349

שיחה ז

שיחת* יום ד' פ' בשלח, אור לי"ג שבט' ה'תשמ"ו ב',יחידות" כללית לאורחים שיתיו

א. כאשר עומדים ליפרד איש מרעהו לאחרי תקופה שבה התאספו כולם יחדיו ממקומות שונים, ממדינות שונות, כולל גם מעבר לים, ולכל לראש מארצנו הקדושה -- יש להוסיף ולחזק את כל הענינים שנפעלו במשך הזמן שבו היו כולם יחדיו, על מנת להמשיכם על כל הימים שלאח"ז.

ולכל לראש -- כללות הענין דאהבת ,

ישראל ואחדות ישראל, המודגש בעצם העובדה שמתאספים יחדיו ממקומות שונים,

ובפרט כאשר המטרה היא להתפלל יחדיו וללמוד תורה יחדיו, ולהוסיף חיזוק בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי", להתאחד עוד יותר עם הקב"ה ותורתו, אשר, עי"ז ניתוסף עוד יותר באחדותם של ישראל, כי:

אחדותם של ישראל קשורה ונפעלת כתוצאה מההתקשרות עם הקב"ה, ,ה' אחד", אמיתת האחדות -- כמבואר בתניא? ש,אב א' לכולנה, ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש",

וכמו כן קשורה אחדותם של ישראל עם התורה -- שהרי הציווי ,ואהבת לרעך כמוך": ,זהו כל התורה כולה"י,

ובפרט ע"פ הידועי ש, ישראל* רלת ,יש ששים ריבוא אותיות לתורה", כנגד ששים ריבוא נשמות ישראל (ש,הן שרשים, וכל שרש מתחלק לששים ריבוא ניצוצות, שכל ניצוץ הוא נשמה אחת"*), ומכיון שהתורה היא ,תורה אחת", הרי על ידה נפעל ענין האחדות אצל ששים ריבוא נשמות ישראל, שנעשים כולם מציאות אחת, ,עם אחך*"י.

ולכן, בסיומה של תקופה זו, כאשר עומדים ליפרד ולחזור איש איש למקומו - יש להוסיף חיזוק בכל ענינים אלו,

כדי שגם לאחרי שכאו"א חוזר למקומו, הרי לא זו בלבד שלא יגרע, ח"ו, בענינים אלו, כתוצאה מהפרידה וריחוק המקום הגשמי, אלא אדרבה - הפרידה וריחוק המקום הגשמי יגבירו את רגש הגעגועים, ויעוררו זכרונות טובים מהתקופה שבה נועדו כולם יחדיו לתפלה ותורה, מעשים טובים והחלטות טובות,

ו,זכרונות" אלו יביאו לידי מעשה בפועל (,המעשה הוא העיקר") - בלשון הכתוב?: ,נזכרים ונעשים" - להוסיף בכל עניני התורה ומצוות", מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל, ,ואהבת לרעך כמוך", ,כמוך" ממע,