שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב קצד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה קיום הציווי דיורו משפטיך ותורתך - יכול להיות בת"ת לרבים איזה לימוד שיהי', ישימו קטורה וכליל, אשר עתה הוא התפלה שכנגד תמידין תקנו, וריה"ו אמר, מנחה כנגד קטורת תקנוה (תוד"ה עד ברכות כו, ב, ועייג"כ לח"מ בהל' תפלה פ"ג ה"ב) - יכול להיות ע"י שמעורר את חברו לעבודת התפלה והדבקות בבורא באיזה אופן שיהי',
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
להרמב"ם, זה שתיקנו רחיצת ידים ורגלים מעין קידוש ידים ורגלים של כהן הוא מפני שתפלות כנגד קרבנות תיקנום, וכיון שהתפילה היא כעבודת הכהן במקדש לכן צריכים לקדש ידים ורגלים לפני תפלת שחרית.
44 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה "תפלה (ש)היא במקום עבודה", אלא שבזה גופא, הרי "תפלות כנגד תמידין תקנום" (שהן רק עולות, המכפרות על מ"ע לחוד), משא"כ ע"י השפלות "מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם".
46 ברכות כו, ב (מאמר ריב"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הן למ"ד "תפלות אבות תקנום" — הרי אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תפלת מנחה ויעקב תפלת ערבית, והן למ"ד "תפלות כנגד תמידין תקנום", הרי שחרית ומנחה הן כנגד שני התמידים, וערבית היא כנגד "אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה" , ונמצא שתפלת ערבית היא התפלה האחרונה, כמו שהקרבת אברים ופדרים בלילה היא השלמה לקרבנות שנקרבו ביום.
5 ברכות כו, ב. ועד"ז בירושלמי שם פ"ד ה"א (ושם הלשון "תפילות מאבות לימדום"). ב"ר פרשתנו (פס"ח, ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בשעה שיעקב הלך לחרן היה צעדו הראשון – "ויפגע במקום" , הוא עמד להתפלל.
5 ברכות כו, ב. ב"ר סח, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א) "תפלות כנגד תמידים תקנום" , והתמידים הם קרבנות צבור.
18 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
א) בטרם הולכים לחרן צריך קודם להמצא כליל בד' אמות של תורה ותפילה ולא לבוא במגע כלל עם העולם, כמו שיעקב אבינו היה בבית עבר – תורה, ו"ויפגע במקום" – כפירוש חז"ל שזוהי תפילה; ב) גם כשנמצאים בחרן ועובדים אצל לבן, צריכים להיות עסוקים בעבודת הבורא, כמו אמירת תהלים וכיו"ב.
21 ברכות כו, ב וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לאחר קומו משנתו צריך כל יהודי ראשית דבר להתפלל; לאחר התפילה יש לקבוע לימוד שיעור בתורה.
23 ראה שו"ע אדמוה"ז סי' קנה סעי' א: לקבוע אותה מיד אחר התפלה . – ואין להקשות ממה שיעקב התחיל באהלה של עבר (תורה) ואח"כ ויפגע במקום (תפלה ), כי הטעם שצריך להקדים תפלה לתורה מבואר בלקו"ת פ' ברכה (צו, סע"ב) שלימוד התורה שקודם התפלה היא רק מבחי' נובלות חכמה של מעלה, וע"י קדימת היחודים שבתפלה נמשך בתורה גילוי חכמה של מעלה ממש ולא נובלות לבד. ומזה מובן, שהתועלת שבקדימת תפלה לתורה היא לאחר מ"ת דוקא: בין מצד תורה, שרק במ"ת ניתן הכח להמשיך שמן תורק ולא רק ריחות, (ראה שהש"ר פ"א ע"פ לריח שמניך) בין מצד תפלה , שרק במ"ת ביטל הגזירה דתחתונים לא יעלו למעלה (ראה שמ"ר פי"ב, ג), משא"כ בזמן האבות *, דהעבודה עולה רק עד שרש הנבראים. והנה לכאורה אפ"ל יותר מזה, דאדרבה יש מעלה בתורה של האבות (ובפרט יעקב – קו התורה) על תפלתן (וגם בתורתן שקודם התפלה ) שה"ז עכ"פ ריחות מהעליון. – אלא דלכאורה מוכח לא כן, ממה שאבות תקנו תפלות דוקא, ועד כדי כך אשר תפלות (גם שלאחר מ"ת) אבות תקנום (ברכות כו, ב), ונק' מפני כך דברי תורה (תענית כח, א). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם תפלה הרי ,תפלות כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
*28) שהרי תפלות כנגד תמידין תקנום (ברכות כו, ב) -- שהם קרבנות צבור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"התעסקות בתפילה", כמאמר חז"ל "אין שיחה אלא בתפילה".
24 ברכות כו, ב. ע"ז ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שיחה קשורה ל"לב", כי "שיחה" היא ענין התפלה , כמאמר חז"ל, ותפלה היא עבודה שבלב, ועבד הוא ענין קיום המצוות, כי מהות העבד היא קיום ציווי האדון.
41 ברכות כו, ב: אין שיחה אלא תפלה . ובפרש"י (ח"ש כד, סג): לשוח – לשון תפלה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
10 עמל תפלה : בסנהדרין שם ,עמל שיחה * והוא ההתעסקות בתפלה (וכמארז"ל (ברכות כו, ב. ע"יז ז, ב) אין שיחה אלא תפלה ) -- ראה אוה"ת חיי שרה קכט, א ואילך. וישב (כרך ה) תתקיא, ב. סה"מ עת"ר ע' קצה. דיה אריא הנ"ל פ"ו. יערות דבש הובא בעץ יוסף לע"י סנהדרין שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
5 ה,ט"ו שנים שחיו האבות ביחד" לה,ט"ו תיבות שבפי ויפגע במקום" , מאחר ש,ויפגע במקום" הו"ע התפלה (ברכות כו, ב. פרש'י עה"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ט
0 דהרי ,תפלות כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו, ב) -- ותמיד של שחר הי' התחלת העבודה בביהמ"ק, ותמיד של בין הערבים -- סיום העבודה (פסחים נח, ב. ושינ4
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(ב) בנוסף לכך דרושה "שיחה" – "אין שיחה אלא "תפלה" – הכרה ברורה של האדם שאין ביכולתו לסמוך על כוחותיו שלו, אלא הוא מוכרח להתפלל לקדוש־ברוך־הוא.
52 ברכות כו, ב. ע"ז ז, ב. וראה אוה"ת פרשתנו קכט, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
תפלות כנגד תמידין תקנום , וקרבן תמיד הוא קרבן עולה, כליל לה'.
56 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ותחילה יש להקדים, שהדבר נרמז בלשון הפסוק "ויפגעו בו מלאכי אלקים", בדומה לביטוי המופיע בתחילת הפרשה "ויפגע במקום" (וכפי שמוסבר בזהר הקשר שבין שני הפסוקים), שמן הביטוי "ויפגע במקום" לומדים חז"ל, שיעקב התפלל שם "ולמדנו שתיקן תפלת ערבית" .
51 ברכות כו, ב. סנהדרין צה, ב. ועוד. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן לומדים על תפלת ערבית מן המלה "ויפגע", בשונה מן הביטוי "אשר עמד שם" המופיע בתפלת שחרית אצל אברהם , או הביטוי "לשוח בשדה" המופיע לגבי תפלת מנחה אצל יצחק:
58 ברי"ף לע"י ברכות כו, ב ועוד (וראה בארוכה העמק שאלה על השאילתא שבהערה 74) – דלמ"ד תפלות אבות תקנום הוי תפלת ערבית חובה. אבל בחי' הצ"צ ריש ברכות (אות ד) שגם למ"ד יעקב תיקן הוי רשות, וכמפורש בזח"א קלג, א (רכט, א) "ומאי דאתקין יעקב .. איהו רשות" (וראה בארוכה ביאוה"ז שבהערה 56). וראה גם פנ"י ברכות שם ד"ה בגמ' אתמר וד"ה ומיהו. עיון יעקב לע"י שם . ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן לומדים על תפלת ערבית מן המלה "ויפגע", בשונה מן הביטוי "אשר עמד שם" המופיע בתפלת שחרית אצל אברהם , או הביטוי "לשוח בשדה" המופיע לגבי תפלת מנחה אצל יצחק:
61 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובמיוחד כאשר לגבי כל נושא התפלות וסדרן נאמר בגמרא ש"תפלות אבות תקנום" – "אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר ...
19 ברכות כו, ב. – וראה בית האוצר (להר"י ענגל) מערכת הא' כלל א' אות ז'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וממשיך בכתוב סדר הליכתו של יעקב לחרן – הדבר הראשון שעשה בלכתו לחרן – "ויפגע במקום" , "לשון תפלה" :
555 פרש"י עה"פ (מברכות כו, ב. ב"ר פרשתנו פס"ח, ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם ענין התפלה שכנגד הקרבנות, כמארז"ל תפלות כנגד תמידין תקנום , כמבואר בלקו"ת ענין קרבן עולה שהיו מקריבים הבשר והגידין והעצמות, שהתהוות העצמות נמשך מהמוח, וההתהוות הבשר הוא מהדם שמשכנו בלב שממנו נעשה בשר, וענינו בתפלה שכנגד הקרבנות, שההתבוננות בענין הביטול והעדר
1268 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובענין זה מצינו חילוק בין שאר העבודות שבמקדש – שכל העבודות שבביהמ"ק היו ביום דוקא, כפי שלמדים ממ"ש "ביום צוותו" (מלבד איברים ופרדים שהולכים וקרבים כל הלילה ), משא"כ ניסוך המים – "אפילו נסכם בלילה יצא", ועאכו"כ ההכנה לניסוך המים ע"י שאיבת המים שהיתה בלילה דוקא, שאז הי' עיקר זמן השמחה, עד ש"לא טעמנו טעם שינה כו'".
91 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז נעשה גם עתה משחרב בית המקדש על ידי עבודת התפלה, כמארז"ל תפלות כנגד תמידין תקנום , שזהו"ע העלאת נפשהבהמית, שעל ידי ההתבוננות שקודם התפלה ובשעת התפלה הרי הוא פועל הזזה וזיכוך בנפש הבהמית, עד שעולה למעלה בשרשה בתהו.
46 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, כדי שלא תהי' יניקה ושליטה לצד השמאל – שלזה צריכים לחשוש בלילה עוד יותר מאשר ביום – תיקנו חכמים תפלת ערבית בלילה (כנגד אברים ופדרים כו'), ועוד זאת, ש"האידנא קבעוה חובה", שכן, מצד גודל החושך וההוספה בענינים דלעו"ז, צריכה להיות הוספה גם בקדושה.
126 ברכות כו, ב. טור או"ח ר"ס רלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אסרו חג השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו מ"ש "ויצא יצחק לשוח בשדה" , שהתפלל תפלת מנחה – כידוע שגדולה מעלת תפלת המנחה על תפלת שחרית ותפלת ערבית, כי, תפלת שחרית היא לפני שמתחיל לעסוק בעסקיו, ותפלת ערבית היא לאחרי גמר עסקיו, ואילו תפלת מנחה היא בשעה שעומד בעיצומו של הלהט בעולם ("אין מיטן רעכטן קאָך פון וועלט"), ואעפ"כ נעמד להתפלל, ועומד "כעבדא קמי מרי'",
4 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בנוגע לכל הקרבנות שהיו בזמן שביהמ"ק קיים, הרי משחרב ביהמ"ק, הנה רק בגשמיות הדברים אי אפשר לעבוד עבודות אלו, אבל ברוחניות הענינים , נדרש מבני ישראל לפעול את אותם הענינים, שלכן "תפלות כנגד תמידין תקנום" , בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" – שענין זה נעשה ביותר ובהרחבה לאחר הגלות, אף שהי' גם בזמן שבית-המקדש הי' קיים, אלא שאז היו התפלות בקוצר אמרים לפי ערך התפלות עתה.
114 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והענין בזה, דהנה, עם היות שעבודת התפלה בכללותה הו"ע הדלקת הנרות, בירור המדות, שהרי תפלות כנגד תמידים תקנום, ועבודת הקרבנות היא העבודה דבירור המדות כידוע, מ"מ, יש בתפלה גם ענין הקטורת, כמ"ש תכון תפלתי קטרת לפניך, והוא תפלת המנחה , שלכן אפשר גם לאחר תפלת המנחה (עד הערב ), כמארז"ל דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.
49 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה, בנוגע לתפלה אמרו רז"ל תפלות אבות תקנום , וכמו"כ אמרו רז"ל שג' הרגלים הם כנגד ג' האבות , פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק,וסוכות כנגד יעקב.
43 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א) "תפלות כנגד תמידים תקנום" , ותמידים הם קרבנות ציבור.
37 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד"ז בנוגע לחורבן ביהמ"ק [שבא ע"י חטא העגל, כמ"ש "וביום פקדי ופקדתי", וכן "ויבכו העם בלילה ההוא", שמזה באה הבכי' של תשעה באב, שהו"ע החורבן], שעי"ז בטלו כו"כ ענינים, החל מענין הקרבנות, שבו תלויים כל עניני עליית העולמות וההמשכות בעולמות, וכמדובר ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס" – הנה כדי למלא חסרון זה, נתפשט ענין התפלה , ש"במקום קרבנות תקנום", יותר מאשר בזמן שביהמ"ק הי' קיים, אשר, אע"פ שזהו"ע של בקשתסליחה ומחילה על עוונות ופשעים, הרי בינתיים, בשעת התפלה , מתחבר ומתקשר הוא עם זה שעליו נאמר "דע לפני מי אתה עומד" – מלך מלכי המלכים הקב"ה!
209 ראה ברכות כו, ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ונוסף לזה ידוע ש"תפלות אבות תקנום", "אברהם תקן תפלת שחרית .
18 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ב) והענין בזה, דהנה, ממחצית השקל היו קונים קרבנות ציבור, שזהו בזמן שבית המקדש הי' קיים, ועכשיו תפלות כנגד תמידין תקנום .
4 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו"כ גם עכשיו בעבודת התפלה שהיא דוגמת הקרבנות, כמארז"ל תפלות כנגד תמידין תקנו, שהתפלה היא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, שבתחלה היא ההעלאה עד למעלה מהוי', ואח"כ ממשיכים לשם הוי', ומהוי' לאלקים, ועד שנמשך בעולמות וגם בעוה"ז הגשמי.
36 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
וגם לאח"ז משחרב בית המקדש, שישנו ענין התפלות, ונשלמה פרים שפתינו, הרי על עבודת התפלה נאמר ועבדתם את הוי' אלקיכם, ואמרו רז"ל אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה , והיינו, שענין התפלה הו"ע המחשבה.
69 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מצד זה שאין לנו לא סנהדרין וכו' (כהנוסח הידוע שבו נימנו כו"כ ענינים) – הועבר החיוב דשמחת בית השואבה על כל אחד ואחד , וכמו בכל עניני העבודה הקשורים עם ביהמ"ק, שגם הענינים שהיו נעשים בעבר ע"י הכהן (ועד לכהן גדול) בביהמ"ק, נעשו עתה חיוב על כל אחד ואחד, ע"י התפלה, כמארז"ל "תפלות כנגד תמידים תקנום" , כך, שאין על מי לסמוך, אלא כל אחד ואחד צריך לעבוד בכל הכחות והאפשרויות שניתנו לו.
109 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומכ"ש עכשיו שאין לנו בית המקדש ולא מזבח (ולכן תפלות כנגד תמידין תקנום ), הרי בודאי צריך כל אחד למצוא דברי חפץ בנפשו בענין הקרבת הקרבנות, ניסוך היין וניסוך המים.
5 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מעשה המצוות, דיבור התפלה (כמארז"ל על הפסוק "ויצא יצחק לשוח" , "אין שיחה אלא תפלה" ), ומחשבת התורה.
24 ברכות כו, ב. ע"ז ז, ב (וראה בתוד"ה ואין שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונתבאר בזה, שגם הענינים דעמל מלאכה ועמל שיחה הם בקדושה, אלא שבקדושה גופא ישנם כמה מדריגות, עמל מלאכה, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, הוא העמל דעבודת הבירורים, ועמל שיחה הו"ע עבודת התפלה , כמארז"ל אין שיחה אלא תפלה .
34 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין עמל שיחה הו"ע התפלה , כמארז"ל אין שיחה אלא תפלה .
12 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועבודת התפלה הוא ענין עבודת היום, יום ולילה, שהרי תפלות כנגד תמידין תקנום, שהו"ע תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים .
81 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובעבודה הוא, שהעבודה היא למעלה מן הטעם ודעת.דכמו בעבודת הקרבנות שהי' בבית המקדש הקריבו בהמה דוקא, כמו כן הוא גם עתה, שתפלות כנגד תמידין תקנו, הנה עבודת נפש האלקית צריכה להיות בנפש הבהמית דוקא), ולא עבודת הנשמה מצד עצמה.
34 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה, גם בעבודה דתומ"צ ישנם ג' קוים אלו, כמאמר על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמ"ח, שעבודה הו"ע הקרבנות, ועכשיו תפלות כנגד תמידין תקנום , וכמרז"ל ע"פ ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שבלב זו תפלה, שהעבודה צריכה להיות ברעותא דלבא, בכוונה ומחשבה.
28 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזוהי הוראה נוספת על כל השנה כולה (כאמור לעיל שחודש תשרי הוא חודש כללי על כל השנה), בנוגע למעמד ומצב שבו נמצאים בחודש תשרי, שצריך להמשיכו בימות החול של כל השנה – שבזה נכללים לא רק השעות שבהם עסוקים בתמיד של שחר או תמיד של בין הערביים ("תפלות כנגד תמידין תקנום" ), וכן השעות שבהם נמצאים ב"בית המדרש", אלא גם השעות שבהם עסוקים באכילה ושתי' (הכוללים את כל צרכי האדם), שבהם דומה לבהמה (כדברי הגמרא :
149 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועבודתו של יצחק היתה בחפירת בארות, שהו"ע העלאה מלמטה למעלה, כמו החופר באר מים שעי"ז עולים המים מלמטה למעלה, שזהו"ע עבודת התפלה , שזוהי עיקר עבודתו של יצחק , כמ"ש ויצא יצחק לשוח בשדה .
13 חיי שרה כד, סג. וראה ברכות כו, ב. ע"ז ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הרי התורה מספרת "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" – תפלת מנחה , שבתפלות היום, החילוק בין שחרית ומנחה – חסד וגבורה – הוא בדוגמת החילוק דהכנסת אורחים וחפירת בארות.
1474 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם ענין ג' תפלות בכל יום, כנגד ג' האבות (שהרי תפלות אבות תקנום ), שזהו בחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם (כנ"ל).
596 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הקרבנות, החל מהקרבת קרבן תמיד, וההקרבה היתה צריכה להיות ע"י כהן, בזמנים הקבועים דוקא, ככל פרטי סדר הקרבת הקרבנות; ואילו בזמן הזה שאין מקריבים קרבנות, פועלים כל זאת – ללא ההגבלות הנ"ל – ע"י התפלות ש"כנגד תמידין תקנום" .
1246 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ככל שגדלה מעלת עבודת אברהם יצחק ויעקב [עבודת אברהם בקו החסד, בהכנסת אורחים וגמילות חסדים; עבודת יצחק בקו הגבורה, "פחד יצחק" , ענין חפירת הבארות כו'; ועבודת יעקב בתיקון תפלת ערבית ולימוד התורה וכו'] – אין זה מגיע לעילוי היותר גדול שהי' אצלם עי"ז שהיו " אבות ", שהעמידו בנים ובני בנים באופן ש"שמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט".
