שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דשני ענינים אלה — עבודה שבלב ובקשת צרכיו — שונים זמ"ז בתכלית, שהרי "עבודה שבלב" פירושה (כפשטות הלשון) — לעבוד את ה', שענינה קבלת עול מלכות שמים ודביקות בה', וכדאיתא במשנה ש"חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים", ומבואר בטור, "
20 ברכות ל, ב. ובגמ' שם (לב, ב. הובא בהל' ת"ת לאדה"ז שבהערה הבאה) "ששוהין ט' שעות ביום בתפלה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב, כד
ויש לומר, שלכן שמחה זו היא ההכנה לשמחה שלעתיד לבוא, כפי שאומר ה"מגן אברהם" על דברי הרמ"א "וטוב לב משתה תמיד" – "בשמחות מצות אלקינו להעמיד אז ימלא שחוק פינו", ולעתיד לבוא תהיה "שמחת עולם על ראשם", והכוונה היא גם לשמחה תמידית ושמחה בפני עצמה.
66 תהלים קכו, ב. וראה ברכות ל, סע"ב: אנא תפילין מנחנא. ולהעיר מהמגילה ויקר אלו תפלין (מגילה טז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ד) והנה יש גם ב' פירושים במארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.
37 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובפרטיות יותר – כללות העבודה דבירור דברים גשמיים שהם בגדר "ענינים הפכיים", ואפילו בירור הענינים דלעו"ז שהם הפכיים לגמרי, היינו, בירור הניצוצות שנאבדו בלעו"ז – כנ"ל (ס"י) שבירור הניצוצות הוא כמשל המציאה שצריכים לחפשה במקום שנאבדה – "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'", כידוע ש"עקרב" ענינו קרירות, והוא הבלבול היותר גדול לעבודת התפלה, שלכן "נחש כרוך על עקבו לא יפסיק", "אבל עקרב פוסק".
64 ברכות ל, ב (במשנה). שם לג, א. וראה לקו"ש שם ע' 375. "רשימות" ח"ז ע' 54 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פרשת החודש, מבה"ח וער"ח ניסן, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
והגם דכתיב עבדו את הוי' ביראה, והרי יראה ושמחה הם הפכים, שיראה הוא כווץ ושמחה הוא התפשטות, הרי בפסוק זה גופא מסיים וגילו ברעדה, ואמרו רז"ל מאי וגילו ברעדה במקום גילה שם תהא רעדה, והיינו, שהיראה צריכה להיות בהעלם, ובהתגלות צריך להיות שמחה דוקא.
16 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו שאמרו רז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופירש"י הכנעה, ולכאורה, הרי אמרו גם שאין עומדין להתפלל תפלה אלא מתוך שמחה, ומבואר בזה באגה"ת שמי שאינו יכול להפך לבו כרגע מן הקצה צריך להקדים הכובד ראש וההכנעה לתיקון חצות, כאשר יעשה חשבון ממה שעבר עליו כו'.
16 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו מ"ש במדרש דמלך זה הקב"ה, שדה זו ציון כמ"ש ציון שדה תחרש, נעבד הוא כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, דלעבדה ולשמרה הו"ע העבודה דקיום המצוות, דבקיום המצוות יש העבודה דחרישה וזריעה, חרישה הוא דמרפי ארעא, ובעבודה הוא שמבטל את גופו שיהי' כלי לאלקות, וכמארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, וכמו"כ הוא במצוות שנקראים בשם זריעה, שהיסוד דקיום המצוות הוא קבלת עול.
34 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויש להוסיף בתור מאמר המוסגר, שדיוק הנ"ל הוא גם בנוגע לאריכות הלשון בדברי המשנה " אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (דלכאורה הול"ל בקיצור:
60 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
עקרב – ענינו תכלית הקרירות, שזוהי מדריגה תחתונה בקליפות, למטה יותר מנחש, שלכן, "נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, עקרב כרוך על עקבו, יפסיק", שצריך להפסיק אפילו מתפלתו.
290 ברכות ל, ב. וראה תקו"ז תי"ח (לז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה מתחדש בכל יום ויום - ע"י ההתבוננות קודם התפלה, כמארז"ל "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש", ומפרש רש"י "הכנעה", ותורת החסידות ממתיקה ומוסיפה "הכנעה ושפלות" - שענין זה צ"ל וישנו בכל יום ויום.
119 ברכות ל, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזוהי גם ההוראה הכללית בדברי הגמרא "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת כו'", כדי להתבונן בגדולת הוי' – שהתבוננות זו היא חלק מתושבע"פ, אלא ששייכת לחלק האגדה שבתורה, "רצונך שתכיר מי שאמר והי' העולם למוד הגדה" , פנימיות התורה, תורת החסידות, ידיעת סדר ההשתלשלות וכו', כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק ש"היא ג"כ מצוה רבה ונשאה, ואדרבה, עולה על כולנה, כמ"ש וידעת היום כו', דע את אלקי אביך כו', ומביאה ללב שלם כו'" ("דע את אלקי אביך (ועי"ז) ועבדהו בלב שלם"), שזהו"ע עבודת התפלה.
176 ברכות ל, ב. לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בזה , דהנה, תושבע"פ היא הגילוי דתושב"כ, והיינו, שכל הענינים דתושבע"פ כלולים בתושב"כ, כלשון הידוע בגמרא מנא הני מילי דאמר קרא כו', אלא שבהיותם בתושב"כ הרי הם בהעלם, והתגלותם היא בתושבע"פ.
333 ברכות ל, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה, העבודה דתפלה היא באופן דמלמטה למעלה, וצריך לזה כמה הכנות כו', ועד שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש .
286 ברכות ל, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בנוגע לעקרב – איתא בגמרא בהתחלת הש"ס "אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ..
1065 ברכות ל, ב. לג, א. וראה גם תו"מ חכ"ה ס"ע 148. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דובר לעיל (ס"ח) בנוגע לתפלת חנה, שכל הענין המסופר בהפטרה שהביא אח"כ לתפלת חנה, ועד לתכלית העילוי ד"וירם קרן משיחו", התחיל מזה ש"היא מרת נפש" [וכדברי הגמרא :
266 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו, שכדי שלימוד התורה יהי' כדבעי, שלא יבוא לידי ישות כו', צריך להיות הקדמת הביטול שע"י עבודת התפלה, כמארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופירש"י הכנעה ושפלות , וכדאיתא בשו"ע שקודם התפלה צריך להתבונן (לא רק ברוממות הא-ל, אלא גם) בשפלות האדם.
2470 ברכות ל, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וז"ש רז"ל במשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י הכנעה, והיא בחי' תשובה תתאה לעורר רחמים כנ"ל, וכדיליף התם בגמ' מקרא דכתיב והיא מרת נפש.
1139 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בנוגע ל"עקרב" (שנושך האדם פתאום ) – אמרו רז"ל "אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ..
1234 ברכות ל, ב. לג, א. וראה גם תו"מ חמ"ה ריש ע' 253. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואין לומר שנס זה נמנה ראשון בגלל היותו ענין של פקו"נ – שהרי ישנו גם הנס ש"לא הזיק נחש ועקרב בירושלים", שאף ש"נחש כרוך על עקבו לא יפסיק" (בתפלת שמו"ע), הרי "עקרב (כרוך על עקבו) פוסק" , לפי שהעקרב מסוכן יותר, ואעפ"כ, לא נמנה נס זה לנס הראשון, אלא דוקא הנס ש"לא הפילה אשה מריח בשר הקודש".
