ד ניסן תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, טז
ד) ויהי רצון, ובפרט שמסיימים (כנהוג) בנתינת צדקה , ע"ד שהסיום דכל ימי הפסח הוא בשביעי של פסח, ויתירה מזו שהסיום דכל ימי הפסח (בחו"ל) הוא באחרון של פסח שבו מאיר גילוי הארת המשיח, שלכן גם ההפטרה דאחש"פ היא בביאת המשיח [ויש לקשר זה גם עם שמיני של פסח, כי בההפטרה כתיב ביום ההוא יוסיף אד' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מז' מקומות של גלות (אשור, מצרים וכו' והשמיני איי הים) ויביאם למצב של שמיני – המצב דגאולה האמיתית והשלימה], ויקויים היעוד בפשטות ובכל הפרטים וגם בפנימיות מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים.
25 שמקרבת את הגאולה (ב"ב י, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו"כ עבודה,שהו"ע עבודת הקרבנות, ובזמן הזה הו"ע התפלה, הרי זה קשור עם צדקה, כמארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , שנאמר אני בצדק אחזה פניך .
29 ב"ב יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והנה כללות כל המצות הוא מצות הצדקה כידוע ומתוכה נבין בעיקר ענין המצות שהוא ע"ד הנ"ל להיו' מהם מקור למעיין גנים הנ"ל כי הנה הצדקה ידוע שעיקר מצוותה מהשגת ידו דוקא והיינו במה שטרח וייגע ומרויח ממנו ביגיעת כפו במה שנשא ונתן באמונה כו' והרי מו"מ זה בעניני' גשמיים מאד ודאי מגשימי' הנפש האלקי' ג"כ ואמנם אח"כ הוא נותן פרוטה לעני מיגיעה זו והפרוטה נעשה חיו' לעני בב' מדרגו' בבחי' א"פ והוא המזון לחם וכיוצא וא"מ והן הלבושים כמ"ש כי תראה ערום וכסיתו כו' וזהו מצות הצדקה בגשמיו' ובאתעדל"ת
21 כללות כל המצות הוא מצות הצדקה : ראה ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובזה יובן מ"ש בגמרא דר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי משום דכתיב אני בצדק אחזה פניך פי' אחזה פניך הוא בחי' חב"ד דנוק' דבריאה שעולה בש"ע באצי' באתדבקות רוחא ברוחא חב"ד בחב"ד דז"א כו' ואין זה אלא ע"י דיהיב פרוטה לעני תחלה בבחי' בירור דמעשה הצדקה תחלה כי הוא בירור הקודם מטעם הנ"ל וז"ש בצדקה תיכונני בצדקה דוקא כו' וד"ל.
64 דר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי : ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צב הנצרך לנקביו ודין רחיצה ושאר הכנות י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
י טוב ליתן צדקה קודם התפלה שנאמר אני בצדק אחזה פניך :
סו ב"ב י , א. טור ושו"ע ס"י. ט"ז ס"ק ד. ועי' לעיל סי' נא סי"א וש"נ. וראה אג"ק חי"א ע' שכד. חי"ט ע' עב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכדאי מצוה רבה זו ויכולה היא שתרחם על שארית פליטתנו, כמ"ש רז"ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה , ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה .
1265 גדולה צדקה כו ': ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וגדולה צדקה זו לקרב גאולתנו ופדות נפשנו.
1694 וגדולה צדקה . . גאולתנו: ע"פ ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וממנו למדו רז"ל מעלת הזריזות לקיים בכל המצות בכלל, ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה , המגינה ומצלה בפירותיה בעוה"ז מכל מיני פורעניות המתרגשות , כדכתיב וצדקה תציל ממות , וכל שכן משאר מיני יסורים הקלים ממות , כל שכן שטוב לנו גם בעוה"ז להקדימה בכל מה דאפשר, שהרי אדם נידון בכל יום .
2237 המגינה ומצלה : לשון הש"ס סוטה כא, א. לענין צדקה עיין ב"ב י, ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והיינו נמי כעין מ"ש הרמב"ם ז"ל לזכך הנפש , כנודע מזה"ק דשכינה נקראת נפש , כי היא חיינו ונפשנו, וכתיב כי שחה לעפר נפשנו , ולכן ארז"ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה להקימה מעפר מעט מעט עד כי יבוא שילה .