503 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויש לבאר זה ע"פ דוגמא מפעולת התפלה – שהרי "תפלות כנגד תמידים תקנום" :
1198 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומזה יש להוכיח שבימים שלאח"ז יש (לא רק דין תשלומין, אלא) גם חיוב מצד עצמו, ולכן "אם נזכר לאחר שקידש היום יום טוב שני של גליות, הרי הוא נפטר בשהחיינו שיברך על הכוס לאחר הקידוש", כי, כשיש חיוב מצ"ע (חיוב מן התורה שישנו במשך כל ימי החג) וחיוב דתשלומין (לברכת שהחיינו ששכח ביום ראשון), יש להקדים החיוב מצ"ע – בקידוש, ובמילא כבר השלים ג"כ (משא"כ בתפלה, שלאחרי שמתפלל התפלה שנתחייב בה עתה, חוזר ומתפלל תפלה נוספת בתור תשלומין לתפלה שהחסיר ).
1600 ברכות כו, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז או"ח רסק"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועפ"ז יש לומר, שהארת המועדים שבכל יום הו"ע ג' התפלות שביום, שגם הם כנגד ג' הקוין, ונתקנו ע"י ג' האבות (כמארז"ל "תפלות אבות תיקנום"), החל מתפלת שחרית שתיקן אברהם
1690 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"; תורה – לימוד התורה, עבודה – בזמנינו הו"ע עבודת התפלה (והענינים הקשורים עמה), כמארז"ל "תפלות כנגד תמידין תיקנום", וגמילות חסדים – ענין הצדקה.
248 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כמו שקדושת יו"כ מועילה לעבודה המיוחדת דיו"כ, כך היא פועלת גם בהתמידין ומוספין (דשבת) המשתייכים מצד עצמם לכל ימי השנה, שגם הם, מתקדשים בקדושתו של יום הכיפורים .
1155 וכ"ה בנוגע להתפלות דיו"כ (שתפלות כנגד קרבנות תקנום – ברכות כו, ב): הסיבה שהביאה להוספת תפלת נעילה (שבה הוא עיקר גילוי בחי' החמישית – בחי' יחידה), פועלת גם בשאר ד' התפלות שביום זה (אף שישנם גם בשאר ימי השנה) – נרנ"ח, וכהלשון (לקו"ת ס"פ פנחס): " יום שנתחייב בחמש תפלות" (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1154).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וקיבוץ זה נעשה ע"י עבודת התפלה , שהו"ע עמל שיחה , דשיחה הו"ע תפלה , כמ"ש ויצא יצחק לשוח , וכמו שנת"ל שכאשר עומד להתפלל ומסיח דעתו מהמחשבות שלו כו', שזהו פירוש שיחה מלשון הזזה והסחה , היסח הדעת, עי"ז הוא מברר ומעלה את כחות נפשו שנתלבשו בהאותיות.
647 ברכות כו, ב. ע"ז ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עבודתו של יצחק אבינו היתה בעיקר בקו הגבורה והיראה, כמ"ש "ופחד יצחק" , שעבודתו את הקב"ה היתה בפחד וביראה .
1426 שהו"ע העלי' והתכללות מלמטה למעלה, ולכן הי' אצלו ענין העקידה, ועליו נאמר (חיי שרה כד, סג) "ויצא יצחק לשוח בשדה" , ענין התפלה , ש"תפלות כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו, ב), שענינם הוא העלאה מלמטה למעלה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עבודת הקרבנות בגשמיות – שהקריבו בהמה ע"ג המזבח, ועבודת הקרבנות ברוחניות (שבזמן הזה היא בתפלה, ש"כנגד תמידין תקנום" ).
868 ברכות כו, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
שגם בזמן הגלות ישנו ענין הקרבנות דתפלות כנגד קרבנות תקנום , וכמו"כ ישנו גם ענין הקטרת עכשיו, שזהו ענין תפלת מנחה , שנקראת מנחת קטרת, וכמבואר בהדרושים המבארים מעלת תפלת המנחה על שאר התפלות, ואף אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה ,
1067 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שיצחק תיקן תפלת מנחה , כי ענינו של יצחק הו"ע הגבורה והצמצום כו' .
1642 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
תפלה ענינה חיבור, ו"ידוע שתפלות אבות תקנום , אברהם תיקן תפלת שחרית ..
2077 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
ענינו של אברהם הוא – כדברי הגמרא , "תפלות אבות תקנום" , ו"אברהם תיקן שחרית".
1303 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והגם שתפלות הם במקום קרבנות וקרבנות הם העלאה מלמטה למעלה, מבואר בהדרושים, דתפלות כנגד תמידין ומוספין תקנום , והתמידין ומוספין, קרבנות צבור, הם בחינת המשכה.
1045 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ביאה, שזהו היחוד ("והיו לבשר אחד" ) שנעשה ע"י המקיף דחופה – שזהו ענינו של יעקב אבינו, וכמבואר בזהר בענין תפלת ערבית (שתיקן יעקב אבינו ) רשות , שלאחרי שישנם כבר קו הימין וקו
2108 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין בזה, שההדגשה היא יפה שיחתן, שיחה דייקא, כמובא בדרושים הנ"ל מארז"ל בסנהדרין עה"פ אדם לעמל יולד, ועדיין איני יודע אם לעמל שיחה אם לעמל תורה כו', והרי פשיטא שאין הכוונה בעמל שיחה לדברים בטלים, וגם לא לדברים המותרים (שלא יתכן שיהי' קס"ד בגמרא שעז"נ אדם לעמל יולד), אלא הכוונה היא לשיחה של מצוה שחייבים בה, שזהו ענין התפלה שנקראת גם בשם שיחה , כמ"ש ויצא יצחק לשוח בשדה .
1513 פרשתנו שם, סג ובפרש"י. ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
התורה שהיא אמיתית עצמותו דאותי אתם לוקחים ע"י התורה, דפנימיות אבא פנימיות עתיק , שהוא עצמות ומהות, הנה קודם לזה צ"ל וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, שהו"ע התפלה, דתפלות אבות תקנום , ובפרטיות, הרי אברהם יצחק ויעקב הם הג' תפלות דשחרית מנחה וערבית, שזה הי' ההכנה לעבודת הבנים דמעשה אבות סימן לבנים .
360 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
וכמדובר לעיל במאמר , שבהקדמה לזה צ"ל ענין התפלה, שזהו הענין ד"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב"38, שהרי "תפלות אבות תקנום" (כמבואר בגמרא ובמדרשים ), אבל לאח"ז באים להתכלית – "אני הוי'" , דקאי על הענין של מתן תורה, שאז נאמר "אנכי הוי' אלקיך".
462 ברכות כו, ב. וראה ירושלמי שם פ"ד ה"א. ב"ר פס"ח, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
אמרו חז"ל "תפלות אבות תקנום ..
661 ברכות כו, ב. וראה גם זח"א קלג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והעלי' שלה היא בתפלה, דתפלות כנגד קרבנות תקנום .
783 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מבואר בכ"מ, ועד למאמר הידוע של רבינו נשיאנו , שהענין ד"עמל שיחה" (שבודאי אין הכוונה לדברים בטלים ח"ו) הוא "התעסקות בתפלה" , שנקראת "שיחה" , כמ"ש "ויצא יצחק לשוח בשדה" , ואמרו רז"ל "אין שיחה אלא תפלה" – ש"תיקן תפלת מנחה" .
526 ברכות כו, ב. ב"ר פס"ח, ט. וראה פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומודגש יותר ע"י תפלת ערבית שהתפללו לפנ"ז (אע"פ שלכאורה איפכא מסתברא, שכיון שכבר התפללו מעריב, עומדים כבר ביום שלאח"ז) – שהרי איתא בגמרא בנוגע לתפלות שכנגד קרבנות תקנום, ששחרית ומנחה הם כנגד שני התמידין, ואילו תפלת ערבית היא כנגד אברים (של עולות) ופדרים (של שאר הקרבנות) שלא נתעכלו מבערב שקרבים והולכים כל הלילה , ונמצא, ששלימות עבודת הקרבת התמיד – "עולת תמיד" , שלא די בזריקת הדם על המזבח והקרבת האימורים,
1623 ברכות כו, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בנוגע לתפלה שמיוחדת ללילה , תפלת ערבית – איתא בגמרא שהיא כנגד "אברים ופדרים (של הקרבנות שבמשך היום) שלא נתעכלו מבערב (ש)קרבים והולכים כל הלילה" , והיינו, שכשם שיש תפלת שחרית ותפלת מנחה כנגד הקרבנות עצמם, כמו"כ תיקנו תפלת ערבית כנגד חלקי הקרבן שסיום הקרבתם בלילה שלאח"ז (שהרי הקרבן עצמו יכול להיות רק ביום, כפי שלמדים ממ"ש "ביום צוותו").
636 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ז) וזהו אחד הביאורים בהשייכות דלבושי המצוות לענין הימים (כפשוטם), כי עליית המצוות הוא ע"י התפלה, והתפלה הרי היא "ענין עבודת היום" [כמובן גם ממרז"ל תפלות כנגד תמידין תקנום , עולת תמיד העשוי' בכל יום, שנים ליום], שהתפלה בכל יום מבררת ומעלה את הניצוצות שנתחדשו ביום זה, לכן המצוות [שעלייתן הוא ע"י התפלה] זקוקים ל"עבודת היום".
54 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שק"ש היא (גם) בישיבה משא"כ תפלה היא (דוקא) בעמידה ועד שאין עמידה אלא תפלה , שההפרש בין ישיבה לעמידה הוא שישיבה מורה על ענין ההתיישבות [דזהו מה שפירש רש"י עה"פ וישב יעקב שביקש יעקב לישב בשלוה, כי אמיתית ענין ההתיישבות (וישב) הוא לישב בשלוה], משא"כ עמידה מורה על ביטול.
37 ברכות ו, ב. שם כו, ב. זח"ג קט, רע"א (ברע"מ). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
הנה כמו שע"י בחי' אחת היא יונתי שהו"ע התפלה, פועלים התקשרות התורה בקוב"ה, הנה עד"ז הוא בענין אני הוי', שהו"ע התורה שהיא אמיתית עצמותו דאותי אתם לוקחים ע"י התורה, דפנימיות אבא פנימיות עתיק, שהוא עצמות ומהות, הנה קודם לזה צ"ל וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב, שהו"ע התפלה, דתפלות אבות תקנום , ובפרטיות, הרי אברהם יצחק ויעקב הם הג' תפלות דשחרית מנחה וערבית, שזה הי' ההכנה לעבודת הבנים דמעשה אבות סימן לבנים.
32 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דכמו בעבודת הקרבנות שהי' בבית המקדש הקריבו בהמה דוקא, כמו כן הוא גם עתה, שתפלות כנגד תמידין תקנו, הנה עבודת נפש האלקית צריכה להיות בנפש הבהמית דוקא ) , ולא עבודת הנשמה מצד עצמה.
34 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והעלי' שלה היא בתפלה, דתפלות כנגד קרבנות תקנום .
56 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והגם שתפלות הם במקום קרבנות וקרבנות הם העלאה מלמטה למעלה, מבואר בהדרושים, דתפלות כנגד תמידין ומוספין תקנום , והתמידין ומוספין, קרבנות צבור, הם בחינת המשכה.
44 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תשא, ט"ז אדר, תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
ואע"פ שגם בזמן הגלות ישנו ענין הקרבנות דתפלות כנגד קרבנות תקנום, וכמו"כ ישנו גם ענין הקטרת עכשיו, שזהו ענין תפלת מנחה , שנקראת מנחת קטרת, וכמבואר בהדרושים המבארים מעלת תפלת המנחה על שאר התפלות, ואף אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה , כמ"ש בהפטרה דשבת זו.
21 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה, בנוגע לתפלה אמרו רז"ל תפלות אבות תקנום , וכמו"כ אמרו רז"ל שג' הרגלים הם כנגד ג' האבות , פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק, וסוכות כנגד יעקב.
43 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 8
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כמו שקדושת יו"כ מועילה לעבודה המיוחדת דיו"כ, כך היא פועלת גם בהתמידין ומוספין (דשבת) המשתייכים מצד עצמם לכל ימי השנה, שגם הם, מתקדשים בקדושתו של יום הכיפורים.
55 וכ"ה בנוגע להתפלות דיו"כ (שתפלות כנגד קרבנות תקנום – ברכות כו, ב): הסיבה שהביאה להוספת תפילת נעילה (שבה הוא עיקר גילוי בחי' החמישית – בחי' יחידה), פועלת גם בשאר ד' התפלות שביום זה (אף שישנם גם בשאר ימי השנה) – נרנ"ח, וכהלשון (לקו"ת ס"פ פנחס): יום שנתחייב בחמש תפלות (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1154).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שכנגד תמידין תקנו (ברכות כו:) שהם קרבן עולה דוקא [עולת תמיד העשוי' בה"ס], כי הלב צ"ל כולו לה', ועסקיו יהיו בלא רתיחות הדמים וחמימות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שבלב (תענית ב, א), שכנגד תמידין תקנו (ברכות כו, ב), שהם קרבן עולה דוקא [ כמ"ש " עולת תמיד ", ומוסיף " העשוי' בהר סיני ", כדלקמן ] , שקרב כולו לה' , כי, הלב (עבודה שבלב היא תפלה) צריך להיות כולו לה',
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(והנה עכשו תפלות במקום קרבנות תקנום כידוע ואמר בזהר דשעת צלותא שעת קרבא וכמ"ש בחרבי ובקשתי ותרגומו בצלותי ובעותי ואמר עוד בזהר דמאן דקטיל לחווי' יהבין לי' ברתא דמלכא כו', ולהבין כ"ז הנה כמו שע"י תמיד של שחר הי' מכופר עון ביטול תורה של לילה וע"י תמיד של בה"ע הי' מכפר על עון ביטול תורה דיום מטעם הנ"ל שהקרבנות דתמידין הן לבחי' ריח ניחוח להוי' לעורר מבחי' השינה כמו ע"י התורה כו' כך עכשו ע"י תפלה של שחר ומנחה וערבית שהן במקום תמידין דוקא כידוע).
64 תפלות במקום קרבנות תקנום : ברכות כו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
א אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות שהתפללו האבות וקבעו שתים מהן חובה שהן שחרית ומנחה כנגד ב' תמידין שהן חובה בכל יום ושל ערבית תקנו רשות כנגד איברים ופדרים שאם לא נתעכלו מבעוד יום הם קרבים והולכים כל הלילה אבל עכשיו כבר קבלוהו כל ישראל עליהם לחובה כמו שיתבאר במקומה.
ב ברכות כו, ב. ועי' פס"ד צ"צ שמא, ב אם התפללו האבות בכל יום, ואם עיקר התקנה ע"י האבות או כנגד הקרבנות. וראה העו"ב ריא ע' יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
א אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות שהתפללו האבות וקבעו שתים מהן חובה שהן שחרית ומנחה כנגד ב' תמידין שהן חובה בכל יום ושל ערבית תקנו רשות כנגד איברים ופדרים שאם לא נתעכלו מבעוד יום הם קרבים והולכים כל הלילה אבל עכשיו כבר קבלוהו כל ישראל עליהם לחובה כמו שיתבאר במקומה.
ג ברכות כו , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזמן התפלות הוא כזמן התמידין שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם נץ החמה אלא שהיו ממתינים עד שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון לפי שפעם אחת באו לידי טעות על ידי שעלה מאור הלבנה ודימו שהוא אור הנוצץ במזרח בשחר ונמשך זמנו עד סוף שעה ד' מעלות השחר שהוא שליש היום שמכאן ואילך אינו נקרא בקר.
יא ברייתא ברכות כו , ב. סמ"ג עשין קצ. וראה רמב"ם פ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזמן התפלות הוא כזמן התמידין שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם נץ החמה אלא שהיו ממתינים עד שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון לפי שפעם אחת באו לידי טעות על ידי שעלה מאור הלבנה ודימו שהוא אור הנוצץ במזרח בשחר ונמשך זמנו עד סוף שעה ד' מעלות השחר שהוא שליש היום שמכאן ואילך אינו נקרא בקר.
יג ראה ברכות כו, ב - כז, א. לבוש ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וגם בטעות או אונס אין לו תשלומין אלא להתפלל מנחה שתים כלומר שמתחלה יתפלל מנחה שהוא חובת שעה ואז כיון שהוא עסוק בתפלה חוזר ומשלים מה שטעה בתפלותיו כמו שיתבאר בסימן ק"ח לפיכך צריך להמתין חצי שעה אחר חצות כדי להתפלל מנחה תחלה ואח"כ יחזור להתפלל לשם תשלומין של שחרית ואם הפך לא יצא כמו שיתבאר שם:
לז רשב"א ברכות כו, ב הובא ב ב"י .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א טעה או נאנס ולא התפלל שחרית צריך להתפלל מנחה שתים הראשונה לשם מנחה והב' לתשלומין שצריך להקדים תפלת המנחה שהיא חובת שעה לתפלת התשלומין ואם היפך שהיתה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא ידי חובת תפלה שהיא לתשלומין וצריך לחזור אותה אחר התפלה שהוא חובת שעה (לפי שלא תקנו תשלומין אלא כשעוסק בתפלה שהיא חובת שעה שאז חוזר ומשלים מה שפסק בתפלותיו ולא קודם לכן ולא אח"כ כמו שיתבאר) וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין.
ד ב"י עפ"י ברכות כו, ב. שו"ע שם. דרכי משה. ועי' רא"ה ושי' אשבילי (שטמ"ק) ברכות שם (בענין לא הבדיל בשניהם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
טז טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה לפי שהבדלה די בפעם אחת מה שאין כן בהזכרת ראש חודש שצריך להזכיר בכל התפלות שבהן לכן צריך ג"כ להזכיר בתפלת תשלומין שמתפלל בהם כמו שנתבאר ואם הבדיל בשתיהן יצא וכן אם לא הבדיל בשתיהן א"צ לחזור שאין חוזרין בשביל הזכרת הבדלה בתפלה הואיל ויכול לאומרה על הכוס כמו שיתבאר בסי' רצ"ד.
עו ברייתא שם ברכות כו, ב. טור (וטור סי' רצב) ושו"ע ס"י. ודין לא התפלל במוצ"ש נתבאר לקמן סי' רצד ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אבל אם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה עלתה לו לשם ערבית ראשונה לא עלתה וצריך לחזור ולהתפלל י"ח לתשלומי מנחה לפי שגילה דעתו שכיון בראשונה לשם תשלומי מנחת שבת ולכן לא הבדיל בה ובשניה כיון לשם ערבית מוצאי שבת והוא שלא הבדיל במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בה א"צ לחזור שהרי לא גילה דעתו כיון שעשה בלא דעת:
פא בברייתא שם ברכות כו, ב. טור סי' רצב. שו"ע ס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יז טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת אע"פ שלא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולהתפלל אם הוא נזכר מבעוד יום מכל מקום אם לא נזכר עד שחשכה א"צ להתפלל ערבית שתים שהרי בערבית ג"כ לא יתפלל רק י"ח של חול כמו שהתפלל במנחה ולא ירויח כלום בתשלומין אלו ויש אומרים שכיון שלא יצא במנחה ה"ז כאלו לא התפלל כלל שצריך להתפלל ערבית שתים והדבר מוכרע ולצאת ידי ספק יתפלל הב' בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר שכיון שמתפלל על הספק אין לך חידוש גדול מזה כמו שנתבאר בסי' ק"ז.
