שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מאשר הנני קבלת המכתבים והתמונות (ות"ח) והמצו"ב .
11 מאשר . . וה' הוא היודע : קטעים אלו למו"ה אפרים וואָלף. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'פח (ע' סו), ובהנסמן בהערות שם.
ערב ש"ק : שייך לתשובה (ראה אגה"ת ספ"י).
ש"ק פ' בא : שנת ה'תש"י – נסתלק כ"ק מו"ח אדמו"ר.
אין מזרזין : במדב"ר פ"ז, ז. (עד"ז מכות כג, א).
בדרך . . באורחותיו : אגה"ק סי' זך. ולהעיר מזח"ב רטו, רע"א. זח"ג ס"פ קדושים. לקו"ת שה"ש (יב, ב).
בשלשת הדברים (הקווין) : וי"ל שאלו הן ג' הדברים "אמונה ויראה ואהבה" שבאגה"ק הנ"ל (והביאור). ועפ"ז מובן סדרן שבאגה"ק.
שעליהם . . וגמ"ח : אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על ג"ד ה'ש"ת.
כולל . . האדם : לפירוש הראשון בפרישה (ריש טחו"מ) אדרבא עיקר כוונת המשנה להאדם.
העולם קטן זה האדם : תנחומא פקודי ג.
ועבודה (תפלה ) : שבמקום קרבן תיקנוה ((ברכות כו, ב). וצע"ק מתענית (כז, ב) סדר קרבנות דוקא) ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתן. סהמ"צ מ"ע ה. רבנו יונה באבות שם).
שאז . . ומאירים : לקו"ת (שמע"צ פה, א. שה"ש יז, ג).
ובלשון הרמב"ם : הל' תשובה פ"ז ה"ז.
וכמחז"ל : שבת קנג, א.
בתשובה (עילאה) : ראה אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א). וברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ב) מדבר בתשובה על חטא. ועפ"ז מובן מה שמביא הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ולא מחז"ל כל ימיו בתשובה. כן מבואר דיוק הל' בשבת (שם) ואף שלמה אמר (ולא כל' הרמב"ם הוא ששלמה אמר) ומה שהובא גם סיום הכתוב ושמן על ראשך לא יחסר (והרמב"ם השמיטו) – עיין תניא פל"ה וספנ"ג.
להוציא . . עלמין : ראה תניא פל"א.
זאת בעבודת כו' : ראה אגה"ק סו"ס זך.
דברי נשיאנו : במכתבו ליום ההילולא של אביו כ"ק אדנ"ע (קונטרס ג').
להתקשר בעץ החיים כו' רויחי : י"ל דשייך בפרט לתשובה – המשיבה למקורא כו' ומוציאה מגלות והגבלות כו'.
בבני חיי ומזוני : בג' הקווין – דעת חכמה בינה (מאו"א ב' סז. הובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ פ' וירא). וכ"מ בתקו"ז בהקדמה (טו, ב). וראה ביאיר נתיב (למאו"א שם) שצ"ע מל"ת להאריז"ל פ' תולדות (ולקוטי הש"ס ברכות).
דגדל והולך : עיין אגה"ק סו"ס זך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
תורה ועבודה (– זו תפלה ) וגמילות חסדים (מצוות),
7 ועבודה (– זו תפלה ) : ראה תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחילתו. סהמ"צ מ"ע ה. רבינו יונה באבות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וימשיך ההתעוררות בפועל ובמעשה שהוא העיקר – בחיי יום יום, שיהי' עוסק "בתורה ועבודה שבלב זו תפלה , ומקיים את המצות באמונה טהורה בקבלת עומ"ש, ואינו מתפעל כלל משום מניעה ועיכוב",
8 ועבודה . . תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תסב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יה"ר אשר כאו"א יצא (כולל ועיקר – יציאה מהגבלת טבעו מדותיו ושכלו) לקבל פני המלך, יגלה אהבה המסותרת שבכאו"א, ויאר הוי' פניו אליו, ויהי' שורה ומתגלה בו ע"י עסק ואותיות התורה והמצות ובפרט מצות הצדקה וחסד,
14 עבודה (זו תפלה ראה תענית ב, א.
פולחנא דרחימותא : ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א.
אני לדודי . . ממטה למעלה . . מלמעלמ"ט: ודודי לי : שה"ש ו, ג. וראה לקו"ת ראה (לב, א) רד"ה אני לדודי (הא'). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תוכן ומפתח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה כו' במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה (תענית ב, א) — ביאור פלוגתתם אם פרנסה הוי מפתח בפ"ע והקשר לבעלי הפלוגתא (ר' יוחנן ובני מערבא); השייכות לח"י אלול — יום הולדת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"אשר ידבנו לבו", לפיכך מוסב הוא לקרבנות, בהם חשובה מחשבה שבלב (וכן בתפילות "שכנגד תמידין תקנום" – הרי התפילה היא – עבודה שבלב , עיקר התפילה היא מחשבה).
10 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לשם מה היה צריך לקשור "עבודה שבלב זו תפלה" , שהיא עבודה רוחנית, עם מקום גשמי, מקום המוגבל ומדוד בגשמיות?
14 ספרי דברים יא, יב. תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
1 בשייכות להנ' בפרשתנו (יא, וג) ולעבדו בבל לבבכם שארז"ל (תענית ב, א) ,זו תפלה" - מדפיסים אנו בזה כמה מכתבים המדברים בענין התפלה , נוסחה ודיני'. המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמארז"ל (תענית ב, א) וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה , כן מובן מנוסח תפלתנו, שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים יב אמצעיות ולא בקשה כללית, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני, ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה שכותבים בהיתר עיסקא כתקון חז"ל וכותב זה אפי' עם הארץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
4 חפלין .. החפילה: שהרי חלק דמצות תפלין הוא לשעבד הלב והמוח (ראה שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. תניא רפמ"א). ואיזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה (תענית ב, א. רמבים ריש הלי תפלה ). -- ולכן השמות תפלין ותפלה -- שורשן אחד. וכוונות שתיהן -- המשכת המוחין דגדלות (כתהאריז"ל. וראה תניא פי"ב ופמ"א). -- וראה ברכות (יד, סע"ב) כל הקורא ק"ש כו'. או"ת להה"מ ד"ה הנ"ל (עב, ד) וד"ה העושה תפלתו (קא, ב. קיב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לפי ההלכה "אין קוברין רשע אצל צדיק", עד אשר, כמסופר בספרי נביאים, שכשזרקו לקברו של אלישע גוף של נביא שקר, עשה הקב"ה נס מיוחד של תחיית המתים , ונביא השקר קם לתחיה כדי למנוע את קבורתו ליד אלישע.
25 שלא נמסר ביד שליח (תענית ב, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
8 שהרי ,תפלות כנגד תמידין תקנום". וראה תענית ב, א: עבודה שבלב כו' זו תפלה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יהודי עלול לחשוב, שכאשר הוא שקוע בארבע אמות של תורה ותפלה הרי עבודתו קשורה לכח השכל, לימוד תורה בהבנה והשגה, ובמדותיו, איזוהי עבודה שבלב זו תפלה , עבודת התפלה מתוך אהבה ויראה;
57 תענית ב, א. רמב"ם ריש הל' תפלה . (משיחות ש"פ ויצא תשי"ט)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
היא – עבודה שבלב .
39 נאמר (עקב יא, יג) ולעבדו בכל לבבכם אמרו חכמים (תענית ב, א) אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה (רמב"ם ריש הל' תפלה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שטר – כנגד תורה, וביאה – כנגד עבודה (שבלב זו תפלה ).
839 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"אלול" ר"ת "אני לדודי ודודי לי" – שהו"ע התפלה , קו העבודה , כמארז"ל "איזו היא עבודה שבלב זו תפלה" .
950 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת בראשית, מבה"ח מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
התלויים בדיבור, ותלמוד תורה כנגד כולם, לפעול על המנין שלו לקבוע עתים לתורה, ובמחשבה – בענינים התלויים במחשבה, ומהם, לפעול על המנין שלו ענין א' בעבודה שבלב זו תפלה .
329 תענית ב, סע"א. הובא בפרש"י עה"ת עקב יא, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אני לדודי ודודי לי, קו העבודה היא התפלה , ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפלה , התופל ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.
1661 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה תפילה היא עבודה כמ"ש ועבדתם את ה"א , ולעבדו בכל לבבכם , וארז"ל איזוהי עבודה שבלב זו תפילה, הרי עבודה הוא מלשון עורות עבודים.
736 תענית ב, א. רמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו"כ בקו העבודה , איזוהי עבודה שבלב זו תפלה , אמרו רז"ל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים, דכיון שיש זמנים קבועים שחייבים להתפלל, אפשר שתפלתו תהי' כפורע חוב, שזהו היפך ענין התפלה , ואז אין תפלתו מתקבלת למעלה למלא צרכיו כו'.
15 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה, ענין העבודה הוא כמארז"ל איזוהי עבודה שבלב זו תפלה , והיינו, שעבודת התפלה עיקרה הוא מחשבה וכוונה, וגם הדיבור וקול שישנו בתפלה הוא רק כדי לעורר את הכוונה, כמאמר קול מעורר הכוונה.
42 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמאמר הגמרא "אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה של מצוה", דהיינו שתפלה , שהיא קו העבודה – "איזוהי עבודה שבלב זו תפלה" – צ"ל בשמחה.
22 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא, ששחיטתן בצפון שהוא קו הגבורות אינו ענין הצמצומים שבגבורה , אלא אדרבה, שהו"ע תגבורת החיות, וכמו גבורות גשמים שיורדין בגבורה , שזהו מקור ההשפעה בעולם.
17 ראה תענית ב, א. לקו"ת ואתחנן יג, ג. סידור (עם דא"ח) סא, ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מבואר בתניא שצ"ל גם "השביתה מדיבורים גשמיים (מלבד תפלה ותורה, ובזה גופא – "בקושי התירו לדבר דברי תורה בשבת", ועיקר ענין השבת הוא תפלה , שעיקרה אינו הדיבור, אלא מחשבה וכוונת הלב, כמ"ש "ולעבדו בכל לבבכם" , "איזו היא עבודה שבלב זו תפלה" ) כמו ששבת ה' מיו"ד מאמרות שנבראו בהם שמים וארץ גשמיים".
133 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין בזה, דהנה, כללות עבודת האדם נקראת בשם תפלה , שהרי תפלות במקום קרבנות תקנום, ואחת העבודות העיקריות שהיו במקדש היא עבודת הקרבנות (כמו שנתבאר בסעיפים הקודמים), ולכן כללות עבודת האדם היא עבודת התפלה , כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם , ואמרו רז"ל איזו היא עבודה שהיא בלב כו' זו תפלה .
50 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ענינם של הברכות שמוסיפים בעת עצירת גשמים – לפעול המשכה שלמעלה מסדר השתלשלות, שהרי מפתח של גשמים הוא מהמפתחות שהם בידו של הקב"ה שלא נמסרו לשליח , ובפרט בעת עצירת גשמים שאז בודאי זקוקים להמשכה שלמעלה מסדר השתלשלות.
73 ראה תענית ב, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ה) וביאור ענין החמשה כלי זיין בפרטיות בעבודה שבלב זו תפלה , הנה סייף שהוא חרב קאי על פסוקי דזמרה, מלשון לזמר עריצים, דהיינו שע"י ההתבוננות בענין יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו, הרי הוא מזמר את העריצים.
40 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב) והענין הוא, דהנה כללות עבודת האדם באה ע"י ההתבוננות, דנקודת העבודה היא כמאמרז"ל איזהו עבודה שבלב זו תפלה , וקודם לזה ההתבוננות דק"ש וברכות ק"ש וכו', וכתוב שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד, הנה הא' דאחד מורה על א"ס אלופו שלעולם, והח' מורה על ז' רקיעים וארץ, והד' מורה על ד' סטרין.
11 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
" א ני ל דודי ו דודי ל י", קו העבודה היא התפלה , ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפלה , התופל ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.
27 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והו"ע העבודה שבלב , כמ"ש "לעבדו בכל לבבכם" , ואמרו רז"ל "איזו היא עבודה שבלב , זו תפלה" , וכמבואר בתורת החסידות הפירוש ד"עבודה שבלב" , עבודה שהיא בתוך הלב ועם הלב ("אין האַרצן און מיטן האַרץ").
