תשכ
מהשכר אפי' דעולם התחי' והלא ארז"ל אין הקב"ה מקפח שכר9 כל ברי' ולפ"ז מהו השכר.
והנה צלה"ק תחילה מה שא' במדרש ע"פ ראה אנכי נותן11 כו' וסיום דפרשה עקב הוא כי אם שמר תשמרון12 ומה הסמיכות כו' ד"א נרי בידך ונרך בידי10 אם אתה משמר את תורתי אני משמר אותך, נרי הוא כי נר מצוה13 ותורה אור, ונרך בידי הוא נר ה' נשמות אדם14 וע"י שמור דתומ"צ אני משמר כו' וצ"ל והלא אנו אומרים בנוסח אלהי נשמה כו' ואתה משמרה בקרבי וא"כ מהו השימור שע"י המצות. והנה צ"ל תחילה ענין ירידות הנשמה בגוף לכאו' הוא ירידה גדולה ועצומה דהנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו15 וכמ"ש גבי מלאכים ויעמידם לעד לעולם16 וכן שרפים עומדים17 היינו שעומדים בביטל לאלקות ושרשם מחיצוניות הכלים וכ"ש הנשמה ששרשה מפנימיות הכלים18 עמדה תמיד באהוי"ר כמו שהם בבחי' לפניו וירדה למטה בגוף ונה"ב לבד שהוא מעלים ומסתיר, הרי אף שנתעורר באהוי"ר אינו בדמיון וערך כמו שהי' קודם התלבשותה בגוף, ואף גם זאת הנה"ב מעלים ומסתיר שלא בכל העתים אפשר להתעורר באהוי"ר והלואי יהי' שבה למעליותא כמו שהי' קודם וכל הדרכים בחזקת סכנה19, אלא מוכרח לומר שאף דנדמה לנו שהאהוי"ר אינו בערך לגבי אהוי"ר שקודם כו' מ"מ כדאי בשביל זה לירד למטה בגוף ונה"ב.
והענין הוא דהנה עיקר ברה"ע הי' בשביל קיום תומ"צ וכמ"ש בראשית ברא אלקי' ומקשים מהו בראשית אלא בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה20 שנק' ראשית (ה' ע' בתו"ח בד"ה בראשית ב'21 ע'), וכ"ה בכמה מקומות עשרה עשרה הכף בשקל הקודש22 עה"ד מכוונים כנגד ע"מ23, אם לא בריתי24
הערות
- 9. אין הקב"ה מקפח שכר : ב"ק לח, ב.
- 11. ראה אנכי נותן : פ' ראה יא, כו.
- 12. כי אם שמר תשמרון : עקב יא, כב.
- 10. במדרש ע"פ ראה. . נרי בידך ונרך בידי : ראה דב"ר פ"ד, ד.
- 13. כי נר מצוה : משלי ו, כג.
- 14. נר ה' נשמות אדם : משלי כ, כז [ושם: נשמת — ראה גם לקמן הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ על יד הערה 107].
- 15. חי הוי' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 60.
- 16. ויעמידם לעד לעולם : תהלים קמח, ו. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"א. וש"נ.
- 17. שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
- 18. מחיצוניות הכלים. . מפנימיות הכלים : ראה ע"ח שער העיבורים שכ"ח, פ"א. שער פו"ח ש"מ, דרוש י. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צט. וש"נ. דברים ח"ג ע' תשסח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רמ, ד ואילך.
- 19. וכל הדרכים בחזקת סכנה : ירושלמי ברכות פ"ד, ה"ד. קה"ר ג, ב (ב).
- 20. בראשית ברא. . ישראל. . התורה : בראשית א, א. ראה רש"י בראשית א, א. תו"ח בראשית מד, א הערה 6.
- 21. בתו"ח בראשית ב' : ראה שם ז, א ואילך.
- 22. עשרה עשרה הכף בשקל הקודש : נשא ז, פו.
- 23. עה"ד מכוונים כנגד ע"מ : ראה זהר יתרו צג, ב. ויקרא יא, ב. לקו"ת חוקת נז, סע"ג ואילך בשם המגיד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפ. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פא, ג ובהערה 636. סה"מ תרל"ח ע' ע. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ע' פ ואילך.
- 24. אם לא בריתי : ירמי' לג, כה. ראה שבת לג, א.