פד תוספות ברכות כו, ב ד"ה טעה , וטור (סי' קח ו)סי' רצב בשם רבינו יהודה (ושם בברכות בתוס' ר' יהודה). ט"ז ס"ק יא. מ"א ס"ק טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ד אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו אפילו אם שאל טל שהשאלה אינה דומה להזכרה שכשהזכיר טל במקום גשם אין מחזירין אותו לפי שהזכרה הוא סידור שבחו של מקום והורדת הטל היא ג"כ שבח לו כמו הורדת הגשם כמו שנתבאר בסי' קי"ד אבל בשאלה צריך לשאול כל דבר המביאו לידי ברכה הן טל הן גשם ואין טל עולה במקום גשם.
נ ברכות כו, ב וש"נ. טור ושו"ע ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלא זמן בדיקת החמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אלא ודאי דכל המצות הקבועים להם זמן, על פי התורה או על פי חכמים, כגון תפלה כנגד תמידין , כיון שיש לסוף זמן עשייתה זמן קבוע, כגון חצות לתפלת השחר , צאת הכוכבים לתפלת המנחה , אין צריך לקבוע זמן לתחלת עשייתן שיעשו אותן דוקא בתחלת זמנן, דכיון שיש לסוף עשייתן זמן קבוע לא אתו למיפשע.
303 ברכות כו, ב (תפלות כנגד תמידין תקנום ). לעיל סי' פט ס"א (וזמן התפלות הוא כזמן התמידין ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א כל אדם, אף שאינו איסטניס , אסור לו לאכול פת , דהיינו מצה עשירה (כמו שיתבאר ), מתחלת שעה עשירית בערב פסח עד הלילה , כדי שיאכל מצה בלילה לתיאבון .
2013 משנה צט , ב (ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך), וגמרא קז, ב (סמוך למנחה קטנה תנן). רא"ש פ"י סי' ב (פירוש סמוך למנחה מתשע שעות ולמעלה , דמנחה גופה מט' שעות ומחצה ולמעלה , וסמוך לה ט' שעות ). טור ושו"ע שם (אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה ). ט"ז ס"ק א (דבמתניתין איתא סמוך למנחה , פירוש מנחה קטנה היא מט' שעות ומחצה , וסמוך לה היינו חצי שעה קודם לה).
והיינו כדאמרינן בברכות כו, ב (ואיזו היא מנחה קטנה , מתשע שעות ומחצה ולמעלה ). וסמוך למנחה היינו מתשע שעות , דהיינו מתחלת שעה עשירית
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אבל מצוה להמנע מלקובעה מתחלת שעה עשירית ואילך , כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול , ויאכל סעודת שבת לתיאבון .
1611 רמב " ם שם ( ואע " פ כן מכבוד השבת שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה , כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול ). מ " מ שם ( לקבוע סעודה שנהג בה בחול , מצוה להמנע מתשע שעות ולמעלה , לפי שסבור רבינו דאע " ג דקי " ל כרבי יוסי דאמר אוכל והולך עד שתחשך , דהיינו דוקא בלא קביעות סעודה ). שו " ע שם ( אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול , מט ' שעות ולמעלה ).
והיינו שאף לקביעות סעודה שנהוג בה בחול קיי " ל כרבי יוסי ( אוכל והולך עד שתחשך ), אלא שמכל מקום " מצוה להמנע ", לחוש מעט לדעת רבי יהודה שאוסר ( מן המנחה ולמעלה ).
וכן הוא לקמן סי ' רנ קונטרס אחרון ס " ק ב ( ועיין סי ' רמ " ט דמצוה בעלמא משכחת לה אף בדבר שמותר גמור מן הדין ). סי ' שא קונטרס אחרון ס " ק ב ( עיין סי ' רמ " ט שיש מצוה להמנע מדבר שאין בו איסור מדינא ).
ואף שבברייתא הנ " ל אמרו " מן המנחה ולמעלה ", וכן הוא ברמב " ם שם , הפירוש הוא מתחלת שעה עשירית , וכמו לענין ערב פסח דלקמן רס " י תעא ( מתחלת שעה עשירית בערב פסח ).
ונתבאר בב " י ( ומתוך דברי הרב המגיד תבין שמנחה האמורה כאן היא מט ' שעות ולמעלה ... סמוך למנחה קטנה קאמר , אלמא דבהכי סגי ליכנס תאב לסעודת הלילה . ומיהו חצי שעה קודם לזמן מנחה קטנה בעינן כמו בערב פסח ).
וכדאמרינן בפסחים קז , ב ( סמוך למנחה קטנה תנן ). ופירש ברא " ש שם פ " י סי ' ב ( פירוש , סמוך למנחה מתשע שעות ולמעלה , דמנחה גופה – מט ' שעות ומחצה ולמעלה , וסמוך לה – ט ' שעות ).
וכדאמרינן בברכות כו , ב ( ואיזו היא מנחה קטנה , מתשע שעות ומחצה ולמעלה ). וסמוך למנחה היינו מתשע שעות , דהיינו מתחלת שעה עשירית .
והן שעות זמניות , כמו לענין ערב פסח , שנתבאר לקמן שם ( ובין שהיום ארוך ובין שהיום קצר , לעולם אסור לו לאכול מתחלת רביע יום האחרון עד הלילה ).
כמבואר בפירוש המשניות להרמב " ם פ " י מ " א ( סמוך למנחה , כשנשאר מן היום יותר על שעתים ומחצה זמניות ). מ " א סי ' תעא סק " א ( משעה עשירית , היינו רביעית היום ). פר " ח שם ס " א ( ושעות הללו הם שעות זמניות , וכמו שכתב הרמב " ם בפירוש המשנה ). והיינו שכל יום יש בו יב שעות זמניות , ותחלת שעה עשירית עד סוף היום הן שלש שעות זמניות , שהוא רביע יום האחרון .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסא זמן הדלקת נרות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואם רוצה להקדים ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המנחה ולמעלה , דהיינו שעה ורביע זמניות קודם הלילה , הרשות בידו, ונאסר בעשיית מלאכה .
1289 ברכות כו, ב (מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה ... פלג מנחה ... י"א שעות חסר רביע), ופרש"י (זמן תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ... חלק את ב' שעות ומחצה שעות הנותרים ביום, ותמצא פלג אחרון של מנחה מי"א שעות חסר רביע ולמעלה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והוא שלא ענה עמהם אחר ברכו, אבל אם ענה, הרי קבל עליו שבת ואסור לו להתפלל מנחה של חול , אלא יתפלל ערבית שתים , כדין טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת , שנתבאר בסימן ק"ח :
1609 מרדכי סי' רצו (מי ששהה להתפלל מנחה (הואיל) וכבר ענה ברכו עם הקהל, הואיל וכבר עשהו קדש, שוב לא יעשנו חול להתפלל תפלה של חול , אלא כמו ששנינו בפרק תפלת השחר (ברכות כו, ב) טעה ולא התפלל כו' מתפלל תפלת ערבית שתים של שבת . כן פסק ה"ר שמואל מבייברק). הגהות מיימוניות פ"ה סוף אות ר (כתב ה"ר שמואל בן ר"ב ... מי שלא התפלל תפלת מנחה וענה ברכו עם הקהל, אם כן כבר עשהו קדש, ושוב לא יעשנו חול , ויתפלל ערבית שתים של שבת ). שו"ע שם (אבל אם ענה וקבל שבת עמהם, אינו יכול להתפלל תפלת חול , אלא יתפלל ערבית שתים ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפו דיני תפלת מוסף בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שעה אחר חצות, והמאחר כל כך נקרא פושע .
1668 ברכות כו, ב (של מוספין כל היום ...
רבי יהודה אומר עד שבע שעות ). כח, א (אמר רבי יוחנן ונקרא פושע ... אמר רבי יהושע
בן לוי כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר שבע שעות לר' יהודה , עליו הכתוב אומר נוגי
ממועד אספתי ממך). טור ושו"ע ס"א (ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא
פושע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובכל זה יובן יותר ענין מה שאו' משובח ומפואר עדי עד לשון נצחי' דא"ס לפי שאין קץ לעליות המדרגו' בחילוקי ההשתלשלו' דאבי"ע מתחתון לעליון, ועכ"ז רק עד ולא עד בכלל שהוא שמו הגדול במל' דא"ס ולא למעלה שנק' נורא תהלות כו' וד"ל (אך האבות ומשה וכה"ג יהללוך סלה בחכ' ומדות דא"ס עד אין קץ והוא לפי שהאבות הן המרכבה לימי קדם כו' ובמשיח יתגלה ממל' דא"ס כמו שהוא בבחי' הכתר שהוא עונג הפשוט שנק' כתר מל' וזהו ישכיל עבדי כו' וגבה מאד (ועכ"ז אפס בלתך גואלינו לימות המשיח ואין דומה לך כו' לתחה"מ
256 עד ולא עד בכלל : ברכות כו, ב. ראה לקמן שם. אוה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה ע"י בחי' עב"ק בכל משך זמן הגלות בחו"ל ליבון הלכתא בעמל תורה הנ"ל (ובעמל תפלה שנק' שיחה כמו לפני ה' ישפוך שיחו במרירות ומיצוי הנפש כנ"ל, ובעמל מלאכה בלחץ ודחק הפרנסה שפעל אברהם אבינו להיות במקום גיהנם כנ"ל), עי"ז דוקא יזכו כנ"י לבחי' אור גדול בגילוי פנימי' ועצמו' אור א"ס בפנימי' וסודות התורה שנק' טעמי תו"מ שיתגלו בימות המשיח כו', ובעלי' עוד למעלה מזה בעוה"ב שנק' עדן העליון דעין לא ראתה רק למחכה לו כו' וכנ"ל בעליו' עדי עד שמו הגדול דבחי' מל' דא"ס מקור כל התענוגים כו'.
732 תפלה שנק' שיחה : ראה מכילתא בשלח יד, ו. ברכות כו, ב. ע"ז ז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ז ס"ע רסב ואילך. ע' רסז. לקו"ת חוקת סו, א. סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והג' לשון עד ולא עד בכלל או עד כאן שפי' [oldpage_1326] עד זה ענין הפסק הוא לומר עד כאן ויותר לא תגיע כו'.
78 עד ולא עד בכלל : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועוד יש פי' שלישי בפי' עד"י והוא מלשון הפסק דוקא כמו עד כאן תחום שבת וכן עד ולא עד בכלל כו' ומ"מ ענין א' הוא עם בחי' הנצחיו'[ednref_27_כז] הנ"ל וטעם א' להם, כי ענין ההפסק הזה רצונו לומר שכל מה שתוכל להלל ולהודות עדיין לא תגיע גם לחצי שבחו, וה"ז כענין הפסק עד כאן ולא יותר וה"ז מפני שאין לו שיעור למעלה בעילוי אחר עילוי כו'.
113 עד ולא עד בכלל : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה יש עוד פי' רביעי בעדי היפך מפי' הנצחיות הנ"ל, והוא מלשון הפסק ושעור דוקא כמו עד כאן תחום שבת וכה"ג שזהו ענין הגבול והשעור דוקא עד כאן ותו לא, וכמו עד ולא עד בכלל (וכן עד יעבור עד יקום גוי עד כי יבא שילה כו' שר"ל עד אותו הזמן כי עד זה הוא זמן המופסק וכן עד מקום פלוני, ויש בו ג"כ היפוכו שהוא ענין נצחי כמו מעולם ועד עולם וכן ימלוך לעולם ועד ונצח סלה ועד אין לו הפסק כו' ).
296 עד ולא עד בכלל : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה עכשיו שאין לנו בהמ"ק להקריב קרבנות ע"ג המזבח תקנו תפלות במקום קרבן [התמיד], תפלה של שחרית במקום קרבן תמיד כו', והוא מטעם שמקריב האד"ם שהוא הנשמה את הבהמה שהוא נה"ב הטבעי' להעלותה למעלה במה שנכללת באש האלקי דהיינו בחי' דביקות והתלהבות הנה"א בבחי' רשפי אש שלהבת י"ה דוקא שנק' אש שלמעלה כמו קרבן בהמה הגשמי' שנשרפת באש שלמעלה.
223 תפלות במקום קרבן [התמיד] : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל תפלה דשבת זהו בעלי' העונג העצמי דנשמה בהתקשרות פנימיות ועצמיות כמו אז תתענג על הוי' בצלותא דמע"ש וכנ"ל, הגם שנק' ממוצע ג"כ להעלות התחתון לעליון בסולם אבל זהו עלי' דפנימיות דנשמה כמו בקטורת בשמים במזבח הזהב (שזהו מיכאל כה"ג מקריב נשמות ע"ג מזבח הפנימי דווקא לריח בעונג העצמי דא"ס ממש לאשתאבא כו', ולא בהעלא[ת] קרבן דבהמה בחו"ד ע"ג מזבח החיצון שזהו ענין תפלות החול שנגד תמידים תקנום כידוע (ורק גחלים לקחו ממזבח החיצון למזבח הפנימי להקטיר קטורת), וזהו אכלתי יער"י כו' במזב"ח החיצו"ן ארית"י מור"י בקרבן דנשמות בשבת דוקא [ב]תפלה דשבת [שזהו ענין עולת שבת על עולת התמיד] כו') (ועי"ז נמשך מעליון לתחתון ג"כ בבחי' הפנימיות ועצמיות דעונג העליון כמו בש"ע בחול בחיצוניות השפע ברפאינו ברך עלינו כו', והיינו המשכות הפנימיות דרצה"ע ועונג העצמי בשבת לבא למטה בתפילה דשבת (ובסעודת שבת כו') בשביל חידוש האור ושפע לימות החול שלאחריו כמ"ש וקראת לשבת עונג כו' כנ"ל.
1988 תפלות . . שנגד תמידים תקנום : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הנה ידוע שהתפלה במקום קרבן ממש כמו שאמרו (ברכות כו, ב) דהתפלות כנגד תמידים תקנום ותפלה של שחר נגד תמיד של שחר כו' וידוע שהלוים היו אומרים שירה על הקרבן כשהיו הכהנים מקריבים תמיד של שחר וכה"ג ולזאת תקנו ג"כ שיאמרו השיר דפסד"ז קודם התפלה שהיא במקום קרבן תמיד ש"ש כשיר שהיו אומרים על תמיד של שחר כו' אך הנה ארז"ל (שם לה, א) ע"פ (שופטים ט, יג) החדלתי את תירושי המשמח אלקים ואנשים אם אנשים משמח אלקים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין והוא היין שהיו מנסכים ע"ג המזבח כשהיו מקריבים הקרבן כידוע ובאמת יש להבין דלכאורה עיקר שיר הלוים היה על הקרבת הקרבן להיות לריח ניחוח לה' שע"י השיר יהיה הקרבן לריח ניחוח דוקא וא"כ למה צריך שיאמרו השיר על היין דוקא הלא יין שמנסכין ע"ג המזבח הוא דבר מצוה בפ"ע ששייך להעלאה דקרבן וכמ"ש (במדבר כט, ו) ונסכיהם כמשפטם כו' כשתיית יין אחר המאכל ע"כ כל המקריב זבח בלא נסכים כאלו לא הקריב כלום כמו שאין אכילה בלא שתיית יין כו' כמו (ש"ה ה, א) אכלו ריעים שתו כו' דדברה תורה כלשון בנ"א מאחר שהקרבן
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יד
והנה ידוע שתפלות אבות תקנום , אברהם תיקן תפלת שחרית בבחי' החסד בוקר דאברהם, ותפלת המנחה בבחי' הדין מדת יצחק כו', יעקב תפלת ערבית וכמ"ש ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה כו'.
1953 תפלות אבות תקנום : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח הי' רמ"א חייב אדם לברך כו' ועתה יש להבין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מב) וזהו שתפלה כנגד תמידין תקנום וכן כנגד קטרת כמ"ש תכון תפלתי קטרת לפניך שהוא ענין בחי' ריח וכמ"ש ריח ניחוח להוי', והנה ריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, וענין אכילה הוא לחבר הנשמה עם הגוף דהיינו המשכת אורות בכלים, והנה למעלה ענין האכילה הוא המשכת אורות בכלים, כי כמה גופין תקינת לון חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא, וכדי להמשיך אורות בכלים הוא ע"י ברכת הנהנין והמצות שע"י השבח וההילול שברא מאין ליש מעורר התחברות אין ויש שהוא ענין המשכת אורות בכלים וכן ע"י המצות כי רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא שהם בחי' כלים להשראת אוא"ס כמו האברים שהם כלים לחיות הנפש, וענין ריח הוא דבר שהנשמה נהנית ולא הגוף שהוא המשכה למעלה מבחי' אורות בכלים שהוא בחי' המשכת אור חדש לגמרי, פי' שע"י הקרבנות והקטרת ממשיכים רצון חדש שיתכפר העון אף שפגם ברצון שבתו"מ, וזהו ג"כ ענין התפלה, דהנה כדי להמשיך אור חדש והמשכה חדשה ממש מאוא"ס ב"ה שהוא למעלה מעלה מבחי' אורות בכלים צריך להיות העלאת מ"ן במס"נ דוקא שהוא בנפש ג"כ למעלה מבחי' אורות בכלים שהוא למעלה מהשכל, וכן התפלה כחה גדול יותר לפקוד עקרות אף שלא הי' בהם כח הלידה כנ"ל, והיינו לפי שהתפלה באה ממקום גבוה יותר כו', וזהו ענין הקב"ה מתפלל כו', וא"כ צ"ל מה שברוך דצלותא במ' וברוך דבה"נ למעלה יותר.
1826 שתפלה כנגד תמידין תקנום : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן זה ע"פ משארז"ל תפלה כנגד תמידין תקנו שעיקר ענין התפלה הוא כדי לדבקה בו ית' בתכלית היחוד, ולא די במה שמדבק נפשו האלקי' שהלא היא חלק אלק' ממעל וגם קודם התלבשותה בגוף היתה עומדת לפניו כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו ומסתמא היתה עמידתה באהוי"ר, במכ"ש ממלאכים דכתי' בהם ויעמידם
12 תפלה כנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם צ"ל הבקשה שיקובל תפילתו כקטורת איזה שייכות יש תפילה לקטורת הלא בגמ' אי' פלוגתא לחד מ"ד תפלת אבות תקנום וא"כ אינו שייך תפילה אפי' לקרבנות ומכש"כ לקטורת ולחד מ"ד הוא כנגד תמידים מ"מ ה"ה רק נגד קרבנות ולא כנגד קטורת.
9 תפלת [תפלות ] אבות תקנום . . תמידים : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן בשארי המצות כו' וע"ז הוא שכיוונו רז"ל באמרם תשובה ומעש"ט שע"י התשובה נעשו המעשים דמעהמ"צ טובים ומאירים כבהירת האבן הטוב כו' ועי"ז הוא כ"י בתשובה שכ"י היותו ה"ה מקיים מצות, וכן בעולת התמיד בתפלה שכנגד תמידין תקנו כשמתפלל ושב לה' בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו הרי ע"י תפלה זו מתעלים כל מעהמ"צ שעשה ביום ההוא וכמ"ש בד"ה את שבתותי תשמורו הנדפס בלק"ת.