20 תענית ב, א. ספרי ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בתורה – יש גליא דתורה ופנימיות התורה, וכן בתפלה – יש גליא דתפלה , שהו"ע התפלה כפי שמדובר אודותי' בגליא דתורה, ויש גם "עבודה שבלב זו תפלה" , שזוהי פנימיות התפלה כפי שמבואר בפנימיות התורה.
16 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם", שעז"נ "זהב וכסף ונחושת גו'", כל י"ג או ט"ו הדברים – קאי על נדבת המשכן."תקחו את תרומתי", שעז"נ "אשר ידבנו לבו " – קאי על קרבנות, שבהם נוגע מחשבה שבלב (וכמו"כ גם תפלות שכנגד תמידין תקנום – שהרי התפלה היא עבודה שבלב , שעיקרה הוא מחשבה).
45 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וגם לאח"ז משחרב בית המקדש, שישנו ענין התפלות, ונשלמה פרים שפתינו, הרי על עבודת התפלה נאמר ועבדתם את הוי' אלקיכם, ואמרו רז"ל אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה , והיינו, שענין התפלה הו"ע המחשבה.
72 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם, כל זה הוא רק יסוד העבודה , אבל העבודה עצמה צריכה להיות בשמחה, והיינו, לפי שענין העבודה הוא כמארז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה , דתפלה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפלה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהי' חיבור האדם עם אלקות הרי זה ע"י האהבה דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא.
10 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולדוגמא – בנוגע לקו העבודה , "איזו היא עבודה שהיא בלב , זו תפלה" .
100 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכללות הענין בזה, שחוה התחילה אותה העבודה שהיתה אצל שרה, שזהו כללות העבודה בגן עדן, כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה מל"ת, אלא שאתדבקת בחויא ועי"ז נפלה ממדריגתה, וגם נח רצה לתקן את החטא, שזהו ויטע כרם גו' אך וישכר ויתגל כו', משא"כ שרה להיותה אשת אברהם לכן נחתת וסלקת כו'.ב) והענין בזה, דהנה, כללות העבודה הו"ע עבודת התפלה , כמ"ש ועבדתם את הוי' אלקיכם, וקאי על תפלה , שנאמר ולעבדו בכל לבבכם , ואמרו רז"ל איזוהי עבודה שבלב זו תפלה .
13 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמבואר בלקו"ת בפירוש הכתוב וידעת היום והשבות אל לבבך כיהוי' הוא האלקים (דענין והשבות אל לבבך הוא עבודת התפלה , כמארז"ל איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה , וההקדמה לזה הו"ע וידעת היום), פי' וידעת היום , כמו שהיום הוא עם הלילה ושניהם אחד, כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, כך והשבות אל לבבך, שכמו שהוא בזמן כך הוא בנפש, שהב' לבבות שהם היצ"ט והיצה"ר (שהו"ע יום ולילה בנפש האדם) הם שניהם כאחד, שגם היצה"ר ישוב לעבודת הוי' , כמ"ש בכל לבבך בשני יצריך, ועי"ז נפעלת עבודת האדם בהענין דהוי' אחד (הוי' הוא האלקים).
85 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו מ"ש לך אמר לבי בקשו פני (לבי דוקא), כי שני הענינים דבקשו פני הם בתפלה (כנ"ל), ותפלה היא עבודה שבלב .
3 תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. רבינו יונה לאבות פ"א מ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ודוגמא לדבר בעבודת התפלה שהיא עיקר העבודה , כמאמר רז"ל איזוהי עבודה שבלב זו תפלה , דיש שני ענינים בתפלה , היינו ההתבוננות באלקות שבתפלה , והתענוג והשמחה באלקות שבתפלה .
24 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וענין זה נמשך בפרטי העבודה במחשבה דיבור ומעשה, שהם שלש העמודים דתורה עבודה וגמ"ח, תורה הו"ע הדיבור, שהרי עיקר לימוד התורה הוא בדיבור דוקא כמארז"ל על הפסוק חיים הם למוצאיהם למוציאיהם בפה, וגמ"ח הו"ע המעשה, דכל המצוות נקראים בשם צדקה, וגם צדקה נקראת מצוה סתם, ותפלה בצבור הו"ע המחשבה,שהרי תפלה היא עבודה שבלב .
79 ראה תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם כיון שהפסוק ועבדתם את הוי' אלקיכם קאי (גם) על ענין התפלה , כמ"ש הרמב"ם מצות עשה להתפלל כו' שנאמר ועבדתם את הוי' אלקיכם, מפי השמועה למדנו שעבודה זו היא תפלה , שנאמר ולעבדו בכל לבבכם , אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה , מובן, שבזה נכלל (נוסף על העבודה מיראה) גם ענין העבודה מאהבה , שזהו"ע התפלה , לית פולחנא כפולחנא דרחימותא.
45 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא, שזה שהתורה היא בחי' גבורה הוא ע"ד הענין דגבורות גשמים (שיורדים בגבורה ), שאין זה צמצום באופן של דין (צמצום לשם צמצום), אלא אדרבה, באופן של תגבורת החיות, לפי שעיקר ההשפעה בריבוי אור וחיות ביותר אינו אלא ע"י בחי' הגבורות דוקא, והצמצום אינו אלא ענין של התחלקות לטיפין טיפין כדי שתתקבל ההשפעה למטה, כמארז"ל אלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד מטשטשות את הארץכו'.
37 תענית ב, א. וראה לקו"ת ואתחנן יג, ג. סהמ"צ להצ"צ קכג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן, צריכים לשתף את הגוף בכל העליות ובכל עניני העבודה שפועלת הנשמה בהיותה קשורה עם הגוף (בכח ה"מפליא לעשות") בעולם דלמטה – כמודגש בכללות ענין העבודה , כמ"ש "ולעבדו בכל לבבכם" , ואמרו רז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב כו', זו תפלה" , היינו, שהעבודה צריכה להיות "בתוך הלב ועם הלב" ("אין האַרצן און מיטן האַרצן"), וכמבואר בחסידות שהעבודה צריכה להיות בדרך כזו עד שבשר הלב יהי' בתנועה של שמחה והתרחבות כשמרגיש אהבת השם, ויהי' בתנועה של כיווץ כשמרגיש יראת השם.
58 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, גם בעבודה דתומ"צ ישנם ג' קוים אלו, כמאמר על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמ"ח, שעבודה הו"ע הקרבנות, ועכשיו תפלות כנגד תמידין תקנום, וכמרז"ל ע"פ ולעבדו בכל לבבכם , איזו היא עבודה שבלב זו תפלה , שהעבודה צריכה להיות ברעותא דלבא, בכוונה ומחשבה.
29 תענית ב, א. רמב"ם ריש הל' תפלה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכן מצינו ג"כ בענין גבורות גשמים , שמי הגשמים הם בהתחלקות, ולכל טיפה ישנה גומא מיוחדת, שהוא מצד ענין הגבורות, ששרשה נעלה ביותר, ולכן מפתח של גשמים נמצא לעילא ולעילא.
55 ראה תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
זו תפלה" , ענינה הוא שפיכת הנפש – "ואשפוך את נפשי לפני הוי'", והיינו, שהנשמה מתעלית – ע"י התפלה שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" – להתחבר ולהתדבק בהקב"ה.
31 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך צריך להבין, מהו התנאי דמתפלל עם הציבור דוקא, דהן אמת שמדיוק הפסוק ברבים היו עמדי משמע שצריך להיות מתפלל עם הציבור, אבל אינו מובן, מהי השייכות לענין הפדי', שהפדי' אינה ע"י תפלה סתם, אלא ע"י התפלה עם הציבור דוקא, דלכאורה, מצות התפלה (ולעבדו בכל לבבכם , איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה ) היא על כל יחיד ויחיד, אלא שכאשר התפלה היא עם הציבור (או בשעה שהציבור מתפללין, שאז הוא עת רצון) אזי מתקבלת יותר, אבל ענין המצוה שבתפלה הוא כמו ענין המצוה בתורה וגמ"ח שהיא מצות היחיד, וא"כ, מהו הטעם שענין הפדי' הוא ע"י תפלה בציבור דוקא.ב) ויש להקדים תחילה הידוע שג' העמודים שעליהם העולם עומד הם כנגד ג' האבות, כי, עבודתו של אברהם היתה בגמ"ח, הכנסת אורחים.
10 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומבאר, שכל המצוות צריך האדם לקיים במחשבה דיבור ומעשה, וכן בקרבנות, מחשבה זו תפלה , עבודה שבלב , שכנגד הקרבנות , ודיבור הוא ת"ת דקרבנות, כל העוסק בתורת עולה כו' , ועבודת הקרבנות עצמן, כבשים בני שנה גו', הוא המעשה.
279 ספרי ופרש"י עקב יא, יג. תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולאידך גיסא, כיון שענינה של עבודת התפלה (איזו היא עבודה שבלב זו תפלה , שהיא הנקודה של כללות עבודת היום) הוא לפעול התפשטות ה"נקודה" דמודה אני, הרי מובן, שדוקא בעת אמירת מודה אני ללא הזכרת שם קדוש, נמצאת אצלו בגלוי ה"נקודה" שמתעלמת אח"כ, כיון שצריכה להתפשט בכל מציאותו.
153 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לבבכם" , "איזו היא עבודה שבלב זו תפלה" , ותפלה היא מלשון "נפתולי אלקים נפתלתי" , לשון חיבור , שהו"ע ההתקשרות הכללית דישראל בהקב"ה, ובענין זה מוכרח להיות בכל אחד מישראל בחינותיהם של השלשה אבות (וארבעה אמהות), ורק בחינות אלה.
1343 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועל זה בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת, היינו, שכל מה שר' אלעזר בן דורדיא הי' יכול לפעול ע"י תורתו ומצוותיו ועבודה שבלב זו תפלה אפילו במשך ק' שנים, השיג ופעל בשעה אחת, ע"י הבכי' עד שיצתה נשמתו, שזהו מצד גודל העילוי דמס"נ בפועל.
127 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
זו תפלה" ; תורה הו"ע הדיבור – "למוציאיהם בפה" , וגמ"ח הו"ע המעשה), וכדברי המהרש"א50 שהם שלשה העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה (תפלה ) וגמ"ח (שכוללים את כל המצוות, כמבואר בארוכה בספרים שמבארים תוכן ושרשי המצוות, שכל המצוות נחלקים ושייכים לא' מג' הקוין), כפי שמביא הצ"צ (שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו) ברשימותיו על הפסוק פדה בשלום .
963 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כי הנה אמרו רז"ל שלשה מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח , וחשיב גם מפתח של גשמים .
200 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומבאר, שג' דברים אלו, סמיכה ושחיטה, נטילת ידים וברכה, וגאולה ותפלה , הם העבודה האמיתית והפנימית בהג' ענינים, עבודה שבלב זו תפלה , קיום המצוות שהו"ע גמילות חסדים, ולימוד התורה שהו"ע גאולה, כפי שממשיך לבאר בפרטיות.
497 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם עדיין צריך להבין, הלא אותיות התפלה הם גשמיים, והיינו, שאף שהתפלה היא עבודה שבלב , מ"מ, אינו יוצא ידי חובתו עד שיוציא האותיות בשפתיו, בדיבור גשמי (כפס"ד השו"ע ), וא"כ, איך יתעלו האותיות הגשמיים להיות מהם כתר לקונו.
727 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מהו הצורך לקשר "עבודה שבלב זו תפלה" , שהיא עבודה רוחנית – עם מקום גשמי, ומקום שמוגבל ומדוד בגשמיות?
875 ספרי עקב יא, יב. תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויתירה מזה, שמצינו שתוקף ההשפעה נקרא בשם גבורה דוקא, כמו גבורות גשמים .
