791

כדי לברר את ניצוצות הקדושה הנמצאים אצל לבן. ועל כך שואל המדרש: באיזה כוחות ביצע את עבודת הבירורים, עד שלא זו בלבד שהענינים הנחותים של לבן הארמי לא פעלו בו ירידה, אלא אדרבה, הוא העלה אותם לקדושה? ועל זה משיב המדרש, שאמר "שיר המעלות וגו' מאין יבא עזרי", הוא חש, בכוחות עצמו אין אפשרות לפעול ורק "מאין" על ידי התבטלות גמורה – "יבוא עזרי", כיון ששם מבטחו רק בה', "עזרי מעם ה'" – וזה העניק לו את הכחות לברר את הניצוצות שהיו אצל לבן, כיון שגילה בעבודתו שהקב"ה הוא "עושה שמים וארץ", הוא בעל הבית והנותן כח בין לעניני שמים (תורה, שלמד בבית עבר), ובין בעניני "ארץ", בענינים הנחותים של חרן ("חרון אף של מקום בעולם"), בעולמו של לבן הארמי.

ו. ומפרטי הסיפור של יעקב אבינו יש לנו גם הוראה עבורנו, שכדי שיהיה אפשר לעסוק עם העולם צריך שימת לב כפולה: א) בטרם הולכים לחרן צריך קודם להמצא כליל בד' אמות של תורה ותפילה ולא לבוא במגע כלל עם העולם, כמו שיעקב אבינו היה בבית עבר – תורה, ו"ויפגע במקום" – כפירוש חז"ל²¹ שזוהי תפילה; ב) גם כשנמצאים בחרן ועובדים אצל לבן, צריכים להיות עסוקים בעבודת הבורא, כמו אמירת תהלים וכיו"ב²². ואז ישנו העזר מהקב"ה למלא את השליחות לשמה הביאה ההשגחה העליונה לחרן.

גם בחייו היום יומיים צריכים להיות אצל יהודי אותם ענינים: בתחילת היום, לפני שהולך לעסקיו, צריך להקדיש משך זמן לתפילה ולתורה. לאחר קומו משנתו צריך כל יהודי ראשית דבר להתפלל; לאחר התפילה יש לקבוע לימוד שיעור בתורה²³. ורק