רפב
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי ותקרא שמו לוי וגו', פי' לוי הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שהוא בחי' קבלת עול התורה והמצות עלינו ועל כל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל כו', בהיות ראובן54 ושמעון הם בחי' ימינא ושמאלא שהם שני הפכים ממש שראוב"ן הוא בחי' הרצוא דואהבת שבפ' ראשונה דק"ש55 ושמעון הוא בחי' השוב שבפ' שניה דק"ש להשפיל א"ע בשמאל דוחה למטה לומר כי שנואה אנכי ואינו ראוי לכך שעי"ז מעוררי' למעלה ג"כ בחי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ולוי הוא הממוצע ביניהם המחברן יחד והיינו שהוא בחי' גופא עמודא דאמצעיתא המחברן יחד שהוא בחי' התורה שנמשכת מקו האמצעי שכוללת שניהם יחד דהיינו למטה בעבודת56 ה' זו תפלה הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שכולל ב' פרשיות דק"ש בזה שמקבל עליו עול תורה ומצות באומרו אמת שאני מצד עצמי איני ראוי לכך כי שנואה אנכי אך דבריו חיים וקיימים הוא אשר שם בפי המדבר בד"ת דכתיב ודברי57 אשר שמתי בפיך וגם שבזה נכללו הב' קוין דימינא ושמאלא דבחי' רו"ש ביחד, וזהו (שכ' בפזמון58 של שבת של האריז"ל) ימינא ושמאלא ובינייהו כלה פי' ימינא ושמאלא הם ב' אחים ראובן ושמעון ובינייהו כלה זהו לוי הממוצע ביניהם הכוללם יחד שהוא בחי' התקשרות לקשר מחשבתו במחשבתו של הקב"ה בחכמתו ורצונו ודבורו בדבורו ומעשיו במעשה הצדקה להחיות59 רוח שפלים, שע"י עסק התורה וג"ח ימשיך מלמעלה בחי' התחברות והתקשרות של הקב"ה עמו להיות נשפע ממנו גילוי אור א"ס למטה כי התורה60 משולה למים הנגרים במורד מלמעלה למטה ממקום גבוה למקום נמוך וגם חסד נמשל למים נדמה כמ"ש באאע"ה זכור61 אב נמשך אחריך כמים מפני שע"י תורה וג"ח ימשיכו בחי' השפעת גילוי אור א"ס ב"ה שיומשך מלמעלה למטה וזהו עתה הפעם ילוה אישי אלי שע"י תורה וג"ח ילוה ויתקשר בחי' אישי הוא הקב"ה שנאמר ביום ההוא תקראי לי אישי וגו' אלי ממש וזהו כמארז"ל ע"פ62 ולדבקה בו וכי אפשר להדבק בשכינה אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון כו' שזהו בחי' ומדרגת לוי שילוה אישי אלי והוא בחי' אמת ויציב שבתפלה כנ"ל וד"ל.
ותהר 63 עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את הוי' ע"כ קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת. הנה זהו בחי' תפלה64 די"ח ברכות שהיא בלחש וחשאי שהוא
הערות
- 54. ראובן ושמעון הם בחי' ימינא ושמאלא : ראה כ"ז באריכות תו"ח שמות [הוצאת קה"ת — תשס"ג] כא, ד. וארא פד, ג ואילך.
- 55. דק"ש. . אמת ויציב. . דימינא ושמאלא : ראה פרי עץ חיים שער (ז) הק"ש פכ"ז וראה שם פ"ד.
- 56. בעבודת ה' זו תפלה : ראה תענית ב, א.
- 57. ודברי אשר שמתי בפיך : ישעי' נט, כא.
- 58. בפזמון של שבת של האריז"ל : פיוט אזמר בשבחין (זמירות ליל שבת).
- 59. להחיות רוח שפלים : ישעי' נז, טו.
- 60. התורה משולה למים. . למקום נמוך : ראה תענית ז, א.
- 61. זכור אב נמשך אחריך כמים : פיוט גשם.
- 62. ע"פ ולדבקה בו וכי אפשר. . חנון : עקב יא, כב. ספרי עקב עה"פ. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ח. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו, ס"ג. וראה ג"כ מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
- 63. ותהר עוד. . שמו יהודה : ויצא כט, לה.
- 64. תפלה די"ח ברכות. . בלחש : ראה תיקונים בזהר חדש קא, ג. זהר ויקהל רב, א. שו"ע אדה"ז הל' תפלה סק"א, ס"ב-ד. ניצוצי זהר לזהר ויגש רי, א.
משנה תורה, הלכות דעות א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד כיצד מי שיתרחק מגובה הלב עד הקצה האחרון ויהיה שפל רוח ביותר נקרא חסיד וזו היא מדת חסידות ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהיה עניו נקרא חכם וזו היא מדת חכמה ועל דרך זו שאר כל הדעות וחסידים הראשונים היו מטין דעות שלהן מדרך האמצעית כנגד שתי הקצוות יש דעה שמטין אותה כנגד הקצה האחרון ויש דעה שמטין אותה כנגד הקצה הראשון וזהו לפנים משורת הדין ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכת בדרכיו.
ספר המצוות, מצוות עשה ח׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו להדמות בו יתעלה כפי היכולת והוא אמרו והלכת בדרכיו. וכבר נכפל זה הצווי ואמר ללכת בכל דרכיו ובא בפירוש (סוטה י"ד) מה הקב"ה נקרא חנון אף אתה היה חנון מה הקב"ה נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הקב"ה נקרא חסיד אף אתה היה חסיד. וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר ואמר אחרי ה' תלכו ובא בפירוש שרצה לומר ההדמות בפעולותיו הטובות והמדות הנכבדות שיתואר בהם האל יתעלה על צד המשל. יתעלה על הכל עילוי רב. (בפרשת והיה כי תבא, מדע הלכות דעות):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