1990 לשון חז"ל – תענית ב, א. וראה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי וירא יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלו שקשורים יותר עם עולם השכל, עיקר עבודתם בעסק בתורה; אלו שקשורים יותר עם עולם המעשה, שליחותם היא בהעסק בגמ"ח; ואלו שקשורים יותר עם רגש שבלב , שזהו ענין התפלה , כמארז"ל "איזוהי עבודה שבלב זו תפלה" –
2253 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויתירה מזה, שיש מעלה בנש"י על המלאכים, שהרי בנש"י כתיב כי חלק הוי' עמו, שהם נמשכים משם הוי', משא"כ המלאכים נמשכים משם אלקים [כמבואר באגה"ת שכל צבא השמים ואפילו המלאכים הם מבחי' חיצוניות החיות כו' שנקרא בשם רוח פיו, כמ"ש וברוח פיו כל צבאם, והו"ע שם אלקים שהוא בחי' חיצוניות לגבי שם הוי'], אלא שמצד ירידת הנשמה למטה (שהיא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ) והעלם והסתר הגוף, שזהו"ע למצרים ירדתם שמשום זה הנה יצה"ר יש ביניכם, לכן לא נרגש בהם הביטול, אך בשעת מ"ת, שהי' ביטול הגזירה, שעליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים , אזי שיתף הקב"ה שמו בישראל, ושיתוף זה הוא לא רק מצד הנשמה, אלא גם מצד הגוף, שהרי שיתוף זה בא ג"כ כפי שהנשמה מלובשת בגוף, ועי"ז נעשה גם אצלם ענין הביטול כמו במלאכים (ובאופן נעלה יותר מכמו שהוא במלאכים, כדלקמן), ולכן מצינו במשה שאמר ונתתי מטר ארצכם גו' ונתתי עשב וגו' , דאע"פ שמטר הוא מהדברים שלא נמסרו לשליח , כמארז"ל ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ליד שליח , ואחד מהם הוא מפתח של גשמים , מ"מ, אמר משה ונתתי מטר ארצכם גו', דלכאורה, מאחר שבמשנה תורה מדבר משה בעד עצמו , הול"ל ונתן ה' מטר, אך
1597 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לקשר זה עם המבואר בהמאמר בענין מ"ש נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, ודרשו חז"ל בימינו זו תורה, שנאמר מימינו אש דת למו, ובזרוע עוזו אלו תפילין, שנאמר ה' עוז לעמו יתן, ומבאר, שלמעלה הנה גם השמאל הוא ימין, כמאמר לית שמאלא בהאי עתיקא, והיינו, שענין השמאל למעלה אינו ענין של גבורה כפשוטו ממש, אלא אדרבה, שענינו הוא תגבורת ההשפעה, ע"ד גבורות גשמים .
2091 תענית ב, א. וראה לקו"ת ואתחנן יג, ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דכיון שתפלה היא עבודה שבלב , הרי מובן, שגם כשמתפלל עבור אחרים התפלה שלו היא באופן שהחסרון שלהם נוגע ללבו (של האדם המתפלל) וכאילו שהוא עצמו הוא החסר (וכל שהחסרון שלהם נוגע לו יותר, תפלתו היא גדולה יותר), הרי, שגם התפלה עבור אחרים היא מצד זה שהוא חסר, ולמה נק' בשם תפלת עשיר.
248 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד שגם בתפלה צ"ל ענין המעשה, דעם היות שתפלה היא עבודה שבלב , כמארז"ל איזוהי עבודה שבלב זו תפלה , מ"מ, צ"ל בתפלה לא רק הכוונה, אלא גם המעשה, ועד שאפילו בתשובה צ"ל גם ענין המעשה.
413 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן, בהתאם לנעליים וסנדלים, נקט ענין גשמי ששייך לתפלה (שהיא עצמה ענין רוחני, כמארז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב ..
1329 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולהעיר גם מהידוע בנוגע להיחס של ג' העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה וגמילות חסדים , לג' הענינים דמחשבה דיבור ומעשה – שגמילות חסדים (כללות ענין המצוות) הו"ע המעשה, שהרי רובם ככולם של המצוות קשורים עם מעשה או שלילת המעשה, עבודה (תפלה ) הו"ע המחשבה, כמארז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב ..
712 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בכתוב (כי תצא למלחמה) על אויביך, והיינו, שאע"פ שיש מציאות של אויב (ואויביך לשון רבים), שלכן יש צורך במלחמה, ועד שהמלחמה שבתפלה היא באופן של עבודה (עבודה שבלב ), כפי שמבאר רבינו הזקן בתו"א פ' משפטים שהוא לשון עיבוד עורות, שהיא עבודה קשה כו', מ"מ, היציאה למלחמה היא באופן שהוא על אויביך, למעלה מאויביך , והיינו, שאין זה באופן שנלחם עם מישהו שבערכו כו', אלא הוא יודע מלכתחילה שהוא למעלה באין ערוך מאויביך כו', וידיעה זו גופא פועלת את הנצחון במלחמה באופן נעלה וקל יותר כו'.
1152 תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזוהי גם הוראה כללית בנוגע ל"ויעקב הלך לדרכו" – שהענין ד"הלך לדרכו" בעניני עוה"ז הגשמי הוא באופן ד"יעקב", היינו, רק עם ה"עקב" שברגל, אבל בלא לב ולב, כיון שלבו וראשו נמצאים בד' אמות של תורה – שענינה הבנה והשגה שבמוח, ובד' אמות של תפלה – שענינה רגש שבלב , כמארז"ל על הפסוק "ולעבדו בכל לבבכם" , "איזו היא עבודה שבלב , זו תפלה" .
1490 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"העוסק בתורה", שצ"ל באופן ד"מוציאיהם בפה" – ענין הדיבור; "ובגמילות חסדים" – ענין המעשה, "ומתפלל עם הציבור" – "עבודה שבלב זו תפלה" , שזהו ענין המחשבה.
2275 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
להוסיף בביאור השייכות של תפלה לקריאת הפרשה של ביכורים, וענית ואמרת (לשון הרמת קול ), שגם בתפלה מודגש ענין הדיבור, והיינו, שאף שלכאורה העיקר בתפלה הו"ע המחשבה והכוונה, כמארז"ל איזוהי עבודה שבלב זו תפלה , מ"מ, גם הדיבור הו"ע עיקרי בתפלה , כיון שתכלית הכוונה שבתפלה שתהי' ההמשכה למטה בגילוי
1444 תענית ב, סע"א. רמב"ם שם ה"א. וראה לקו"ת אחרי כה, סע"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וההכנה בזה היא – כאמור (ס"ג) – ע"י התחזקות והוספה בג' הקוין דתורה, עבודה (ובזמן הזה – "עבודה שבלב זו תפלה" ) וגמ"ח (צדקה)20.
1701 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ו"מיני' מתברכין כולהו יומין" – לא רק ימי שבוע זה, שביניהם יוהכ"פ (נוסף על פעולת השבת בנוגע לימי השבוע שלפניו, שביניהם ר"ה), אלא גם כל ימי השנה כולה, שגם בהם תהי' העבודה דתשובה עילאה, כפי שמבאר רבינו הזקן באגה"ת שהו"ע "אתדבקות רוחא ברוחא" בנוגע ל"כל חלקי הנפש, שכל ומדות, ולבושיהם מחשבה דיבור ומעשה, לדבקה כולן בו ית', דהיינו המדות במדותיו ית' [שבזה נכללת גם עבודת התפלה – "איזוהי עבודה שבלב זו תפלה" ], והשכל בשכלו וחכמתו ית' הוא ענין התורה ..
410 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומבואר במהרש"א ובמפרשי הש"ס , שג' ענינים אלו הם ג' העמודים שעליהם העולם עומד, תורה, עבודה (תפלות במקום קרבנות תקנום ) וגמ"ח, והם גם כנגד ג' הענינים דמחשבה דיבור ומעשה (שבכל אחד מישראל בכל מקום וזמן), כי, העוסק בתורה שצ"ל באופן דלמוציאיהם בפה , ודברת בם , הו"ע הדבור, ובגמ"ח הו"ע המעשה (מעשה המצוות, שזהו שגמ"ח שקולה כנגד כל המצוות , ובדוגמת יד ימינו של האדם שבה מתבטא כחו של כל גוף האדם), ומתפלל עם הצבור, איזו היא עבודה שהיא בלב זו תפלה , ולב הו"ע המחשבה.
1632 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד"ז גם בתפלה , דאע"פ שתפלה היא עבודה שבלב , וכדאיתא בגמרא איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה , מ"מ צ"ל ג"כ הדיבור דאותיות התפלה , שעי"ז מסירים המונעים ומעכבים.
52 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דכיון שתפלה היא עבודה שבלב , הרי מובן, שגם כשמתפלל עבור אחרים התפלה שלו היא באופן שהחסרון שלהם נוגע ללבו (של האדם המתפלל) וכאילו שהוא עצמו הוא החסר (וכל שהחסרון שלהם נוגע לו יותר, תפלתו היא גדולה יותר), הרי, שגם התפלה עבור אחרים היא מצד זה שהוא חסר, ולמה נק' בשם תפלת עשיר.
37 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו מ"ש לך אמר לבי בקשו פני (לבי דוקא), כי שני הענינים דבקשו פני הם בתפלה (כנ"ל), ותפלה היא עבודה שבלב .
3 תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. רבינו יונה לאבות פ"א מ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ה) וביאור ענין החמשה כלי זיין בפרטיות בעבודה שבלב זו תפלה , הנה סייף שהוא חרב קאי על פסוקי דזמרה, מלשון לזמר עריצים, דהיינו שע"י ההתבוננות בענין יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו, הרי הוא מזמר את העריצים.
40 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב) והענין הוא, דהנה כללות עבודת האדם באה ע"י ההתבוננות, דנקודת העבודה היא כמאמרז"ל איזהו עבודה שבלב זו תפלה , וקודם לזה ההתבוננות דק"ש וברכות ק"ש וכו', וכתוב שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד, הנה הא' דאחד מורה על א"ס אלופו של עולם, והח' מורה על ז' רקיעים וארץ, והד' מורה על ד' סטרין.
10 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין ק"ש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
השכינה בג"ע העליון והתחתון שהוא ג"כ מבחי' אור החסד האלקי במה שיהנו מזיוו ואורו כו' עד שיש לכל צדיק וצדיק ש"י עולמו' כו' ויש רבוא רבבו' מלאכי' חלוקי' במדרגו' השיר שלהם ג"כ זה מרנן ומנגן כך וכך וזה כך וכך והכל ממדרג' החסד וכמבואר בהיכלו' דפ' פקודי דלסטר דרומא מאת אלף כו' וכן מתחלקי' הן במדרגו' קבלו' הזיו והאור מאור וזיו השכינה שנתלבשה למטה בסטרא דדרום בריבוא רבבו' מדרגו' שונו' כו' כי כל זה הוא ע"י התחלקו' פרטיו' דפרטיו' משם ע"ב העליון שהוא בחי' הכולל במקור החסד כו' וד"ל וזהו ששם ע"ב בגי' רי"ו מספר גבורה כי זה ההתחלקו' א"א כ"א ע"י צמצום ומיעוט האור אמנם הוא רק בשביל תועלת המקבלי' כדי שיתקבל בהן החסד ע"כ בחי' הפנימי' המכוון הוא בחי' אור החסד ובחי' החיצוניו' שלו הוא בחי' הגבורה והוא בחי' הצמצום לחלק החסד לע"ב חלקי' בכלל כנ"ל וזהו שפ' זו דוהי' הוא בבחי' אור החסד שבכלי הגבורה דהיינו כונת שם ע"ב הוא פנימיו' והוא אור החסד כנ"ל וענין התחלקות בע"ב גשרים הוא בבחי' הכלי שהוא החיצוני' כי עיקר המכוון לבחי' חסד הוא כו' וד"ל ובזה יובן מה שאומרי' בברכת אתה גיבור כו' מוריד הגשם וידוע שהגשמי' יורדין בגבורה ולכאורה אינו מובן דהלא הגשם צריך האדם לפרנסה שהוא מבחי' החסד ואיך או' אותו בברכת אתה גבור כו' אלא הענין הוא כנ"ל דלפי שאור החסד לא יבא למקבלי' כ"א ע"י התחלקו' ע"כ גם הגשמי' שהן חסד וברכה בעצם אבל צריכין לבא בבחי' התחלקו' טיפין טיפין דאם לאו הי' שוטפי' העולם כמי המבול והי' דין וגבורה ולא חסד וע"כ או' אותו באתה גבור כו' מפני שצריכין לירד בגבורה והיינו כמו בחי' הכלי גבורה שבחסד דע"ב הנ"ל ומפני שמטר דוקא יורד בגבורה כו' לכך או' אותו בפ' זו דוהי' כמ"ש ונתתי מטר ארצכם כו' דשם ע"ב זה בגי' גבורה כנ"ל וד"ל.