2272 גדולה . . הגאולה : ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הנה מ"ש לשון זריעה במצות הצדקה, וכמ"ש בפסוק זרעו לכם לצדקה כו', יובן ע"פ מה שארז"ל רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך .
3317 ר " א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי : ב"ב, י, א "מצלי אמר דכתיב" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם כן הטעם שנקרא הצדקה שלום , לפי שנעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים כמארז"ל , דהיינו על ידי פדיון נפשותיהן הם חלק ה' ממש מידי החיצונים.
4049 כמארז " ל : ב"ב י, ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכן על ידי הצדקה, כמ"ש רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך , היא בחי' גילוי הארה והשפעת הדעת והתבונה להתבונן בגדולת ה' ולהוליד מזה דחילו ורחימו שכליים כנודע, ועי"ז נברר הטוב לה' ונפרד הרע, כמ"ש מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו, פירוש לפי הילולו את ה' בעומק הדעת להוליד דחילו ורחימו , ככה נברר הטוב ונפרד הרע כבירור ופירוד הסיגים מכסף וזהב במצרף וכור.
5680 כמ"ש רבי אלעזר : ב"ב י, ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו הטעם שאמרו דר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי שנא' אני בצדק אחזה פניך , פי' בצדק לשרשו עולה בבחי' אורות דתהו שלמעלה מבחי' התיקון שהוא הנק' פניך בחי' יחוד פב"פ דזו"נ ואו"א כו', וע"כ א' דר"א יהיב פרוטה לעני קודם התפלה כדי שעי"ז יוכל להיות היחוד העליון דאו"א וזו"נ ע"י התפלה (וכן מ"ש והלך לפניך צדקיך כי הנשמה בעצמה היא מבחי' התיקון וע"כ הצדקה שמיגיע כפו תלך לפניך כו', וכן ע"י כל המצות שנק' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כו' ג"כ מטעם בחי' הבירורים דתהו כו').
221 דר"א יהיב פרוטה : ב"ב י, א. ראה גם אגה"ק סי"ב. סידור שער התפלה יט, ג. כב, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתמז ואילך. ע' תתסד. וראה ג"כ אגה"ק ס"ח. סידור שחרית נו, א. לקו"ש עקב כרך כט ע' 396.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אע"פ שא' ברזל קשה אש מפעפעו אבל אין האור האלקי מאיר בי"ה שבנפש מטעם הנ"ל (ומחיצה זו קשה יותר ממחיצה שנעשה ע"י העוונות גמורים שבאים מן הז"מ רעות דק"נ כחום התאוה רעה ורציחה וגזל כו'.
313 ברזל קשה אש מפעפעו : ב"ב י, א (ובהגהת הב"ח). קה"ר פ"ז, כו (ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהבין זה בתוס' ביאור הנה יש להקדים ענין א' והוא מה שאמר על ג' דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח שהן ג"כ בחי' ג' קוין הנ"ל באבות תורה הוא קו האמצעי דת"י שכלולה מחו"ג כמ"ש מימינו אש כו' וקו ימין הוא גמ"ח וקו שמאל הוא הקרבנות שנק' עבודה (והקדים עבודה לגמ"ח שזהו עכשיו תפלה במקום קרבן שזהו כסדרן תורה ותפלה וצדקה והל"ל גמילות חסדים ועבודה דקו ימין קודם אך זהו מלמעלה למטה מן המשפיע אל המקבל ואשר הקדים תורה שהיא קו האמצעי מפני שכולל שניהם בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה שכל העליות וירידות ע"י דוקא) אבל מלמטה למעלה שהוא בעליית המל' שז"ש העולם עומד הקדים עבודה שהוא התפלה קודם לגמ"ח אע"פ שנא' אני בצדק אחזה פניך ורבא יהיב פרוטה לעני והדר מצלי היינו שיהי' הכנה להעלאת מ"ן דתפלה כו' אבל מ"ש העולם עומד היינו שעומד ומתקיים כמו על ג' עמודים או משמעו שמעמידים אותו מלמעלה ע"י ג' אלה דוקא וז"ש אל יתהלל חכם בחכמתו שהוא קו ימין חח"ן וגבור בגבורתו קו שמאל בג"ה ועשיר בעשרו קו אמצעי דת"י כידוע שהעושר הוא בדעת והיינו ג"כ תורה ועבודה וגמ"ח כ"א בזאת יתהלל כו' השכל כו' לעשות חסד ומשפט וצדקה בארץ דוקא שהוא ג"כ ג' קוין חסד קו ימין ומשפט קו השמאל וצדקה הוא הרחמים קו אמצעי ובארץ דוקא שע"ז העול' העליון ועול' התחתון עומ' לפי שהכל הולך אחר המעמי' והן חסד ומשפט וצדקה בארץ דוקא כו' וד"ל ויש להבין דמזה משמע דג' דברים הן שהעול' עומד וכוללי' כל המצו' בגמ"ח נכלל כל רמ"ח מ"ע שהן בחי' ה"ח ובעבוד' דקרבנו'
38 ורבא. . והדר מצלי : כ"ה גם במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשא. וש"נ. ראה ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וגם נדבות בשעה הצריכה לאדם, כמו צדקות דרבינו מאיר בעל הנס, יפה לו יותר שיתן קודם סעודתו, או קודם התפלה דכתיב אני בצדק אחזה פניך כידוע.
