ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב

219

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הדבר נוגע לפרעה עצמו – "הכסא", אז "אגדל ממך"³⁵,

וכך בעניננו: כל עוד אין הענין נוגע לחייך, צריכה האהבה לרעך להיות "כמוך", וצריך לעשות למענו בדיוק כמו למענך. אבל כאשר נוגע הענין לחייך (כבמקרה של "שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים..."), הרי אז – "חייך קודמים לחיי חברך".

ה. מאמר רבי עקיבא עונה לשאלות

הדברים עדיין אינם "חלקים":

אמנם, "חייך קודמים" – אך כל עוד אין מדובר במקרה שנוגע ל"חייך", האם אז יכול כל יהודי לאהוב את חברו כאהבת עצמו, "כמוך"³⁶?

יותר מכך: רגש זה של אהבה "כמוך" צריך להיות "לרעך" – לכל יהודי, גם למי שעבר עבירה ר"ל, ואשר תורת אמת קובעת שיש להענישו?

גם שאלה זו נענית על־ידי מאמר רבי עקיבא – "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום"³⁷, שמכך מובן, שכל היהודים הם "אחים ממש". ומובן, שאפשר לאהוב יהודי אחר "כמוך".

כאשר יתבונן היהודי בכך, ויחוש שהאחר הוא אחיו, יתעורר אצלו ממילא רגש של אהבה כלפיו, אהבת אחים.

ולכן יכולה אהבה זו להיות לכל יהודי³⁸, בכל מצב שהוא, כי כל ישראל הם תמיד בנים למקום, כפי שאמר רבי עקיבא³⁹ לטורנוסרופוס הרשע, שאפילו כאשר ישראל הם במצב שהקדוש־ברוך־הוא הוא כ"מלך... שכעס על בנו", גם אז "אנן קרויין בנים".

ו. "ואהבת לרעך כמוך" – נאמר בהר סיני

בציון שמו של בעל המאמר, רבי עקיבא, רומז רש"י לענין נוסף:

תלמיד ממולח עשוי לשאול: אם "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול בתורה", ענין כללי בתורה כולה, מדוע הוא נאמר רק עתה, בפרשת קדושים, זמן רב כל־כך לאחר מתן תורה והקמת המשכן?

הערות

35. שם, מ.
36. ראה של"ה סא, ב בהגה"ה.
37. אבות פ"ג מי"ד.
38. להעיר מדעת רע"ק (אבות דר"נ ספט"ז – כגירסת המחזור ויטרי (תלמידו דרש"י) לאבות פ"ב מי"א) "ואהבת לרעך כמוך בעושה מעשה עמך" – אבל (נוסף ע"ז שזהו ע"ד ההלכה –) ממ"ש שם לפנ"ז "ושנוא את האפיקורסין והמסיתים כו'", מוכח שאין כוונתו לסתם רשעים, כ"א לסוגים הנ"ל. וכ"כ באוה"ח פרשתנו כאן. ולהעיר מחינוך (מצוה רלח), שעל הא שמצוה לשנוא רשע מביא הכתוב ד"משנאך ה' אשנא גו'" שקאי על מינים ואפיקורסים (כמ"ש במנ"ח שם). וראה לעיל הערה 17 ולקמן הערות 64, 66.
39. ב"ב י, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם). וראה שו"ת הרשב"א (ח"א סקצ"ד) שההלכה כר"מ (קידושין לו, א) דבין כך כו' בני הם. ובספרי האזינו (לב, ה) משמע שר"י הודה לר"מ. ולהעיר ממאמרי רע"ק: שבת קכח, א (וש"נ). ב"ק צ, ריש ע"ב במשנה, ובסנה' קי, ב חסידותי' דרע"ק.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך כו ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ז ‹ 349 לקו"ש חי"ז ע' 219

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 31 עמודים.