1479 ברכות ל, ב. לג, א ובפרש"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
שאמרו רז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופירש רש"י הכנעה ושפלות, דכיון שענין התפלה הוא שיוצא ממציאותו ונכלל באוא"ס, ביטול , לכן גם ההכנה לתפלה היא הכנעה ושפלות, ביטול.
786 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
[וי"ל שהענין דהיסח הדעת ביחס ל"עקרב" – שהוא היפך ענין התפלה, כמובן מזה ש"אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק כו' אבל עקרב פוסק" – הוא למטה מן הדעת],
546 ברכות ל, ב. לג, א. וראה גם תו"מ חס"א ע' 193. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וממשיך בכתוב ושמו מרדכי, כי, המשכת ענין ההודאה (איש יהודי), ענין המס"נ שמצד חי' ויחידה, בבחי' נר"ן, נעשית ע"י התפלה (כנ"ל ס"ו), ולכן צ"ל תחילה הענין דמרדכי, כדאיתא בגמרא שהוא מלשון מר דרור , שהו"ע המרירות שקודם התפלה, כפס"ד השו"ע על יסוד המשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, שהו"ע המרירות שקודם התפלה.
1655 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו שאמרו רז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופירש רש"י הכנעה ושפלות, דכיון שענין התפלה הוא שיוצא ממציאותו ונכלל באוא"ס, ביטול , לכן גם ההכנה לתפלה היא הכנעה ושפלות, ביטול.
59 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד"ז הוא גם בקו העבודה שענינה הוא בחינת ביטול (מלמטה למעלה), דזהו מה שעבודת התפלה צ"ל בביטול דוקא וכמ"ש תפלה לדוד הטה גו' וענני כי עני ואביון אני, וכמרז"ל אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש ופירש"י הכנעה ושפלות.
46 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב) ולהבין כ"ז ממשיך לבאר בהמאמר ענין התפלה, ומביא ע"ז מארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.
14 ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
שקדשנו בקדש העליון שהוא בחי' סובב כ"ע מבחי' עצמו' ומהות אור הא"ס וע"ז אומרי' הברכה בא"י פי' ברוך הוא בחי' המשכה מלמעלה עד שיהי' נק' ג"כ בשם מלך העולם בבחי' ממלא כו' וזהו שאמר אחר ואהבת את ה' כו' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך אנכי הוא בחי' מהותו ועצמותו ית' ולא בחי' שם בלבד וענין המשכה זאת שע"י המצות צריך להיו' בשמחה וטוב לבב דוקא והוא האהבה שאחר הביטול והיראה כי יוכל להיו' שיהי' האהבה והשמחה גם אחר שיהי' בו בחי' הביטול כענין וכל הלבבות יראוך וכל קרב וכליות יזמרו לשמך הרי הלב הוא ביראה והקרב וכליו' יזמרו בשמחה כו' ואינם סותרים זא"ז והטעם הוא כי הקרב והכליו' הם יותר פנימיים מן הלב וע"כ יוכל להיו' שבלב יהי' היראה והביטול ובקרב וכליו' בבחי' הפנימי' יהי' אור השמחה כי השמחה תהי' מבפנים והיראה מבחוץ וגם במקום א' ממש יוכלו לשכון יחד השמחה והיראה כענין וגילו ברעדה שאמרו ז"ל במקום גילה שם תהא רעדה במקום גילה ממש כו' ואמנם אין זה אלא בשמחה של מצוה דוקא ולא בשמחה זולתה מטעם שהמצוה שרשה מבחי' סובב כ"ע כנ"ל שמקשר עליון ותחתון וכן ב' הפכי' אהבה ויראה כנ"ל.
45 במקום גילה שם תהא רעדה : תהלים ב, יא. ברכות ל, ב. ראה תו"ח בראשית לח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ויצחק שנק' בשם אוי"ר כידוע דודאי לא חסר לאברהם מדת היראה והפחד ולא חסר ליצחק מדת האהבה אלא שבאברהם הי' ההתגלו' אהבה ובתוכה כלול בהעלם בחי' היראה והביטול כמו וגיל"ו ברעד"ה במקום גיל"ה שם תהא רעד"ה כו' וביצחק הי' להיפך שההתגלות בו הי' היראה והפחד וכמ"ש ופח"ד יצחק כו' ובהעלם כלול בפחד זה בחי' האהבה והשמחה כו' עד"מ היושב באימה במשתה המלך ששמח בלבו ותוכו רצוף אהבה גדולה אל המלך ולא נגלה רק אימה ופחד וכן יש להיפך שנגלה אהבה ושמחה במשתה המלך ותוכו רצוף יראה גדולה כו' וד"ל.
42 וגיל"ו ברעד"ה במקום גילה שם תהא רעדה : תהלים ב, יא. ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"כ כמו שע"י התמידין הי' כפרת עוונות ביום ולילה כנ"ל כך ע"י התפלה מטעם דאתכפי' סט"א כו' (והיינו אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק התפלה כו').
84 אפי' נחש כרוך על עקבו : ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב השתחוו[ לה' בהדרת קדש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזהו ענין בהדרת קדש א"ת בהדרת אלא בחרדת בחי' נורא הוא בחי' ת"ת הנק' הדר וקדש הוא בחי' אצי' כי בכללות העולמות אצי' הוא חכמה יוד דש' הוי' וכו', והיינו בחי' חרדה וביטול בהתכללותם באצי' ואזי השתחוו לה' ר"ת קבלה כי בבחי' אצי' הוא ממש השגת המהות דקבלה וגם נודע דקבלה בת"ת.
29 א"ת [ אל תקרי] בהדרת אלא בחרדת : ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צג קודם שיתפלל צריך לשהות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א המתפלל צריך שישהה במקום שמתפלל שעה אחת קודם תפלתו כדי שיכוין לבו למקום שנאמר אשרי יושבי ביתך ואח"כ יהללוך סלה ושעה אחת אחר תפלתו שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ואח"כ ישבו ישרים את פניך וחסידים הראשונים היו שוהין שעה ממש משעות בינונית שהן כ"ד במעת לעת ולשאר עם די בשעה מועטת כדי הילוך ב' פתחים שהם ח' טפחים כמ"ש בסימן צ'.
ב רש"י ברכות ל , ב ד"ה שוהין.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צג קודם שיתפלל צריך לשהות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א המתפלל צריך שישהה במקום שמתפלל שעה אחת קודם תפלתו כדי שיכוין לבו למקום שנאמר אשרי יושבי ביתך ואח"כ יהללוך סלה ושעה אחת אחר תפלתו שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ואח"כ ישבו ישרים את פניך וחסידים הראשונים היו שוהין שעה ממש משעות בינונית שהן כ"ד במעת לעת ולשאר עם די בשעה מועטת כדי הילוך ב' פתחים שהם ח' טפחים כמ"ש בסימן צ'.