1400 אני . . פניך : תהלים יז, טו. ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מלוה ה' חונן דל כו' את העני עמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך ע"י מה ממשיכים בחי' זו להיות את עמי זהו ע"י את העני עמך, דהנה ארז"ל אם הקב"ה אוהב את העניים למה אינו מפרנסן בעצמו ולמה להזהיר על הספקת העניים , ואמרו שם תירוץ ע"ז, אך עיקר התירוץ הוא שעני ועשיר הם כנגד שמשא וסיהרא, ונודע כי סיהרא לית לי' מגרמי' כלום שאין לה אור בפ"ע כלל רק שמקבלת האור מבחי' שמש, ולכן יש בה שינוים שפעם היא מלא ופעם היא חסר, שבתחילת החודש כשמקבלת מהשמש היא בבחי' ביטול בחי' נקתה"י, ואח"כ מתמלאת עד חצי החדש, לפי שמקבלת האור מהשמש, ומחצי החדש ואילך הולכת וחוסרת עד שמקבלת שנית, והמכוון מה שסיהרא לית לה מגרמה כלום, ושתהא צריכה לקבל אורה מהשמש דוקא לפי שעי"ז היא בבחי' ביטול, וכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח דוקא, וכשהלבנה צריכה לקבל אור מהשמש כשמתקרבת אל השמש היא בתכלית הביטול עד שנעשית נקודה חדא כנ"ל, ונק' עני, וזהו שדהע"ה אמר על עצמו כי עני ואביון אני, אשר לכאורה נפלא איך אמר דוד ע"ע עני ואביון הלא הי' מלך ישראל, אלא לפי שדוד הי' מרכבה לבחי' המל' שהיא בחי' סיהרא דלית לה מגרמה כלום ע"כ אמר ע"ע עני ואביון, והיינו שהי' בבחי' ביטול בתכלית לאלקות בכדי לקבל גילוי אוא"ס ע"ד בחי' ביטול הסיהרא שנעשית נקתה"י כו', ולכן מ' נקרא ג"כ עני כמ"ש עני ורוכב על החמור, והיינו לפי שהביטול הוא הכלי לגילוי אוא"ס, וכמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא כו', וזהו שפי' רש"י ע"פ את העני עמך הוי מסתכל בעצמך כאילו
298 אם הקב"ה אוהב את העניים : ראה ילקוט שמעוני משלי כא, כא (רמז תתקנט). ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כל העובר כו' ונתנו איש כופר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
טו) וזהו שארז"ל בירושלמי פ"ק דשקלים ה"ו ע"פ כל העובר על הפקודים מאן דעבר על ימא כו', כי בעברם בים זכו לבחי' ייראו את כו' כנ"ל, והנה בנשמה יש ג"כ ב' בחי' חלק המלובש בגוף הוא מעלמא דאתגליא, והמקיף מעלמא דאתכסיא וזהו כי תשא את ראש כו' להעלות לקשרם בבחי' מזליה כמ"ש בקרי"ס עד יעבור עמך ה', ואזי הם בבחי' התכללות כו' והמספר דבוק בבחי' חד ולא בחושבן כו', והנה כדי להעלות הנשמה שבגוף צריך לשית כופר נפשו, לפדות נפשו האלקית מתוך מאסר הגוף ונפשו הבהמית והפדיון הוא ע"י צדקה כר"א דיהיב פרוטי לעני והדר מצלי כו' כמ"ש בלק"ת סד"ה וארשתיך כו' בצדק .