518 בתפלה שכנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם להבין שרש ענין מקיפים דבינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מאיר אוא"ס בבחי' קירוב, ולהבין זה איך ע"י שמקריבין בהמה גשמי' על המזבח ממשיכים אוא"ס כו', הענין הוא דהנה שרש הבהמה הוא מעולם התהו שלמעלה מעולם התיקון, שבתיקון הוא בבחי' מיעוט האור וע"כ שייך שם בחי' קירוב וריחוק לפי שהוא בבחי' מיעוט, אבל בעולם התהו הי' ריבוי האור ע"כ אינו שייך שם בחי' ריחוק אלא הכל בבחי' קירוב, לפי שמאיר שם בבחי' ריבוי וכיון ששרש הבהמה הוא מעולם התהו שהי' מאיר שם בבחי' קירוב רק שנפלה בשבירה, ע"כ כשמבררין אותה ומקריבין אותה ע"ג המזבח נתעלה לשרשה שמעולם התהו, ועי"ז נעשה המשכת אוא"ס למטה ג"כ בבחי' קירוב דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו', והנה עכשיו תפלה כנגד תמידין תקנו, וזהו ענין ק"ש, דהנה איתא שהוי' אלקינו הוא יחוד חו"ב, והנה פי' יחוד חו"ב היינו שיהי' מאיר בבחי' בינה ג"כ בקירוב כמו בחכ' שזהו בחי' יחוד, לפי שעפ"י סדר השתלשלו' אינו מאיר בבינה כ"א בבחי' ריחוק, אבל ע"י ק"ש נעשה יחוד חו"ב דהיינו שמאיר גם בבינה בבחי' קירוב כנ"ל כמו בחכ', וכך ע"י כל המצות ממשיכי' בבחי' קירוב כו', להיות כי ע"י המצות שעושים מדברים גשמיי' כמו סוכה מסכך גשמי וד' מינים שבלולב, וציצית מצמר גשמי ותפילין מקלף גשמי שהם ממה שנפל בשבה"כ מעולם התהו ומעלים אותם לשרשם דתהו שלא יש שם קירוב וריחוק, ועי"ז נמשך שגם בבחי' התיקון יהי' אוא"ס בבחי' קירוב כו', וזהו שרש ענין המקיפי' דבינה שנמשכים ע"י סכך הסוכה כי הסכך הוא ממה שנפל בשבה"כ מבחי' התהו ששם הי' הכל בבחי' קירוב כנ"ל מחמת ריבוי האור, ועי"ז נעשה גם בבינה בבחי' קירוב עד שגם למטה מאיר הארה מבחי' מקיפים דבינה כו'.
75 תפלה כנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכל שיח השדה טרם יצמח וגו', ואדם אין לעבוד את האדמה, ובמד"ר במקומו מובן שמפרש שיח לשון תפלה ע"ד מ"ש ויצא יצחק לשוח כו' ושדה מפרש על בהמ"ק כמ"ש ציון שדה תחרש, שכל שיחה דברייתא מרי מתי יתבני בית מקדשא, ואדם אין פי' שם ואדם אין כאליהו וחוני המעגל לעבוד את האדמה להעביד את הבריות להקב"ה, וצ"ל למה אלי' וחוני המעגל הלא היו כו"כ צדיקים מופלגים כמו האבות ומרע"ה, אך הענין דבאלי' כתי' הנה אנכי שולח לכם את אלי' כו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, אשר לכאורה יפלא למה
5 ויצא יצחק לשוח : ח"ש כד, סג. ראה גם מכילתא בשלח יד, י[ednref_146_ה]. ברכות כו, ב. הנסמן בתו"ח שמות ח"א יז, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו עולת שבת בשבתו על עולת התמיד , עולת שבת הוא דששת ימי החול מתעלים בשבת ע"י עולת התמיד הוא דבתמיד השחר ושל בין הערבים וכנגדם עכשיו התפלה מתעלה בירורי' של כל היום, ואז מתעלים המצות ג"כ דאהוי"ר הוא מקור רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת וכשמתעורר בעצם אהוי"ר שהוא המקור של המצות ממילא מתעלים המצות ג"כ, ובאמת הנה ארז"ל שהם שלוחים (ה' מובן מהכתב דהיינו שיש במצות ג"כ כח זה שבתפלה) דאי' במד' היו מכבדים את המצות שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, היינו שע"י נמשך הרצה"ע למטה והשליח צריך להביא בחזרה ג"כ היינו שמעלה הדבר גשמי וכמו עד"מ אתרוג כשאוכל אותו מי שהוא אינו מברך עליו אינו מעלה אותו רק מצומח למדבר ואף זאת רק מי
169 דבתמיד השחר. . הערבים וכנגדם עכשיו התפלה : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ואמרז"ל (ברכות ד"ח ע"א) אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני, ופרש"י איך למדו זאת מהפסוק, דגבי תורה כתי' וכל נתיבותי' שלום וזהו פדה בשלום נפשי וגמ"ח נכלל ג"כ בכלל פדה בשלום כו' דע"י שמשפיע חסד לחבירו או אפי' גמ"ח בגופו נעשה שלום בין אדם לחבירו, ומתפלל עם הציבור זהו מ"ש כי ברבים היו עמדי, והנה ג' דברים אלו הם ענין א' עם משארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל הגמ"ח, דעבודה הוא קרבנות ועכשיו תפילה כנגד תמידין תקנו זהו ומתפלל עם הציבור, ופי' ענין שעליהם העולם עומד, דהנה כתי' שוקיו עמודי שש ומיוסדים על אדני פז, ואמרז"ל שוקיו
9 תפילה כנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועפ"ז יובן מה שארז"ל נטל הקב"ה שיחתן של אבות, פי' שיחתן היינו תפלה כמ"ש ויצא יצחק לשוח בשדה וכן מפרש השוחה לשחות, ועשאן
127 שיחתן. . ויצא יצחק לשוח בשדה : ח"ש כד, סג. ראה ברכות כו, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וכל שיח השדה בתחילתו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שהתפלה היא מחבר מלמטה למעלה ולכן נק' התפלה בחי' סולם, דהנה כתי' ארוממך אלקי המלך, והיינו כי מתחלה צריך לרומם את בחי' אלקי המלך לעצמות אוא"ס, וזהו ארוממך, ופי' אלקי המלך, אלקי הוא בחי' ומדריגת בראשית ברא אלקים, והמלך הוא בחי' מלכותך מלכות כל עולמים שפי' עולם שנעשה בחי' העלם והסתר, וכדי שיהי' המשכת בחי' גילוי אור א"ס למטה צריך לרומם את בחי' המלכות מקור כל העולמות לעצמות אוא"ס, והתרוממות זו נעשה ע"י התפלה, וכמו והחיות נושאות את הכסא שחיות הקדש ע"י עבודתם בבחי' ביטול ורוצים להכלל בעצמות אוא"ס עי"ז הם מנשאים את בחי' כסא שהוא בחי' מל' מקור העולמות, וכך ע"י התפלה שכנגד תמידין תקנו שהוא להקריב את נה"ב ששרשו ג"כ מבחי' חיות הקדש ושמרי האופנים, הנה ע"י הקרבה זו שהוא בחי' תפלה נעשה העלאת בחי' מל' מקור העולמות, וזהו ארוממך אלקי המלך.
98 התפלה שכנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
והי' על מצח אהרן כו' תמיד לרצון כו', הנה איתא בזהר שבשבת במנחה מאיר בחי' רעדכ"ר, ולכאו' צ"ל הלא מנחה דימות החול הוא בחי' דין שז"ע משארז"ל יצחק תיקן תפלת המנחה , כי יצחק הוא בחי' גבורות.** אך הענין
229 יצחק תיקן תפלת המנחה : ברכות כו, ב. זהר נח עב, סע"א. שמות כא, ב. ולהעיר מס' יוחסין מערכת אברהם הובא בסה"מ תרל"א ח"א ע' מה בשולי היריעה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה עכשיו תפלות כנגד תמידין תקנו, ולכן צריך שיהי' התפלה ג"כ בבחי' העלאה בבחי' רשפי אש התשוקה להיות נכלל למעלה, וצריך לשרוף את כל ההרהורין בישין ומחשבות זרות אשר לא לה' המה כמו שהיו שורפין את הקרבן ע"ג המזבח וכמו שע"י שריפת הקרבן עי"ז הי' עולה לה' בבחי' אשה ריח ניחוח, כך ע"י שריפת הנה"ב שהוא שורף את כל המחשבות והרהורין בישין עי"ז עולה לה' לריח ניחוח, והיינו שהרתיחות הדמים שיש לו להבלי העולם יהפוך אותם להיות בתשוקה ורשפי אש לאלקות.
109 תפלות כנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אב נמשך אחריך כמים שאהבה זו היא כמים שנמשכים תמיד מן המעיין כי יש אהבה שהיא ברשפי אש והיא בחי' אהבה דבכל נפשך, אך הנה אהבה זו היא מחמת הטעם כנ"ל ולכן בהחלף ההתבוננו' הנה חולף ועובר גם האה' הנולדה מההתבוננות, אבל בחי' אהבה זו שבכל מאדך יכולה להיות בתמידות בבחי' באר הנובעות תמיד מפני שהיא למעלה מן הטעם כו', וזהו לרוקע הארץ על המים שבחי' זו באה דוקא ע"י בחי' ארץ הוא בחי' הגוף דוקא כדמיון המים כאשר בוקעים עפר הארץ נעשו מים חיים, כן הוא כאשר פועל בעבודתו להיות יוצא מהגוף במס"נ באהבה דבכל מאדך היא יותר נעלה מכמו שהיתה קודם התלבשותה בגוף שהיתה בבחי' אהבה דבכל נפשך כו', והנה הבהמ"ק נק' בשם באר כמ"ש הרמב"ן שענין הבארות שחפר יצחק זהו ענין המקדשי' בית ראשון ובית שני ע"ש, והנה בבהמ"ק היו מקריבין בהמה גשמי' ע"ג המזבח והיו מעלים אותה ועכשיו תפלה כנגד תמידין תקנום ובתפלה הוא בחי' העלאת הנפש באהבה דבכל מאדך ולכן אומרים אחר שמו"ע אליך ה' נפשי אשא שהוא בחי' מס"נ אהבה דבכל מאדך, וזה"ע עמוד העבודה שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע דוגמת עבודת הקרבנות שהי' מלמטלמ"ע, וזהו בחי' רצוא, והוא בחי' קדוש הא' שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע ועי"ז ממשיכין בחי' קדוש הא'.
78 תפלה כנגד תמידין תקנום : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו וכו' ושבתה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא דהנה ארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, והנה פעם מצינו בדברי רז"ל שמעלת התורה גדלה על בחי' העבודה וגמ"ח, כי העבודה הוא בחי' עבודת הקרבנות ועכשיו תפלות כנגד תמידין תקנו, ומצינו שארז"ל אלו דברים שאוכל פירותיהם בעוה"ז, כיבוד אב ואם וגמ"ח, ופי' רש"י ז"ל בשבת בפ' מפנין דקך"ז שעיון תפלה בכלל גמ"ח ע"ש הכתוב גומל נפשו איש חסד, ות"ת כנגד כולם, וא"כ ת"ת גדולה
12 תפלות כנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה מהו העבודה זה משארז"ל זו ק"ש ותפלה, דק"ש הוא העלאה ותפלה הוא ל' התחברות ל' התופל כלי חרס, וכתי' וסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים ובסולם עולים מלמטלמ"ע, וגם מלמעלמ"ט, וזהו ארוממך אלקי המלך, אלקי הוא בחי' שם אלקים המלך הוא בחי' מלכותך מל' כל העולמים שבחי' הוא מקור כל עולמים העלם והסתר, וצריכים לרומם לבחי' מל' בבחי' א"ס עצומ"ה, וכמו"כ ענין התפלה שהוא בירור הנה"ב דתפילין כנגד תמידין תקנו שהעיקר הוא העלאת הנה"ב, וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם שע"י הביטול לבחי' הוי' ממשיכים שם הוי', והעיקר הוא ע"י שם הוי' שבנפש והוא ק"ש ותפלה הם רצוא ושוב, ק"ש הוא רצוא דאם רץ לבך, וזהו ואהבת שרשו אבה ל' רצון ותשוקה לאלקות, ותפלה הוא שוב וכמ"ש ברוך אתה הוי' ומה שייכות התפלה ליר"ע הוא [דעיקר] שם הוי' הוא יו"ד בחי' חכ' והוא בחי' יר"ע, וה' ראשונה הוא ק"ש העלאה ובק"ש יש תורה ג"כ והיו הדברים האלה הוא בחי' ו' דכתי' הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר ו' הוא קול דתפלה וקלא בתראה מלא ו' הוא קול דתורה והו"ע שיתא סדרי משנה בחי' ששה מדות,
76 דתפלה כנגד תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין דהנה מצינו מעלה בגבו' שהם תגבורת החיות, וכמו גשמים שהם השפעות חיים לעולם וכמ"ש מוריד הגשם מכלכל חיים בחסד ונק' גבו' גשמים ולכן אומרים אותו בברכת אתה גבור, וכתי' כאשר הרוה את הארץ והולידה והצמיחה והסימן הוא משיוצא החתן לקראת כלה הרי כתי' והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור כו', וכן דם שהוא עיקר החיות ה"ה גבו', וכתי' ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבו' שמונים שנה, פי' בהם הוא בהמה לבירור נפה"ב ע' שנה ואם בגבורות פ' שנה, דגבו' הוא תגבורת החיות, לכן הקרבנות שמקריבים בהמה ע"ג המזבח ונכלל באש של מטה ואח"כ באש של מעלה צ"ל בקו השמאל דהעלאה הוא בקו השמאל דוקא, וזהו העולה קדה"ק שהוא עלי' גדולה מאד שחיטתן בצפון דוקא, ועכשיו תפלה במקום תמידין תקנו והוא ששורף ומכלה הרצונות זרות והרהורין בישין באהבה דרשפי אש (להפכם ג"כ, ע' בכתב) לכן היא בשמאל דוקא, וזהו משמאלם זו תפלה.
115 תפלה במקום תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
האלקי' ימסור להיות מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי ולכן מסיים בסוף ק"ש אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ, אך א"א להגיע לזה כ"א ע"י סדר התפלה שמקודם שזהו משארז"ל תפלות אבות תקנום , פי' כי כללות הפסוד"ז והברכות יש בהם ג' מיני פסוקים, יש פסוקים המורים על אה' שזהו בחי' אברהם ויש פסוקים המורים על יראה שזהו בחי' יצחק, ויש פסוקי רחמנות שזהו בחי' יעקב, וכמאמר אבינו אב הרחמן רחם עלינו להמשיך גילוי אלקות בנפשותינו וע"ד כאשר יתגלה כבוד הוי' ואנחנו נראה הריחוק שבנו שאז תהי' הבושה גדולה מאד לכן הבקשה להמשיך עתה בחי' ביטול הנ"ל לכבוד הוי' בנפשותינו בקירוב ממש בכדי שלא נבוש לעולם ועד, ולכן אח"כ בא לבחי' מס"נ באחד כו', וזהו בחי' התפלה שהוא בחי' יצי"מ שבכ"י שנעשה ע"י האבות שנק' הרים וזהו מדלג על ההרים אך גם הק"ש דמס"נ באחד הוא בנה"א בלבד כו' וכנ"ל בעת יצי"מ כו' וד"ל.
58 תפלות אבות תקנום : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מאבני המקום ומבואר בזוהר שיש י"ב מלאכים הנושאים את הכסא שהם ג' לסטרא מזרח וג' לסטרא דרום כו' ונמצא שהם בחי' מקום של כל העולמות כי מקום הוא מעלה ומטה ד' רוחות שהוא בחי' הגבלת כל נברא בכאו"א לפ"ע וכן יש הגבלה בזמן כו', אך מקור המקום והזמן הוא בחי' מל' דאצי' כידוע בענין ממכ"ע הוא בחי' מקום הנק' עולם וממשלתך בכל דו"ד הוא בחי' הזמן, וע"ז נא' הנה מקום אתי שבחי' המל' מיוחדת בו ית' שהוא למעלה מגדר מקום וזמן וכמא' לך ה' הממלכה וכידוע דנהו"ת קארי תדיר לנהורא עילאה, אך כדי שיתגלה יחוד זה בעולמות זהו ענין ויפגע במקום שהוא ענין יעקב תיקן תפילת ערבית והיינו שתיקנה שיתגלה בחי' מקום בחי' סוכ"ע שהוא למע' מגדר מקום וזמן.
54 יעקב תיקן תפילת ערבית : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ט) ועכ"ז יש עצה לזה להגן מן היסורים, כי הנה יש בחי' תולע גם בקדושה, כי עולת תמיד עולת אותיות תולע, ותמיד סובל ב' פירושים לשון רציפות והתמדה, ולשון קביעות הזמן, וקאי על תורה ותפלה , כי בתורה נאמר והגית יומם ולילה, ותפלה כנגד תמידים תקנום, ולא שהכוונה שהמוחין דהשגת התורה והמדות דהתפעלות אהוי"ר שבתפלה הוא התיקון לזה, כי מאחר דקיימינן באותו שכבר פגם את הרצה"פ שבנפשו ג"כ א"כ כבר המוח והלב שלו פגומים ומטומטמים, ולא יהי' לו אהוי"ר בתפלה , ולא יתאמת לו השגת התורה, רק דוקא אותיו' התורה והתפלה וכן אותיות סידור שבחו של מקום כי עלינו לשבח ג"כ גימט' תולע, כי הנה מבואר במדרש ע"פ אל תיראי תולעת יעקב כו' למה נמשלו
192 ותפלה כנגד תמידים תקנום : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום תפלת שחרית לאחר חצות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כי הנה מקור הלכה זו הוא רב האי גאון, המובא ברא"ש (ברכות פ"ד סי' ב) וברשב"א (ברכות כו, ב ד"ה דיקא נמי), ושניהם מיירי בהזיד ולא התפלל מנחה עד שעבר יומו, דהוי מעוות ולא יוכל לתקון, וע"ז כתבו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תנט
מקור מפורש
בדף זה
די ישיבה, וואו מ'לערנט דעם אויבערשטנ'ס תורה און מ'דאַוונט טעגלעך, מיט כוונה און מסירת-נפש, וואָס תורה און תפלה זיינען דאָך אַנשטאָט קרבנות – איז דער "משכן" פאַר דער ג-טלעכער שכינה, וואָס ברענגט די ג-טלעכע ברכות פאַר די אַלע וועלכע האָבן אַ חלק אין בויען און אויסהאַלטן דעם דאָזיגן הייליגן מוסד.
5 תורה און תפלה . . קרבנות : ראה מנחות קי, א. ברכות כו, ב. וראה לקו"ש חל"ב ע' 36 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמב
מקור מפורש
בדף זה
מאשר הנני קבלת המכתבים והתמונות (ות"ח) והמצו"ב .
11 מאשר . . וה' הוא היודע : קטעים אלו למו"ה אפרים וואָלף. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'פח (ע' סו), ובהנסמן בהערות שם.
ערב ש"ק : שייך לתשובה (ראה אגה"ת ספ"י).
ש"ק פ' בא : שנת ה'תש"י – נסתלק כ"ק מו"ח אדמו"ר.