ה משנה ברכות ל , ב. ברייתא שם לב, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צג קודם שיתפלל צריך לשהות ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש שהיא הכנעה מאימת הקב"ה שנאמר עבדו את ה' ביראה דהיינו התפלה שהיא לנו במקום עבודה עשו אותה ביראה.
יא משנה שם ברכות ל, ב ורש"י ד"ה כובד. טור ושו"ע ס"ב. וראה לעיל סי' נג סי"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קד שלא להפסיק בתפלה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א לא יפסיק בתפלתו ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו אבל מלך אומות העולם שיש לחוש שמא יהרגנו יפסיק ומכל מקום אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת כל ברכה וסופה קודם שיגיע אליו יקצר שלא יצטרך להפסיק.
א משנה ברכות ל , ב. רמב"ם פ"ו מהל' תפלה ה"ט. טור ושו"ע ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קד שלא להפסיק בתפלה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק בדבור לומר לאחר להסיר מעליו הנחש אבל יכול לילך למקום אחר כדי שיפול הנחש מרגלו שלא מצינו הליכה שנקראת הפסקה בשום מקום באמצע עשיית המצוה אלא שבתפלה הואיל ועומד לפני המלך אין לזוז ממקומו שלא לצורך עד לאחר התפלה שיפטר מלפני המלך בג' פסיעות לאחוריו כמו שנתבאר אבל לצורך כזה מותר אפילו באמצע ברכות י"ח.
יג במשנה שם ברכות ל, ב. טור ושו"ע ס"ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קה דין המתפלל שתי תפלות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
א המתפלל ב' תפלות זו אחר זו כגון שחרית ומוסף או ששכח ולא התפלל וצריך להשלימה בזמן תפלה שלאחריה ומתפלל שתים זו אחר זו צריך להמתין בין זו לזו כדי שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחנה דהיינו כדי הילוך ד' אמות אפילו אינו רוצה לחזור למקומו אלא מתפלל שנית במקום שעומד שם כשפסע אחר תפלה הראשונה אבל לחזור למקומו אפילו אינו רוצה להתפלל שנית צריך להמתין כמו שיתבאר בסי' קכ"ג:
א רב הונא ורב חסדא ברכות ל , ב. טור ושו"ע ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קח מי שלא התפלל לסיבת טעות או אונס יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן אם לא התפלל מנחה בערב ראש חודש מתפלל ערבית שתים של ראש חודש ואם אמר יעלה ויבא בראשונה ולא בשניה או שלא אמר בשתיהן א"צ לחזור שאין חוזרין בשביל הזכרת ראש חודש בערבית מפני שאין מקדשין את החודש בלילה כמו שיתבאר בסי' תכ"ב אבל אם הזכיר בשניה ולא בראשונה צריך לחזור ולהתפלל בשביל תשלומין לפי שגילה דעתו שכיון בראשונה לשם תשלומי מנחת ערב ראש חודש ולכן לא הזכיר בה של ראש חודש ובשניה כיון לשם ערבית של ראש חודש והמקדים תפלת תשלומין לתפלה שהיא חובת שעה לא יצא ידי תשלומין כמו שנתבאר למעלה והוא שעשה כן במזיד אבל אם שכח להזכיר בראשונה א"צ לחזור כמו שיתבאר:
סח סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידנו וראה בטושו"ע שם ס"א (מברכות ל, ב). וראה גם לקמן סי' קפח ס"י.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכו דין ש"ץ שטעה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ג כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל ש"ץ חוזר ומתפלל אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם חוץ משחרית של ראש חודש או של שבת ויום טוב שאם טעה ש"ץ ולא הזכיר של ראש חודש או של שבת ויום טוב אין מחזירין אותו מפני טורח הצבור שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה של ראש חודש ושל שבת ויום טוב והוא שלא נזכר עד שהשלים תפלתו שדינו לחזור לראש ויש בזה טורח הצבור אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לעבודה אם הוא ראש חודש (או לברכה אמצעית של שבת ויום טוב) שאין בזה טורח צבור כל כך.
יח ברכות ל, ב לפי' בה"ג הובא ברש"י ד"ה בצבור. רי"ף ברכות שם. רמב"ם שם הי"ב. רא"ש ברכות פ"ד סי' כג. טור ושו"ע שם. ראה (לענין יחיד) טור ושו"ע סי' תכב ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכו דין ש"ץ שטעה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ג כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל ש"ץ חוזר ומתפלל אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם חוץ משחרית של ראש חודש או של שבת ויום טוב שאם טעה ש"ץ ולא הזכיר של ראש חודש או של שבת ויום טוב אין מחזירין אותו מפני טורח הצבור שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה של ראש חודש ושל שבת ויום טוב והוא שלא נזכר עד שהשלים תפלתו שדינו לחזור לראש ויש בזה טורח הצבור אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לעבודה אם הוא ראש חודש (או לברכה אמצעית של שבת ויום טוב) שאין בזה טורח צבור כל כך.
כ ברייתא ברכות ל , ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכו דין ש"ץ שטעה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויחיד שלא הזכיר ראש חודש בשחרית ונזכר אפילו אחר שהשלים תפלתו צריך לחזור אע"פ שתפלת המוספין לפניו ומכל מקום אם לא חזר עד אחר שהתפלל מוסף א"צ שוב לחזור ולהתפלל שחרית שאין להחמיר בדיעבד ליחיד מלכתחלה לרבים:
כד גמרא שם ברכות ל, ב. טור ושו"ע סי' תכב ס"א. לבוש סוף ס"ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעד דין ברכת היין בסעודה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אבל אם לא בירך על יין לפני הסעודה אלא בתוך הסעודה אינו פוטר בסתם את היין שלאחר הסעודה אלא א"כ נתכוין לפוטרו בפירוש לפי שהיין שבתוך הסעודה שתייתו גרועה שאינו בא לשתיה אלא לשרות האכילה שבמעיו שלא היו רגילין לשתות בתוך הסעודה אלא מעט לשרות בלבד והיין שלאחר הסעודה הוא בא לשתיה ואינו בדין שיפטור הגרוע את החשוב שלא בכוונה.
קכט רב כהנא, רב ששת , רב הונא, רב יהודה וכל תלמידי דרב שם מב, ב. רי"ף ברכות ל, ב. תוס' שם מב, ב ד"ה ורב ששת. רמב"ם שם. רא"ש שם. טור. ט"ז ומ"א שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפח נוסח ברכה ג' ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומכל מקום אם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב בראש חודש אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון וספק הוא אם הוא חותם בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים אם לאו וספק ברכה להקל ולא יחתום ואפילו בלילה שבתפלה אינו חוזר אם לא אמר יעלה ויבא בעבודה אע"פ שנזכר קודם שהתחיל ברכה שלאחריה בברכת המזון צריך לומר בא"י אמ"ה שנתן וכו' לפי שבתפלה כיון שאף שלא נזכר עד שהתחיל מודים לא הצריכוהו לחזור לעבודה להזכיר של ראש חודש במקום שתקנו חכמים לפי שאין מקדשין החדש בלילה אין לו להזכיר ג"כ בין עבודה למודים משום הפסק בתפלה אבל בברכת המזון אחר שחתם בונה ירושלים נסתיימה ברכת המזון של תורה ואין לחוש להפסק אם יברך אשר נתן כו' קודם שיתחיל הטוב והמטיב ואף שאין מחזירים אותו משום הזכרת ראש חודש בלילה מכל מקום זו אינה חזרה אלא הוספת ברכה שתקנו להוסיף במקום שאין לחוש בה להפסק:
צא ברכות ל, ב. וראה גם לעיל סי' קח סי"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפח נוסח ברכה ג' ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומכל מקום אם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב בראש חודש אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון וספק הוא אם הוא חותם בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים אם לאו וספק ברכה להקל ולא יחתום ואפילו בלילה שבתפלה אינו חוזר אם לא אמר יעלה ויבא בעבודה אע"פ שנזכר קודם שהתחיל ברכה שלאחריה בברכת המזון צריך לומר בא"י אמ"ה שנתן וכו' לפי שבתפלה כיון שאף שלא נזכר עד שהתחיל מודים לא הצריכוהו לחזור לעבודה להזכיר של ראש חודש במקום שתקנו חכמים לפי שאין מקדשין החדש בלילה אין לו להזכיר ג"כ בין עבודה למודים משום הפסק בתפלה אבל בברכת המזון אחר שחתם בונה ירושלים נסתיימה ברכת המזון של תורה ואין לחוש להפסק אם יברך אשר נתן כו' קודם שיתחיל הטוב והמטיב ואף שאין מחזירים אותו משום הזכרת ראש חודש בלילה מכל מקום זו אינה חזרה אלא הוספת ברכה שתקנו להוסיף במקום שאין לחוש בה להפסק:
צב תוס' ברכות ל, ב ד"ה מסתברא. רשב"א שם. ארחות חיים הל' תפלה סי' קג. ט"ז סי' קיד ס"ק יב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצד דין הבדלה בתפלה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ז בכל מקום שאין צריך לחזור בשביל ששכח להזכיר הבדלה אף אם נזכר מיד שהזכיר השם שבסיום ברכת אתה חונן או מיד שסיים ברכה זו אע"פ שלא פתח עדיין בברכה שלאחריה לא יחזור לראש ברכת אתה חונן אף אם רוצה להחמיר על עצמו שאסור לברך ברכה שאינה צריכה ואף אם רוצה לומר אתה חוננתנו בלא חתימה אינו רשאי משום הפסק בתפלה וכן הדין בכל מקום שנזכר בתוך התפלה.
לז ר"י בתוס' ברכות ל, ב ד"ה מסתברא. רבינו יונה שם (כ, א) ד"ה ואם. רא"ש שם פ"ד סי' יז. טור ושו”ע ס"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ג בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל תפלת החול כדרכו כל ימות החול רק צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה דהיינו יעלה ויבא ואם לא הזכיר צריך לחזור לראש על דרך שנתבאר בסי' תכ"ב לענין ראש חודש ואף אם לא הזכיר בתפלת ערבית צריך לחזור לראש ואינו דומה לראש חודש שאין צריך לחזור מטעם המבואר שם:
כא ברכות ל, ב. טור ושו"ע שם.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואינו דומה לראש חודש שאין צריך לחזור, מטעם המבואר שם :
409 ברכות ל, ב (טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום). טור ושו"ע שם (ואם לא אמרו בערבית, אין מחזירין אותו ... מפני שאין מקדשין את החדש בלילה).
וכן הוא לעיל סי' קח סי"ד (שאין חוזרין בשביל הזכרת ראש חודש בערבית, מפני שאין מקדשין את החודש בלילה כמו שיתבאר בסי' תכ"ב). סי' קפח ס"י (לא הצריכוהו לחזור לעבודה להזכיר של ראש חודש במקום שתקנו חכמים, לפי שאין מקדשין החדש בלילה).
משא"כ בחול המועד, כמבואר בפר"ח ס"א (ואם לא אמרו מחזירין אותו, פירוש בין בלילה בין ביום, דלא שייך הכא טעמא דאין מקדשין את החדש בלילה. וכן מבואר בדברי ה"ר יונה בפרק תפלת השחר, ופשוט הוא).
והיינו כמבואר ברבינו יונה ברכות יט, א ד"ה שאין (ומדחזינן שמפני שאין קדוש החדש בלילה אין מחזירין אותו כשלא הזכיר של ראש חדש, שמעינן דשבתות ויום טוב, שקדושתן גם כן בלילה, אם טעה ולא הזכיר של יום טוב או של שבת בערבית מחזירין אותו).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצד דין הבדלה בתפלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, י
לראש ברכת אתה חונן, אף אם רוצה להחמיר על עצמו, שאסור לברך ברכה שאינה צריכה .
2048 ר"י בתוס' ברכות ל, ב ד"ה
מסתברא (והיה אומר ה"ר יצחק, לכל דבר שאמרו חכמים אין מחזירין אותו ... סיים
אותה ברכה שתקנו בה לאומרה אין מחזירין אותו). רבינו יונה שם (כ, א) ד"ה ואם
(ורבינו יצחק הזקן ז"ל אמר דכיון שכבר סיים כל הברכה ולא נזכר, כמי שטעה
והתחיל האחרת דיינינן ליה ואין מחזירין אותו, ולזה נוטה יותר דעת מורי הרב
נר"ו). רא"ש שם פ"ד סי' יז (כיון דסיים אותה ברכה, אף על פי שלא
פתח בברכה שלאחריה, אינו חוזר, ואם יחזור הוי ברכה לבטלה). טור ושו"ע
ס"ד (במקום שאמרו שאינו חוזר להתפלל, מיד כשסיים הברכה אין לו לחזור, אף על
פי שלא פתח בברכה שלאחריה).
ובמקום שמסתפק, ראה שו"ת צ"צ או"ח סי' ג אות ז.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצד דין הבדלה בתפלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לומר אתה חוננתנו בלא חתימה אינו רשאי, משום הפסק בתפלה .
2049 תוס' ברכות ל, ב ד"ה מסתברא (דאם
יחזירוהו בדבר שאין לו לחזור, הוי כמו הפסקה). רא"ש שם (באמצע התפלה, כיון
דאינו מחויב לחזור, נראה לי דהוי הפסק אם הוא חוזר), לפירוש הראשון שבמעדני יום
טוב שם אות ז (דאף להזכיר באותו מקום, ושלא יחזור, חשיבא ליה הפסק). רשב"א
ברכות כט, א ד"ה כתב רבינו אלחנן (בתפלה, כיון שסיים אותה ברכה אינו רשאי
להזכיר באמצע כלום).
ויש בזה שני פרטים:
(א) שכשאומרה מיד שסיים ברכת אתה חונן, אינו חשוב כאילו אמרה
באמצע ברכת אתה חונן, כדלעיל סי' קיד ס"ד (שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה, לא
נקרא סיום ברכה זו לגמרי, לענין דברים שמחזירין אותו. אף על פי שנקרא סיום לענין
דברים שאין מחזירין אותו, כגון הבדלה בחונן הדעת ויעלה ויבוא בערבית ראש חודש,
שאין לאמרם כשסיים הברכה, אף על פי שלא התחיל ברכה שלאחריה כמו שיתבאר בסי'
רצ"ד ותכ"ב).
