340
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כך גם אין הכונה על עבודת אלול דוקא, אלא כל העבודות, שכולן נכללות ב,אלול?.
וכמאמר רז"ל: אלול -- ר"ת אנה לידו ושמתי לךי, ענין ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה, כי דברי תורה קולטין הן*'י
אלול -- רת : אני לדודי ודודי לי יי, קו העבודה היא התפלה :י ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפלה:י, התופל*: ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.
אלול -- ר"ת: איש לרעהו ומתנות לאביונים *י, קו דגמילות חסדים, ובתור הקדמה ויסוד לכל קוין אלו,
אלול -- ר"ת : (ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)* - ענין התשובה:
וזוהי כונתו של ח"י אלול, שמכניס כל הענינים של חיות, בכל העבודות של אלול.
ה. דובר לעיל אדות תורת הבעש"ט על הפסוק והלכת אל המקום אשר יבחר ה"א לשכן שמו שם, ועל תורתו של הרב המגיד ממזריטש על חפסוק, מראשית פרי האדמה -- תורתו של הרב המגיד נדפסה בספר ,אור תורה", מה שכ"ק מו"ח אדמו"ר ואביו הרבי (מהורש"ב) נ"ע ומסתמא גם הרביים הקודמים חיבבו ספר זה, למרות שהמגיד בעצמו לא כתבו אלא תלמידו --
והלכת אל המקום אשר יבחר הוי' אלקיך - היינו העולם הזה, שהוא המקום בו בחר הקב"ה, כדאיתא במדרש על הפסוק שוקיו עמודי שש - שנשתוקק הקב"ה לבראותו, שכאן בעולם הזה דוקא ישנו התענוג שלמעלה.
אבל אין הפירוש שהכל כבר גמור ומוכן, אלא כמרז"ל ,לעשות -- לתקן" *י. שישראל ע"י עבודה עושים את העולם הזה דירה לו יתברך. ולשם כך היתה ירידת הנשמה למטה, ירדה מאיגרא רמה -- נשמות חצובות מתחת כסא הכבוד, וגבוה יותר -- וירדה למטה, בכדי לעשות דירה לו יתברך.
שזהו תוכן תורת הבעש"ט בענין ,לשכן שמו שם", ותורת הרב המגיד עה"ב מראשית פרי האדמה בענין עבודת הבירורים, שעי"ז עושים את הדירה.
הערות
- 9. פעיח שער ר"ה פ'א. שער הפסוקים שמות כא, יג.
- 0. מכות *, א,
- 1. פע"ח שם. שער הפסוקים שה*ש ( 3%
- 2. ראה ספר המצות להרמב"ם מ"ע ה'. ובכ"מי
- 3. תענית ב, א.
- 4. ראה רש"י בראשית ל, ח, ובאור התוהה שם.
- 5. מגילת אסתר ט, כב. וראה בס' ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל, 6 בעל הטורים דברים ל, 4
- 8. זן) ראה רש"י בראשית רבה פי"א, ז.
ספר המצוות, מצוות עשה ה׳ - הטקסט מספריא
הוא שצונו לעבדו, וכבר נכפל זה הצווי פעמים באמרו ועבדתם את ה' אלהיכם, ואמר ואותו תעבודו. ואע"פ שזה הצווי הוא גם כן מהצוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא צווי לתפלה. ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה. ואמרו גם כן ולעבדו זו תלמוד, ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שבאר שלמה ע"ה. (בפרשת ואלה המשפטים, אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פ"א):
רש"י על בראשית ל׳:ח׳ - הטקסט מספריא
נפתולי אלהים. מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָמִיד פָּתִיל, חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (דברים ל"ב) – נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם, לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי:
גם יכלתי. הִסְכִּים עַל יָדִי; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִתְפַּלְתִּי בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו; נִתְקַבַּלְתִּי, וְנֶעֱתַרְתִּי כַאֲחוֹתִי:
נפתלתי. נִתְקַבְּלָה תְפִלָּתִי, וּמִ"אַ יֵשׁ רַבִּים בִּלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן:
נפתולי אלהים WRESTLINGS OF GOD — Menachem ben Seruk explains in his Machbereth (Dictionary) that the word נפתולי is of the same root as פתיל in (Numbers 19:15) “a covering (פתיל) closely bound upon it”, so that the words here mean: By bonds from God have I been joined to my sister (made equal to her) to merit the privilege of having children. I, however, explain it in the same sense as (Deuteronomy 32:5) “perverse and crooked (עקש ופתלתול)”. I have been persistent and have made many importunities and wrestlings with God that I may become like my sister.
גם יכלתי AND I HAVE PREVAILED — He has yielded to my importunities. Onkelos translated it in the sense of prayer (תפלה), in this way: נפתולי אלהים נפתלתי means prayers that were pleasing to God I offered and I was accepted and was answered like my sister.
נפתלתי means my prayer was accepted. There are many Midrashic explanations in the manner of Notaricon (i.e. making the letters of the word the initial letters of phrases having reference to the matter in question) (Genesis Rabbah 71:8).
רש"י על בראשית רבה י״א:ז׳ - הטקסט מספריא
אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת. בפירוש אלא וישמור משמרתי:
בראשית רבה י״א:ז׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, אַבְרָהָם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו'. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.