אין מזרזין : במדב"ר פ"ז, ז. (עד"ז מכות כג, א).
בדרך . . באורחותיו : אגה"ק סי' זך. ולהעיר מזח"ב רטו, רע"א. זח"ג ס"פ קדושים. לקו"ת שה"ש (יב, ב).
בשלשת הדברים (הקווין) : וי"ל שאלו הן ג' הדברים "אמונה ויראה ואהבה" שבאגה"ק הנ"ל (והביאור). ועפ"ז מובן סדרן שבאגה"ק.
שעליהם . . וגמ"ח : אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על ג"ד ה'ש"ת.
כולל . . האדם : לפירוש הראשון בפרישה (ריש טחו"מ) אדרבא עיקר כוונת המשנה להאדם.
העולם קטן זה האדם : תנחומא פקודי ג.
ועבודה (תפלה) : שבמקום קרבן תיקנוה ((ברכות כו, ב). וצע"ק מתענית (כז, ב) סדר קרבנות דוקא) ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתן. סהמ"צ מ"ע ה. רבנו יונה באבות שם).
שאז . . ומאירים : לקו"ת (שמע"צ פה, א. שה"ש יז, ג).
ובלשון הרמב"ם : הל' תשובה פ"ז ה"ז.
וכמחז"ל : שבת קנג, א.
בתשובה (עילאה) : ראה אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א). וברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ב) מדבר בתשובה על חטא. ועפ"ז מובן מה שמביא הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ולא מחז"ל כל ימיו בתשובה. כן מבואר דיוק הל' בשבת (שם) ואף שלמה אמר (ולא כל' הרמב"ם הוא ששלמה אמר) ומה שהובא גם סיום הכתוב ושמן על ראשך לא יחסר (והרמב"ם השמיטו) – עיין תניא פל"ה וספנ"ג.
להוציא . . עלמין : ראה תניא פל"א.
זאת בעבודת כו' : ראה אגה"ק סו"ס זך.
דברי נשיאנו : במכתבו ליום ההילולא של אביו כ"ק אדנ"ע (קונטרס ג').
להתקשר בעץ החיים כו' רויחי : י"ל דשייך בפרט לתשובה – המשיבה למקורא כו' ומוציאה מגלות והגבלות כו'.
בבני חיי ומזוני : בג' הקווין – דעת חכמה בינה (מאו"א ב' סז. הובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ פ' וירא). וכ"מ בתקו"ז בהקדמה (טו, ב). וראה ביאיר נתיב (למאו"א שם) שצ"ע מל"ת להאריז"ל פ' תולדות (ולקוטי הש"ס ברכות).
דגדל והולך : עיין אגה"ק סו"ס זך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשצ
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'ריז
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בדף זה
תורה, עבודה וגמילות חסדים.
25 עבודה: תפלה, שבמקום קרבנות תיקנוה (ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב), ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. סהמ"צ מ"ע ה (וראה שיחת ש"פ בחוקותי ה'תשד"מ). רבינו יונה באבות שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תרומה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
תקנום").
7 ברכות כו, ב. שו"ע אדמוה"ז סי' צח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
7 בראשית כד, סג. ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
(יומא כח, ב) אע"פ שתיקנה יצחק, וכקושית תודייה יצחק (ברכות כו, ב) ואכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
1 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כאשר יהודי עומד להתפלל – והרי התפלות הן כנגד הקרבנות – עליו לקבל על עצמו בראש ובראשונה מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", ואת זאת עליו לעשות "קודם התפלה".
39 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לעומת זאת בראש השנה, אף לאחר המנחה של יום שלשים באלול, שאז כבר ידוע בודאות, שלא יקדשו את יום השלושים, קובעת ההלכה, ש"נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש",
31 משנה ר"ה ל, ב. וברש"י שם: בר"ה קאי. וראה פנ"י שם דהך מילתא לא שייך אלא בר"ה שהוא יו"ט כו'. וכן משמע קצת ממ"ש אדה"ז (נעתק לקמן בפנים) "כיון שמן הדין הי' הוא ראוי להיות יו"ט כו'". ברמב"ם הל' קדה"ח פ"ג ה"ה־ו משמע שכ"ה בכל ר"ח (וכמ"ש בצפע"נ על הרמב"ם הל' יו"ט ספ"א). ואולי יש לומר, שהרמב"ם אזיל לשיטתי' במ"ש שם "וא"א שיקריבו מוסף כו'" – וטעם זה שייך בכל ר"ח. משא"כ להטעם שנתקלקלו בשיר. וראה צל"ח לברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כא
מקור מפורש
בדף זה
תקנו, וריה"ו אמר, מנחה כנגד קטורת תקנוה (תוד"ה עד ברכות כו, ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0 סנה' פח, ב. וראה רמב"ם רפ"ג מהל" סנהדרין: 1 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0) ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
תרומת השקלים, שממנה קנו קרבנות ציבור, היא העמוד של "עבודה", שהיא עבודת הקרבנות, ותפילה שבמקום קרבנות תקנום.
15 ברכות כו, ב. וראה רבנו יונה לאבות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
דפשטות הל' משמע שזהו ציווי מדברי קבלה (ותקנת חז"ל -- ברכות כו, ב -- הוא בנוגע לקביעות הזמן (ולקרבנות ציבור)), אבל מדכתב לפני זה רק ,טוב מאד לומר" ותו לא, וגם לא ראיתי מקפידין באמירת פסוקי קרבנות היחיד -- משמע דקרא אסמכתא הוא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי - בין המצרים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אבל בנוגע לעסק בצורת הבית, הרי נוגע בית המקדש הגשמי, (להקריב שם קרבנות גשמיים – ולא כשחרב בית המקדש שאז תפילות במקום קרבנות תיקונם) – ודיבור ולימוד ש"אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבנין הבית", זהו לכאורה רק כדיבור התפלות?
23 ברכות כו, ב. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' צח (סד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
2 ענין התפלות . . תקנום: זח*ג כח, ב. וראה ברכות כו, ב. ב"ר פס"ח, ט. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
9 שתפלות במקום קרבנות תקנום (ברכות כו, ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
0 ראה ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
0 ראה ברכות כו, ב. שו"ע אדה"ז או'ח סצ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה ברכות כו, א-ב. שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
5 הושע יד, ג. ואמחז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום (ברכות כו, א-ב. זח"ג כח, ב (ברע"מ)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
נושא התפלה כבר מופיע לפני כן בחמשה חומשי תורה כמה פעמים, החל מתפלות אברהם יצחק ויעקב, תפלת משה, וכן הלאה, וכיצד ייתכן שהמקור ל"כמה הלכתא..." הוא דוקא בתפלת חנה – בחלק הנביאים, שהם "דברי קבלה" – ולא בתפלות המופיעות בתורה?
4 בנוגע לסדום (וירא יח, כג (ובפרש"י שם) ואילך); על אבימלך (שם כ, יז. וראה שם, ז). וראה ברכות כו, ב. לקמן הערה 14.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
תורה – דיבור , עבודה – תפלה (תפלות במקום קרבנות תקנום), עבודה שבלב
692 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ועתה נעשה זה ע"י התפלה, שכנגד קרבנות תקנום.
1454 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן ששלילת מחשבה זרה נוגע לא רק בענין התפלה, שהו"ע עבודת הקרבנות ברוחניות (ועאכו"כ שנוגע בקרבנות כפשוטם כנ"ל), אלא גם בכל ענין שבו עובד יהודי את ה' (בדוגמת עבודת הקרבנות) – שבשעת מעשה צריך להיות מונח לגמרי ("ליגן אינגאַנצן") בענין זה בלבד, ולא לחשוב על ענין אחר, שכן, עם היותו (לא דבר האסור, אלא) דבר המותר, ויתירה מזה, דבר המחוייב , מ"מ, כיון שאינו שייך להענין שעוסק בו עתה, הרי זה "מחשבה זרה" שמקלקלת את שלימות העבודה בהענין שעוסק בו עתה.
14 ראה ברכות כו, ב. זח"ב כ, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
אמנם, יש עוד אופן בעבודה, והו"ע ההעלאה מלמטה למעלה, שהוא קו העבודה, והיינו, שדרך הוי' שהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה הוא קו התורה, ואילו ענין ההעלאה מלמטה למעלה הוא קו העבודה, שהו"ע הקרבנות, וכמו"כ תפלות שכנגד קרבנות תקנום , דתפלה הו"ע העלאה מלמטלמ"ע.
8 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מ"ש בזהר שנפ"א הוא ביטול נעלה ביותר, ולכן נעשה אז ההמשכה למטה, דלכאורה אינו מובן, הרי גם בשמו"ע הוא בביטול במציאות כעבדא קמי מארי' , וגם בשמו"ע יש ההמשכה למטה, שזהו"ע ח"י ברכות שבשמו"ע, שהם כמו הח"י חוליות שעל ידם נמשך חיות בכל הגוף, וכמו"כ בח"י ברכות דשמו"ע שעל ידם נמשך החיות בעולם, וא"כ מהו החידוש בהביטול דנפ"א דוקא.
45 ראה ברכות כו, ב. זח"ג רנה, סע"ב. לקו"ת בלק ע, ג ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי בלק ע' א'תקכה ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
והיינו שבכללות חשיב כאן ג' הדברים שעליהם העולם עומד, תורה, עבודה, שהו"ע הקרבנות, ובזמן הזה הו"ע התפלה, דתפלות במקום קרבנות תקנום, וגמילות חסדים.
6 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
והנה, ג' דברים אלו הם הג' קוים שעליהם העולם עומד, כמארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמ"ח, שהם אותם ג' הדברים שנזכרו כאן, תורה וגמ"ח, ותפלות שכנגד תמידין תקנום שהו"ע עבודת הקרבנות.
8 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, כללות עבודת האדם נקראת בשם תפלה, שהרי תפלות במקום קרבנות תקנום, ואחת העבודות העיקריות שהיו במקדש היא עבודת הקרבנות (כמו שנתבאר בסעיפים הקודמים), ולכן כללות עבודת האדם היא עבודת התפלה, כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם, ואמרו רז"ל איזו היא עבודה שהיא בלב כו' זו תפלה.
46 ראה ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הוא גם עכשיו בעבודת התפלה שכנגד הקרבנות, שלפי אופן ההעלאה שבתפלה נעשית ההמשכה בתומ"צ.
13 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ולדוגמא – בענין התפילות ש"כנגד תמידים תקנום", שהקרבת התמידים בביהמ"ק היתה ע"י כהנים, ואילו ענין התפלה הוא ע"י כאו"א מישראל.
4 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שע"י מחצית השקל ועבודת הקרבנות, ובזמן הזה, ע"י עבודת התפלה שבמקום קרבנות תקנום – מבטלים את הזוהמא וחוזרים וממשיכים גילוי אלקות בעולם, כמו שהי' קודם החטא, ובאופן נעלה יותר, בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.
23 ברכות כו, ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
כן הוא גם בענין התפלה (דתפלות כנגד קרבנות תקנום ):
75 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכן אמרו רז"ל גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, והרי תפלה הו"ע הקרבנות, כמארז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום.
22 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ ויקהל, פרשת שקלים
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
וזהו שאמרו רז"ל "תפלות כנגד תמידין תקנום" – דלכאורה, הרי הקרבת קרבנות צריכה להיות בביהמ"ק דוקא [שכן, כל זמן ש"לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" היו יכולים להקריב גם בבמות, אבל מאז ש"באתם גו' אל המנוחה ואל הנחלה" נאסרה ההקרבה בבמות עולמית , גם בזמן הגלות], וא"כ, איך יכולה להיות עבודת התפלה שהיא כנגד הקרבנות?
21 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום .
14 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שהתפלה היא בדוגמת הקרבנות, דענין הקרבנות הוא העלי' מלמטה למעלה.
38 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והמהרש"א בחדושי אגדות מוסיף ביאור, שהן הן ג' עמודי עולם ששנינו על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה וגמ"ח, שהרי עבודה הו"ע עבודת הקרבנות בביהמ"ק, ועכשיו שאין ביהמ"ק קיים התפלה של ציבור היא במקום עבודת ציבור שהם התמידין.
7 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בדף זה
פי' הא', והנה סולם זה הכבש, מוצב ארצה זה מזבח כו' , ולפי פירוש זה קאי סולם על תפלה , שבמקום קרבנות תקנום .
578 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בדף זה
מן הבא בידו מנחה גו' , ומבואר בזה בארוכה במאמרי חסידות הנדפסים , וגם בא' הביכלאַך שיצאו לאחרונה לגילוי , שכל הקרבנות והתפלות (שבמקום קרבנות תקנום ) נקראים בשם מנחה.
636 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ומעין ודוגמא לזה – בההשתתפות דכו"כ מישראל שנותנים לקופה כללית על משך כל השנה כולה (ובזה נכללים גם אלה שימסרו את סכום השתתפותם לאחרי זמן), שממנה נותנים לצדקה בכל יום ויום קודם התפלה – "תפלות במקום קרבנות תקנום" – כמארז"ל "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי כו' כתיב אני בצדק אחזה פניך".
744 ראה ברכות כו, ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
– וכיון שגם נשמה בגוף יכולה להגיע לעילוי זה, הרי אין צורך בענין ד"תקבר" בגשמיות, כי, גם המעלה שישנה ב"ואל עפר תשוב" יכולה להיעשות ע"י עבודה ברוחניות (לבד קודם התחי', שאז יצטרכו להיות חוזרין לעפרן שעה אחת, כדי לזכות לשלימות הגילוי שע"י "ואל עפר – כפשוטו – תשוב" ) –
1021 אלא שמ"מ יש מעלה ב"ואל עפר תשוב" בגשמיות, שלכן, לפני תחה"מ חוזרין לעפרן, כדלהלן. ובדוגמת: תפלות במקום קרבנות (ברכות כו, א-ב), ובכ"ז "לכשיבנה ביהמ"ק אביא כו'" (שבת יב, ב) – הענין בשלימותו, לא רק "במקום".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם כללות הענין דהעוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, שגמ"ח הו"ע ההמשכה מלמעלה למטה, ותפלה שבמקום קרבנות תקנום הו"ע ההעלאה מלמטה למעלה, ותורה היא קו האמצעי המחברם.
34 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
הגבאי בביהכנ"ס, ובפרט השמש , שתפקידו להורות תמיד סדרי ההנהגה בביהכנ"ס, והחזן, שליח-הציבור, שצריך להעלות את תפלות כל הציבור (שבמקום קרבנות תקנום ) – צריכים להיות אנשים הראויים לכך.
1266 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
– הן אמת שגדלה ביותר מעלת התפלה, וכמובן גם מהדעה ("אלו ואלו דברי אלקים חיים" ) ש"תפלות במקום קרבנות תיקנום" , והרי ענין הקרבנות הוא נעלה ביותר, כידוע ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס" , ועד"ז בנוגע לענין התפלה, שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (שמקשר "ארצה" עם "שמימה"); אבל אעפ"כ, יש בזה גם ענין של הגבלה, כמובן מחילוקי הזמנים שבתפלה, כנ"ל.
1696 ראה ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, היינו, שמלבד קו התורה ישנו גם קו העבודה, עבודת הקרבנות, שדוגמתם היא עבודת התפלה, תפלות במקום קרבנות תקנום , וישנו גם הקו דגמילות חסדים, שקאי על קיום המצוות, כי צדקה (גמ"ח) היא כללות כל המצוות , מ"מ, העיקר הוא קו התורה (שעז"א חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה כו'), כי, שורש התורה הוא בבחי' שלמעלה מתהו ותיקון, ולכן על ידה נמשכת הנתינת כח לב' הקוין דעבודה וגמ"ח, שענינם הוא רצוא (תפלה) ושוב (קיום המצוות) ששרשם בתהו ותיקון, ועל ידה נעשה החיבור דנפש האלקית להתלבש בנפש הבהמית ולבררה ולזככה ולהעלותה לשרשה בעולם התהו, שעי"ז יאיר גם בנפש האלקית ריבוי האור הבל"ג דעולם התהו.
163 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד, יד
ולהעיר, שבזה מודגש כבר הקשר דביכורים (שקאי על האבות ) לענין ג' תפלות , כי, תפלות אבות תקנום .
646 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ ישנה התאחדות ד' סוגים אלו בקרבן התמיד שהיו מקריבין בכל יום בזמן שביהמ"ק הי' קיים (בגשמיות, ועד"ז גם עתה – ברוחניות, ע"י התפלה ):
1661 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
במאמר, שהתחלת העבודה היא עבודת התפלה, דתפלה היא תמורת הקרבנות , וראשית העבודה בהבאת הקרבן הוא בסמיכה , דכתיב וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו, דע"י הסמיכה הוא הרצאת הקרבן.
498 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
עדיין צריך להבין, שהרי אמרו חז"ל תפלות כנגד קרבנות תקנום , וא"כ, כשם שבקרבנות ישנו לא רק ענין הזבח, העלאה מלמטה למעלה, אלא גם ענין הנסכים, המשכה מלמעלה למטה, כמו"כ צ"ל גם בתפלה לא רק ענין ההעלאה, אלא גם ענין ההמשכה, וצ"ל מהו ענין ההמשכה שבתפלה.
138 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
263 ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ו
בנוגע למעלה של גמ"ח – מביא הצ"צ , שגם "עיון תפלה היא מכלל גמילות חסדים (שלכן נמנה "עיון תפלה" בין הדברים ש"אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא" ), כדפרש"י שנאמר גומל נפשו איש חסד", וכפי שמוסיף הר"ש55, ש"התפלה נקראת נפש, שנאמר בחנה ואשפוך את נפשי לפני ה'" .
659 ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ויובן בהקדים שאלה נוספת בנוגע לענין הקרבנות – שענינם בזמן הזה הו"ע התפלה, כמארז"ל "תפלות במקום קרבנות תקנום", שגם בזה מצינו לכאורה ענינים הפכיים:
2678 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וענינו בעבודה, שתחילה צ"ל עבודת התפלה, שזהו"ע הקרבנות , ואח"כ באה העבודה דלימוד התורה , שזהו"ע הדלקת המנורה, תורה אור .
712 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו כללות הענין ד"נשלמה פרים שפתינו" , שהפעולה ד"שפתינו" שלמעלה מהזמן היא כמו הקרבת הפרים, קרבנות, הקשורה עם זמן; אלא שב"שפתינו" גופא יש חילוק בין תורה לתפלה – שפעולת התורה היא באיזה זמן שיהי', ואילו פעולת התפלה, ש"במקום קרבנות תקנום" , היא בזמנים קבועים:
1538 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר בחסידות הטעם דאמירת תחנון ("אשמנו וכו'") לאחרי שמונה-עשרה דוקא – דלכאורה מקומו של תחנון הוא קודם התפלה, שהרי לכל לראש צ"ל עזיבת החטא, ולאח"ז הקרבת קרבן עולה, שבמקומה באה התפלה , וא"כ, מדוע אומרים תחנון לאחרי התפלה, לאחרי הקרבת הקרבן – כי, דוקא לאחרי שעמד בשמו"ע "כעבדא קמי' מרי'"144, אזי "תופס" ("ער כאַפּט זיך") שענין פלוני שעד עתה לא נחשב אצלו לחטא, ויתכן שהי' נחשב אצלו לענין טוב, ענין של עבודה, הנה במעמדו ומצבו עתה, הרי זה נחשב לענין של חטא, וצריך לומר על זה "אשמנו".
1454 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
ומקשה על זה, שהרי ענין התפלה נכלל בקו העבודה, שהו"ע הקרבנות, כמארז"ל תפלות כנגד קרבנות תקנום , והרי ענין הקרבנות הוא העלאה מלמטה למעלה (כנ"ל), וא"כ, איך אפ"ל שתפלה היא בכלל גמ"ח, שהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה.
1812 ראה ברכות כו, א-ב ("תפלה במקום קרבן היא"; "אסמכינהו רבנן אקרבנות" ). וראה רע"מ בזח"ג כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מ"מ, ברוחניות הענינים ישנם ענינים אלו גם עתה, וכמו בנוגע לכללות ענין הקרבנות, ש"תפלות במקום קרבנות תקנום" .
559 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
וכמו בענין התפלה, ש"כנגד תמידין תקנום" – כפי ששייך גם להלכה בנוגע לזמן התפלה, "ערב ובוקר וצהרים גו'" , שצריכה להיות בזמן שבו היו מקריבים את התמידין – שבזמן שביהמ"ק הי' קיים הוצרכה להיות הקרבת התמידין ע"י כהן דוקא, אבל עכשיו, לאחרי שחרב ביהמ"ק, שייך ענין התפלה (שכנגד התמידין ) לכל אחד מישראל, ולא זו בלבד שכל אחד מישראל יכול לעשות זאת, אלא הוא חייב לעשות זאת, ובאופן שעל ידו נעשה הענין ד"נשלמה פרים שפתינו" (כפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע בנוגע לאמירת פרשת הקרבנות), כולל גם הפירוש ד"נשלמה" מלשון שלימות , היינו, שע"י כל אחד מישראל (לאו
2348 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והרי כללות ענין "זבחי קדשים" קשור עם ענין התפלה, שהרי נוסף לכך שבזמן שאין ביהמ"ק קיים תיקנו תפלות במקום קרבנות , הנה גם בזמן שביהמ"ק הי' קיים העיקר הוא "ובלבד שיכוין לבו לשמים", שזהו ענין התפלה.
274 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
וגם צריך להבין במ"ש ונשלמה פרים שפתינו, דהפירוש הפשוט בזה הוא , דכיון שבתשובה צ"ל גם הבאת קרבן (כנ"ל), ועכשיו משחרב ביהמ"ק אי אפשר להקריב קרבנות, הנה עז"נ ונשלמה פרים שפתינו, שאפשר להשלים ענין הקרבנות ע"י התפלה, דתפלות כנגד קרבנות תקנום , וכן
385 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא עכשיו בתפלה שכנגד קרבנות תקנום , שזהו שאומרים בק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו גו' , שהו"ע יחוד חו"ב , שפירושו, שגם בבינה שמצד עצמה היא בריחוק מקום, יאיר אוא"ס בקירוב מקום כמו שמאיר בחכמה, ועד שע"י פרשה שני' דק"ש, שבה אומרים ואספת דגנך ותירושך ויצהרך , הרי זה נמשך בענינים הגשמיים למטה, שגם בהם יאיר אוא"ס בקירוב מקום.
811 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
במאמר34, שלהבין זה יש להקדים תחילה ביאור ענין האכו"ש כפי שהוא ברוחניות, וכמ"ש באתי לגני אחותי כלה אכלתי יערי עם דבשי, ואיתא בזהר שאכלתי יערי קאי על ברכות ק"ש, ודבשי קאי על ק"ש, והיינו לפי שתפלות הם כנגד הקרבנות , ובקרבנות נאמר את קרבני לחמי לאשי , שנקראים בשם לחם, ולכן גם התפלה (ברכות ק"ש וק"ש) נקראת בשם אכילה, אכלתי יערי גו', שעי"ז נעשה ענין האכילה למעלה.
1071 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה נעשה ע"י כללות העבודה בקיום התומ"צ, ובפרט ע"י הקרבנות, שזהו כללות ענין העבודה, וכן ענין התפלה שכנגד קרבנות , שעז"נ סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והיינו, שגם בבחי' ארצה (ארץ בתוספת ה', למטה מארץ, עד לדרגא היותר תחתונה) ממשיכים ומגלים בחי' השמימה (שמים בתוספת ה', למעלה משמים, עד לדרגא היותר עליונה ), שעי"ז מגיעים לדרגא נעלית יותר מכמו קודם הירידה למטה, שזהו שהירידה היא לצורך עלי'.
1464 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה נעשה גם ע"י עבודת התפלה, שבמקום קרבנות תקנום , שזהו מ"ש אדם כי יקריב מכם, ולא נאמר אדם מכם כי יקריב, ופירש בעל השמחה והגאולה שהו"ע הקרבת הנה"ב, ששרשה למעלה יותר, דאקדמי' טענתי' , וע"י התפלה מתעלה לשרשה ומקורה כו', ומשם נמשך הגילוי למטה.
2081 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
זה נעשה גם ע"י ענין התפלה, שבמקום קרבנות תקנום , ומזה מובן, שענין התפלה כולל גם את ענין הקרבן.
2244 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'", והיינו, שכאשר נגשים ליהודי בדרכי נועם ובדרכי שלום, ומעוררים אותו להיות עוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור, כמבואר במהרש"א102 שג' ענינים אלו הם שלשת העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה ("מתפלל עם הציבור", שהרי תפלות במקום קרבנות תקנום ) וגמ"ח – הנה "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" , שמצליחים לפעול עליו לעשות כן בכל לבו.
2393 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
ובשלמא בנוגע לתפלת מוסף כשלעצמה – הרי כיון ש"תפלות כנגד קרבנות תקנום" , לכן מתפללים תפלת מוסף בר"ח, כנגד שעירי ר"ח; אבל מהו ענין הכפרה שישנו בר"ח?
252 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
[וב' ענינים אלו ישנם גם בקרבנות – שכנגדם נתתקנו תפלות :
1585 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אבל, אין זה מבטל את הצורך ב"שלשה עמודים" שעליהם "העולם עומד" ; צדקה היא רק אחד מהם, ונוסף לזה יש צורך גם בתורה – "דברי תורה", ו"עבודה" – "דברי תשבחות", ש"תפלות במקום תמידים (עבודה) תקנום" .
2652 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
במענה לשאלה בענין "ונשלמה פרים שפתינו" , ע"י "תפלות (ש)במקום קרבנות תקנום" , האם שייך בתפלה ענין של פיגול, כמו בקרבנות – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:
645 ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
אך הענין הוא – כדאיתא בגמרא "תפלות כנגד תמידין (קרבנות ) תקנום" , ו"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" , וכמ"ש "ונשלמה פרים שפתינו", ולכן, כל הענינים שנפעלו ע"י הקרבת
774 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
הטעם הפשוט לאמירת פרשת העקידה הוא כדי להזכיר זכות אבות , כי, "תפלות כנגד תמידין תקנום" , ולכן, כשם שקודם הקרבת קרבן תמיד היו אומרים "האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון" (כדברי המשנה במסכת תמיד ), כדי "להזכיר זכות אבות" , כמו"כ אומרים קודם התפלה פרשת העקידה כדי להזכיר זכות אבות .
2652 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
סוף היום הוא הזמן לאחרי שכבר נעשו כל עניני היום, לאחרי התפלות ש"כנגד קרבנות תקנום" , ולאחרי קריאת התורה, כולל גם לאחרי שיעורי הלימוד שיש לכל אחד לאחרי התפלה; כך שנשאר רק הענין של משיח.
437 ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בנוגע לענין הקרבנות, ששייך רק בזמן שביהמ"ק הי' קיים, משא"כ בזמן הזה [ש"תפלות במקום קרבנות תקנום" , שלכן יכול הדבר להתקיים גם ע"י ישראל, בלילה ובחוץ לארץ], ואעפ"כ, יש ללמוד מהצורך בענין התמימות והשלימות גם בנוגע לעבודה הרוחנית.
1885 ראה ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז יש חילוק בין ירושלים לביהמ"ק – שביהמ"ק ענינו תפלה, שהרי בביהמ"ק הקריבו הקרבנות, שכנגדם הם התפלות , ואילו ירושלים עיקר ענינה הו"ע התורה.
1840 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בזמן הזה, שתפלות במקום קרבנות תקנום – שכאשר יהודי מתפלל בזמן הגלות, בחושך כפול ומכופל דעקבתא דמשיחא, הנה ענין התפלה הוא לפעול בכל הבירורים ש"בכל דרכיך דעהו" , ואפילו שב"כל מעשיך יהיו לשם שמים" , להעלותם ב"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" , ועי"ז פועל בחלק בעולם, בברוקלין, מלברון או עיר אחרת, שיהי' דירה לו ית' – ה"ה פועל במקום של קודש הקדשים!
1469 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
ואעפ"כ, ענין הקרבנות כפי שהוא בזמן הזה, שייך לכל אחד מישראל, שהרי "תפלות כנגד קרבנות תקנום" , ובענין התפלה אין חילוקים בין בנ"י, אלא כולם חייבים בתפלה, ועי"ז יש אצל כל ישראל המעלה שבענין הקרבנות.
1701 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר הביאור בזה, דזה שתפלות הם כנגד קרבנות הוא כנגד הקרבנות עצמם [דענין התפלה הוא בירור נפש הבהמית ע"ד הקרבת הבהמה], וענין אדם כי יקריב דא אורייתא הוא הכח דישראל להקריב קרבנות להיותם בחינת אדם, דביקות דאורות שנעשית ע"י עסק התורה.
2724 ברכות כו, ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
"עמל מלאכה", כאמור לעיל שזהו הענין ד"יהיב פרוטה לעני", הקו דגמילות חסדים; "עמל שיחה", תפלות ש"במקום קרבנות תקנום" , קו העבודה; ו"עמל תורה", קו האמצעי, קו התורה – אזי נעשה "העולם עומד" , "עולם קטן זה האדם"23, ועי"ז גם העולם כפשוטו, כיון ש"מכריע (לא רק את עצמו, אלא גם) את כל העולם כולו לכף זכות" (כיון ש"העולם נידון אחר רובו", ונידון בטובו של מלך מלכי המלכים הקב"ה).
597 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את האופן הקטן, למעלה הוא גבוה מן אופן הקטן, ומלמטה בתחתית, אופן הקטן מלמעלה מן הגדול" , בשייכות למ"ת, הוא לכאורה חידוש גדול – כי, הענין דאופן בתוך האופן שייך לבחי' העיגולים שאין בהם מעלה ומטה, ואילו ענין התורה שעיקרה הבנה והשגה באופן של קדימה ואיחור כו', שייך לבחי' היושר דוקא, שבכל עולם היושר הוא למעלה מעיגולים; ורק מצד שרשן העיגולים הם למעלה מהיושר, שלכן צריך האדם להביא קרבן מן הבהמה דוקא [דאע"פ ש"תפלות כנגד קרבנות תקנום" , מ"מ, מבקשים בתפלה "שתעלנו כו' ושם נעשה לפניך את קרבנות כו' כמצות רצונך", לא רק בדיבור דתפלה, אלא הקרבת קרבן מן הבהמה ממש], כיון ששרש הבהמה הוא מבחי' העיגולים .
2313 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
וענין זה מובן גם ממה שאמרו רז"ל במדרש תנחומא , צפה משה ברוח הקודש וראה שביהמ"ק עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין ג' פעמים בכל יום, שמזה מובן שביכורים הו"ע כללי, כמו ג' התפלות שכנגד תמידין תקנום .
1417 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שאע"פ שמצות שמיטה תלוי' בקדושה המיוחדת שבארץ הקודש (משא"כ בחו"ל שמצד גושה ואוירה כו' אין מציאות כזו), ולכמה דעות חיובה מן התורה הוא רק בזמן שביהמ"ק קיים, ואילו בזמן הזה אינה אלא מדרבנן – הרי זה רק בנוגע לקיום המצוה בגשמיות כפשוטו, אבל ברוחניות הענינים, בנוגע ללימוד הוראה בשימוש לקונו, הרי זה שייך גם לאחרי חורבן ביהמ"ק וגם בחוץ-לארץ, וכמו בענין התפלה (שגם היא קשורה עם ארץ ישראל, כמ"ש "והתפללו אליך דרך ארצם") ש"במקום קרבנות תקנום" , שישנו בכל
1045 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומבואר במהרש"א ובמפרשי הש"ס , שג' ענינים אלו הם ג' העמודים שעליהם העולם עומד, תורה, עבודה (תפלות במקום קרבנות תקנום ) וגמ"ח, והם גם כנגד ג' הענינים דמחשבה דיבור ומעשה (שבכל אחד מישראל בכל מקום וזמן), כי, העוסק בתורה שצ"ל באופן דלמוציאיהם בפה , ודברת בם , הו"ע הדבור, ובגמ"ח הו"ע המעשה (מעשה המצוות, שזהו שגמ"ח שקולה כנגד כל המצוות , ובדוגמת יד ימינו של האדם שבה מתבטא כחו של כל גוף האדם), ומתפלל עם הצבור, איזו היא עבודה שהיא בלב זו תפלה , ולב הו"ע המחשבה.
1628 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בא, יו"ד שבט (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ענין עבודת הקרבנות, ועתה בזמן הגלות הנה תפלה במקום קרבנות תקנום , ובכללות הו"ע עבודת אתכפיא ואתהפכא, וכמבואר בפרקים הקודמים ובהפרקים שלאח"ז.
349 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
והרי התחלת העבודה של כל יום בימות השנה היא בהקרבת קרבנות צבור – החל מ"עולת תמיד העשוי' בהר סיני" , קרבן תמיד של שחר שהקריבו בהתחלת היום בזמן שביהמ"ק הי' קיים, עבור כאו"א מישראל, אפילו יהודי שנמצא בקצוי תבל (שהרי גם בנ"י שבחו"ל הוצרכו ליתן מחצית השקל כדי להשתתף בקרבנות הצבור ), ומובן שעי"ז נפעל אצלו עילוי גדול ביותר; ועד"ז בזמן הזה, ש"תפלות כנגד תמידין תקנום" , והרי עבודת התפלה היא התחלת העבודה של כל יום בימות השנה.
1291 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וגם בזמן הזה, שלא שייך הענין של עלי' לרגל כפשוטה – צ"ל ההשתדלות בזה ברוחניות הענינים, וכמו כללות הענין שתפלות במקום קרבנות תקנום , כולל גם בנוגע למוספי יו"ט.
804 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
תורה, עבודה – תפלות שבמקום קרבנות תקנום , וגמילות חסדים – קיום המצוות, שנכללים כולם בגמ"ח .
1128 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה יש גם עכשיו כמ"ש ונשלמה פרים שפתינו, ובפרט ע"פ המבואר דונשלמה הוא לא רק הענין דתשלומין אלא גם מלשון שלימות, היינו שגם בזמן הגלות, ע"י אמירת פסוקי הקרבנות דע' פרים הענין הוא בשלימותו, ואף שבזמן הגלות, מכיון שהפעולה היא רק ע"י "שפתינו", אי"ז ניכר בגלוי בגשמיות ועאכו"כ בחומריות העולם, מ"מ, מכיון שעקימת שפתיו הוי מעשה, וכמבואר בארוכה בתניא, הרי גם עכשיו הפעולה בשלימותה ברוחניות (ובמעשה זוטא עכ"פ).
7 הושע יד, ג. וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח מהד"ת ס"א, ס"ט: לקיים מ"ש ונשלמה כו'. דפשטות הל' משמע שזהו ציווי מדברי קבלה (ותקנת חז"ל – ברכות כו, ב – הוא בנוגע לקביעות הזמן (ולקרבנות ציבור)), אבל מדכתב לפני זה רק "טוב מאד לומר" ותו לא, וגם לא ראיתי מקפידין באמירת פסוקי קרבנות היחיד – משמע דקרא אסמכתא הוא. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
דהנה ב' הענינים דחמתה וצלתה בהעבודות בביהמ"ק, ועד"ז בתפלות שבמקום קרבנות תקנום, הם עבודת הקרבנות ועבודת הקטורת.
10 ראה ברכות כו, ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, דנוסף לזה שג' התפלות בכלל הן כנגד ג' האבות ונתקנו על ידן, הנה בפרטיות יותר ישנם ג' אופני העבודה של ג' האבות, אהבה ויראה ורחמים, בעבודות כל היום כולו.
39 ברכות כו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ
מקור מפורש
בדף זה
והנה מתרומה זו (דמחצית השקל) קנו את הקרבנות ציבור במשך כל השנה, דענין הקרבנות עתה הוא ענין התפלה, וכמרז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום, ומזה מובן, דענין מחצית השקל ישנו ג"כ בעבודת התפלה.
12 ראה ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר הביאור בזה, דזה שתפלות הם כנגד קרבנות הוא כנגד הקרבנות עצמם [דענין התפלה הוא בירור נפש הבהמית ע"ד הקרבת הבהמה], וענין אדם כי יקריב דא אורייתא הוא הכח דישראל להקריב קרבנות להיותם בחינת אדם, דביקות דאורות שנעשית ע"י עסק התורה.
33 ברכות כו, ב. זח"ב כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בדף זה
[במנורה מפסיקין בעבודת התמידין או קטרת, ששניהם רומזים על תפלה (ברכות כו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בדף זה
[ ועפ"ז יומתק הא ש במנורה מפסיקין בעבודת התמידין (לדעת אבא שאול) או ב קטורת (לדעת חכמים) , ששניהם (תמידין וקטורת) רומזים על תפלה (ברכות כו, ב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
המצו' למעלה הוא בבחי' היופי וההידור כמ"ש בעטר"ה שעטר"ה לו אמו ביום חתונת"ו כו' וכן כתי' א"ח עט"ב כנ"ל והעטרת היא ע"ג הראש למעלה מבחי' החכמה שבראש שרש התורה כנ"ל ובעטרה זאת ניכר המלוכה ונק' כת"ר מלכו"ת כידוע המאמר כת"ר עליון דאיהו כת"ר מלכו"ת ואין זה רק מהתכללו' העלאו' והמשכו' שהן כמו שינוי הגוונין אדום ולבן בחי' חו"ג כו' והן המצו' שיש הרבה מהן בבחי' קו הימין חח"נ כמו המשכו' עליונו' שבסוכה ותפילין וכה"ג מלמעלה למטה ויש מהן בבחי' העלא' מלמטה למעלה בקרבנות ואריה דאכיל קרבנין הוא בחי' המשכה כו' ועד"ז כל המצות בכלל וכמ"ש דקודב"ה לא שרי' רק באתר שלים התכללו' דכר ונוק' מ"ה וב"ן שהן חו"ג כו' וז"ש ומרא"ך נאו"ה בבחי' התכללו' חו"ג (והתפלה שבמקום קרבנות ג"כ יש ארי' דאכיל כו' שהוא מלמעלה למטה כו').
106 והתפלה שבמקום קרבנות : ברכות כו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בדף זה
כי התפלה תקנו במקום קרבן ממש כידוע, והוא למעלה בחי' עליי' שם ב"ן דמל' מנוגה דבי"ע כמ"ש בזהר ע"פ אלקי' אל דמי לך דקארי תדיר לנהורא עילאה כו', וכמ"כ למען יזמרך כבוד ולא ידום, והוא הנק' עולת תמיד מפני שעולה תמיד כו' וד"ל (ובחי' עולת תמיד דמל' מבי"ע היא העשוי' בהר סיני לריח ניחוח כו' כי סוף מעשה עלה במחשבת המאציל תחלת שיהי' עולה לריח ניחוח כו'.
139 כי התפלה תיקנו במקום קרבן : ברכות כו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בדף זה
ובזה יובן שרש ענין הקרבנות, דהנה הקרבנות כמו הבהמה והצאן והעופות כולם מבחי' נוג"ה דעשי' כי התהוות נפש הבהמה שרשה בפני שור כו' והעופות שרשו בפני נשר כו' כידוע שכל חלקי דצח"ם דעשי' נמשכים מבחי' נוג"ה דעשי', והנה כאשר עולה הקרבן ע"ג המזבח מצוה להביא אש מן ההדיוט שישרף הקרבן בו ע"ג המזבח ע"י הכהן המקריב והוא כמו בחי' העלא' מ"ן הנ"ל כך הקרבן עולה באש של מטה, והוא בחי' בירורי נוגה דעשי' שממנו שרש הקרבן כו' ונק' בירור הראשון כנ"ל ואח"כ נמשך אש של מעלה ואוכל הקרבן כמ"ש בזוהר דארי' אכיל קרבנין אור י"ה והוא שרשו מבחי' החסד דפני ארי' להימין כו', אמנם אכילה זו הוא הבירור השני שהוא כמו בחי' המשכת מ"ד שמברר למ"ן כנ"ל שנקלט הטוב ונכלל באלקות ממש (וזהו מ"ש האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר אכילת מזבח והוא בחי' העלאת מ"ן כמ"ש אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, והוא כח המעלה מ"ן תמיד לא יכבה כו' וז"ש עולת תמיד העשויה כו', ואכילת אדם שהוא בחי' ארי' דאכיל קרבנין כו' וז"ש אדם כי יקריב מן הבהמה כו' אדם בחי' מ"ה שמברר לב"ן בגימ' בהמה כו'), וכמ"כ יובן עכשיו שהתפלה במקום קרבן כי הנה"ב שרשה בבחי' נוג"ה דפני שור כו' וע"י ההתלהבות שע"י ההתבוננות הוא כמו אש של הדיוט שע"ג המזבח ושורף ומעלה לנפש הבהמית למסור נפשו בא' באמרו
86 שהתפלה במקום קרבן : ברכות כו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
מה יפו פעמיך בנעלים כו', הנה הפסוק הזה נאמר על כנ"י בשעה שהיו עולים לרגל כמ"ש שלש פעמים בשנה יראה כו' את פני ה' אלקיך, ועתה משחרב בהמ"ק תפלה במקום קרבן שבחי' יראה את פני ה' אלקיך הוא עתה בתפלה, רק שאז הי' השראת השכינה למטה במקום גשמי במקדש כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי כו', לזה הי' אז בהתחלקות ג' זמנים פסח שבועות סוכות, נגד ג' אבות אברהם יצחק יעקב, ועתה בתפלה השראה זו היא בבחי' הרוחניות הוא בלי התחלקות, כי התפלה כלול מג' בחי' אברהם יצחק יעקב, כי תפלות אבות תיקנום, כי יש פסוקים בתפלה מבחי' אברהם בחי' אהבה, ויש בחי' יראה, ויש מבחי' יעקב מדת הרחמנות כמו אתה ה' לא תכלא רחמיך כו'.
5 תפלה במקום קרבן . . אבות תקנום : ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט כאשר יפרש שיחתי, זו תפלתי ובקשתי השטוחה על בנו הנחמד ונעים, המופלא ומופלג פלג אלקים מלא דעת ויראת ה' , כק"ש מו"ה משה נ"י, כמאמר רז"ל שדעת האדם קרובה אל בנו .
1159 שיחתי, זו תפלתי: ע"פ ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא גם עכשיו בתפלת ישראל בכל יום שנגד תמידים תקנום כידוע שבכל יום מתחדשי' העלאות שלהם בוקר וערב [כ]תמידי' ממש מניצוצי' דתהו שבגופים שלהם במס"נ בק"ש וש"ע ומתחדש בכל יום ויום עי"ז בחי' המשכת גילוי אלקות מלמעלה למטה שנק' המשכת מ"ד בתומ"צ שלהם כמו בד"א של הלכה שהוא במקום היכל ק"ק וכה"ג וד"ל.
358 בתפלת ישראל. . שנגד תמידים : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא מי שנשאר בחיות אלקי גם זה בחי' רצוא בהיותו קרוב ודבוק באמת בהתלהבות אמיתי, כי הרי א' חסד חפצתי בתומ"צ בפו"מ ולא זבח דתפלה במקום קרבן דהיינו העלאת הנפש באוי"ר לבד.
791 דתפלה במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא כי תשא את ראש בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדברים היינו כמ"ש מצרף לכסף כו' כן איש לפי כו', פי' כי הנה אה"ר שהיא באה ונמשכת מלמטה למעלה לעורר את האהבה בכללות נש"י הוא בבחי' מקיף כמ"ש וימינו תחבקני כו' והיינו כאר"י' ישא"ג לעורר כנס"י, וזה אינו אלא [לאחר] ההתבוננו' בק"ש בפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו יחודא עילאה ותתאה, ואז בש"ע שהתפלה במקום קרבן יורד האש שלמעלה אה"ר מבחי' ארי' הנ"ל ואוכל הקרבן שהוא הנה"ב כו', דהיינו שנתהפך גם רצון חומר הגוף לה' לבדו ואין בלבו אלא א[חד] ואין זר אתו כו'.
65 שהתפלה במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. לעיל פ' יתרו רסח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
וכמו שאנו רואים בכל נשמה אלקי' באדם שבקומו בבוקר יגיל וישמח בנפשו בהשגה אלקי' והתפעלות אהבה בחדות הלב דוקא, ואם אח"כ משפיל א"ע בהכנעת הלב בענוה ושפלות ומרירות בכובד ראש קודם התפלה זהו שיוכל לבוא לבחי' שמחה ואהבה אלקי' שהאיר בנפשו בבוקר כמ"ש חדשי"ם לבקרי"ם דוקא רבה אמונתך שמתרבה אור האמונה האלקי' בנה"א באור חדש כנ"ל, וזהו ענין ק"ש ותפלה דשחרית צלותא דאברהם איש החסד כידוע.
121 דשחרית צלותא דאברהם : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ו
והוא ענין תפלת החול בכלל שנק' עבודה שבלב במקום קרבן שנק' עבודה ע"ג המזבח כידוע, והענין הוא דכמו העלא[ה ד]קרבן [בהמה] ע"ג המזבח הוא בהקרבת חלב ודם כו' שנעשה רק לריח ניחוח כו', כך בתפלה שנושא את נפשו הבהמי' ומקריבה לפני ה' כשזובח יצרו לבטל כל רצון זר שהי' מקושר שם רק לה' לבדו בהתפעלות האהבה דכל לבבך כו', א"כ ה"ז העלאה ובירור מכל אשר נפל בק"נ בכל אשר נמשך נפשו הבהמי' גם ביגיעתו בעסקו במו"מ בהתקשרות הרצון ביותר יעלה הכל אל ה' בעבודה שבלב בק"ש ותפלה ע"י התגברות התפעלות האהבה שבלב לה' אחד לבדו כו', ונק' העלאה זו בשם קרבן שהוא הבירור מכל אשר נפל בק"נ ע"י האדם גם מה שאכל לתיאבון יהופך בחי' העלאה למעלה כהקרבת חלב ודם בבהמה גשמי'.
250 תפלת. . במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג. וש"נ. לקמן פ' תרומה שו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
ולהיפוך במע"ט מוסיפים אורות בכלים כו', והיותר מוסיף ומחבר האורות בכלים זהו בחי' מזון דלחם דתורה וכמ"ש אכלו ריעים לעילא כו' שזהו מאכל דחכ' דתורה דאצי' וכנ"ל באדם למטה בנשמה האלקי' (וכמו הקרבנות ע"ג המזבח שנק' לחמי לאשי כו' ועכשיו התפלה במקום קרבן שמקריב לנה"ב בשלהבת י"ה החו"ד דתאוות זרות כו').
1153 התפלה במקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. לעיל פ' יתרו רסח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ג, ב
מקור מפורש
בדף זה
והנה כאשר רואה האב השתדלות הבן גם בריחוק יתוסף אהבתו בכפלי' כנ"ל כך עי"ז יתוסף אור אהבת ה' לישראל בכפלי' ונק' נשיקין כפולים כנ"ל כי ה' מחזיר פניו באור אה"ר בכפלי' להאיר נפשנו מפנימי' אור פניו יותר מזמן מ"ת דכתיב ישקני מנשיקות פיהו (שהן טעמי תורה כידוע) והיינו בחי' נשיקין כפולים הנ"ל שבא דוקא בסיבת הריחוק אחר הנסיון שגדול בכפלי' מאהבה שבקירוב בהיותו פב"פ וד"ל וכמ"כ יובן בענין התפלה שבמקום קרבן שבבהמ"ק שבזמן הגלות ודאי בחי' הסתר אלקות גם ברוב יגיעה בעבודה
11 התפלה שבמקום קרבן : ראה ברכות כו, א-ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו'
מקור מפורש
בדף זה
ועכשיו תפילה במקום קרבנות תקנו, כי שרש ענין התפילה הוא להקריב נפשו הבהמית שתוכלל למעלה בשרש שרשה, שהוא ג"כ מבחי' פני שור
127 תפילה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שאו[/cup] מרום עיניכם כו' נפלאותיך ומח' כו' עצמו מספר כו' מרוב אונים כו'
מקור מפורש
בדף זה
שיהוי זמן מה והרי אינו שוהה אפי' רגע אלא מיד שעולה ברצונו כו', אין זה אלא מפני שהגוף מתאחד עם הנפש, והנפש פועלת בה כרצונה כאילו הי' עצמותה ומהותה ממש, ואף שהגוף הוא לבוש הנפש מ"מ הוא מתאחד עם הנפש, ועד"ז יובן למעלה ענין ע"ס שנק' בשם תיקונין שנמשלים לאיברי האדם חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא, ת"ת גופא, ומתייחדים עם בחי' אוא"ס ע"ד יחוד הגוף עם הנפש, ויותר עד דאיהו וגרמוהי חד בהון, משא"כ בחי' הלבושים שהם כמשל לבושי הגוף שאינם מתאחדים עם הגוף וכ"ש עם הנפש כו', וע' בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת דרוש השני, שמבואר שם ששרש הנשמות אף שעלו במח' הוא רק מבחי' הלבושים וע"י ירידתן והתלבשותן בגוף ונה"ב וקיום התומ"צ עי"ז מתעלים לאשתאבא בגופא דמלכא ממש, כי רמ"ח מ"ע הם רמ"ח איברין דמלכא ממש שנמשכו מט"ס דז"א טפ"ט הוא פ"א ובכ"א יש רת"ס הרי רמ"ג ועם ה"ח המגדילים הוא רמ"ח נמצא הם נק' כבי' גופא דמלכא, וזהו ועשיתם אותם וארז"ל כאילו עשאוני, ולכן ע"י קיום התומ"צ נעשה בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא, היינו ע"י הצדקה וחסד נכלל בבחי' חסד דרועא ימינא ממש, וע"י סור מרע בבחי' איזהו גבור הכובש את יצרו נכלל בבחי' גבורה דרועא שמאלא, וזהו כי לא ידח ממנו נדח, ממנו ממש שנכללו באלקות ממש בבחי' ע"ס שבהן מלובש אוא"ס ב"ה, ומ"מ היינו ג"כ ע"י התפילה שהיא במקום קרבן לברר נה"ב שעי"ז הוא ע"ד והחיות נושאות את הכסא כו' שמעלים את בחי' הכסא שמשם שרש נש"י שחקוקי' תחת כסה"כ, וגם בחי' אדם שעל הכסא לקשרו ולחברו לבחי' אוא"ס ממש, ועי"ז נעשה עלייתם לאשתאבא בגופא דמלכא, וכמ"ש במ"א ע"פ מקושש עצים, וע"פ וארא אל אברהם, וז"ע כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם שיהיו בבחי' המוציא במספר צבאם דהיינו ההתכללות בע"ס המתחלקים לששים רבוי כו' ולי"ב גבולי אלכסון כו', וכן ארז"ל ע"פ מי ברא אלה המוציא כו' בזכות מי נבראו בזכות
296 התפילה שהיא במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וכמ"כ תפלה במקום קרבנות וכמ"ש בד"ה לבבתיני הנה ע"י שמע שם ע' נמשך להיות העלאה דבכל לבבך אם ישים אליו לבו כו'] ומזה נמשך להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי מי שאנכי מצוך כו' שעי"ז נמשך גילוי אלהותו והתהוות התורה [וכמ"ש סד"ה רני ושמחי הראשון גבי ויקם עדות ביעקב כו' ובחי' זו נק' אמי כו' ע"ש] בבחי' שמים אש ומים, כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם פי' עולם נק' בחי' אש ומים [עמ"ש מענין עולם בד"ה וארא גבי וששה קצוות רוחניים כו' ובד"ה ויאמר משה אכלוהו היום גבי שעוסקי' בבנינו של עולם ועיין בפע"ח שער הברכות בפי' מלך העולם] והתורה גבהה מעלתה מאד בבחי' אלפים שנה שהם למעלה מבחי' עולם [ועמ"ש סד"ה ויהי מקץ מענין אלפים שנה כו' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה
116 תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
בדף זה
והענין הוא כי הנה הבהמה בשרשה גבוה מן האדם שהרי שרשה מעולם התהו שקדמה לעולם התיקון, רק שנפלה בשבירה, וע"י שמעלים אותה ומקריבים אותה ע"ג המזבח ונכללת באש שלמעלה עד שמגעת לשרשה הוא בחי' פני שור שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא לבחי' אוא"ס בחי' כי לא אדם הוא, וע"י בירור התהו עי"ז נמשך מאוא"ס שלמעלה מתהו ותיקון ולכן עי"ז מתמלאים כל הפגמים כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו, וע"ז נתקן כל סדר התפלה כי האדם בקומו משנתו הנה הוא נעשה ברי' חדשה, וביצירת האדם נא' וייצר ה' אלקי' שם מלא, וכתי' וייצר בשני יודי"ן שרומז ליצ"ט ויצה"ר וכמארז"ל בתרין יצרין, ושרשם מב' שמות כי שרש נה"א הוא מש' הוי' כמ"ש כי חלק הוי' כו', והנה"ב משתלשל מק"ך צירופי אלקים כמ"ש במ"א, ואז מיד בקומו משנתו שנעשה ברי' חדשה הרי אין לו עדיין במה להגביר נפשו האלקי' על נה"ב כי הגם שהמוח שליט על הלב מ"מ הרי עדיין לא התבונן כלל, ולכן ראשית כל מתחיל מודה אני שענין ההודאה היא הגם כי אינו משיג בשכלו שכן הוא מ"מ הוא מודה על האמת, וכן
28 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ה
ארי' דאכיל קורבנין (בפ"א שהי' יורד אש מלמעלה בדמות ארי' ואכיל קורבנין וצ"ל מה"ע דאכיל), והענין דהנה תפלה במקום קרבנות תקנו ותפלה העיקר לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודבקות לאלקות ולא רצון לבד דאפשר שרוצה מ"מ גם אם לא ישיג לא איכפת לו, אלא שיהי' לו דביקות שיודבק ממש כמו דבק פעולתו לדבק ב' דברים נפרדים שיהיו לאחדים ממש כמו"כ לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודביקות ממש לאלקות ולא די בדביקות נה"א לבד שהרי קודם התלבשותה בגוף הי' לה ג"כ אהבה לאלקות וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות וכ"ש ממלאכים שעומדים באהוי"ר ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים ויש מלאכים שהם אומרים קדוש פ"א ועומדים ב' אלפים שנה בביטל וכ"ש הנשמה שהי' עומדת באהוי"ר וביטל לאלקות והלואי תבוא לאחר התלבשותה בגוף לידי ביטל כזה ובאמת א"א שתבוא לידי ביטל כזה, דענין עמידה למעלה הו"ע ביטל, דלמטה שייך עמידה וישיבה אבל למעלה אינו שייך עמידה וישיבה אלא ענין עמידה הוא ביטל לאלקות, אלא עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל עליות הנה"ב דכתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות ופי' יצה"ר הנה פי' יצר רצון הרע רצון שהוא רע, וצ"ל מאחר שהוא יצה"ר איך יהי' לו אהבה לאלקות, אך הוא ע"י התבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד ביטל דיחו"ע איך שכולא קמי' כלא חשיב, אך זה אינו שייך להנה"ב שאין לו השגה בזה ואינו שייך שיתפעל
16 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד
מקור מפורש
בדף זה
וה"ז ג"כ פגם אבל (נשמות דבי"ע) הרי כתי' ונפש כי תחטא שע"י החטא ועון נעשה בה פגם, אך מ"מ אל יאמר נואש דזהו"ע הקרבן וכמ"ש אדם כי יקריב מכם, ומהו מכם, פי' תמורת שהוריד תחילה הנה"א צריך להעלות אותו עתה, וראשית ההקרבה הוא מן הבהמה ומן הבקר, בהמה הוא מין הבהמה וגם להורות על הנה"ב, דהנה שרש הבהמה הוא מעולם התהו שקדם לתיקון ופי' קדם במעלה וכשמקריבין אותה ע"ג המזבח נכללת באש של מטה ואש של מעלה עד שעולה ונכללת לה' ועי"ז והחיות נושאות את הכסא, דשרש הבהמה הוא מפני שור שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסא והאדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא הרי נתעלה גם האדם, ומפני דשרש הבהמה הוא מתהו לכן ע"י הקרבן נמשך אש שלמעלה מתהו ותיקון ומתמלאים הפגמים, וזהו דאי' שנתמלאו כל הפגמים הוא מפני שנמשך אור שלמעלה מתהו ותיקון, וכ"ז בד"כ, ובד"פ (בפ"א הו"ע התפלה דתפילה במקום תמידין תקנו.
47 דתפלה במקום תמידין תקנו : ראה ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
והנה אילו ש"י לא ראה אברהם עד שהעקיד את יצחק בנו ע"ג המזבח ממעל לעצים אז כאשר א"ל המלאך בשם ה' אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה אז וישא אברהם את עיניו וירא את האיל, וכמשנ"ת לעיל שהאיל הי' נאחז בסבך עד שפשט ידו בטליתו של אברהם כמשנ"ת שם, והענין הוא ג"כ בעבודה שכשהי' האדם מביא עולתו הי' צ"ל הקרבת נפשו לה' שתעלה לה' ע"י הקרבת קרבן זה ושיעלה נפשו בעילוי אחר עילוי לבא לדבקה בה' אחד וז"ע סמיכת ידו על ראש העולה שסומכה ונשען שע"י קיום מצותו ית' שציונו להקריב עולה וזבח וע"י שרוצה בכל לבו להתקרב אליו ית' עי"ז יתעלה נפשו בעילוי אחר עילוי, וכשם שע"י הקרבן מתקרבי' כל הכחות והשמות למעלה כו' מחמת עוצם הגילוי מבחי' אורות דתהו כנ"ל כן יתקרב נפשו לבוא לדבקה בו ית' כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו, ותיקנו לומר תחלה פ' הקרבנות תרה"ד וקרבן התמיד ושארי קרבנות צבור וקרבן יחיד בכדי שיתעלה נפשו, ובעבודה ענין תרה"ד הוא בחי'
52 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בדף זה
ובכלל הוא בחי' היחוד עליון עד שבשים שלום נמשך הטפה כנודע כו', וכלליות ענין התפלה היא במקום תמידין שהוא במקום קרבן צבור שעולה ונכלל כו' כנ"ל באריכות, כ"ה עכשיו העבודה שבלב זו תפלה להעלות נפשו הבהמית שתוכלל למעלה מעלה כמו הקרבן, וה"ז נעשה ג"כ יסוד על מזבח הפנימי, והיינו שהאפר דנפשו הבהמית פי' מה שמבטל נפשו מכל וכל עד שנעשה בבחי' עפר ואפר ממש, וזהו שאומרים אחר סיום שמ"ע ונפשי כעפר לכל תהי' שזהו בחי' העפר דוגמת האפר דאיל של יצחק, כך ע"י שנשרף נפשו בשלהובא דרחימותא נעשה יסוד על מזבח הפנימי כו'.
114 התפלה היא במקום תמידין : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
בדף זה
ריח והעלאה דקרבנות הי' נמשך הגילוי, והיינו גילוי המוחין בז"א, ולכן ביטל המעוררי', וכן בנפש האלקי' ענין בחי' השינה הוא, אשר מחמת הקיטורי' העולים מנה"ב אין אור הנה"א מתגלה במוח, וז"ע טמטום המוח כו' שאין האלקות נתפס בו וכמ"ש בסש"ב, וע"י ריח והעלאה מהתפלה שהיא במקום הקרבנות נמשך גילוי המוחין וכן בנפש כו', (ולפ"ז צ"ל שא"כ קרבנות וקטרת שוין, אמנם באמת אינו כן שיש יתרון גדול לקטרת על בחי' הקרבנות כמשית"ל ), ועד"ז בענין המצות שנק' ריח בגדיו, ממשיכי' גילוי אוא"ס ב"ה בחכ', וכן בנפש ע"י המעשה שמתקן מעשיו נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה כמ"ש בת"א ר"פ בראשית בד"ה השמים כסאי בפי' והארץ הדום רגלי שז"ע מ"ש וצדקה תרומם גוי ע"ש ובהגהות לשם באריכות, שענין הזכות זהו כמו שהריח משיב את הנפש שיאיר במוח ולב בבחי' גילוי הארת האור כו', ולכן על הצדקה שהיא כוללת כל המצות ונק' מצוה סתם כנ"ל נא' וצדקה תרומם גוי שמתרוממת ועולה למעלה מעלה, וז"ע בכל מאדך בכל ממונך, והרי באמת פי' בכל מאדך הוא ג"כ בחי' האהבה שבלי גבול, אלא שצ"ל דהא בהא תלי' כו'.
129 מהתפלה שהיא במקום הקרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ו
והנה עכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו, דענין התפלה הוא שפיכת הנפש וכמ"ש ואשפך נפשי לפני ה' וענין שפיכה אנו מוצאים רק גבי דם כתי' שופך דם האדם באדם וא"כ תפלה הוא שפיכת הנפש היינו שפיכת הדם וכמו בקרבן עיקר ההקרבה הי' החלב והדם כמו"כ ענין התפלה שפיכת הדם כנ"ל, וכמו קרבן הוא ל' קירוב הכחות והשמות למעלה כמו"כ מתקרב עי"ז נפש האדם ג"כ [שהיא ג"כ ממכ"ע] וזהו וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו היינו דע"י שמתעלה נפש הבהמה יתעלה נפשו ג"כ, והנה התחלת העבודה בבהמק"ד הי' תרומת הדשן שהי' בחצות לילה ובעבודה הוא תקון חצות ובקצרה ענין
66 תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא את ראש בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
והנה עיקר פי' ואגודתו להיותו בבחי' התכללות בבחי' ביטול כמו ביעקב דכתי' ע' נפש שהגם שהיו ע' עכ"ז נא' נפש לשון יחיד, לפי שהיו יוצאי ירך יעקב יו"ד עקב שנמשך היו"ד בבחי' עקביים, ויש להם ביטול, לכן יכולים להתאחד ולהתכלל, וע' מזה בד"ה ולקחתם אגודת אזוב, גם כהנים לוים וישראלים בלק"ת ד"ה כי ההרים ימושו פ"ג נק' ואגודתו, גם כענין ברכת הזימון בשלשה אומר נברך, ובעשרה אומרים קדושה, ובאדם אחד י"ל ענין האגודה הוא בחי' התכללות חג"ת, אהוי"ר ורחמים, ג' קווין תורה ועבודה וגמ"ח, ועשרה הוא בחי' עשר כוחות הנפש שכ"ז בעבודה יוכל גם האחד לבא לזה, (אך מ"מ אינו רשאי לומר קדושה או לזמן ברכת הזימון בינו לבין עצמו, כ"א כשהוא בשלשהו או בעשרה דוקא), מ"מ לפמשנ"ת כאן י"ל ואגודתו זהו כשמקשר מחדומ"ע לאלקות, וזהו עצמו ענין תורה ועבודה וגמ"ח עבודה הוא בחי' עבודת הקרבנות שעכשיו תפלה במקום קרבנות שכשם שבהקרבן הי' פוסל מחשבת חוץ כן התפלה צ"ל בבחי' דביקות לאלקות בחי' רעו"ד, ודבור הוא בחי' דבור התורה, ומעשה הוא בחי' מעשה המצות, והנה טענת המן הי' הגם כי באמת הם מבחי' אחד שממשיכים בחי' אחד גם בארץ, ע"י הביטול כד אמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות כו' נמשך בחי' אחד גם בארץ, אך לאחר התפילה הם בבחי' שינה, וזהו ישנו שהם בבחי' שינה וגם מפוזר ומפורד במחשבות זרות, אך כ"ז הוא מנה"ב וצריך להסיח דעת מהם כמ"ש בסש"ב פך"ח.
יד תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בדף זה
בחי' המזבח כי המזבח לא נברא אלא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, פי' המזבח נברא להאריך ימיו של אדם לפי שעל המזבח מקריבין קרבנות, וקרבן בגימ' ארך אפים והיינו שע"י הקרבן ממשיכין מבחי' אריכא דאנפין להיות נושא עון כו', וגם פי' להאריך ימיו של אדם היינו בחי' אדם דלעילא, וכן בתפלה שבמקום קרבנות הנה ארז"ל כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' המאריך באחד כשמתבונן היטב איך דכולא קמי' כלא חשיב (בחי' ביטול המדות לאוא"ס דלאו מכל אינון מדות) עי"ז ממשיך מבחי' א"א (בחי' כי לא אדם בבחי' אדם כו').
121 בתפלה שבמקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין ענין העבודה שהוא בחי' העלאה, הנה עיקר הקרבנות שהוא בחי' קדשי קדשים הי' שחיטתן בצפון וכמ"ש ושחט אותו על ירך המזבח צפונה כו' וכתי' הר ציון ירכתי צפון, וכן ארז"ל במשנה העולה קדש קדשים שחיטתה בצפון, וצ"ל מפני מה קד"ק שחיטתן בצפון דוקא שהרי צפון הוא בחי' גבורה, וכן תפלה שבמקום קרבנות צ"ל
98 תפלה שבמקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א [נקדישך] וביאור הענין עדר
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ונבין תחילה ענין בחי' ג"ד הנ"ל דתורה ועבודה וגמ"ח (כי ביום הזה בפ' אחרי דך"ה סע"ד) שהם כלל כל התורה והמצות, שענינם עכשיו בעבודה תורה ותפלה וצדקה, כי תפלה הוא במקום עבודת הקרבנות וגמ"ח היינו צדקה, וכנגד ג' דברים אלו כתי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם בחי' ג' לבושי הנפש מחדומ"ע, בראתיו הוא בחי' מחשבה שהיא בחי' בריאה יש מאין והוא נגד התפלה שהיא עבודה שבלב כמארז"ל ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זו תפלה שהוא בחי' הכוונה בבחי' המחשבה ברעותא דליבא כו', וכמארז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה, ודבור התפלה הוא רק שיהי' הקול מעורר הכוונה, לכן היא במקום הקרבנות שעבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנים בעובדא וברעותא דליבא כמ"ש בזהר, וכנודע שמחשבת חוץ פוסל בקרבן, ובעבודה היינו שיהי' מחשבתו וכוונתו דבוקה באוא"ס ב"ה בבחי' מס"נ
25 תפלה . . עבודת הקרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
והנה בהמק"ד נק' באר וכמ"ש הרמב"ן שענין שחפר יצחק הם כנגד ב"ר וב"ש והבאר הוא מתתא לעילא תמיד בלי הפסק, ובבהמק"ד היו מקריבים קרבנות שהוא העלאה עד שעולה עד רזא דא"ס ועכשיו תפלה במקום קרבנות לכן אחר התפלה אומרים אליך ה' נפשי אשא שהו"ע מס"נ ביטול דבכל מאדך בלי גבול, וזהו קדוש הא'.
79 תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ חיי, צב"ר. ריגא
מקור מפורש
בדף זה
דהנה כתיב ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך כו', שיש כמה בחי' ומדרי' באהבה, אבל כללות כולם הוא הרצון והתשוקה באלקות, דשרש אהבה הוא אבה ל' רצון, דהנה אמיתת הגדר דאהבת השי"ת הוא אשר כל חפצו ורצונו ומגמתו הפנימי יהי' לד' לבדו ולא יחפוץ בשום דבר זולתו ית' וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, אמנם בכדי להגיע לידי איזה מדרי' אהבה באהבת השי"ת הוא ע"י סדר והדרגה בעבודה ויגיעה בהתבוננות עד שמגיע לההתבוננות דפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו ד' אחד, והיינו דכאשר עבודתו והתעסקותו הוא בעבודה שבלב זו תפלה אשר היא במקום הקרבנות, וכשם שבהבאת הקרבן הרי הי' צריך להיות תחלה ההכרה בהחטא אשר חטא, ולפי אופן החטא כן הי' הקרבן, ובהובאת הקרבן צ"ל הוידוי דברים, כן הוא בעבודת התפלה שהיא במקום הקרבן אשר תחלה צריך להיות הכרת החטא, והוא שיעשה חשבון בנפשו מכל הנעשה אתו עמו בקיום התורה והמצוה, וואָס טוט זיך באַ אים אין דעם ענין פון קיום המצות, ובמעמד ומצב כחותיו ומדותיו וחושי נפשו, וכשבודק היטיב בכחותיו ובמדותיו ה"ה מוצא כי יש מהם אשר הם מלובשים בדברים אסורים כמו בשקר וגאוה וכעס, ומהם במדות רעות, ובכללות עניניו שהוא
32 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
בדף זה
וזהו דתפלה במקום הקרבנות, דכשם שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס כך התפלה עיקרה בבחי' העלאה.
35 ראה ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ו
ואנו רואים במוחש בעניני עבודה דנקל יותר לחפוץ שיהי' גילוי אלקות למטה מכמו לפעול הכליון והתשוקה להיות בבחי' עלי' והתכללות למעלה, ובאמת הנה העבודה דעלי' היא עבודה גדולה יותר מכמו העבודה בבחי' המשכה וכמאמר העולם ארוף איז שווערער ווי אַראָפּ, וזהו דשחיטת קדשי קדשים הוא בצפון דוקא, והיינו דע"י קרבנות אלו הנה העלי' היא בבחי' קדש הקדשים ואמרז"ל תפלה כנגד הקרבנות תקנו, והיינו דכשם שבקרבנות העיקר הוא העלי' ע"י העלאת הקרבן ושרפתו, הנה כמו"כ צ"ל העבודה דרשפי אש התשוקה והצמאון לעלות למעלה, והוא החיות שבתפלה, דאַוונען מיט אַ געשמאַק און מיט אַ ברען שזה מגביה נפשו רוחו ונשמתו ממעמדו ומצבו ומרוממו בעילוי אחר עילוי בהשליבות דתפלה , והיינו דלבד זאת שהתפלה בחיות מעורר בו האמונה פשוטה הקבועה בתוך נקודת לבבו, שלפני הוי' ישפוך שיחו ולפניו ית' יגיד צרת לבבו, הנה עוד זאת הרי החיות דער געשמאַק באמירת תיבת התפלה מוציאו מן החולין שלו, עס נעמט אים אַרויס פון זיין חומריות, ומעמידו במקום אורה, אַז עס ווערט באַ אים נתחזק דער בטחון בהוי', וכבן העומד לפני אביו בוכה ומתחנן על נפשו הרי מתעוררים רחמי האב עליו, והבן הנה בזה גופא הרי מתחזק כחותיו, פון דעם אַליין וואָס ער האָט אַ טאַטען וואָס פאַר אים איז ער שופך את לבבו, הנה מזה גופא נעשה לו מרווח.
178 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
בדף זה
לנו ביהמק"ד ואותותינו לא ראינו, וכל המדריגות שבנשמה הם בהתעלמות וצריכים לגלותם ע"י יגיע[ה] ועבודה דוקא, הנה תפלה במקום הקרבנות, דענין הקרבנות הוא הקירוב והיחוד, וכן הוא בענין התפלה שהו"ע ההתקשרות וההתחברות, דקישור וחיבור הנשמה באלקות הוא ע"י התפלה, וארז"ל (ברכות דל"ב ע"א) לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל, והיינו דההתקשרות וההתחברות באוא"ס ב"ה הוא ע"י הקדמת סידור שבחו של הקב"ה.
68 ברכות כו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ש"ק פ' חו"ב י"ב תמוז תרצ"א
מקור מפורש
בדף זה
סיחון איז מלשון הזזה והעתקה, וכמ"ש כאשר יפרש השוחה, דהשט במים ענינו שנעתק ממקום למקום, כן התפלה נקראת שיחה שענינה בעבודה הוא שהאדם יזיז א"ע ממקומו הראשון ויעתיק עצמו לטוב יותר, וואָס די החלטה טובה שבתפלה דאַרף דאָך זיין אויף דער עבודה שבכל יום.
28 ראה ברכות כו, ב. ע"ז ז, ב. סה"מ תרפ"ט ע' 225.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל ענין הקרבן ותפלה במקום קרבן ולכן ארז"ל תיכף לסמיכה שחיטה וכן תיכף לגאולה תפילה כו'.
6 ותפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בדף זה
ויש להקדים ענין הקרבן מהו וענין התפלה שהוא במקום קרבן מה היא, כי הנה בקרבן ארז"ל תיכף לסמיכה שחיטה ובתפלה אמרו תיכף לגאולה תפילה כו' וכמאמרם ז"ל שלש תכיפות הן כו' (ברכות מ"ב ע"א).
6 התפלה שהוא במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
והנה דברים אלו אין להם הבנה ויש להקדים לזה ענין תפלה במקום קרבן כי בזמן בהמ"ק קיים שאז הי' הקרבנות עצמן קרובין ע"ג המזבח נאמר וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק ועכשיו שאין קרבנות התפלה שהיא עבודה שבלב הוא במקום שמחת לבו שע"י הקרבנות ויש להבין מה ענין לתפלה דאיהו רחמי להיות כנגד תמידין דאת הכבש כו'.
4 תפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
בדף זה
אך יש להקדים ענין התפילה במקום קרבן ואעפ"כ אינו כמו קרבן ממש ולכן אומרים ושם נעשה כמצות רצונך, דמשמע דעכשיו אינו עדיין כמצות רצונך ממש, כי הנה ירידת הנשמה בגוף הוא לצורך עלי' ועלי' זאת הוא בתפילה, כי הנה בנשמה יש שכל ומדות והשכל הוא החוש להשיג איך שהוי' אלקינו בחי' יחיד הוא הוי' אחד כי גם הוי' המלובש בהשתלשלות מרכ"ד עד סוכ"ד במל' דמל' דעשי' נק' אחד, להיותם מיוחדים בלתי
7 התפילה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
בדף זה
אך אע"פ שהתורה נעשה בחי' מזון לנפש מ"מ מצד מזון התומ"צ בלבד לא הי' ביכולת האמונה עדיין להיות נמשך בבחי' פנימי' דדעת והכרה אם לא ע"י מזון העולה מלמטה למעלה שהוא בחי' העבודה דקרבנות שנק' לחמי וכן תפלה במקום קרבן ולזאת עיקר גילוי הדעת הוא בתפלה דייקא, ולכן בשחר כשקם אומר מודה אני כו' כי האמונה לא נתגלה עדיין רק בבחי'
29 תפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
בדף זה
והנה כ"ז הוא עכשיו בזמה"ג שהתפלה במקום קרבן כמאמרם תפלה כנגד תמידים תקנום אך מלשון זה נראה שהקרבן עצמו גבוה מן התפלה ולכן בזמן הבית לא היו צריכים לתפלה ולכן אנו אומרים ושם נעשה כמצות רצוניך דמשמע שעכשיו ע"י התפלה אינו עדיין כמצות רצונך.
51 תפלה כנגד תמידים תקנום : ראה ברכות כו, ב. לקו"ת פינחס עז, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
בדף זה
והנה עכשיו תפלה במקום קרבן עיקרה ג"כ במחשבה שהוא בחי' מס"נ באחד ואהוי"ר שזהו מצות התלוי' במחשבה, ולכן אפי' לדעת הפוסקים בשאר מצות דלא בעי כוונה מ"מ בק"ש בפסוק ראשון הכל מודים דבעי כוונה בלב דוקא, ואע"פ שמוכרח להיות ג"כ קריאה בפה מ"מ העיקר הוא כוונת הלב, ונמצא שהעבודה וכן התפלה במקום קרבן היא כנגד לבוש המחשבה וע"י לבוש המחשבה הוא ממשיך תוס' גילוי אור מדבר ה' המחי' ומהוה בעולם הבריאה ולהיות קיום בבחי' נצחי' כענין לעולם ה' דברך נצב בשמים כו' כנ"ל, ולבוש השני הוא בחי' התורה שהוא כנגד לבוש הדיבור ועיקר מצות לימוד התורה הוא בדיבור כמאמר ודברת בם וכן וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור ועי"ז ממשיך אור דבר ה' להחיות עולם היצירה כו', ולבוש הג' הוא לבוש המעשה שזהו ענין הצדקה וגמ"ח וכללות המצות שבמעשה בפו"מ נק' בשם צדקה וגמ"ח ועי"ז ממשיך אור דבר ה' בעולם העשי' כו'.
32 תפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ענין עולת תמיד העשויה מכבר בהר סיני, ולכאורה מה ענין הר סיני לעולת תמיד, אך הענין הוא כנ"ל דבהר סיני הוא ענין נתינת התורה שהוא ענין תוס' אור דלחם שנתחזק בתוס' כח ע"י הכבשים שלמעלה מהם שהמה הכנה כוללת לכבשי התמידין דכל השנה, וכ"ה עכשיו בתפילה במקום קרבן שהוא ענין התהפכות המדות הטבעיו' לה' לבדו שהוא כמו ענין הבהמה שנתהפך להיות במהות אדם שעי"ז נעשה אח"כ תוס' כח וחיזוק בבחי' אדם מה שלא יהי' חיזוק כזה מצד התורה עצמה הנק' לחם והיינו תוס' כח בבחי' השגות אלקות בעצם שאינו שייך
43 בתפילה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח לה"ע קי"ס
מקור מפורש
בדף זה
..], ולכן תפילת ערבית שתיקן יעקב הוא ג"כ רשות
61 תפילת ערבית שתיקן יעקב : ברכות כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר