218
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
את חבירו כאהבתו את נפשו"?
ב) מספר פסוקים קודם לכן21 מפרש רש"י, ש"כל דבר המסור ללבו של אדם .. נאמר בו ויראת מאלקיך", והוא מפרש כך מספר פעמים מאוחר יותר22. לפי זה תמוה, מדוע במצות "ואהבת לרעך כמוך"23, אשר (א) האהבה היא דבר שבלב, (ב) במיוחד כאשר האהבה צריכה להיות "כמוך", שזה ודאי מסור ללבו של אדם – אין קיימת אזהרה זו24?!
ד. רש"י עונה על השאלות הנ"ל בפירושו
על שאלות אלו עונה רש"י בפרשו ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל ועל־ידי ציון שמו של בעל המאמר, רבי עקיבא (שבכך הוא רומז לתשובה על השאלה הראשונה):
א) אם "ואהבת..." הוא כלל, מובן, שקיומו למעשה הוא על־ידי קיום הפרטים25, החל ממה שמוזכר בסמוך לכך: לא תלך רכיל... לא תשנא... לא תקום... ולפני כן: לא תגנובו...,
– וכך מובן שב"ואהבת כמוך" הכוונה היא לענינים שאפשר לצוות עליהם,
ושם26 נאמר "ויראת מאלקיך", ומכך מובן שהכוונה היא גם לשאר הפרטים שקשור להם הענין של "ויראת"27.
ב) רבי עקיבא סובר ש"חייך קודמים לחיי חברך"28. לפי־זה יוצא, שב"כמוך" אין הכוונה לשויון ממש, כי "חייך קודמים"29.
זהו ככ"ף הדמיון30 – שויון בפרט מסוים31.
פירוש המילה "כמוך" הוא כך בדרך הפשט32 כפי שלפני־כן, "כמוך כפרעה"33, פירש רש"י "חשוב אתה בעיני כמלך". יוסף איננו בדיוק כפרעה, אלא רק "בעיני". לגבי אחרים יוסף הוא בדיוק כפרעה – "ובלעדיך לא ירים איש את ידו..."34. אבל כאשר
הערות
- 21. פסוק יד.
- 22. לקמן פסוק לב. בהר כה, יז. שם, לו. שם, מג.
- 23. אבל להעיר שבמקומות הנ"ל המדובר בפעולה שאין ברורה כוונת העושה אם לטוב כו' – והרי גם ב"לא תשנא את אחיך בלבבך" לא נאמר "ויראת מאלקיך". וראה לקמן הערה 27.
- 24. להעיר ממדרש לקח טוב כאן: "אני ה', כל דבר המסור ללב נאמר בו אני ה'" – אבל בפרש"י לא נזכר זה (וראה רש"י ר"פ וארא, ובכ"מ). ולהעיר מרש"י לקמן פסוק לו ד"ה אשר הוצאתי.
- 25. ראה פרש"י הסמוך: את חוקותי תשמורו ואלו הן כו'. וראה פי' החזקוני (הא') כאן: אם תעשה כן תאהבהו.
- 26. נסמן לעיל הערה 21. וראה הנסמן בהערה 22.
- 27. אלה שבעשי' – שמרמה את הרואים ולכן זקוק לאזהרה "ויראת מאלקיך", משא"כ ברגש שבלב – מאי קמ"ל?
- 28. ב"מ סב, א.
- 29. ראה גם רמב"ן וחדא"ג מהרש"א הנ"ל. תוד"ה ברור סנה' מה, א. באר מים חיים לפרש"י כאן.
- 30. ראה ראב"ע ורא"ם ר"פ ויגש.
- 31. ראה פרש"י בראשית א, כו ד"ה כדמותנו. שם יג, יו"ד בסופו. ובכ"מ.
- 32. אלא ששיטת רע"ק בזה שייכת במיוחד לנדו"ד, כדלקמן בפנים.
- 33. ר"פ ויגש.
- 34. מקץ מא, מד.
רש"י על בראשית א׳:כ״ו - הטקסט מספריא
נעשה אדם. עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה לָמַדְנוּ מִכָּאן, לְפִי שֶׁאָדָם הוּא בִּדְמוּת הַמַּלְאָכִים וְיִתְקַנְּאוּ בוֹ, לְפִיכָךְ נִמְלַךְ בָּהֶם, וּכְשֶׁהוּא דָן אֶת הַמְּלָכִים הוּא נִמְלָךְ בְּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְאַחְאָב, שֶׁאָמַר לוֹ מִיכָה רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כ"ב), וְכִי יֵש יָמִין וּשְׂמֹאל לְפָנָיו? אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים לִזְכוּת וְאֵלוּ מַשְׂמְאִילִים לְחוֹבָה, וְכֵן בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּבְמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא (דניאל ד'), אַף כָּאן בְּפָמַלְיָא שֶׁלוֹ נָטַל רְשׁוּת, אָמַר לָהֶם יֵשׁ בָּעֶלְיוֹנִים כִּדְמוּתִי; אִם אֵין כִּדְמוּתִי בַתַּחְתּוֹנִים הֲרֵי יֵשׁ קִנְאָה בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:
נעשה אדם. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא סִיְּעוּהוּ בִיצִירָתוֹ וְיֵשׁ מָקוֹם לַמִּינִים לִרְדּוֹת, לֹא נִמְנַע הַכָּתוּב מִלְּלַמֵּד דֶרֶך אֶרֶץ וּמִדַּת עֲנָוָה שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל נִמְלָךְ וְנוֹטֵל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן; וְאִם כָּתַב אֶעֱשֶׂה אָדָם, לֹא לָמַדְנוּ שֶׁיְּהֵא מְדַבֵּר עִם בֵּית דִינוֹ, אֶלָּא עִם עַצְמוֹ, וּתְשׁוּבַת הַמִּינִים כָּתַב בְּצִדּוֹ, וַיִּבְרָא אֶת הָאָדָם, וְלֹא כָתַב וַיִּבְרְאוּ:
בצלמנו. בִּדְפוּס שֶׁלָּנוּ:
כדמותנו. לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל:
וירדו בדגת הים. יֵשׁ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן רִדּוּי וּלְשׁוֹן יְרִידָה; זָכָה, רוֹדֶה בַחַיּוֹת וּבַבְּהֵמוֹת, לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה יָרוּד לִפְנֵיהֶם וְהַחַיָּה מוֹשֶׁלֶת בּוֹ:
נעשה אדם WE WILL MAKE MAN — The meekness of the Holy One, blessed be He, they (the Rabbis) learned from here: because the man is in the likeness of the angels and they might envy him, therefore He took counsel with them (Midrash Tanchuma, Shemot 18 and see Genesis Rabbah 8). And when He judges the kings He likewise consults His heavenly council, for thus we find in the case of Ahab to whom Micha said, (1 Kings 22:19) “I saw the Lord sitting on His throne, and all the host of heaven standing by Him on His right hand and on His left.” Has God, then, a right hand and a left hand? But it means that some stood on the right side to plead in favour of the accused and others stood on the left side to accuse; and similarly we read (Daniel 4:14), “the matter is by the decree of the watchers, and the sentence by the word of the holy ones”, — here, also, He consulted His heavenly council and asked permission of them, saying to them: “There are in the heavens beings after My likeness; if there will not be on earth also beings after My likeness, there will be envy among the beings that I have created” (Sanhedrin 38b).
נעשה אדם WE WILL MAKE MAN — Although they did not assist Him in forming him (the man) and although this use of the plural may give the heretics an occasion to rebel (i. e. to argue in favour of their own views), yet the verse does not refrain from teaching proper conduct and the virtue of humbleness, namely, that the greater should consult, and take permission from the smaller; for had it been written, “I shall make man”, we could not, then, have learned that He spoke to His judicial council but to Himself. And as a refutation of the heretics it is written immediately after this verse “And God created the man”, and it is not written “and they created” (Genesis Rabbah 8:9)
בצלמנו IN OUR IMAGE — in our type.
כדמתנו AFTER OUR LIKENESS — with the power to comprehend and to discern.
וירדו בדגת הים AND THEY SHALL HAVE DOMINION OVER THE FISH … [AND OVER THE BEASTS] — The expression וירדו may imply dominion as well as descending — if he is worthy he dominates over the beasts and cattle, if he is not worthy he will sink lower than them, and the beast will rule over him (Genesis Rabbah 8:12).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.