דברים רבה ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (דברים יא, כב): כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן וגו', מַהוּ אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי לֵוִי זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע, רַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר בַּר קַפָּרָא, הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בְּנֵר, הַנֶּפֶשׁ, דִּכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְהַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה, נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי, נֵרִי בְיָדְךָ זוֹ הַתּוֹרָה, וְנֵרְךָ בְיָדִי זוֹ הַנֶּפֶשׁ, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת נֵרִי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נֵרְךָ, וְאִם כִּבִּיתָ אֶת נֵרִי, אֲנִי מְכַבֶּה אֶת נֵרְךָ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דברים ד, ט): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ כֶּרֶם בַּגָּלִיל וְאֶחָד וכו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם תּוֹרָתִי בְּיָדְךָ וְנַפְשְׁךָ בְּיָדִי, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת שֶׁלְּךָ, אִם אִבַּדְתָּ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְאַבֵּד אֶת שֶׁלְּךָ, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָא, אִם שָׁמַרְתָּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה וכו' עַד נִשְׁבָּרָה. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זְעִירָא, אֵין בֵּית רֹבַע בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה אֲלָפִים מַזִּיקִין, וְכָל אֶחָד פּוֹרְמָא נְתוּנָה בְּפָנָיו שֶׁלֹא יַבִּיט בְּאָדָם וְיַזִּיק, וּבְשָׁעָה שֶׁעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִין, מַעֲבִיר פּוֹרְמָא מִפָּנָיו וְהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמַזִּיקוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי וגו', אֵימָתַי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, וּמִי הֵם, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם מְשַׁמְּרִין אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִיקוֹנְיָא מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי הָאָדָם וְהַכָּרוֹזוֹת כּוֹרְזִין לְפָנָיו, וּמָה הֵן אוֹמְרִים, תְּנוּ מָקוֹם לָאִיקוּנִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה כַּמָּה שׁוֹמְרִין מְשַׁמְּרִין אוֹתְךָ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ מְשַׁמֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה. הֲרֵי נָתַתִּי לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי דְרָכִים, בְּרָכָה וּקְלָלָה, בְּרָכָה אִם תִּשְׁמְעוּ לִדְבָרַי, קְלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי.
סוטה ל״ט א - הטקסט מספריא
וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו — הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו — הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם״, וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד״. רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵהָכָא: ״וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״.
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶן: מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה.
מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה״.
כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן. וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר? אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ
and instead he sprinkled it backward, or if he intended to sprinkle the water backward and instead he sprinkled it forward, even if the water lands on vessels that require purification, his sprinkling is invalid. However, if one intended to sprinkle the water forward and instead he sprinkled it forward to the sides, his sprinkling is valid. It is derived from here that one’s sides are considered as though they were in front of him.
§ Rava bar Rav Huna says: Once a Torah scroll has been opened, it is prohibited to converse, even about a matter of halakha. As it is stated: “And Ezra opened the book in the sight of all the people, for he was above all the people, and when he opened it, all the people stood up” (Nehemiah 8:5), and standing is referring to nothing other than silence, as it is stated: “And shall I wait, because they do not speak, because they stand still, and answer no more?” (Job 32:16). Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: The prohibition against conversing is derived from here: “And the ears of all the people were attentive to the book of the law” (Nehemiah 8:3). They were not listening to any other voice.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who did not first wash his hands may not lift his hands to recite the Priestly Benediction; as it is stated: “Lift up [se’u] your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), which teaches that before reciting the benediction one must sanctify his hands by washing them.
§ Rabbi Elazar ben Shammua was once asked by his disciples: To what do you attribute your longevity? He said to them: In all my days, I never made a shortcut [kappendarya] through a synagogue. Nor did I ever stride over the heads of the sacred people, i.e., I never stepped over people sitting in the study hall in order to reach my place, so as not to appear scornful of them. And I never lifted my hands for the Priestly Benediction without first reciting a blessing.
The Gemara asks: What blessing do the priests recite before the benediction? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people, Israel, with love.
The Gemara continues: When the priest begins walking to the platform to recite the benediction, what does he say? The Gemara answers: May it be Your will, Lord our God, that this blessing with which You have commanded us to bless Your people, Israel, shall not contain any stumbling block or iniquity. And when the benediction has been completed, when he turns his face away from the congregation, what does he say? Rav Ḥisda instructed Rav Ukva and taught him that this is what he would say: Master of the Universe, we have performed that which You decreed upon us. Do unto us
תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר הַמְּהַלֵּךְ בְּמָקוֹם הַסַּכָּנָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה קְצָרָה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר הוֹשִׁיעָה יי אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פָּרַשָׁת הָעִיבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְתַחֲנוּנִים.
הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא בְּאִיגֶּרֶת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר בְּכָל יוֹם. אֲחִיתוֹפֶל הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם. אֲמַר רִבִּי זְעוֹרָא כָּל זְמָן דַּהֲוֵינָא עֲבִיד כֵּן הֲוֵינָא טְעִי. וְלֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא בְּאִגֶּרֶת. רִבִּי אֶלְעָזָר הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם. רִבִּי אַבָּהוּ הָיָה מְבָרֵךְ בְּרָכָה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם.
רִבִּי יוֹסֵי צַיְידַנָיָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לִפְנֵי תְפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִילָּתֶךָ. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יי צוּרִי וְגוֹאֲלִי. רִבִּי יוּדָן אֲמַר תְּרַוֵּיהוֹן קוֹמֵי צְלוּתֵיהּ.
הָיָה עוֹמֵד וְנִזְכַּר שֶׁהִתְפַּלֵּל רַב אָמַר חוֹתֵךְ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹתֵךְ. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּולְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֵית מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. וְלֹא אֲגִיבֵהּ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. רִבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן אֵלָּא בְּעַיָין קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אֲמַר לוֹן וּולְוַאי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת.
הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח שֶׁל שַׁבָּת וְהִזְכִּיר שֶׁל חוֹל. רִבִּי חוּנָא אֲמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וְרַב שֵׁשֶׁת. חַד אָמַר חוֹתֵךְ אֶת הַבְּרָכָה. וְחָרָנָה אָמַר גוֹמֵר אֵֶת הַבְּרָכָה. הַכֹּל מוֹדִים בְּחוֹנֵן הַדַּעַת שֶׁהוּא גוֹמְרָהּ. וָתָא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תְּמִיָּה אֲנִי הֵיאַךְ בִּטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת. אִם אֵין דֵּיעָה מְנַיִין תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק גְּדוֹלָה הִיא הַדֵּיעָה שֶׁהִיא מְמוּצַּעַת בֵּין שְׁתֵּי הַזְכָּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵל דֵּיעוֹת יי. אִית דִּבְעֵי מַשְׁמְעִינָהּ מִן הַדָּא אָז תָּבִין יִרְאַת יי וְדַעַת [אֱלֹהִים] תִּמְצָא.
רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רִבִּי יַַנַּיי כַּד הֲוָה נְפִיק לָאַכְּסֵנִיָּא הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי מָנָא כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי בְּמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִיסּוֹקֶת הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֶׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַחוֹלִי בְּחֶזְקַת הַסַּכָּנָה.
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְתוֹבֵעַ צָרְכֵי עַמְּךָ לְפָנֶיךָ. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי לֵוִי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם מְנַחֵם דְּגַלִּיָיא זֶה שֶׁעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה אֵין אוֹמֵר לוֹ בּוֹא וְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בּוֹא וְקָרֵב עֲשֵׂה קְרָבֵינוּ עֲשֵׂה צָרְכֵינוּ עֲשֵׂה מִלְחֲמוֹתֵינוּ. פַּיֵּיס בַּעֲדֵינוּ.
אֲחֵרִים אָמְרוּ צוֹרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּבִּין וְדַעְתָּן קְצָרָה אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל בִּרְיָה וּבִרְיָה צְרָכֶיהָ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ. בָּרוּךְ יי כִּי שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנָיי. בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. רַב חִסְדָּא אָמַר הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא אָמַר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת.
אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו. וְאִית תַּנָּיֵי תַּנִּי תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל. מַאן דָּמַר מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו תְּפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף וְאַחַר כַּךְ וְלִפְנֵי יי יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. וּמַאן דָּמַר תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִינָּה וְאַחַר כַּךְ אֶל הַתְּפִילָּה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה יָחִיד תּוֹבֵעַ צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
רִבִּי אַבָּא רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מְיוּחָד לִתְפִילָּה. וּמַה טַעַם בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי. אֲשֶׁר תַּזְכִּיר אֶת שְׁמִי אֵין כָּתוּב כַּאן אֶלָּא בְּכָל מָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִינָא צָרִיךְ אָדָם לְיַיחֵד לוֹ מָקוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל. וּמַה טַעַם וַיְהִי דָּוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים.
רִבִּי יָסָא רִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ מָטִי בָּהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמָא דְּמִן חֵיְפָא צָרִיךְ אָדָם לְהַסֵּב פָּנָיו לַכּוֹתֶל לְהִתְפַּלֵּל. מַה טַעַם וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. בְּאֵי זֶה קִיר נָשָׂא עֵינָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל רָחָב נָשָׂא עֵינָיו כִּי בֵּיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָחָב הַזּוֹנָה שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת הִצִּילָה לָךְ רְאֵה כַּמָּה נְפָשׁוֹת הִצַּלְתָּ לָהּ. הֲדָא הִיא דִכְתִיב וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים וְגוֹמֵר. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אֲפִילוּ הָיְתָה בְמִשְׁפַּחְתָּהּ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ וְדָבְקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת כּוּלְּהָם נִיצּוֹלוּ בִזְכוּתָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁקִּירְבוּ לָךְ כָּל הַגֵּרִים הָאֵילּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא אָמַר בְּקִירוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא עֵינָיו. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִיפִּי וּמְזוּזוֹתָם אֵצֶל מְזוּזוֹתָי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם. בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל שָׁעָה וְהָיוּ מִתְפַּלְלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ מִתְפַּלְלִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבוֹתַיי שֶׁעָשׂוּ לְךָ אֶת כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל שׁוּנָמִית נָשָׂא עֵינָיו שֶׁנֶּאֱמַר נַעֲשֵׂה נָא עֲלִיַּית קִיר קְטַנָּה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַשּׁוּנָמִית קִיר אַחַת עָשְׂתָה לֶאֱלִישָׁע וְהֶחֱיֵיתָ אֶת בְּנָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁעָשׂוּ לְךָ אֶת כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִתֵּן לִי נַפְשִׁי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּקִירוֹת לִבּוֹ נָשָׂא עֵינָיו. מֵעַיי מֵעַיי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הוֹמָה לִי. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חִיזַּרְתִּי עַל ר̇מ̇ח̇ אֵיבָרִים שֶׁנָּתַתָּ בִּי וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהִכְעַסְתִּיךָ בְּאַחַת מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִּינָּתֶן לִי נַפְשִׁי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.