רלח
שכלו חלש ואינו מבין כראוי שום שכל וסברא כו' וכמאמר ר"נ עד57 דלא אכילנא בישרא דתורא כו' וכיוצא, ולא עוד אלא שלפי אופן טוב טעם המאכל הרוחני אם הוא בדקות והזדככות יהי' חיזוק שכלו בדקות יותר שהרי מי שמורגל במאכלים דקים שכלו דק יותר כאוכלי שולחן המלך עם בני הכפרים שרחוקים בערך מזג דקות השכל כידוע וכמ"ש במ"א, וגם הנה ידוע דבחי' זו נק' ברורים דנוגה והמברר הוא שם מ"ה דאדם האוכל המאכל כו' כי הרוחניות שבמאכל נעשה בחי' השגת שכל כנ"ל ומייחד יחודים עליונים הרי שנתעלה מאד ממש מגשמיות לרוחניות העליון ביותר עד שבהיות אור האלקי שוכן בנשמת האדם בעבודה58 שבלב זו תפילה גם המאכל יקבל אותה ההארה האלקית ממש כו' רק שתקבל ע"י אמצעות הנשמות האלוקית בהיות שהנשמה תייחד יחודים עליונים ונגלה בה כבוד ה' כ"כ וממילא יקבל האור גם הכחות הכלולים בה והוא גם כח המאכל הגשמי שכולל בה וגרם בה התחזקות כנ"ל אבל המאכל מצד עצמו כמו שהוא גשמי לא הי' בערך הקבלה מעולם כו' וד"ל.
והדוגמא מזה ממש יובן בדרך כלל ג"כ והוא דלע"ל הנה כתיב ועמדו59 זרים ורעו צאנכם כו' שהאומות יעבדו האדמה וירעו הצאן כו' הרי הם גורמים בחי' התחזקות בקדושה האלקית שבנפש הישראל בתפילתו ותורתו וכמ"ש והחזיקו60 בכנף איש יהודי כו' כי נעשו כמו בחי' חומר וצורה, וכדוגמא זו הי' כבר בימי משה כשאמר כלב סר61 צילם מעליהם לחמינו הם כו' והוא ממש עד"מ מן המאכל הנ"ל. ואמנם הנה יהי' עלי' גדולה לאוה"ע בזאת העבודה והשירות שיעשו לבנ"י כי הרי גם בהם יהי' שוכן גילוי אור א"ס ממש ע"י אמצעות ישראל מאחר שיהיו כולם כלולים בהתכללות בישראל מפני עבודה זו, ועד"מ המאכל הנ"ל שעולה לשכל ומתכלל שם וגם מחזקו כנ"ל, וא"כ בהיות הגילוי המשכה והברכה על בנ"י ממילא יתברכו גם הם בכל אותן הברכות, אך זהו דוקא לפי שהמה עובדים לישראל ונעשים כמו בחי' חומר וצורה כו' שהוא כמו המאכל עד"מ וכמ"ש כי לחמינו הם כו' וד"ל.
ובכ"ז מובן ג"כ ענין הברכה לעשו שיוכל לקבל ע"י אמצעות יעקב דוקא והוא שאת אחיך תעבוד, ועד"מ הנ"ל במאכל, ואם לאו אין לעשו העלא' כלל כי הרי נשאר למטה בגסו' שלו כו' וד"ל. ועד"ז ג"כ ענין הברכה שבירך יעקב את פרעה כו' דהנה יעקב רצה להמשיך בחי' גילוי אלקות בפרעה דוקא וזהו שר' יוסי הקדים לתרץ באמרו פרעה אע"ג דאוקמוהו ברזא אוחרא סמך דקא סמכינן בעלמא, פי' דלא יקשה דהא פרעה הוא בבחי' הקדושה והוא בחי' מל' דאצי' דאתפריעו בה כל נהורי' להיותה בחי' ההתגלות וכמ"ש זה בפ' מקץ דזהו רק סמך דסמכינן בעלמא כלומר סמך בעלמא הוא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו דאת פרעה ממש בירך, ואל
הערות
- 57. עד דלא אכילנא בישרא דתורא : ראה ב"ק עב, רע"א.
- 58. בעבודה שבלב זו תפלה : תענית ב, א.
- 59. ועמדו זרים ורעו צאנכם : ישעי' סא, ה.
- 60. והחזיקו בכנף איש יהודי : זכרי' ח, כג.
- 61. סר צילם מעליהם : שלח יד, ט.
בבא קמא ע״ב א - הטקסט מספריא
דְּלָא אֲכַלִי בִּשְׂרָא דְתוֹרָא.
וְאֶלָּא מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא?
אֲמַר לֵיהּ: רֵישָׁא קָרֵינָא בֵּיהּ ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בְּאִיסּוּרָא, סֵיפָא לָא קָרֵינָא בַּיהּ ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בְּאִיסּוּרָא.
הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה וְכוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי: שְׁמַע מִינַּהּ, אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא לְבַסּוֹף.
דְּאִי יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף, כֵּיוָן דִּשְׁחַט בַּהּ פּוּרְתָּא – אַסְרַהּ, אִידַּךְ – לָא דְּמָרַיהּ קָא טָבַח!