97 שהגשמי' יורדי' בגבורה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומוריד הגשם אתה גבור שיורדין בגבורה טיפין טיפין ועכ"ז הוא מכוין חסד שהרי אם הי' שטף כמו במבול ארובות השמים נפתחו לא הי' גם גידול התבואה כו' וזהו שאמר משה בפרשה זו ונתתי ולא אמר כן בכל החומש הגם דשכינה מדברת מתוך גרונו אך לפי שכבר הי' לו מס"נ בפרשה שמע ואינו כלום רק הגילוי אלקות שבו לכך אומר ונתתי וכל נפש מישראל שמתפלל אומר ונתתי על עצמו לפי שכבר הי' במס"נ תחלה כו' ופי' ונתתי מטר ארציכם הוא מ"ד ומ"ן כי כל ההתחלקות שיש בג"ע כמה השגו' וש"י עולמו' לכל צדיק וכן מחנה מיכאל כו' הכל תלוי בערך המ"ד ומ"ן כו' וכל הענין הוא בחי' ג' שמו' דויסע ויבא ויט ישר הפוך ישר מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ומלמעלה למטה כו'.
33 הגשם. . שיורדין בגבורה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמ"כ ממש למטה בעבודת האדם בל"ט מלאכות דחו"ל שהמה הכל בחי' ברורין שמברר האדם שלמטה ע"י המאכלים ומלבושי' שמעלה אותן אח"כ לקדושה ע"י העבודה שבלב זו תפלה וזהו בחי' שמע ש"ם ע' רבתי כנ"ל וד"ל.
23 העבודה שבלב זו תפלה : ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועתה משחרב בהמ"ק בעו"ה נתחלקה השפע כוללית של השכינה ב"ה דרך פרט בארצות אשר באו שם בכל מדינה ומדינה עיר ועיר בבתי כנסיות ובתי מדרשות להיות אכל עשרה שכינתא שרי' פי' חלק פרטי ממנה שורה ומתגלה עליהם, וזהו ואהי להם למקדש מעט דוקא, ולכן יוכל להיות נמצא אפס קצהו ושמץ מנהו מבחי' ההשתחוואה בנפש ההיא אף עתה (בנפש) בקרב ישראל ע"י היגיעה והעמלה בתורה ועבודה שבלב זו תפילה וד"ל.
37 ועבודה שבלב זו תפלה : ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ביאור רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שכלו חלש ואינו מבין כראוי שום שכל וסברא כו' וכמאמר ר"נ עד דלא אכילנא בישרא דתורא כו' וכיוצא, ולא עוד אלא שלפי אופן טוב טעם המאכל הרוחני אם הוא בדקות והזדככות יהי' חיזוק שכלו בדקות יותר שהרי מי שמורגל במאכלים דקים שכלו דק יותר כאוכלי שולחן המלך עם בני הכפרים שרחוקים בערך מזג דקות השכל כידוע וכמ"ש במ"א, וגם הנה ידוע דבחי' זו נק' ברורים דנוגה והמברר הוא שם מ"ה דאדם האוכל המאכל כו' כי הרוחניות שבמאכל נעשה בחי' השגת שכל כנ"ל ומייחד יחודים עליונים הרי שנתעלה מאד ממש מגשמיות לרוחניות העליון ביותר עד שבהיות אור האלקי שוכן בנשמת האדם בעבודה שבלב זו תפילה גם המאכל יקבל אותה ההארה האלקית ממש כו' רק שתקבל ע"י אמצעות הנשמות האלוקית בהיות שהנשמה תייחד יחודים עליונים ונגלה בה כבוד ה' כ"כ וממילא יקבל האור גם הכחות הכלולים בה והוא גם כח המאכל הגשמי שכולל בה וגרם בה התחזקות כנ"ל אבל המאכל מצד עצמו כמו שהוא גשמי לא הי' בערך הקבלה מעולם כו' וד"ל.
58 בעבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי ותקרא שמו לוי וגו', פי' לוי הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שהוא בחי' קבלת עול התורה והמצות עלינו ועל כל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל כו', בהיות ראובן ושמעון הם בחי' ימינא ושמאלא שהם שני הפכים ממש שראוב"ן הוא בחי' הרצוא דואהבת שבפ' ראשונה דק"ש ושמעון הוא בחי' השוב שבפ' שניה דק"ש להשפיל א"ע בשמאל דוחה למטה לומר כי שנואה אנכי ואינו ראוי לכך שעי"ז מעוררי' למעלה ג"כ בחי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ולוי הוא הממוצע ביניהם המחברן יחד והיינו שהוא בחי' גופא עמודא דאמצעיתא המחברן יחד שהוא בחי' התורה שנמשכת מקו האמצעי שכוללת שניהם יחד דהיינו למטה בעבודת ה' זו תפלה הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שכולל ב' פרשיות דק"ש בזה שמקבל עליו עול תורה ומצות באומרו אמת שאני מצד עצמי איני ראוי לכך כי שנואה אנכי אך דבריו חיים וקיימים הוא אשר שם בפי המדבר בד"ת דכתיב ודברי אשר שמתי בפיך וגם שבזה נכללו הב' קוין דימינא ושמאלא דבחי' רו"ש ביחד, וזהו (שכ' בפזמון של שבת של האריז"ל) ימינא ושמאלא ובינייהו כלה פי' ימינא ושמאלא הם ב' אחים ראובן ושמעון ובינייהו כלה זהו לוי הממוצע ביניהם הכוללם יחד שהוא בחי' התקשרות לקשר מחשבתו במחשבתו של הקב"ה בחכמתו ורצונו ודבורו בדבורו ומעשיו במעשה הצדקה להחיות רוח שפלים, שע"י עסק התורה וג"ח ימשיך מלמעלה בחי' התחברות והתקשרות של הקב"ה עמו להיות נשפע ממנו גילוי אור א"ס למטה כי התורה משולה למים הנגרים במורד מלמעלה למטה ממקום גבוה למקום נמוך וגם חסד נמשל למים נדמה כמ"ש באאע"ה זכור אב נמשך אחריך כמים מפני שע"י תורה וג"ח ימשיכו בחי' השפעת גילוי אור א"ס ב"ה שיומשך מלמעלה למטה וזהו עתה הפעם ילוה אישי אלי שע"י תורה וג"ח ילוה ויתקשר בחי' אישי הוא הקב"ה שנאמר ביום ההוא תקראי לי אישי וגו' אלי ממש וזהו כמארז"ל ע"פ ולדבקה בו וכי אפשר להדבק בשכינה אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון כו' שזהו בחי' ומדרגת לוי שילוה אישי אלי והוא בחי' אמת ויציב שבתפלה כנ"ל וד"ל.
56 בעבודת ה' זו תפלה : ראה תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכך נק' גבורות גשמים מפני שיורדין בגבורה * כו' וע"ז נאמר הקול קול יעקב דהיינו בחי' קול של תורה דוקא כמבואר בדברי רז"ל ובזוהר.
75 גבורות גשמים : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וביאור הדברים יובן ממשל מי הגשמים שהמה ג"כ המגדלים כל צמיחה מצמיחת הארץ כידוע והנה עיקר ההולדה בא מכח הצומח שיש בארץ אלא שהגידול בהתפשטו' בא ע"י מי הגשמים והדוגמא בזה הוא הולד במעי אמו שמתגדל בט' חדשי' לקומה שלימה ועיקר תולדתו ממ"ד דטפת האב הי' רק כמו בחי' נקודה א' אלא שנתפשט אח"כ בשהייתו בט"ח והוא ע"י המאכלי' שאמו אוכלת כו' ואמנם מתגדל בכמה מיני איברים שונים בהתחלקות רב וכל זה מסיבת המ"ד דאב שהוא בבחי' טיפין טיפין וע"כ מתפלג לחלקי' רבים אח"כ כשנעשה ונכלל במ"נ דאימא לגדל הולד בשהייתו בט"ח לאיברי' חלוקים כו' ויותר מובן זה במי הגשמים המגדלי' התבואה והפירו' שהגשמים באין טיפין טיפין דוקא ואח"כ מגדלי' המים והוא ע"י הלחלוחי' שיונק האילן מן הגשמי' לגידול רב ועצום ולחלקים רבים ושונים כמו גוף הפירו' והעלין והעץ וכאו"א יוצא מופרד בפ"ע ותחלת התולדה מבחי' כח הצומח שלא הי' רק ע"י נטיעת גרעין א' וכיוצא הרי לא הי' מתגדל הצמיחה כ"כ ולא הי' מתחלק לחלקים רבים ושונים כ"כ כו' וא"כ מי הגשמים הם עיקר הסיבה לזה והוא להיותם באים מחולקי' טיפי' טיפי' כו' וזהו שנק' גבורו' גשמים שיורדים בגבורה פי' בהתחלקו' שאז דוקא כאשר ירד הגשם בארץ יקבל הארץ אותו ויתמלא מים כמ"ש והרו"ה את הארץ והולידה והצמיחה ואם לאו לא ירוה את הארץ ולא תוליד ולא תצמיח כלל כנראה בחוש הטבע בשטף מים כמי המבול שלא יתקבל כלל בארץ ויחרב הארץ וזהו מבחי' עיקר החסד וההשפעה במה שמתחלק לטיפין טיפין ונק' גבורה שבחסד וכמ"ש במ"א וד"ל.
88 מי הגשמים . . המגדלים כל צמיחה : ראה תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה זכר כאן עלי' וירידה בתחלה ירדה העינה למלאות ואח"כ עלתה לאחר שתמלא כדה כו' והענין הוא כי בחי' ירידה זאת היא לצורך עלי' להיות מבואר למעלה דבחי' רבקה הוא בחי' אהבה רבה הנ"ל, והנה בעבודה שבלב זו תפלה יש צמאון א"ר זאת בק"ש באמרו בכל מאודך כו', אך הנה אמר בס"י אם רץ לבך שוב כו' דמיד אחר בחי' הרצוא בצמאון א"ר זאת צ"ל בחי' ירידה והמשכה למטה והוא לירד ולהתלבש בעסק התורה והמצות אחר התפלה וכמו שידוע בפי' האור כי טוב כי טוב לגנוז האור בכלי כו', וזהו פי' ותרד העינה שבחי' רבקה תרד ותשפיל א"ע למטה והוא בבחי' מעיין החכ' שירד
81 בעבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קו מי הם הפטורים מתפלה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב נשים ועבדים אע"פ שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה מפני שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמא שזמני התפלה הם מדברי סופרים ועיקר מצות התפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שבלב זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פעם אחד ביום או בלילה יצא ידי חובתו מן התורה.
יג תענית ב, א. ספרי דברים שם. רמב"ם הל' תפלה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומתחילין להזכיר הגשם בברכה שניה בתפלת מוסף של שמיני עצרת ואין פוסקין עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון של פסח והזכרה זו היא ריצוי שאלה שטרם שישאלו הגשמים בעונתם כשיגיע זמן השאלה מרצין לפניו בהזכרת גבורותיו שמוריד גשמים וקבעו הזכרה זו בברכת מחיה המתים מפני שהגשמים הם שקולים כתחיית המתים שכשם שתחיית המתים חיים לעולם כך הגשמים חיים לעולם.
ד משנה תענית ב , א (וראה גמ' שם ה, רע"א). טור ושו"ע שם. וראה בסידור (תפלת שלש רגלים). וראה לקמן סי' קיז ס"ב שכ"ה לענין שאלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והיה מן הדין להזכיר ולרצות לפניו מיום טוב הראשון של חג שבחג נידונים על המים אלא לפי שהגשמים הם סימן קללה בחג הסוכות שאי אפשר לישב בסוכה בשעת הגשם אין מזכירין הגשם עד עבור ז' ימי ישיבה בסוכה וראוי היה להתחיל להזכיר מיד בליל יום טוב האחרון אלא לפי שבתפלת ערבית אין כל העם בבית הכנסת נמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויעשו אגודות אגודות.
י עי' רש"י תענית ב, א ד"ה ואיידי. ותוס' תענית שם ד"ה אלא. וראה לעיל סי' קיא ס"ב וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הנה אף כי לא ידעתיהו ולא אכיר מראהו , אך לשמע אזן שמעתיהו אשר רוח ה' נוססה בו , שלא לעמוד בסוד משחקים המלעיגים בחפצים לעבוד את ה' באמת עבודה שבלב זו תפלה , כי ידם רמה בתורה וגמ"ח, ומי יתן והי' זה להם באמת כל הימים .
710 עבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א. עוד בענין עבודת התפלה – ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אהוביי אחיי ורעיי , מגודל טרד[ו]תי אשר הקיפו עלי יחד וסבוני כמים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו , לא אוכל מלט משא לאמר עם הספר כל אשר בלבבי , אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות בכלל, ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד על העבודה זו תפלה בקול רם , להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות נגד כל מונע מבית ומחוץ ביד חזקה כמשמעו , שהוא רצון יריאיו אשר למעלה מן החכמה והתבונה , אשר נתן ה' בהמה לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת , רק רצון פשוט ורוח נדיבה בכל איש אשר ידבנו לבו לעבוד עבודה תמה לעשות נחת רוח ליוצרו .