375 כר"א דיהיב פרוטי לעני : ב"ב י, א. באוה"ת כאן: אלעזר . ובלקו"ת שבהערה הבאה: אליעזר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנצח הוא בבחי' עבודה כל היום להיות נשאר הסכם חזק אצלו כל היום בל תמוט כי הרי לא יוכל להיות בהתבוננות כל היום כ"א בעת תפלה או בעת מן העתים שיבחר להיות בהתבוננו' ועל כל היום צ"ל הסכם חזק על בחי' סור מרע ועשה טוב, והוד הוא בחי' ההודאה שהרי בשכלו הדל לא יכול להבין הכל ולכן צריך להודות שכן הוא וכמ"ש כי לך טוב להודות וכתי' טוב להודות לה', כי כל בשוב"א הוא בחי' ההתקשרות כנודע שבחי' יסוד הוא בחי' התקשרות, לך ה' הממלכה הוא בחי' קעומ"ש שמקבל ע"ע עול מלכותו ברצון שזהו הקדמה לעול מצות קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותי וכמארז"ל במשנה למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, והה' אחרונה דש' הוי' הוא בחי' צדקה כי צדקה הוא צדק ה', כי על הצדקה כתי' וצדקה כנחל איתן פי' שעי"ז זוכה להמשיך מבחי' איתן שהוא כמשמעו קשה למעלה מן השכל המושג, ולכן קודם התפלה צ"ל כמארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי ע"ש אני בצדק אחזה פניך שע"י הקדמת הצדקה עי"ז זוכה לבוא בתפלה ע"י ההתבוננו' לבחי' איתן קוש"י ובחי' יו"ד הנ"ל שהוא ג"כ למעלה משכל המושג עדיין כנ"ל, וזהו שנק' כי גוי גדול ע"ש בחי' גדול הוי' שנמצא בכאו"א מישראל לפי ערכו כו', וזהו ואעשך לגוי גדול אותה אומה דכתי' בה ומי גוי גדול ממך אני
88 ר"א יהיב פרוטה לעני : ב"ב י, א. ראה גם אוה"ת פ' שופטים ע' תתמה. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תסה וע' תסו. מאמר ד"ה אתם נצבים תשט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הצדקה תרומם גוי, להיות בחי' גוי אחד בארץ, והיינו שגם נה"ב תתעלה ע"י הצדקה שאדם עושה שעי"ז היא נפרדת ונבדלת מן הרע הגמור, ומתרוממת גם היא להיות כל מדותי' ולבושיה לה' לבדו, והגם כי כל המצות הם בשביל בירור הנה"ב כמ"ש במ"א בענין לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות שקאי על נה"ב, מ"מ אין לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כ"כ כמו מצות הצדקה , שבכל המצות אין מתלבש בהן רק כח אחד מנפש החיונית בשעת מעשה המצוה לבד, אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו הרי כל כח נפשו החיוני' מלובשת בעשיית מלאכתו או עסק אחר שמשתכר בו מעות אלו, וכשנותנין לצדקה הרי כל נפשו החיונית עולה לה', וגם מי שאינו נהנה מיגיעו מ"מ הואיל שבמעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו החיונית ה"ה נותן חיי נפשו לה', ולכן ארז"ל שמקרבת את הגאולה לפי שבצדקה אחת מעלה הרבה מנפש החיונית מה שלא הי' יכול להעלות ממנה כ"כ כחות בכמה מצות אחרות, ועל בחי' השבת הנפש זו הפליגו רז"ל ואמרו במקום שבע"ת עומדי' צ"ג א"י לעמוד כי כל המדות דנה"ב בעצם מציאותן הן תקיפין וחזקים יותר מהמדות הקדושות דנה"א, וכמו בגשמיות הבהמות והחיות הם בעלי כח וגבורה יותר מהאדם, שהטעם הוא לפי שבשרשם הן מבחי' היותר גבוה מאד נעלה בחי' יד החזקה, רק שירדו ונפלו למטה מטה, ואמנם כד אתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהורא הרי נכלל בחי' תוקף זה בקדושה, וזו היא מעלת בע"ת שהוא בחילא יתיר כמ"ש במ"א, וזהו שביקש דהע"ה שינצל מכפירים יחידתי, שלהיות כי יש בחי' יחידה שהוא בחי' תוקף והתגברות <61>
173 שמקרבת את הגאולה : ב"ב י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב תקעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והגמ' משני לפי שנא' מלוה ה' חונן דל שחונן דל הוא מלוה ה' , נמצא שמה שנותן הרי הוא מלוה להקב"ה, שהרי הקב"ה הי' צריך ליתן להעני המצטרך לו, והעשיר הנותן לו הרי הוא מלוה להקב"ה ונותן לעני תמורת זה מה שהקב"ה הי' צריך ליתן בעצמו להעני, ואח"כ משלם הקב"ה לעשיר בתוס' מרובה וכמארז"ל ע"פ עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר.