(ב) אם אומרה כאן נחשב אמירתה הפסק בתפלה, וכדלעיל סי' קפח
ס"י (בלילה, שבתפלה אינו חוזר אם לא אמר יעלה ויבא בעבודה ... אין לו להזכיר
גם כן בין עבודה למודים, משום הפסק בתפלה).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכא סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אבל הש"ץ אסור לו לעקור ממקומו בשעת התפלה ולילך לאחוריו כדי ליפול על פניו, ויש למחות ביד העושים כן.
1589 דרכי משה ס"ק ו (וכתב הריב"ש בתשובה סימן של"ב, ושליח צבור החוזר התפלה לא יעקור רגליו לילך לאחוריו ולכרוע, דהרי שנינו (ברכות ל, ב) אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. והחזנים העושים כן הוא דרך יוהרא ומחסרון ידיעה), בשם ריב"ש סי' שלב (שליח צבור עוקר את רגליו ויורד מן התבה ובא עד לפני ההיכל ושם משתטח ונופל על פניו, וזה נראה בעיניך מנהג בורות ששליח צבור יעקור את רגליו באמצע תפלה, שהרי שנינו (ברכות ל, ב) ואפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק. גם אני כך דעתי, שאין ראוי לעשות כן, שאין לו לצאת ממקומו אלא במקום הדחק ... והחזנים העושים כן, הוא דרך יוהרא ומחסרון ידיעה). רמ"א שם (אבל ש"צ אסור לעקור ממקומו בשעת התפלה כדי ליפול על פניו, ויש למחות ביד העושים כן).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומכל מקום התורה והתפלה צריך להיות בשמחה כמ"ש עבדו את ה' בשמחה.
586 הקדמת שער הכונות (אסור לאדם להתפלל תפלתו בעצבון, ואם נעשה כך, אין נפשו יכול לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפלה ... צריך להראות לפניו ית' הכנעה גדולה באימה ויראה, אמנם תהי' בשמחה יתירה וגדולה בכל האפשר). מקור חיים (לר' חיים כהן) טור אודם סעיף ג ( ראוי להיות דואג על החרבן, אבל לא בזמן התפלה, שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב, וביותר בשעה שלומד בתורה, כמ"ש חז"ל הקורא והשונה בלא נעימה, עליו נאמר וגם אני נתתי להם כו' כדלקמן, לפי שהשמחה ששמח האדם בשעה שלומר בתורה ועוסק במצוה מושך עליו רוח טהרה, וחי בהם אמר רחמנא, ועושה נחת רוח ליוצרו, כדאיתא בזוהר פר' תצוה דף קע"א [קפד, ב] וז"ל ... עלמא עילאה לא יהיב אלא כגוונא דאיהו קיימא, אי איהו קיימא בבהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין ליה מלעילא, ואי איהו קיימה בעציבו, יהבין לה דינא בקבליה, כגוונא דא עבדו את ה' בשמחה (תהלים ק, ב), חדוה דבר נש משיך עליה חדוה אחרא עילאה וכו', וחז"ל אמרו (פסחים קיז, א) אין השכינה שורה וכו' ולא מתוך עצבות, ונאמר (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב) . הובא ב סולת בלולה , מקור חכמה ס"ק ג.
וראה גם תניא פכ"ו (בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב, וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם ... השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר ... וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד, כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב, שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא ... ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וגו ' ). הקדמת הסדור, ד"ה הקול קול יעקב (אך עצה היעוצה להיות קריאה ובקשה זו מעומקא דלבא להיות ממארי דחושבנא בכל לילה בתקון חצות או בקריאת שמע שעל המטה, לטעום מרירות בנפשו מכל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו אשר לא לה' המה ... וזהו שאמרו רז"ל במשנה [ברכות ל, ב] "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" ... ומתוך כובד ראש יבא אחר כך לידי שמחה, היא שמחת הנפש המשכלת ומתבוננת בגדולת אין סוף ברוך הוא ... וכמו שאמרו רז"ל בברייתא [ברכות לא, א] "אין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה", כי ב' המאמרים שבמשנה ושבברייתא עולין בקנה אחד, הכובד ראש עם השמחה שלאחר כך). לקוטי תורה פנחס עח, ג (ורחל עקרה ... ולזה תיקנו בתקון חצות תקון רחל, לעורר בכיה ורחמנות, וכמ"ש רחל מבכה וכו', ואחר כך תקון לאה, היא אם הבנים שמחה, שהיא השמחה הבאה אחר לידת האהבה כשנעשית אם הבנים). אגרות קודש ח"ו אגרת א'תשעג. חי"ד אגרת ה'קלה.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נג דין הראוי לירד לפני התיבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה ויראה, אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו, הרי זה מגונה , ועליו נאמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה.
533 שו"ת רשב"א ח"א סי' רטו (שליח צבור שקולו ערב ונאה לשומעים ומאריך בתפלתו כדי שישמעו העם קולו ערב ... דברים אלו אחר כונת הלב הם אמורים. אם שליח צבור זה שמח בלבו על שנותן השבח וההודאה לשם בקול ערב ובנעימה ושמח מתוך יראה, תבוא עליו ברכה, שאחד מן הדברים המחויבין למי שמורידין לפני התיבה הוא שיש לו נעימה וקולו ערב, וכדתניא במסכת תענית בפרק סדר תעניות (טז, א) עמדו בתפילה ... ויש לו נעימה וקולו ערב וכו'. אבל צריך להתפלל בכובד ראש דתנן (ברכות ל, ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ... אבל אם מתכוין להשמיע קולו ושמח לקולו שישמעו העם וישבחוהו, הרי זה מגונה, ועליו ועל כיוצא בו נאמר (ירמיה יב, ח) נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה). שו"ע סי"א (ש"צ שמאריך בתפלתו כדי שישמעו קולו ערב, אם הוא מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה להש"י בנעימה, תבא עליו ברכה. והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה וביראה. אבל אם מכוין להשמיע קולו, ושמח בקולו, הרי זה מגונה).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
במה שבא לכלל שפלות וענוה וביטול בנפשו לעלות במרירות עצומה רק לבלתי ידח כו' כנ"ל, שזה עצמו הוא הגורם הצמיחה והעליי' מטעם הנ"ל, וכמשל כור הברזל והמצרף שמבלבל הטוב ברע כו' ואח"כ מתברר הטוב, כך הוא בחי' בר לבב שנעשה ע"י מרירות אלקי' מן ההיפוך שהוא בחי' תערובות טו"ר דמ"ז המבלבלו' כו' שמחמת זה יצעק במר נפשו כנ"ל, וכמו שא' שאין עומדין להתפלל אלא מכובד ראש דוקא כידוע וד"ל (והכל מטעם הנ"ל בבירורי' דעה"ד שצ"ל בביטול היש לאין באו"ח דוקא כו').
103 שאין עומדין להתפלל : ראה ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה מבואר למעלה בענין הזריעה בעפר שגורם הצמיחה בכפליי' לאין שיעור כו' מטעם רקבון החטה כו', וכך הוא בענין הזריעה דנש"י בגופים להיות משועבדים תחת ממשלת ע"ס דנוגה דעשי' שמקורם הכללי הוא במדבר שנק' מדבר העמים כידוע ומבואר במ"א שהן המזלות שע"י עובר השפע חיי גופני בפרנסה כו' כנ"ל, ועי"ז נעשה רקבון הניצוץ אלקי אחר שיזכור על ה' שהוא מקור האמיתי כו' כנ"ל יבא לכלל מרירות והכנעה עצומה קודם התפלה שהוא ענין כובד ראש שלפני התפלה (וז"ש הרוצה לקבל עליו עומ"ש שלימה יפנה כו' לנקות א"ע מהתקשרות בהבלי עוה"ז שהן בחי' פסולת דפסולת שנפלו מלמעלה כו' וכמ"ש במ"א ע"פ ונשב בגיא מול בית פעור כו', וזהו יפנה כו') ע"י ההכנעה והמרירות במה שנפרד מיחודו ית' ברוח נשברה מאד שבזה יפול התקשרות נפשו בגסות וחומריות החיות הגופני ויוכל לקבל עליו עומ"ש כו', דהיינו להיות לו רק לב א' לאביו שבשמים ויקבל עומ"ש ברצון שלם שלא יהי' עבד לאדונים זרים זולתו רק מ"ש לבד כו' שזהו נק' מ"ש שלימה וכנ"ל.
249 כובד ראש שלפני התפלה : ראה ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו שהיו חסידים הראשוני' שוהין שעה א' ואח"כ מתפללים כו' כי בשעה זו הי' מנק[ים] א"ע מכל סיג ותערובות התקשרות כל רצונות זרות שלא לה' המה כו' ועי"ז יהי' קבלת מ"ש שלימה דוקא.
254 חסידים הראשוני' שוהין שעה א' : ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וראי' לכ"ז הוא ממה שגזרו או' דאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש דוקא שהוא גודל עוצם ההכנעה והשפלות מחמת הריחוק העצום מאשר ירדה הנשמה [ונתלבשה] בחומר תאוות הגופניי' שעי"ז יעורר ר"ר על נפשו ויוכל לעלות בעליות הסולם דתפלה באוי"ר שלימה כמ"ש מי יעלה בהר ה' כו', וזהו דין המשנה בגזירה שוה לכל נפש גם לצדיק כמו לחוטא שלא יוכל גם הצדיק להתפלל לפני ה' בקירוב כ"א ע"י כובד ראש דוקא בתחלה (וכמו במשה שא' תפלה למשה אי"ש האלק"י' מעו"ן את"ה כו' שזהו כמו שהי' הנשמה במח' הקדומה העצמי' ופנימי' דא"ס בטרם שנאצלו הע"ס דאצי' שנק' הרי"ם כו' ומעולם כו' תש"ב אנוש עד דכ"[א] בתשובה שלימה בלב נשבר ונדכה ותאמר שובו בני אדם בהעלא' דאו"ח שיעלה לקדמותו ממש למעלה מבחי' או"י שהוא מה שהי' הנשמה במח' תחלה מטעם הנ"ל ביריד' הנשמה בגוף שמתעורר בר"ר על שירדה בבירא עמיקתא כו' וד"ל).
581 דאין עומדין. . ראש : ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו ג"כ ענין מדת לילה ויום שזהו חשך ואור, כמו שאנו רואים בחוש שא"א לאדם לבוא לבחי' התפעלות אוי"ר בהשגה בהתבוננות בק"ש כ"א בהקדים תחלה השפלות ומרירות שנק' כובד ראש כמו שא' דאין עומדין להתפלל אלא מתוך כו', דהא בהא תליא לפ"ע
23 דאין עומדין להתפלל : ברכות ל, ב. ראה גם לעיל פ' יתרו רנא, ד. בשלח קעז, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנה בסדר התפלה צ"ל תחילה בחי' לב נשבר ונדכה קודם התפלה בתשובה אמיתי' על ח"נ במרירות ושפלות והכנעה יתירה כמאמר שאין מתפללים אלא מתוך כובד ראש כו', ולפ"ע זה דוקא יוכל להיות התפעלות אלקי' באהוי"ר בהתבוננו' גדולת ה' בפסוד"ז עד ק"ש ושמו"ע, וכמ"ש מי זאת עולה מן המדבר מק"נ ואח"כ מתרפקת על דודה בפסוד"ז כו' וכידוע בסדר ד' תיקונין מטה שולחן כסא ומנורה כו', וכמ"ש סו"מ ואח"כ ועשה טוב וכמו שהי' ביצ"מ שיצאו מן הרע דנו"ן שערי טומאה תחילה מאפילה לאור גדול דמ"ת כו', ובאברהם הי' מסעות שלו בא"י תחילה בבחי' קירוב ודביקות כו' ואח"כ נסע וירד למצרים לבער הרע כו'.
59 שאין מתפללים. . כובד ראש : ברכות ל, ב. ראה גם לעיל קעז, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ואמנם במוח הדעת שכלול מחו"ג יחד כולל ב' מיני דעות ד"ע וד"ת כא' ויתכלל במוח אוי"ר יחד כו' וכמו וגילו ברעדה שא' במקום גיל"ה עצמ"ה שם תהא רעדה, דחדוה וגילה במוח הוא בהשגה מרחוק דסובב שמיש האמיתי לאין ובמקום גילה זו עצמה תהי' רעדה ופחד אלקי' מקרוב בהשגה דממלא כו' מאין ליש דכח הפועל האלקי בנפעל כו', וז"ש עבדו את ה' ביראה דוקא וגילו ברעדה ולפעמים א' עבדו את ה' בשמחה תחלה שזהו בהמשכת אלקות בתו"מ מסובב דהוי' ואלקי' אבל בק"ש מייחד יחוד דהוי' ואלקי' במוח הדעת, וז"ש וידעת היום שיום זה כלול מערב ובקר דערבית תחלה רק וגילו ברעדה כו'.
167 וגילו ברעדה : תהלים ב, יא. ברכות ל, ב. ראה גם שע"ת לה, א ובהערה 1. לקמן פ' ויקהל תיג, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואף שנהפך לטוב כבע"ת אין כבוד למל' דקדושה להאיר במקום שפל כזה (וכנחש כרוך על עקבו כו' קודם הבירור דב"ן דק"נ דחויא קטיר לרגלוהי דנוק' [דוקא] [oldpage_תרו] וכענין בא נחש על חוה כו', ואף לאחר בירור דנחה"ק ע"י תשו' נק' גנאי לבת מלך כו').
561 וכנחש כרוך על עקבו : ברכות ל, ב (במשנה). ראה תו"ח ויצא קעח, ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו שאין מתפללי' אלא לפ"ע כובד ראש ומרירות שקודם זה וכתיקון חצות כו', וז"ש בבכי יבואו בבכי' של שמחה וכן מן המשפי"ע למקבל בגלות נתעורר בחי' הפנימי' דאה"ר בעונג יותר נפלא וזהו דאחית תרין דמעי[ן] כו'.
609 שאין מתפללי'. . כובד ראש : ברכות ל, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזהו שאמרו עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה ולא במקום גילה שם תהא רעדה גילה מבחוץ והוא ענין שמחה ש"מ כמ"ש עבדו את ה' בשמחה, והיינו ענין של בחי' נדיבות הלב ברצון וחשק ושמחה לבטל כל עצמו וטבעו כמ"ש כל אשר כו', והיראה ורעדה מבפנים מצד קבלת [oldpage_1236] עומ"ש ביראה שנק' עול ממש כעול העבד הפשוט מאימת האדון עליו שמחמת זה מתבטל מכל עצמו וטבעו בע"כ להיות סומ"ר וע"ט כל היום בלי שינוי לעולם כנ"ל וד"ל.
821 במקום גילה שם תהא רעדה : ברכות ל, ב. ראה גם שע"ת לה, א ובנסמן במ"מ לשם. לעיל פ' תצוה שכב, ד. שנב, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
אוהבי כו' כמ"ש לו עתה ידעתי כי ירא אלקי' אתה כו' והוא כמו (תהלים ב, יא) וגילו ברעדה במקום גילה וחסד דאהבה שם תהא רעדה ופחד (ברכות ל, ב) מבפנים וכמו שאו' כל הלבבות ייראוך וכל קרב וכליות יזמרו לשמך יראה בלב מבפנים וזמרה וחדוה בכליות בגלוי בחוץ או להפך חדוה ושמח' בלב בהעלם בדביקות האהבה ויראה ופחד בגלוי בלב ואברים כמו וכל הלבבות ייראוך בגלוי עד שארכבותיו דא לדא נקשן וקרב וכליות יזמרו בהעלם בלב ויש ממוצע שכלול מב' אופני' אלה והוא בחי' פני נשר שהוא בחי' רחמים דיעקב שכלול מאוי"ר דאברהם ויצחק כמ"ש אלקי אברהם ופחד יצחק היה לי כידוע וזהו ג"כ כנ"ל בבחי' ת"ת המכריע שהרחמים כולל לבחי' רו"ש דאוי"ר יחד (במרירות אהבה בקרוב כמו (תהלים מב, ג) מתי אבא וארא' פני אלקי' וכמו (שם סג, ב) צמאה לך נפשי כו' בארץ ציה כו' ולהפך חדוה שביראה ופחד מקרוב כאשר יושב בסעודה עם המלך שמגביהו משפלותו מצד הרחמים עליו או מקרבו בימין שתוכו רצוף אהבה וחדוה ויראה ופחד מבחוץ והכל מבחי' הרחמים (כמו בכיא כו' מסטרא דא וחדוה מסטרא דא באדם שמעורר רחמים על נפשו שנתרחק מאור פני מלך בעונות שלו או טרדת פרנסה וכה"ג זהו בכיא מסטרא דא וחדוה מהתבוננות בגדולת ה' וחסדיו עמו כו' שיש בזה ב' מיני רחמים א' בריחוק שמאל דוחה יש ימין מקרבת בחסד ה' עמו שלא לפי מעשיו כמלך שמקרב השפל והרחוק כנ"ל והב' בימין מקרבת לקרוב שנעשה רחוק בשמאל דוחה כיסורים לצדיק וכאשר ייסר איש את בנו לטובתו שאשר יאהב יוכיח שיגביר ברחמיו עליו בחסד שבגבורה כנ"ל וז"ש (ישעיה נז, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק שנעשה קרוב ברחמים וקרוב שנעשה רחוק בדין שבחסד לחזור לקרבו (שם) אמר ה' ורפאתיו רפואה אחת להם (ברכות לד, ב) לרחוק שנעשה קרוב בתשו' לסלוח העון וכתי' (תהלים קג, ג) הסולח כו' הרופא כו' שזהו ענין רפואה שאע"פ שהחולי הקשה נמשך מכח הדין הגם שהיא למרק העון או להעלותו יותר נק' דין שבחסד שהרי נמתק דין זה ברפואה ע"י הרחמים כמ"ש (הושע ו, א) כי הוא טרף וירפאנו כו' וזהו שהרפואה בבחי' הת"ת שהוא להמתיק הדין בחסד ואע"פ שאמרו אין מרחמין בדין זהו בדין קשה דרע גמור שאין לו מתוק גם ברחמים ועכ"ז א' ברגז רחמים תזכור בעת הרוגז עצמו יזכור בו רחמים להמתיקו ג"כ שנא' (תהלים ל, ו) כי רגע באפו (ברכות ז, א) וכמה זעמו רגע אז דוקא חיים ברצונו ברצון הפשוט שנק' רעוא דכ"ר להפוך ממות לחיים (כמו ע"י יג"מ דה"ח ביו"כ וכמו הקללות דבלעם שנהפכו לברכה כו') וזהו שבחי' רחמים דיעקב נק' נחלה בלי מצרים (שבת קיח, א) לחו"ג ומעל' ומטה כמו (תהלי' קלח, ו) כי רם ה' ושפל יראה להגביה גם היותר שפל למטה גם לרחוק ביותר יוכל להמתיק כל הדינים הקשים ביותר וזהו (יחזקאל א, י) ופני נשר לארבעתן שזהו בחי' הרחמנות שכלול מחו"ג דארי' ושור שימצא בו ד' מדרגות דחו"ג והתכללות זע"ז שמג' נעשה ד' דאע"פ שהן רק ג' מדות חג"ת ימצאו ד' מדרגות במדת הת"ת מטעם הנ"ל וד"ל:
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וזהו שאמ' בזהר דכד אינון ג' אינון ד' כו' וההתכללות מג' מדרגות זהו בבחי' הת"ת שנק' שיר משולש כנ"ל וכאשר נמשך במל' אינון ד' שהוא בחי' שיר מרובע שכלול מד' מדרגות בגילוי כנ"ל כי בבחי' החו"ג שבת"ת אחד מהם בהעלם ובמל' ב' ההפכים בגילוי כמ"ש (ברכות ל, ב) במקום גילה (עצמה) שם (דוקא) תהא רעדה ג"כ בגילוי (ולא כלבבות ייראוך וקרב וכליות יזמרו שאין הרעדה במקום גילה עצמה כי היראה מבפנים בלב והזמרה בחוץ או להפוך אבל במקום גילה בלב שם דוקא תהא רעדה ב' הפכים במקום אחד בגילוי (כמו בכיא מסטרא דא בלב וחדוה מסטרא דא בלב שכלול ב' הפכים במקום אחד בלב בגילוי וזהו כמו שאנו רואים באו"נ שלא ראהו זמן רב או שהיה בסכנה וניצול שישקו איש את רעהו ויבכו בראותם זע"ז הרי נק' שמחה של בכיה או בכיה של שמחה שכלולים שמחה ובכיה כאחד כו' וכך יוכל להיות ב' מיני בטול דיראה ואהבה בלב בגילוי כאחד כמו המרקד לפני המלך שיש בלבו שמחה ויראת מלך כאחד (כמו בדוד (ש"ב ו, טז) שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז ואמר (שם ו, כא) ושחקתי לפני ה' והרי היה מרכבה לבחי' המל' שהוא בחי' היראה בתכלית הבטול והיה מרקד בשחוק עד שהיה נגלה כאחד הריקים מצד שפלות עצומה כמ"ש (שם ו, כב) ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני דאדרבה מצד עוצם השפלות בבטול במציאו' בתכלית מרוממות השי"ת היה משחק כו' לפי שאינו תופס מקום כלל וכלל הגם שהיה מלך על ישראל
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עג, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
קי"ס היה כמה שאמ' ויולך ה' ברוח קדים עזה כל הלילה ויבקעו המים כו' הרי היה עיקר סיבת הבקיעה רק מרוח הקדים עזה הזה וזה היה קודם בחי' או"י דישראל ומשה כו' וד"ל אך הנה ידוע מ"ש בזהר בכ"מ דכד אינון תלת אינון ארבע פי' במצי' השלש' כאשר מתכללי' יחד בהכרח שימצ' רביעי שמחברם וכוללם יחד (וכמו שיר משולש ושיר מרובע מפני שבהתכללו' דת"ת המכריע בהכרח ימצא בו ב' אופנים דחו"ג הרי ד' מדריגות וכידוע בטעם ענין י"ב ג"א משום דבבחי' ת"ת שבחו"ג נחלק כל א' מהג' דחג"ת לד' מדריגות והן התחלקות י"ב שבטים מהאבות שהן ד' דגלים כו') וכמו שאנו רואים בשכל שמטה כלפי חסד שכלול מגבורה שבחסד ובחי' המכריע שביניהן הרי שלשה והרי במכריע זה כלול מב' דעות דחו"ג דהיינו באופן ההכרעה אם לחסד יותר או לדין יותר ה"ז ד' מדריגות בחסד וכמו"כ במדת הדין שכלול מחסד שבדין ויש בו ג"כ דעת המכריע הרי שלשה והוא כלול מב' לחסד ולדין הרי ד' מדריגות בבחי' הדין וכמו"כ בבחי' ת"ת עצמו שכלול מחו"ג ובו יש ב' נטיות לחו"ג הרי יש בחג"ת י"ב מדריגות וד"ל (וכמו"כ בשיר כפול דחו"ג ושיר משולש דת"ת הממוזג מחו"ג כאמ"ר שהרוח כלל מאש ומים ויש ברוח זה עצמו ב' נטיות לחסדים דמים ולגבורות דאש הרי ד' שנק' שיר מרובע וכן בגוונין דירוק שכלול מחו"ג ונק' ארגמן כו') והנה בעבודת ה' יובן זה כמו התפעלות הביטול שמצד האהבה והתפעלות הביטול שמצד היראה שנק' חו"ג וכן הוא בשיר של חדוה ושיר של מרירות והרי יש התפעלות הביטול דיראה כלול באהבה כמו וגילו ברעדה במקום גילה שם תהא רעדה כמו יראה דאברהם שנאמר בו עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה אע"פ שעצם מדרגתו באהבה שנק' אברהם אוהבי רחימא דמלכא כו' וכן פחד יצחק שהיה כלול בו מאהבה דאברהם בתוך תוכו כמו במקום גילה שמבחוץ שם תהא רעדה מבפני' כו' כך להיפך במקום פחד וביטול דיראה מבחוץ שם תהא האהבה וגילה מבפנים כמו שרי המלך שיושבים ביראה ואימת מלך ומבפנים יגילו בשמחתו או להיפך שיגילו מבחוץ ויראים מבפנים והממוצע שכלול מאוי"ר דאברהם ויצחק הוא יעקב שאמר אלקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי שכלולים בבחי' ת"ת שהוא הרחמים ובחי' ת"ת כלול מב' אופנים דחו"ג וכנ"ל וזהו בחי' המל' שנק' ארגמן וכמ"ש ודלת ראשך כארגמן שגם שמקבל מת"ת אבל נעשה בבחי' מרובע מד' מדריגות והן י"ב ג"א די"ב שבטים דנוק' אע"פ ששרשם ביעקב שכולל רק שלש' הרי מג' נעשה ארבע' וז"ש כד אינון תלת אינון ד' וד"ל:
11 וגילו ברעדה : תהלים ב, יא. ברכות ל, ב. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' מז. וש"נ. שע"ת ח"א לה, א ואילך. תו"ח בראשית כו, ד ובהערה 35.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ד) ועוי"ל דלכך נק' התפלה בחי' שמאל לפי שהתפלה צ"ל בבחי' שמאל דוחה ועי"ז נעשה תחת לראשי, וכמו שארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש (שהוא בחי' הכנעה ושפלות שמשפיל א"ע), וזהו שאומרים בתפלה סלח לנו כי חטאנו, ולכאו' אינו מובן למה אומרים זה בשמ"ע שהוא אחר פסוד"ז וק"ש, שהרי בק"ש כבר קיבל ע"ע בחי' מס"נ באחד וגם בחי' אהבה בכל מאדך שנתקרב יותר אל אלקות ולמה אומרים אח"כ סלח לנו כי חטאנו, והי' מהראוי לאומרו קודם פסוד"ז וק"ש, אך הענין הוא דהנה כתי' (משלי סי' י"ז ך"א) מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו, וכן כתי' (משלי סי' ך"ה ה') הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, והיינו שמתחלה מעורב הסיגים עם הכסף ונראה גם הסיגים שהוא כסף, אך ע"י המצרף שהוא מצרף ומפריד הסיגים מכסף ואז נראה לכל שהוא סיגים, וכך הוא בעבודת האדם שמתחלה קודם התפלה דרך איש ישר בעיניו, וכשאינו עושה עבירה בפו"מ וגם הוא לומד תורה אז נדמה לו שהוא קרוב לאלקות, אך באמת כספך הי' לסיגים, דהיינו שכסף הוא בחי' האהבה, והאהבה שקודם התפלה עדיין היא מעורבת עם סיגים ופסולת כו', אך ע"י פסוד"ז וק"ש שמקבל ע"ע בחי' מס"נ באחד ואהבה עי"ז נפרד הפסולת ואז הוא
120 אין עומדין . . כובד ראש : ברכות ל, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תקו ואילך. תו"ח בשלח ח"א קעז, א. סה"מ תרכ"ט ע' קסו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועוי"ל מה שהתפלה נק' שמאל הוא כמ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, בחי' שמאל דוחה וכמארז"ל אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש
118 אין עומדים . . כובד ראש : ראה ברכות ל, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תקו ואילך. תו"ח בשלח ח"א קעז, א. סה"מ תרכ"ט ע' קסו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח והניף ידו על הנהר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כג
הנמשל יובן למעלה א"ס ב"ה פשוט בתכלית הפשיטות יחיד ואין שני לו וגם בשם א"ס לא יתכן לקרותו רק שנתגלה בחי' שעשועים כמו שמבואר בעמק המלך שנק' שעשועי המלך בעצמותו ונק' אור המאיר לעצמו תענוג הפשוט וכמ"ש שעשועים יום יום שעשועים עצם השעשועים יום יום חו"ב שבשעשועים, וכמ"ש רז"ל הוה בדח טובא, אז משתעשע גם ביכולת חכמתו ובינתו ולכן אי בעי מיני' כו'.
13 הוה בדח טובא : הלשון ראה ברכות ל, ב. ז"ח מדהנ"ע בראשית י, ג. בהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו ג"כ ענין חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפלה כו' להיות שהמשכת הטיפה היא בברכת שים שלום ונמשכת ע"י ח"י ברכאן שהם כנגד ח"י חוליות השדרה שהטיפה נמשכת על ידיהם כמבואר בגמ' פ' א"ע כו' [...
97 חסידים הראשונים. . התפלה : ברכות ל, ב.
פתיחה בהקשר