996 העבודה זו תפלה : ע"ד תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה כל זה בשעת עבודה שבלב זו תפלה , בדורותינו אלה דלאו כל מוחא סביל דא להיות באהבה ויראה בבחי' גדלות כל היום כולו, שעל זה ארז"ל הלואי יתפלל אדם כל היום כולו , כי אם מתי מספר מהצדיקים הגדולים הידועים לי.
1367 עבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
פירוש כי גילוי אלקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכונתו בתפלתו כל חד לפום שיעורא דיליה , הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו כו', כלומר שאור ה' א"ס ב"ה המאיר למעלה בעולמות עליונים בהארה רבה בבחי' גילוי רב ועצום, עד שבאמת הן בטלין במציאות וכלא ממש חשיבי קמיה ונכללין באורו ית', והן הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבהן המבוארים בזה"ק בשמותם למקומותם בסדר התפלה שסדרו לנו אנשי כנה"ג , הנה משם מאיר האור כי טוב לעולם השפל הזה, על יראי ה' וחושבי שמו החפצים לעבדו בעבודה שבלב זו תפלה , וכמ"ש וה' יגיה חשכי .
3326 עבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומקרוב נתקרב לאנ"ש דורשי ה' החפצים לעבדו באמת לאמיתו בעבודה שבלב זו תפלה מעומקא דליבא, בכל הדרך אשר הורנו רבינו הגדול המ"מ הנ"ל נ"ע.
3933 עבוד ה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל, והיא גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית, ויציאת השכינה הכללית מהגלות והשביה לעד ולעולמי עולמים , וכן כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשביה לפי שעה, בחיי שעה זו תפלה ועבודה שבלב מעומקא דלבא, מבחינת נקודה הפנימית הנגלית מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתשוקה עזה בבחינת למען חייך.
4021 ועבודה שבלב : [תענית ב, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אברכה את ה' הטוב והמטיב על שמועה טובה שמעה ותחי נפשי ממש, ומי האמין לשמועתינו , אשר סיפר לי ידידנו ציר נאמן מוכ"ז , על כל אחד ואחד מקטן ועד גדול , אשר כולם נושאים נפשם לה' איש כערכו , להתחזק בכל עוז ותעצומות על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה , לקיים ככל אלות הברית הכתובה בפנקס וספר זכרון לפני ה' תמיד , איש איש כאשר יוכל שאת , והחלש יאמר גבור אני .
4793 עבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א. עוד בענין עבודת התפלה – ראה לעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אז ישיר משה ובנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור הדבר כי הנה על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועבודה כו', עבודה הן [ה]קרבנות שהי' אש שלמעלה יורד וא[ו]כל הבהמה ע"ג המזבח, כמ"כ בכל יום חייב אדם למסור נפשו הבהמית שת[ו]כלל באש שלמעלה שיורד וא[ו]כל אש שלמטה שבגופו כו', וענין האש שלמעלה היינו ענין התפלה שהיא עבודה שבלב במקום קרבן כו' באומרו ברוך אתה ה' מן העולם ועד העולם כו' שהוא בחי' סוכ"ע וממכ"ע כי הוי' הוא האלקי' כידוע וכשמוסר נפשו הבהמי' לה' אחד ג"כ אזי בחי' אש שלמעלה מהארת סוכ"ע שורה ומתגלה בנפשו כי ברוך לשון המשכה וגילוי מן ההעלם הוא כידוע וד"ל.
13 התפלה שהיא עבודה שבלב : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הל' תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו הנק' עיבוד ותיקון, ובמה הם מתתקנים ומזדככים ה"ז בא ע"י העלאת אהוי"ר בעבודה שבלב זו תפלה דוקא שעי"ז עולין כל המצות שעושין כל היום בהזדככות וליבון מגשמיות לרוחניות עד רום המעלות, לפי שהאהוי"ר נק' גדפין עד"מ כנפי העוף שפורחים בהם למעלה ותומ"צ נק' גופא כנ"ל וכמו שבגדפין מגביהי' ומעלי' את גוף [העוף] כך אוי"ר מעלין למצות כו' (והוא בחי' הכוונה ורעו"ד שיש בכל מעשה המצות מחמת העבודה שבלב שנשאר רושם על כל היום בעשותו המצוה שבזה עולין מגשמי' ויעלו לרצון לפני ה', או ע"י האוי"ר של יום המחר עולין כל המעשה מצות שעשה אתמול בגדפין שמעלין בו, ואמנם גם מצות אהוי"ר עצמן צריך תיקון כנ"ל).
83 בעבודה שבלב זו תפלה : ראה תענית ב, א. לעיל פ' בשלח קסב, א הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין הוא נראה בחוש הטבע, דהנה אנו רואים בעבודה שבלב זו תפלה בהתבוננו' במוח הדעת עד שמקשר כל עצמותו ותקוע כל שכלו ומדותיו רק לה' לבדו כו', הנה מיד אחר התפלה חולפת ועוברת אותו הרצון שהי' מלובש במוח הדעת כו', אמנם יש אשר נשאר אצלו בחי' רשימו מאותו הרצון שהי' לו בתפלה גם כל היום אחר עסקו במו"מ בטרדא גדולה והוא הנק' הסכם שכך הוסכם אצלו בתפלה שיהי' הולך אחרי ה' ולדבקה בו כו', וענין הסכמה זאת אינה בבחי' רצון בפנימי' אלא רק בחיצוניות בלבד.
102 בעבודה שבלב זו תפלה : ראה תענית ב, א. לעיל פ' בשלח קסב, א הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וביאור הדברים הנה ידוע דגם שהשולחן [הוא] בצפון שהוא בחי' קו השמאל בחי' הדין והצמצום, מ"מ כל עיקר ומקור כל השפעה אלקי' מאצי' לבי"ע הכל בא מן השולחן שבצפון דוקא כמ"ש בזהר ע"פ כי השולחן המלך תמיד הוא אוכל שלמעלה הוא בחי' השולחן שלפני ה' משכא עילאה שניתן בו וע"י כל שפע אור אלקי לכל העולמות, וכידוע שלחם הפנים שבשולחן כו' הי' נמשך כל אור ושפע ומזון [ל]כל העולמות [ודוקא] מפני שהוא בבחי' הגבו' וחסדים העליונ[ות], שבגבורות יש כח וחיות גדול להשפיע כל שפע בהתחלקות לאין שיעור כידוע בענין גבורות גשמים שיורדים בגבורה .
174 גבורות גשמים שיורדים בגבורה : תענית ב, א. ראה גם סידור שחרית סד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור כל זה יובן למעלה באצי' כמו למטה בעבודה שבלב זו תפלה שאם ע"י בחי' הרצוא הנ"ל הוא בא אור האלקי בתגבורת אור חזק ורב מאד ואין לו בחי' כלי להתאחז ולהתיישב בו כפי ערכו רק במיעוט בהכרח שיסתלק ויתבטל לגמרי כו', והכלי הוא כלי השגת הנפש המקבל אור האלקי ע"י בחי' רצוא כנ"ל שקטן מהכיל האור הגדול הזה כו' וע"כ ממילא יפול הנופל מיד להיות כלי אור נפשו מתפזרים בפיזור הנפש במדריגות הנמוכות בעניני הבלי העולם כו'.
184 בעבודה שבלב זו תפלה : ראה תענית ב, א. לעיל פ' בשלח קסב, א הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והוא ענין תפלת החול בכלל שנק' עבודה שבלב במקום קרבן שנק' עבודה ע"ג המזבח כידוע, והענין הוא דכמו העלא[ה ד]קרבן [בהמה] ע"ג המזבח הוא בהקרבת חלב ודם כו' שנעשה רק לריח ניחוח כו', כך בתפלה שנושא את נפשו הבהמי' ומקריבה לפני ה' כשזובח יצרו לבטל כל רצון זר שהי' מקושר שם רק לה' לבדו בהתפעלות האהבה דכל לבבך כו', א"כ ה"ז העלאה ובירור מכל אשר נפל בק"נ בכל אשר נמשך נפשו הבהמי' גם ביגיעתו בעסקו במו"מ בהתקשרות הרצון ביותר יעלה הכל אל ה' בעבודה שבלב בק"ש ותפלה ע"י התגברות התפעלות האהבה שבלב לה' אחד לבדו כו', ונק' העלאה זו בשם קרבן שהוא הבירור מכל אשר נפל בק"נ ע"י האדם גם מה שאכל לתיאבון יהופך בחי' העלאה למעלה כהקרבת חלב ודם בבהמה גשמי'.
249 תפלת. . עבודה שבלב : ראה תענית ב, א. לעיל פ' בשלח קסב, א הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
באדם למטה והוא בעבודת ה' בתפלה , דהנה א"ר בעבודה שבלב זו תפלה וק"ש בהעמיק אדם דעתו בטוב בהתבוננו' ביחו"ע ויחו"ת וכה"ג בשש"מ בפסוד"ז עד שמקשר א"ע בכל פנימי' [oldpage_1126] עצמי' ותוקע כל עומק ושכל ועומק פנימית רצונו ומדותיו באוי"ר אמיתית רק לה' לבדו (כי ניזוז ממקומו לגמרי מעוצם חוש ההרגשה וההכרה והתקשרות כל עצמו באלקי' בהשגה והתבוננות זו שבמוח הדעת כנ"ל).
789 בעבודה שבלב זו תפלה : ראה תענית ב, א. לעיל פ' בשלח קסב, א הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מה מאד עגמה נפשי בראותי בעת רצון בעבודה שבלב זו תפלה , שעה אחת יפה לחיי הנפש להתקשר באלקים חיים, אז דוקא מעשה שטן מרקד לבלבל הלב והמוח בדברים של מה בכך, שנקרא שיחה בטלה שבין איש לרעהו כל היום כולו.
2741 בעת רצון ב עבודה שבלב זו תפלה : תהלים סט, יד. ברכות ח, א. תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
חברים מקשיבים לקול תורת אמת , קשורים ועטופים בנפשם ולבבם כל הימים באים בברית ה' , בעוז חיבת הקדש קדש העליון אשר הופיע אלקים עליהם, לקבוע בנפשם ולבבם בכל חד וחד לפום שיעורא דיליה , איש ואיש כפי קרבתו קרבת אלקים יחפוץ לבלתי ידח ממנו נדח לעולם וכו', אם בתשובה עילאה אם בתשובה תתאה, ושניהם כאחד טובים לצורך חיי הנשמה שתתפשט בעבודה שבלב זו תפלה בהתבוננות מקרב ולב איש כו'
2767 בעבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומעלת הספר אין מהצורך להודיע, ולא לדידי והסכמתי הוא צריך, וגם כי דברי יהי' ממש כשרגא בטיהרא , והאמת עד לעצמו, כי בו ימצאו מרגוע לנפשם החפיצים ומבקשי ה' ותורת אמת, וברוב המאמרים מבואר קצת דרכו בקודש, אשר האיר נתיב והופיע הדרך ילכו בה בעבודה שבלב זו תפלה ובנר מצוה ותורה אור .
322 בעבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בגזירות עירין פתגמין ומאמר קדישין שאלתין על נשמתין קדישין , העומדים בתפלה ובתחנונים ערב ובקר וצהרים לפני המקום ברוך הוא וברוך שמו ביראתו ובאהבתו יתברך שמו, להיות מנענע כל הכחות והאברים ועצמות וגידין לעורר כח העליון ברוך הוא וברוך שמו, כמאמר אשר תמצא בכחך לעשות עשה , וכמאמר הכתוב תנו עוז לאלקים ודרשו חז"ל ישראל מוסיפים כח בפמליא של מעלה על ידי האהבה ויראה שהם נקראים כנפיים , ועל ידי כנפי תתאה מתעוררים כנפי מלאכים שרפים וחיות ואופני הקודש למעלה לומר שירות ותשבחות לאל עליון בורא שמים וארץ, וזה נק' עבודת האמת, כמארז"ל ע"פ ולעבדו וכו' איזהו עבודה שבלב זה תפלה .
1091 כמארז " ל ע"פ ולעבדו : עקב יא, יג. תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' וידבר ה' כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא דהנה בתיקון הוא בחי' התכללות, וא"כ גם החסד כלול מגבורה , וע' בפ' שלח בביאור ועתה יגדל נא בענין המדידה שבכל מצוה כמו סוכה ז"ט ומשהו שרשו מבחי' גבו' דע"י שמלובש במו"ס כו' ששם לית שמאלא כו' (ועמ"ש במ"א בענין גבורות גשמים , שהם חיים לעולם, ומענין כי הדם הוא הנפש כו', ומענין איזהו גבור כו' שנא' טוב א"א מגבור כו').
34 גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה סידור שחרית סא, ד. שער הסוכות רנז, ד. שער הלולב רסד, ב. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' נו. תקס"ב ח"א ע' לב. ענינים ע' שפ. אמרי בינה שער הק"ש נא, א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א' תכח ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רמט ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כמים הפנים] והנה כו' מיכאל עומד ומקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(וא"ו) והנה כמו שהוא בענין הקרבת הבהמה ע"ג המזבח, כן יובן בחי' זו בנש"י בבחי' עבודת הנשמות בעבודה שבלב זו תפלה , דהנה ארז"ל מיכאל עומד ומקריב נש"י ע"ג המזבח, שצ"ל מה"ע הקרבה זו שלכאו' אינו דומה
86 בעבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ישקני מנשיקות פיהו] והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ורננא דאורייתא זרקא מקף שופר, והענין כי האותיות הם בחג"ת והתגין בינה, והנקודות בחכמה והטעמים בכתר כן נת' ממ"ש הפרד"ס בשער האותיות הוא שער ך"ז פ"ג ובשער הנקודות פ"ו ובשער הטעמי' פ"ה, והענין כי שרש האותיות הם בחי' כלים שבהם וע"י נמשך אור השכל מהרב לתלמיד שהרי אם לא האותיות לא הי' יכולת האדם להשפיע לזולתו דבר חכ', והנה לפי שנתחלקו לחלקי' היינו ך"ב הברות ע"כ יוכלו להיות כלים כמו שיוצק מחביות גדולה לתוך כלים קטנים כך עי"ז יכולים לקבל, וההתחלקות הוא ע"י בחי' הגבורות , והוא ג"כ החסד כו' וכמו גבורות גשמים שיורדים בגבו' טיפין טיפין וזהו עיקר החסד, ע"כ המשכת האותיות הוא מבחי' חג"ת, או י"ל הצירוף האותיות להיות תיבה זהו ע"י החסד, וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב וכשנצטרפו ריבוי אותיות להיות תיבה אזי מלבד ריבוי מיני כחות וחיות הנמשכי' כפי מספר אותיות התיבה, עוד זאת העולה על כולנה המשכת כח עליון וחיות כלליות כו' והוא המחברתן ומצרפתן יחד כו' עכ"ל, וא"כ י"ל שזהו מבחי' החסד, ובס"י איתא שך"ב אותיות נחלקי' בשלשה מדרגות יש מהם בבחי' החסדי' ויש בבחי' הגבורות ויש מהם בבחי' ממוצעים, וי"ל מאחר שהאותיות הם כלים, והכלים יש בהם ג' בחי' פנימי אמצעי חיצון, ע"כ כלולים מחג"ת, וע' בלק"ת פ' שלח בד"ה פ' הנסכים ושם פ"א גבי וג' כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב, נמצא האותיות הם מחג"ת, והתגין הם מהבינה, וכ"כ במאו"א אות תי"ו סעי' יו"ד תגין מצד בינה תגא ברישא דמלכא, וע' באגה"ק סי' ך"ט ד"ה אשת חיל עטרת בעלה בענין ודאשתמש בתגא חלף שהמל' נק' תגא וכתרה של תורה לפי שהם גילוי רצון העליון ב"ה, שהוא למעלה מחכ' עילאה כו', וא"כ מה שהם מהבינה זהו ע"ד בחי' בעטרה שעטרה לו אמו, ואפ"ל שזהו ת"ת דאימא
551 גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה סידור שחרית סא, ד. שער הסוכות רנז, ד. שער הלולב רסד, ב. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' נו. תקס"ב ח"א ע' לב. ענינים ע' שפ. אמרי בינה שער הק"ש נא, א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א' תכח ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רמט ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור הענין יובן ממ"ש במ"א בביאור מארז"ל שת"ח צ"ל בו שמיני שבשמינית מגה"ר ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא, ופי' בערוך ערך ססא שססא הוא הענף שגדל בראש השבולת הנראין כמו מחטין ארוכין עומדים ואינם חלקים אלא בולטי' מהם כעין שנים דקים מאד, והיינו כי הת"ח בכדי שלא ישפיל א"ע כ"כ, ועי"ז יהי' נשמר מכל דבר רע כו', וכן בעבודה שבלב זו תפלה א"א בלא אמצעית מעט ממדת הגסות והוא במה שעושה א"א ליש ודבר שצ"ל עובד ה', ומניעת העבודה יצר לו שאינו חפץ להיות נפרד, והגם שזהו אצלו
1379 בעבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
[edn_142_ד] התיבות : ”ועיין בד"ה" נכתבו בגוכתי"ק הצ"צ.
[edn_143_ה] נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קד. אוה"ת וישב כרך ה ע' תתקי.
[edn_144_ו] וכן צ"ל בשולי היריעה באוה"ת שם.
[edn_145_ז] במאמרי אדה"ז תקס"ב שם הגהת הצ"צ : (פ' אחרי ד"ס).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביאור הענין דהנה בתורה יש ד' בחי' טעמים נקודות תגין אותיות, אותיות הם בחג"ת דהנה אותיות הם כמו כלים שע"י נוטלין את השכל דאינו שייך שכל בלתי אותיות וכמו עד"מ הנהר מפני שהוא מלא על כל גדותיו א"א שישפוך ממנו בכלים קטנים רק בדרך שאיבה אבל בדרך שפיכה אינו שייך מהנהר עצמו רק ע"י הצינור שהמים נמשך בהצינור ומשם אפשר שיומשך בכלים קטנים, כמו"כ האותיות הם כלים אל השכל, והנה באותיות יש ך"ב אותיות וה"ז כמו עד"מ גבורות גשמים שנק' גבורות מפני שיורדים טיף טיף ובאמת ה"ז תגבורת החסדים שאם לא הי' נחלק לטיפין לא הי' העולם יכול לקבלם, וכמו"כ מה שהאותיות נחלקו זהו תכלית הטוב והחסד ולכן האותיות הם בחג"ת , ועוי"ל דהנה האותיות כמו שהם א' ב' ג' ד' אין בהם שום צירוף אך שמצרפן כמו ב ר ו ך ה"ז תיבת ברוך ומי הוא המצרפן הרי אין זה האותיות וזהו תגבורת החסדים, וכמ"ש בתניא יש צירופים דעשרה אותיות כו' ועוד זאת עולה על כולנה כח עליון המצרפן ומחברן, ולכן האותיות בחג"ת , ועוי"ל שכן אי' בס"י שיש אותיות דחסד ואותיות דגבו' ואותיות דאמצעים, ומה שנת' במ"א דאותיות הם במל' זהו אותיות דע"מ ואותיות דעה"ד הם בחג"ת , ותגין הם כתרי אותיות דהנה ארז"ל כשעלה משה למרום מצא את הקב"ה יושב וקושר כתרים לאותיות וס"א תגין לאותיות והכל א' דתגין הוא כתר וכמו דאישתמש בתגא והוא כמ"ש בעטרה שעטרה לו, ועטרה הוא ע"ג הראש ,
51 גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה סידור שחרית סא, ד. שער הסוכות רנז, ד. שער הלולב רסד, ב. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' נו. תקס"ב ח"א ע' לב. ענינים ע' שפ. אמרי בינה שער הק"ש נא, א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכח ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רמט ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יז) אך הנה כ"ז הוא כשאכשיר דרי בקיום התומ"צ כדבעי לאיש הישראלי, וכן בעבודה שבלב כמ"ש ולעבדו בכל לבבכם הן בקיום המצות עד"מ בתפילין לשעבד הלב והמוח, והן כמארז"ל עבודה שבלב זו תפלה כו', בכל הפרטים כו', אבל אם חטא והעביר את הדרך בחי' דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ופגם בהעדר עשיית מ"ע, וכ"ש בעשותו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם כו', וגם מי שלא חטא בפו"מ כ"א הרהורי עבירה לבד הרי ארז"ל הרהורי עבירה קשה מעבירה לפי שהמחשבה היא כח היותר דק, ולכן מתקלקל יותר כמו הבגד משי דק שמתקלקל יותר ע"י הכתמים שנעשו בו מהר יותר מבגד פשתן או קנבוס כו', וגם שהמח' היא לבוש הרצון השולט על כל כחות הנפש, וגם אין לו הגבלה שכ"ז שלא קיים תאוותו במעשה אינו מרוה צמאונו הקשה וה"ה מלא מחשבות רעות אשר מכ"ז הרהורי עבירה קשים יותר מעבירה עצמה כו', ואי לזאת הנכשל באחת מאלה לא די שלא פעל ע"י עשיותיו במעהמ"צ כנ"ל להוסיף אורות באצי' <28>
396 עבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובכלל הוא בחי' היחוד עליון עד שבשים שלום נמשך הטפה כנודע כו', וכלליות ענין התפלה היא במקום תמידין שהוא במקום קרבן צבור שעולה ונכלל כו' כנ"ל באריכות, כ"ה עכשיו העבודה שבלב זו תפלה להעלות נפשו הבהמית שתוכלל למעלה מעלה כמו הקרבן, וה"ז נעשה ג"כ יסוד על מזבח הפנימי, והיינו שהאפר דנפשו הבהמית פי' מה שמבטל נפשו מכל וכל עד שנעשה בבחי' עפר ואפר ממש, וזהו שאומרים אחר סיום שמ"ע ונפשי כעפר לכל תהי' שזהו בחי' העפר דוגמת האפר דאיל של יצחק, כך ע"י שנשרף נפשו בשלהובא דרחימותא נעשה יסוד על מזבח הפנימי כו'.
115 העבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה כ"ז כשמקיימים תומ"צ וכמ"ש ועבדתם את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב זו תפילה שהוא החיות של כל המצות (ה' לכן אין התפלה במנין תרי"ג מצות וכמו החוט השדרה שאינו נמנה ברמ"ח אברים, ח"י ברכאן דצלותא ח"י חוליות שבשדרה וכמבואר כ"ז במ"א ע'), אך כשפגם הן
97 איזה עבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועבדתם את הוי' אלקיכם ובירך כו' והסירותי כו', וארז"ל בפרק ח' דב"ק דף צ"ב ע"ב ועבדתם את הוי' אלקיכם זו ק"ש ותפלה , וכמאמרז"ל ע"פ ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זו תפלה כו', ולהבין זה צ"ל מה שתחלת הפסוק נא' בלשון נסתר ועבדתם, ולא אמר מי הוא האומר זה, וסוף הפסוק נאמר לשון נוכח והסירותי מחלה, כמדבר בעד עצמו שהוא יסור המחלה כו', וגם צ"ל מי הוא האומר ועבדתם שא"א לומר שמשה הוא האומר ועבדתם את כו' שהרי תחלת הפרשה הוא הנה אנכי שולח מלאך לפניך שזהו מאמר הקב"ה למשה, וגם א"א לומר שהמדבר ועבדתם הוא ש' הוי' דהל"ל והייתם לי עבדים, וברכתי את לחמך, אלא שצ"ל כמ"ש הרמב"ן בהקדמתו לפי' התורה, וז"ל לא כתב מרע"ה את התורה כמדבר בעד עצמו כמו שנא' ביחזקאל ויהי דבר ה' אלי לאמר, וכן
5 איזהו עבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלקים, וש' הוי' וש' אלקים נק' שני המאורות הגדולים וכמ"ש בזהר, וז"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו, וארז"ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו, מכלל דשם אלקים נק' ג"כ גדול, והיינו שבשרש הם חסד וגבורה ששרש היצ"ט הוא מבחי' חסד, ושרש היצה"ר הוא מבחי' גבורה , והנה למעלה הם גבורות קדושות, שאדרבה גבורה הוא תוקף ההתגברות לאלקות, וכמו גבורות גשמים שיורדין בגבורה , שהוא תוקף החסד, שאם לא היו יורדים בגבורה הי' מבול ח"ו, או כמו הדם הוא הנפש שהוא בחי' גבורה והדם דוקא הוא מחי' את האדם, וכך למעלה הגבורה הוא תוקף ההתגברות לאלקות, וז"ע היצר שהי' לאדה"ר קודם החטא היינו שהי' כמו בשרשו שהוא בחי' גבורות קדושות, כדי שעי"ז יוכל לעבוד את ה', ואם לא הי' לו יצר כלל לא הי' יכול לעבוד את ה' וכמו שלמלאכים לא ניתנה התורה, וזהו שא' כאחד ממנו כגבריאל לפי שגבריאל הוא בחי' גבורות קדושות, ומ"מ לא ניתנה תורה לגבריאל לפי שהמלאכים אינם בעלי בחירה, אך לאחר חטא עה"ד נפל בשבירה ונעשה ממנו יצה"ר גמור כי בחי' גבורה כשנופל למטה נעשה רע גמור כמ"ש בזהר, משא"כ החסדים אף כשנופל למטה אינו מתהוה רע גמור כו', וזהו שלאחר החטא עה"ד דוקא אז נכנס בו יצה"ר היינו כמו שהוא עתה כו' ונעשה היצה"ר בחי' מחלה שהוא להפריד את אלקות מעולמות, וע"ז נא' והסירותי מחלה מקרבך היינו שיהי' היצה"ר ע"ד שהי' קודם החטא שהי' ג"כ טוב, ואדרבה כשהיצה"ר נהפך אז נעשה בחי' גבוה יותר מכמו שהי', ועד"מ כשעושין מרקחת מדבש וצנון שהוא מר ביותר, וכשהדבש מהפך את הצנון אזי נעשה מרקחת שהוא יותר טוב מהדבש בעצמו, וזהו שארז"ל טוב זה יצ"ט, מאד זה יצה"ר, והיינו יצה"ר
89 גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה גם לקו"ת ואתחנן יג, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' פא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא דהנה צפון אף שהוא בחי' גבורה מ"מ הנה יש מעלה בבחי' גבורה שהוא בבחי' תגבורת החיות וכמו גבורות גשמים שיורדין בגבורה , והם השפעת החיים וחסד וכמו שאומרים מוריד הגשם מכלכל חיים בחסד, וכן הדם שהוא בחי' גבורה מ"מ עיקר החיות של האדם מלובש בדם כמ"ש כי הדם הוא הנפש, והיינו מפני כי תגבורת החיות הוא מבחי' הגבורה דוקא, וכתי' ימי שנותינו כו' ואם בגבורות שמונים שנה, שמבחי' הגבורה שהוא תגבורת החיות נמשך אריכת ימים יותר כו', וזהו ג"כ הטעם מה שקד"ק שחיטתן בצפון בחי' גבורה לפי שקרבנות הם בבחי' העלאה ממטה למעלה שהיו מקריבין בהמה גשמי' ע"ג המזבח והי' נכללת באש שלמטה ואש שלמעלה בחי' ארי' דאכיל קרבנין, וכל העלאה הוא ע"י גבורות , והיינו מטעם הנ"ל כי להיות כי הגבורה הוא בחי' תגבורת החיות לכן כל בחי' העליות הוא ע"י הגבורה דוקא, כי כדי שיהי' בו כח להתעלות זהו ע"י בחי' תגבורת החיות כו', ולכן הי' שחיטתן בצפון, וזהו העולה קדש קדשים שחיטתה בצפון, לפי שעולה היא העלאה בבחי' קדש הקדשים שהוא בחי' גבוה מאד לכן שחיטתה בצפון כו' שהעלי' הוא ע"י הגבורות .
101 גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה גם לקו"ת ואתחנן יג, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' פא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א [נקדישך] וביאור הענין עדר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ונבין תחילה ענין בחי' ג"ד הנ"ל דתורה ועבודה וגמ"ח (כי ביום הזה בפ' אחרי דך"ה סע"ד) שהם כלל כל התורה והמצות, שענינם עכשיו בעבודה תורה ותפלה וצדקה, כי תפלה הוא במקום עבודת הקרבנות וגמ"ח היינו צדקה, וכנגד ג' דברים אלו כתי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם בחי' ג' לבושי הנפש מחדומ"ע, בראתיו הוא בחי' מחשבה שהיא בחי' בריאה יש מאין והוא נגד התפלה שהיא עבודה שבלב כמארז"ל ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זו תפלה שהוא בחי' הכוונה בבחי' המחשבה ברעותא דליבא כו', וכמארז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה, ודבור התפלה הוא רק שיהי' הקול מעורר הכוונה, לכן היא במקום הקרבנות שעבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנים בעובדא וברעותא דליבא כמ"ש בזהר, וכנודע שמחשבת חוץ פוסל בקרבן, ובעבודה היינו שיהי' מחשבתו וכוונתו דבוקה באוא"ס ב"ה בבחי' מס"נ
29 איזהו עבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימך והסרתי מחלה מקרבך, וארז"ל ק"ש ותפלה , וכן אמרז"ל ע"פ לעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב זו תפלה .
5 איזה עבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ח
וביאור הענין צ"ל תחילה מ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו ואי' במדרש כיחידו ש"ע ועוד דיעה יש כגבריאל, והנה מ"ש כיחידו ש"ע ניחא אבל מ"ש כגבריאל צ"ל מ"ש גבריאל משארי מלאכים, והענין דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה ואמרז"ל בתרין יצרין ביצ"ט וביצה"ר, ולכאו' נראה דאדה"ר קודם החטא לא הי' לו יצה"ר כלל דכתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ואיך שייך בג"ע עם יצה"ר, אך א"א לומר כן דלעבדה הוא רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת, ועיקרם לברר הנה"ב ולכן כשמלאכים ביקשו תורה א"ל כלום יצה"ר יש בכם וא"כ אם לא הי' לו יצה"ר איך קיים מצות, ועוד דהרי דרשו רז"ל בתרין יצרין, וצ"ל דיצה"ר קודם החטא הי' תגבורת האהבה, וזהו וייצר הוי' אלקי' ב' שמות אלו הוי' ואלקים הם מקור יצ"ט ויצה"ר, יצ"ט שרשו משם הוי' ויצה"ר משם אלקים וקודם החטא היו שניהם מאורות הגדולים דגם ש' אלקים הוא בחי' גדול דכתי' גדול הוי' ומהולל מאד אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו ומאחר שמגדל את שם הוי' מכ"ש ששם אלקים עצמו הוא גדול וזהו"ע חסד וגבורה שרש הנה"א מבחי' חסד ושרש הנה"ב מבחי' גבורה ובשרשו הוא בחי' גבורות קדושות תגבורת, וכמו גבורות גשמים שהולכים טיפים טיפים, והוא תכלית הטוב והחסד דאל"כ הי' מבול, וכן הנפש המחי'
90 גבורות גשמים : תענית ב, א. ראה גם לקו"ת ואתחנן יג, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' פא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין דהנה מצינו מעלה בגבו' שהם תגבורת החיות, וכמו גשמים שהם השפעות חיים לעולם וכמ"ש מוריד הגשם מכלכל חיים בחסד ונק' גבו' גשמים ולכן אומרים אותו בברכת אתה גבור, וכתי' כאשר הרוה את הארץ והולידה והצמיחה והסימן הוא משיוצא החתן לקראת כלה הרי כתי' והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור כו', וכן דם שהוא עיקר החיות ה"ה גבו', וכתי' ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבו' שמונים שנה, פי' בהם הוא בהמה לבירור נפה"ב ע' שנה ואם בגבורות פ' שנה, דגבו' הוא תגבורת החיות, לכן הקרבנות שמקריבים בהמה ע"ג המזבח ונכלל באש של מטה ואח"כ באש של מעלה צ"ל בקו השמאל דהעלאה הוא בקו השמאל דוקא, וזהו העולה קדה"ק שהוא עלי' גדולה מאד שחיטתן בצפון דוקא, ועכשיו תפלה במקום תמידין תקנו והוא ששורף ומכלה הרצונות זרות והרהורין בישין באהבה דרשפי אש (להפכם ג"כ, ע' בכתב) לכן היא בשמאל דוקא, וזהו משמאלם זו תפלה.
107 גבו' גשמים : תענית ב, א. ראה גם לקו"ת ואתחנן יג, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' פא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכאו' א"מ מה ראו חז"ל לעקור מ"ע דאורייתא משום חשש גזירה בעלמא, והלא החשש הוא להדיוטים וקלי הדעת ואיך מנעו המצוה לגמרי מכמה צדיקים גדולים וטובים, וידוע דמצות שופר היא מצוה רמה ונשאה מאד, דהנה כל המצות שבחודש זה הם מצות כללות, וכדאי' במד"ר (ויקרא פכ"ט ) בחודש השביעי|4 ומפרשים שביעי ל' שובע זאַט, בחודש השביעי אַ זאַטער חודש, שהוא משובע בכל , גתות בתוכו, דגתות הם אוצרי תבואות ופירות, דאז הוא זמן אוסף התבואה והפירות, וישראל שרוים בנחת ברוב טוב, ואז מקבלין עליהם עול מל' שמים מקרב ולב עמוק, דזהו"ע העבודה בר"ה לקבל עלינו עול מלכותו ית' בלימוד התורה ובעבודה שבלב זו תפלה , ובקיום המצות במסירה ונתינה ובחיות רב, וקבלה זו היא בשמחה פנימיות, דענין הבכי' בר"ה הוא התשובה על העדר העבודה כדבעי למהוי בשנה העברה, והקבלה על להבא היא בשמחה, אמנם להיותו יום דין הנה השמחה היא מכוסה ובהעלם[ednref_1_*], ומה שבגילוי הוא הקבלת עול, וקבלת עול זה הוא ברצון פנימי, וזהו דזמן ר"ה הוא בזמן אוסף התבואה והפירות להורות על קבלת עומ"ש מתוך הרחבה, דאינו דומה הקבלת עול דעבד אם הוא מתוך הדוחק וההכרח, או שהוא מתוך ההרחבה והקירוב, והוא בחי' יש בן
13 תענית ב, א.
[edn_1_*] מכוסה ובהעלם: ראה לקו"ת ד"ה שוש אשיש [מז, א. מח, ד] ובכ"מ בפירוש וגילו ברעדה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ד' ו' אלול תרצ"ב וילנא · ביהכ"נ קירזנער
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שרפים עומדי' ממעל לו, וכתיב ויעמידם לעד לעולם דהמלאכים נק' עומדים, וטעם הדבר לפי שעומדים תמיד במדריגה אחת, וכמו מיכאל וגבריאל הנה מיכאל עבודתו באהבה וגבריאל עבודתו ביראה הרי כל א' מהם תמיד עבודתו כפי אופן מדריגתו, דמשי"ב עד עתה מיכאל עבודתו באהב' וגבריאל עבודתו ביראה, דמהם לא יגרעו ועליהם לא יוסיפו, ועם היות דמחנה מיכאל הם קפ"ו אלף מחנות, ומחנה גבריאל ג"כ מספר עצום מאד, הנה כל זה הוא הם פרטי מדריגות באהבתו של מיכאל וביראתו של גבריאל, אבל בגוף ועצם מעלת מדריגת עבודתם הנה כל א' מהם הרי עבודתו הוא רק כפי אופן מדרגתו, אשר כמו"כ הוא גם בנשמות שבעוד היותן למעלה טרם ירידתן למטה להתלבש בגוף ה"ה ג"כ נקראי' בשם עומדי' וכמו שאלי' אומר על נשמתו חי ד' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, שאומר ל' עמידה וכן אי' בזהר כל נשמתא ונשמתא הוה קיימא בדיוקנהא קמי מלכא קדישא, דמלכא קדישא הוא בחי' ז"א דאצי' שהוא מקום מעמד ומצב כללות הנשמות, והיינו דהן נשמות דמ"ה והן נשמות דב"ן בהיותם למעלה הם בבחי' עומדים ובירידתן למטה נעשים בבחי' מהלכים, וזהו דכתיב טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, כסף וזהב הם אהוי"ר אלפי ל' אולפנא ורגילות מה שהנשמה בהיותה למעלה אלופה ורגילה באהוי"ר הנה טוב יותר התורת פה שלומדים למטה ועוסקי' במצות מעשיות בחיות ובעבודה שבלב זו תפלה דבהם ועל ידם דוקא נעשית הנשמה בבחי' מהלך.