9 והגמ' משני לפי שנא' מלוה ה' חונן דל שחונן דל הוא מלוה ה' : ז"ל הגמ' (ב"ב י, א): ”שאל כו' את ר"ע אם אלקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם". ובהמשך הגמ' שם: ”אר"י מאי דכתיב מלוה ה' חונן דל , אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול עבד לוה לאיש מלוה" . וראה חדא"ג מהר"ל מפראג שם: פי' מה שעבד לוה לאיש מלוה מפני כי הוא משועבד אליו לפרעון החוב ולזאת נק' הלוה עבד לאיש מלוה בשביל השעבוד הזה והכתוב אומר מלוה ה' כאשר חונן דל , כי על השי"ת להשלים את העולם שהוא בראו והוא ברא את העני וצריך לפרנסו, ולפיכך מי שחונן את הדל הוא מלוה אל הקב"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמח"ת קודם הקפות תרפ"ט, ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
על ידי עבודה איז אַנדערש, אַמאָל דאַרף ער גאָרניט לויפן אַראָפנעמען אַ נאלאָג פון פינף רובל פאַר יענעם, ער דאַרף גאָר איצטער לערנען אַ פּרק משניות, נשקשה זאָל יענער אָפּצאָלן, אַמאָל איז גאָר וויילע ער גיט ניט אויף תורה, כהמעשה בגמרא על בני אחתי' דר"י בן זכאי , שנגזר עליהם שיאבדו בשנה זו כך וכך כסף, וואָס ער האָט זיי גענייט געבן געלט אויף צדקה און די איבעריקע האָט מען ביי זיי צוגענומען, און ער דאַרף נאָר קובע זיין עתים לתורה און ניט לויפן אַראָפּנעמען פאַר אים זיינע נאלאָגן.
4 בבא בתרא י, א. ראה גם לקמן ע' 60.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו תש"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כשנכנס הרה"ק צמח צדק לבית הכנסת נפל ברעיונו הקדוש המאמר ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי , וגם המאמר גדול גמ"ח מצדקה, ויתבונן הרה"ק צמח צדק אשר לא טוב עשה שלא נתן תיכף להרמ"א הנ"ל את הגמ"ח שביקש, ויחזור הרה"ק צמח צדק לביתו ויקח את הסכום וילך אל השוק לחפש את הרמ"א, וביני לביני כבר נתקבצו אנשי הכפר עם עגלותיהם וסחורותיהם אל השוק ועלה לו בטורח רב למצא את הרמ"א ביניהם, וכשמצאו נתן לו את הגמ"ח ויחזור לבהכנ"ס להתפלל.
53 בבא בתרא י, א. וראה אגה"ק ס"ח הקדמת אדה"ז לסידורו. — הערה בלקו"ש שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"י רשימה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וואָס פון דעם צירוף קומט אַרויס אַ פירוש; ג) שטאַרק האַרט, כמאמר ברזל קשה אש מפעפעו , אָבער שטאַרק האַרט איז אַזאַ שטאַרקע האַרטקייט וואָס אין פייער צוגייט דאָס ניט און וואַסער פאַרטרינקט דאָס ניט.
44 ראה ב"ב י, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר