תרא
וכל שיח השדה כו'
בס"ד ש"פ בראשית מ"א לפ"ק
בריחא דלבושייכי כו' השפעה חצונית, פנימית כו' נשמות ומלאכים מעלתם זע"ז כו' אליהו
בראשית
וכל שיח השדה1 טרם יצמח2 וגו', ואדם אין לעבוד את האדמה, ובמד"ר במקומו3 מובן שמפרש שיח לשון תפלה ע"ד מ"ש ויצא יצחק4 לשוח5 כו' ושדה מפרש על בהמ"ק כמ"ש ציון שדה6 תחרש7, שכל שיחה דברייתא8 מרי מתי יתבני בית מקדשא, ואדם אין פי' שם9 ואדם אין כאליהו וחוני10 המעגל לעבוד את האדמה להעביד את הבריות להקב"ה, וצ"ל למה אלי' וחוני המעגל הלא היו כו"כ צדיקים מופלגים כמו האבות ומרע"ה, אך הענין דבאלי' כתי' הנה אנכי שולח לכם11 את אלי' כו' והשיב לב אבות על בנים12 ולב בנים על אבותם, אשר לכאורה יפלא למה
הערות
- 1. וכל שיח השדה : בנידון מאמר זה כותב כ"ק אדמו"ר בס' התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז ע' 54): בריחא דלבושייכי כו' השפעה חצונית, פנימית כו' נשמות ומלאכים מעלתם זע"ז כו' אליהו. מאמר זה כנראה מיוסד על מאמר ד"ה זה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ שנמצא בבוך 1063 בתחלתו (וחסר סיום). הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו). בס' התולדות שם וכן בבוך זה 2208 בא מאמר זה בין הדרוש והוא כחתן להדרוש רני ושמחי. אמנם ע"פ הכותרת שבהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב סודר מאמר זה כאן. מאמר זה הודפס מכאן במאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה בתחלתו .
- 2. וכל שיח השדה טרם יצמח : בראשית ב, ה [בדילוג].
- 3. ובמד"ר במקומו : ראה ב"ר פי"ג, ב.
- 4. שיח לשון תפלה. . ויצא יצחק לשוח : ראה מתנות כהונה לב"ר שם.
- 5. ויצא יצחק לשוח : ח"ש כד, סג. ראה גם מכילתא בשלח יד, י . ברכות כו, ב. הנסמן בתו"ח שמות ח"א יז, ד.
- 6. ושדה. . בהמ"ק. . ציון שדה תחרש : ראה רש"י ומת"כ לב"ר שם.
- 7. ציון שדה תחרש : ירמי' כו, יח.
- 8. שכל שיחה דברייתא : ועד"ז מובא לקמן בההנחה כאן. ראה ב"ר שם: כל תפלתן של ישראל.
- 9. ואדם אין פי' שם : ראה ב"ר שם ס"ז .
- 10. וחוני : וכ"ה בדרושי כ"ק אדמו"ר מהר"ש דלעיל בשולי היריעה ו . בב"ר שם : וכחוני.
- 11. הנה אנכי שולח לכם : מלאכי ג, כג.
- 12. והשיב לב אבות על בנים : מלאכי שם, כד.
- א. בוך זה הוא הנחות של ר' דוב [בעריל] קאליסקער ממאמרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ ונק' בשם ”בוך בש"ו" [בראשית שמות ויקרא]־ ולפעמים בשם ”ס' וכל שיח" ע"ש פתיחתו במאמר ד"ה וכל שיח השדה. ראה עוד ע"ד הנ"ל ב”ספריית ליובאוויטש" ע' ל ואילך. ע' לז ואילך.
- ב. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
- ג. ומשם נעתקה הכותרת המופיעה בריש המאמר כאן פרט לתיבת בס"ד.
- ד. ושם בהערה 1 נדפס: ונמצא. . בסה"מ תרמ"א. וצ"ל: בסה"מ תר"ם.
- ה. וכן צ"ל בתו"ח שבפנים ההערה.
- ו. מובא גם באוה"ת בראשית כרך ג ס"ע 1034 ואילך. מלכים-א ע' עח. ירמי' ע' שנה. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קיא ואילך. ח"ב ע' תקע. ע' תקעד. תרל"ג ח"א ע' קפה בשולי היריעה. המשך מים רבים תרל"ו פק"י. וככה תרל"ז פס"ה. תער"ב ח"ב ע' א'סז. ע' א'רג.
- ז. פרט להנחה בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקע.
- ח. וכ"ה לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן (נדפסה בחלק ההנחותיו). ושם נדפס: פי"ו (וכנשצ"ל פי"ג). . כאליהו הנביא]. ושם: כאליהו הנביא. ושם נדפס: פי"ז — וכנשצ"ל: פי"ג.
בראשית רבה י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין עִם הַבְּרִיּוֹת. כָּל הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּצַר אֶת כַּרְמוֹ וְלָן בְּתוֹכוֹ וּבָאת הָרוּחַ וּפְגָעַתּוּ. כָּל שִׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, עָבְדַּת אַרְעָא, לָא עָבְדַּת. וְכָל תְּפִלָּתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, מָרֵי תַּעֲבֵד אַרְעָא, מָרֵי תַּצְלִיחַ אַרְעָא. כָּל תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מָרֵי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא, מָרֵי מָתַי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא.
מתנות כהונה על בראשית רבה י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
כאלו משיחין אלו עם אלו. כאלו הם מבינין דבר ומדברים זה עם זה. [כדאיתא פ' לך לך בפרשה תניינא שאילן תמרה היתה עומדת בבבל והיתה תשוקתה לתמר שעומד בא"י. ולא טענה פירות עד שהביאו זמורות ממנה והרכיבו עליה]:
עם הבריות. פירש"י ז"ל שהבריות זורעין ונוטעין מעט מעט על מנת להוציא הרבה. וכשהארץ מוציאה פירות הרי היא משלמת הרבה תחת מעט כענין משא ומתן של הבריות וכן אמר הכתוב בפירוש אענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן:
להנאתן של בריות. סיפיה דקרא דייק ואדם אין הרי שהכל בשביל האדם ואעפ"כ לפעמים נכשל בהם כההיא מעשה כו'. כן פירש"י ז"ל. ועוד נוכל לומר שזה נקרא להנאתם שמקבלים עונש חטאם מעם ה' יתברך על דרך שדרשו חז"ל והנה טוב אלו יסורין וכדלעיל:
עבדת ארעא כו'. שתמיד שואלין זה לזה עשתה הארץ פירות או לא עשתה ולכן כתיב שיח ודברי בני אדם עדיין לא היה כי לא המטיר וגו':
וכל תפלתן כו'. דרש שיח מלשון תפלה כד"א ויצא יצחק לשוח וגו':
מרי תעביד כו'. כך היא תפלתן להקב"ה רבון העולמים תעשה הארץ ותצליח הארץ:
מרי יתבני. אדון רבון העולם י"ר שיבנה ב"ה ודרש השדה זה ב"ה כד"א ציון שדה תחרש וכן מצאתי שוב בפירש"י:
רש"י על בראשית רבה י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות. כאדם שמלוה לחבירו כור חטים על מנת לפרוע לו לאחר זמן כוריים כך כלום אדם זורע סאה של חטים אלא להוציא ממנה כמה סאין נמצא כשהארץ מוציאה פירותיה כאילו היא משיחה עם הבריות שמחזרת להם מה שהוציאו בה. וכעין משא ומתן הוא. ס"א:
כאילו משיחה עם הבריות. כשהרוח מנשבת ביניהם נשמע קול ביניהם והיינו שיחתם:
להנאתם של בריות. כמה דאת אמר וכל שיח השדה וגו' ואדם אין שתלה צמיחתן באדם ואף על פי שלהנאתם נבראו פעמים שנכשל בהם כההיא מעשה שאירע באחד שבצר וכו':
על בית המקדש. והיינו כל שיח השדה כל תפלתן של בריות אינן אלא על בית המקדש שנקרא שדה ציון שדה תחרש:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