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: כִּי קָא מִחַיַּיב – אַהָהוּא פּוּרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: לָא תִּידְחֲיַ[יהּ], ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן – וְלֵיכָּא.
אֶלָּא קַשְׁיָא! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב גַּמָּדָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בַּחוּץ, וּגְמָרָן בִּפְנִים.
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם דְּרַבִּי לֵוִי סָבָא: אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא לְבַסּוֹף. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי, לֵימָא קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – לָאו דְּאוֹרָיְיתָא?
is because I had not eaten ox meat. In other words, I was fasting yesterday and was unable to concentrate properly.
Rava responded to him: But if the Torah requires even a partial payment of the fourfold or fivefold payment, what is different in the first clause, in which the son must pay, and what is different in the latter clause, where he is exempt?
Rav Naḥman said to him: In the first clause, where the father’s animal was stolen and slaughtered in his lifetime, I read about this case the verse: “If a man steal an ox or a sheep, and slaughter it” (Exodus 21:37), which indicates that the thief slaughtered the ox or the sheep entirely in a prohibited manner. In the latter clause, where the animal was slaughtered after the father’s death, I do not read about this case the verse: “And slaughter it,” which describes a slaughter that was performed entirely in a prohibited manner, because the animal already partially belonged to him, and his own portion of the ox was slaughtered in a permitted manner.
§ The mishna teaches: A thief who slaughters the animal but it was found to be a tereifa, and likewise a thief who slaughters a non-sacred animal in the Temple courtyard, pays the fourfold or fivefold payment. Rav Ḥavivi of Meḥoza said to Rav Ashi: Conclude from the mishna that the act of slaughtering is considered to have been performed only at the end of the slaughtering process.
Rav Ḥavivi of Meḥoza explains: As, if you say that the act of slaughtering lasts from beginning to end, i.e., the halakhic ramifications of slaughtering are in effect throughout the process, one could raise a question with regard to the case of one who slaughters a non-sacred animal in the Temple courtyard: Once he slaughtered the animal a bit, at the very start of the act of slaughter, he has prohibited the animal, with regard to deriving benefit, as a non-sacred animal slaughtered in the Temple courtyard. When he slaughters the other part, it is already prohibited with regard to deriving benefit, which means that it is not an animal that belongs to its owner that he slaughters. Since deriving benefit from the animal is prohibited, it has no value; therefore, there is no ownership.
Rav Huna, son of Rava, said to Rav Ḥavivi in response: It is possible to explain the mishna even if one maintains that the halakhic ramifications of slaughtering are in effect throughout the slaughter. As, when does the thief become obligated to pay the fourfold or fivefold payment? It is when he performs that first bit of slaughter in the beginning, before the animal becomes forbidden. Rav Ashi said to Rav Huna: Do not dismiss Rav Ḥavivi’s objection with this explanation. The verse: “If a man steal an ox or a sheep, and slaughter it” (Exodus 21:37), indicates that to impose liability to pay the fourfold or fivefold payment we require that the thief slaughtered it completely, and after having slaughtered it just a bit there is no complete slaughter yet.
Rav Huna said to Rav Ashi: But if you are correct, the mishna is difficult according to the one who maintains that the halakhic ramifications of slaughtering are in effect throughout the slaughter. Rav Ashi said to Rav Huna: This is what Rav Gamda said in the name of Rava, concerning this question: The mishna is discussing a case where the thief slaughtered, i.e., severed, part of the two organs that must be severed in ritual slaughter, i.e., the trachea and the esophagus [simanin], outside the Temple, and finished slaughtering them inside the Temple. Therefore, the animal became prohibited with regard to deriving benefit only at the final stage of slaughter, concomitant with the liability to pay the fourfold or fivefold payment.
There are those who teach that the preceding exchange took place with regard to the following dispute: Rabbi Shimon ben Lakish says in the name of Rabbi Levi the Elder: The act of slaughtering is considered to have been performed only at the end of the slaughtering process. And Rabbi Yoḥanan says: The act of slaughtering lasts from beginning to end. Rav Ḥavivi of Meḥoza said to Rav Ashi: Shall we say that Rabbi Yoḥanan holds that the prohibition against deriving benefit from non-sacred animals that were slaughtered in the Temple courtyard is not by Torah law?
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א ב"ק עב, א
- לקוטי שיחות כרך א פ' זכור שיחה א ב"ק עב, א
- לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א ב"ק עב, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו ב"ק עב, רע"א
- תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז ב"ק עב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז ב"ק עב, רע"א
- תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב ב"ק עב, א
- תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב ב"ק עב, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה ב"ק עב, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג ב"ק עב, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב* ב"ק עב, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום מאותו ספר ב"ק עב, רע"א
- מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת מאותו ספר ב"ק עב, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים מאותו ספר ב"ק עב, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים מאותו ספר ב"ק עב, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים ב"ק עב, רע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא להבין בתוס' ביאור שרשי הדברים ב"ק עב, רע"א
- פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם ב"ק עב, רע"א