19 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ חיי, צב"ר. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה כתיב ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך כו', שיש כמה בחי' ומדרי' באהבה , אבל כללות כולם הוא הרצון והתשוקה באלקות, דשרש אהבה הוא אבה ל' רצון, דהנה אמיתת הגדר דאהבת השי"ת הוא אשר כל חפצו ורצונו ומגמתו הפנימי יהי' לד' לבדו ולא יחפוץ בשום דבר זולתו ית' וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, אמנם בכדי להגיע לידי איזה מדרי' אהבה באהבת השי"ת הוא ע"י סדר והדרגה בעבודה ויגיעה בהתבוננות עד שמגיע לההתבוננות דפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו ד' אחד, והיינו דכאשר עבודתו והתעסקותו הוא בעבודה שבלב זו תפלה אשר היא במקום הקרבנות, וכשם שבהבאת הקרבן הרי הי' צריך להיות תחלה ההכרה בהחטא אשר חטא, ולפי אופן החטא כן הי' הקרבן, ובהובאת הקרבן צ"ל הוידוי דברים, כן הוא בעבודת התפלה שהיא במקום הקרבן אשר תחלה צריך להיות הכרת החטא, והוא שיעשה חשבון בנפשו מכל הנעשה אתו עמו בקיום התורה והמצוה, וואָס טוט זיך באַ אים אין דעם ענין פון קיום המצות, ובמעמד ומצב כחותיו ומדותיו וחושי נפשו, וכשבודק היטיב בכחותיו ובמדותיו ה"ה מוצא כי יש מהם אשר הם מלובשים בדברים אסורים כמו בשקר וגאוה וכעס, ומהם במדות רעות, ובכללות עניניו שהוא
31 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דזהו דכתיב הליכות עולם לו, דלהשלים הכוונה האמיתית להיות לו ית' דירה בתחתונים, דזהו עולם לו היינו לעשות את העולם הגשמי כלי לו ית', הוא ע"י הליכות ל' רבים שהם ב' הליכות, הא' מלמטלמ"ע ע"י התפלה שהיא עבודה שבלב , והב' ההילוך מלמעלמ"ט ע"י התורה, דע"י שמקשר נפשו בתורה ממשיך גילוי אלקות בעולם.
112 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך הענין הוא, דהנה כתיב (משלי כ"ז כ"א) מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו, וכמו בצירוף הכסף וזהב שהוא ע"י האש, דכל מה שהשלהבת גדולה יותר נעשה הצירוף ביותר, כמו"כ הנה ואיש לפי מהללו, דצירוף וזיכוך האיש הוא לפי מהללו, והיינו לפי אופן ההילול והשבח שלו בבחי' רשפי אש בתפלה כן הוא הצירוף וזיכוך הרע, וכמ"ש (שם כ"ה ד') הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי, וכמו הכסף קודם הצירוף נראים גם הסיגים לכסף, וע"י ההיתוך באש שהוא הצירוף מתברר ומזדכך הכסף ונעשה נקי מסיגים ופסולת, והפסולת נדחה לחוץ, כמו"כ הוא בעבודה , דקודם התפלה דרך איש ישר בעיניו, דכשלא עשה מה שאסור ועוד קיים איזה מצוה או עסק בתורה מדמה בנפשו שהוא קרוב לאלקות, ובאמת הנה כספך הי' לסיגים, דכסף הוא תשוקה וכמ"ש כי נכסוף נכספת, ופי' כספך הי' לסיגי' דגם אם לפעמים מתעוררים באיזה התעוררות לעבודה שבלב זו תפלה הי' לסיגי' שאין זה אמיתי כלל, וע"י העבודה בתפלה שבא במדרי' הקירוב ה"ה רואה איך שבאמת הוא מרוחק מאלקות, כי אז נראה ונרגש אצלו גם דקות הרע המונעים ומעכבים אותו מלהתקרב לאלקות.
50 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ברגילותיו הטבעיים ומתפשט ברוח תאוותיו, והכסיל בחשך הולך שנדמה לו כל עניני העולם הגשמיים לטוב, ועד"מ תינוק קטן שאינו מתבייש כלל כי אין בינות לו במה שהוא נאה ומגונה, כן הוא באלו אשר נמשכים אחרי חומריות העולם וחושב את המר למתוק ואינו רואה שום אור כי טוב, וכן ישנם גם בבני תורה, דהגם ששוקדים ומתמידים בלימוד התורה, ומ"מ עצם טבע מדותיהם הם עבים וגסים, ונמשכים אחרי דברים גשמים, וידוע דגם דברי' המותרי' באכילה ושתי' והדומה אם עושה זאת מצד התאוה והחמדה הרי לשעה הוא רע, דעפ"י התורה הרי כאו"א מחוייב לקדש את עצמו גם במותר לו, כמ"ש החינוך שהוא מ"ע דאורייתא, וכן החליט רבינו נ"ע בסש"ב פ"ל שכתב ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שהוא מדאורייתא כמ"ש קדושים תהיו וגו' והתקדשתם וגו', ולא הותר לו להאדם רק מה שהוא לצורך קיום גופו, בכדי שיוכל לעבוד את בוראו ית' בכח האכילה ההיא אבל כאשר נמשך אחר הגשמי של המאכל גם דבר המותר הוא רע גמור כמ"ש בסש"ב פ"ז, וכאשר יערה ד' רוח ממרום על האדם ויסיר את העורון מאתו ויפקח ד' את עיניו לראות כי ברע הוא, וינדבו רוחו ולבו לצאת מן החשך הגס והנמאס ויתקרב להתעורר ללכת באור החיים בדרך העולה בית ד' להתקרב אל ד' ולהאיר נפשו באור חיי החיים ולהתעסק בעבודה שבלב זו תפלה לזכות להיות כלי אל אור התורה, הנה לא ירצה לילך תיכף במעלות ומדריגות הקירוב והעלי' היינו לייגע א"ע בהתבוננות אלקי ולהיות בבחי' קירוב לאלקות ע"י ההשגה וההתבוננות וע"י התעוררות אהבה , והיינו דגם כשילמוד תחלה לידע את ה' , ויודע בשכלו היטיב כל הענינים לתכליתן, וכמו כשלמד ענין דלעולם הוי' דברך נצב בשמים, דהדבר ה'
47 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג שמע"צ רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וענין ההתלבשות הוא דלפי אופן מזיגת אבריו כן יהי' גילוי הכחות, וכמו שאנו רואין במוחש דלפי אופן מזיגת והרכבת חומר המוח כן יהי' גילוי אור השכל, וכן לפי אופן מזיגת והרכבת הלב כן יהי' ענין מדותיו בטוב ורע, ומ"מ הרי יש הכח והעוז בכחות הנפש להתגבר על החומר לבררו לשנותו ולהפכו והוא ע"י השתדלות העבודה שבלב זו תפלה לעבדו ית' מקרב ולב עמוק, משא"כ בהעדר העבודה אז יכול להיות התגברות החומר על הצורה.
43 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ תולדות, רצ"ב. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בעבודה שבלב זו תפלה להתבונן בענין אלקי בבריאה יש מאין ובהשגחה פרטית.
146 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"ת רצ"ג בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והשמן, והשמן ופתילה שניהם מוכרחים להיות, דכל אחד מהם מוכרח אל השני, דבכדי שיהי' אור המאיר הוא דוקא ע"י שניהם כאחד, וכל ענין טיב האור, שיאיר בבהירות יותר תלוי בטיב השמן והפתילה ובאופן הרכבתם ומזיגתם, ולכן ישנם פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם נר של שבת לפי שאינם דולקים יפה, וחיבור הפתילה ושמן שיהי' פעולת האור הוא ע"י האש דוקא, וענינו ברוחניות הוא דהגוף הוא הפתילה ושמן הם תומ"צ דהנה כתיב (קהלת ט', ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר, ואי' במד"ר במקומו אריב"ז כל הכתוב אינו מדבר אלא במצות ומעשים טובים, בכל עת יהיו בגדיך לבנים מן העבירות, ושמן על ראשך אל יחסר ממצות ומעשים טובים, וכשם דבנר הגשמי הרי טיב האור ובהירתו תלוי בהשמן ופתילה כמו"כ הנה בנר הנשמה דכתיב נר ה' נשמת אדם ואמר רבינו נ"ע|19 בפי"ט שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו, והיינו דנר הנשמה טבעה לעלות למעלה, וטיב הארתה תלוי בהשמן ופתילה דוקא, היינו בקיום המצות מעשיות שהם מלובשים בדברים גשמים וכשהוא מלובש בגוף, ובלימוד התורה שזהו השמן, והאור הוא העבודה שבלב שפועל בירור וזיכוך המדות, דהנה כתיב ונשמות אני עשיתי דכאו"א מישראל יש בו ב' נפשות נה"א ונה"ב, דהנה"א הוא נמשך תמיד לאלקות ותומ"צ, והנה"ב המשכתו הוא לעניני הגוף והחומריות וחומד כל עניני עולם, ועבודת האדם הוא לפעול בהנה"ב דגם הוא יהי' לו רצון ותשוקה לאלקות, וזהו דכתיב ואהבת את ה"א בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר, והיינו דהאדם ע"י עבודתו ויגיעתו בתומ"צ ובעבודה שבלב זו תפלה יפעול בהנה"ב דגם הוא יהי' נמשך לאלקות, ואז הרי נר נשמתו מאירה, ובכדי שיהי' האור הוא ע"י האש דוקא, שהוא רשפי אש האהבה לאלקות, וידוע כי דליקת אור הנר בכלל ובהירותה בפרט תלוי בהאויר והסביבה, דבמקום אויר טוב הרי גם נר דק מאיר בכי טוב ומגיע אורה גם למרחוק, ובמקום שהאויר גס צריכים נר גדול יותר וגם אז אינו מאיר רק בהסמוך לו, ובמרתף שהאויר גס ביותר צריכים מדורה גדולה, ובמקום שהאויר הוא מעופש הנה הוא דוחה את האור, וצריכים תחלה להכניס אש השורף ומכלה את העביות והגסות של האויר המעופש שלא ידחה את האור, ואח"כ מכניסין בו את האור ואז הנה מעט אור דוחה חשך הרבה.
30 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דכ"ז הוא העבודה דתפלה שהיא עבודה שבלב .
134 תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתעד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כל העת חלפה עברה ברוב עבודה ויגיעה עצומה, יתן השי"ת ויביאו בעזרתו ית' תועלת נרצה בחידושי תורה , ועבודה שבלב זו תפלה ע"מ לקיים מצותיו ית' מתוך הרחבה בגו"ר.
758 ועבודה . . תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
במענה על מכתבו מכ"א לחד"ז, המבשר מקשורי התנאים של ב"א ת' עם תלמידנו היקר המשובח והמעולה מר ניסן שי', יתן השי"ת שיהי' בשעה טובה ומוצלחת בגו"ר, ובגלל הדבר הלזה יברך השי"ת את ידידי בפרנסה טובה גשמיות בריוח ובפרנסה רוחני' בעצמו, להצליח בלימוד בע"פ שיהיו האותיות קלוטים במוחו היטיב וקלועים בלבו להיות נדבק בהם, ויאירו את נפשו שיבין וישכיל בלימודו בפנים, וכולם כאחת יעוררו את לבבו בעבודה שבלב זו תפלה , אשר יפעול בהג' לבושים מחדו"מ, ויראה רוב נחת בזרעו וזרע זרעו שיהיו יראים ושלמים ועוסקים בתורה.
788 ב עבודה . . תפלה : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה דברים אלו אין להם הבנה ויש להקדים לזה ענין תפלה במקום קרבן כי בזמן בהמ"ק קיים שאז הי' הקרבנות עצמן קרובין ע"ג המזבח נאמר וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק ועכשיו שאין קרבנות התפלה שהיא עבודה שבלב הוא במקום שמחת לבו שע"י הקרבנות ויש להבין מה ענין לתפלה דאיהו רחמי להיות כנגד תמידין דאת הכבש כו'.
7 התפלה שהיא עבודה שבלב : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה . אוה"ת עקב ע' תרח. לקמן סוף פיסקא והנה כ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואח"כ א' ונתתי גשמיכם בעתם, הנה פי' ונתתי בעצמי שלא ע"י שליח כי הנה בגמ' פי' מה שנא' הנותן מטר ע"פ ארץ ושולח מים ע"פ חוצות דארץ הוא א"י ושם א' הנותן בעצמו שלא ע"י שליח ובחו"ל נותן ע"י שליח ולזה א' השולח מים ע"פ חוצות שהוא ח"ל כו', ולכאורה קשה דבגמ' חשיב ג' דברים שלא נמסרו לשליח וא' מהם מפתח של גשמים דמשמע שהגשמים לא נמסרו כלל לשליח .
63 ג' דברים. . לשליח : תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר