ב"ה
298
פרשת הימים דח"י אלול וג' דסליחות נתבארה בהקדמה לקונטרס ח"י אלול ה'שי"ת1655 ע"פ מה שמצאתי בכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר. כן העתקתי שם מכתבים אלו ג"כ אודות ענין עבודת הימים מן ח"י אלול ואילך.
בנוגע לפעולת יום ח"י אלול עצמו בעבודה – אמר1656 כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם חסידים הזקנים, אשר ח"י אלול הוא היום אשר הכניס ומכניס גם עתה חיות באלול.
***
והנה חודש אלול הוא חודש החשבון על שנה העברה, וחודש ההכנה לשנה הבאה.
ויש לומר אשר לכן נרמזו בשמו של חודש זה עקרי סוגי עבודת האדם, אשר בהם צריכים להיות החרטה והתיקון על העבר והקבלה טובה על להבא.
וכמאמר רז"ל: אלול – ר"ת אנה לידו ושמתי לך1657, ענין ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה , כי דברי תורה קולטין הן1658.
אלול – ר"ת: אני לדודי ודודי לי1659, קו העבודה היא התפלה1660, ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפלה1661, התופל1662 ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.
299
אלול – ר"ת: איש לרעהו ומתנות לאביונים1663, קו דגמילות חסדים .
ובתור הקדמה ויסוד לכל קוין אלו
אלול – ר"ת: (ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)1664 – ענין התשובה .
***
והנה הי' כמה דרכים איך להכניס חיות בעבודת האדם לקונו. אבל בדורותינו אלו האחרונים דעקבתא דמשיחא, אשר נתרבו ההעלמות וההסתרים וימש בעולם חשך כפל ומכופל
זאת היא דרך הרבים והיחיד, דרך סלולה על ידי רבותינו נשיאינו הק', להגיע לחיים אמיתיים בעבודת הוי' והוא ע"י העסק בפנימיות התורה, נשמתא דאורייתא1665, בכלל, ותורת החסידות בפרט
– אשר יום ח"י אלול הוא יום הולדת את מייסד תורת החסידות הכללית – כ"ק הבעש"ט, ויום הולדת את מייסד תורת חסידות חב"ד – כ"ק רבינו הזקן,
שגילוים אלו חוזרים ומתעוררים בכל שנה ושנה ביום זה1666 –
וע"י לימוד תורתם והליכה בדרכי החסידות אשר הורו לכל בני ישראל מכניסים נשמה וחיות בכל סוגי העבודה, מכניסים ח"י בא'ל'ו'ל': בתשובה, בתורה, בעבודה, בגמילות חסדים.
ועל ידי כל זה מביאים גם כן את הגאולה, וכנרמז ג"כ בר"ת אלול וכמאמר רז"ל:
אלול – ר"ת: להוי' ויאמרו לאמר אשירה, כי אז יצאו כל ניצוצין מהגלות1667,
ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.
מ. שניאורסאהן
י"ג אלול, תיש"א
ברוקלין נ.י.
הערות
- 1655. קונטרס פא [סה"מ תש"י ע' 270 ואילך. תורת מנחם – התוועדויות ה'שי"ת ע' 186 ואילך].
- 1656. שיחת ח"י אלול תש"ה (ליקוט כה [לקו"ד ח"ג תעג, ב]. הנדפס לח"י אלול תש"ו [סה"ש תש"ה ע' 122]).
- 1657. פרי עץ חיים שער ר"ה פ"א. שער הפסוקים שמות כא, יג. ראה ג"כ שיחת ש"פ עקב ס"ד ואילך (לעיל ע' 285 ואילך).
- 1658. מכות י, א.
- 1659. פע"ח שם. שער הפסוקים שה"ש ו, ג.
- 1660. ראה ספר המצות להרמב"ם מ"ע ה'. ובכ"מ.
- 1661. תענית ב, א.
- 1662. ראה רש"י בראשית ל, ח, ובאור התורה שם. נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 318 ובלקו"ש חי"ד ע' 348. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ד אגרת א'קצא.
- 1663. בס' ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל.
- 1664. בעל הטורים דברים ל, ו.
- 1665. זוהר ח"ג קנב, א.
- 1666. בארוכה עד"ז ראה ס' לב דוד – להחיד"א – פכ"ט ע"פ מש"כ הרמ"ז בס' תקון שובבים. וגם בגשמיות הדברים – הענינים מתעוררים לתקופת השנה. וכמובא בדא"ח הראי' ממשנה ספ"ג דגטין: בודקין את היין . . ובהוצאת סמדר וכו'.
- 1667. פע"ח שם.
ספר המצוות, מצוות עשה ה׳ - הטקסט מספריא
הוא שצונו לעבדו, וכבר נכפל זה הצווי פעמים באמרו ועבדתם את ה' אלהיכם, ואמר ואותו תעבודו. ואע"פ שזה הצווי הוא גם כן מהצוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא צווי לתפלה. ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה. ואמרו גם כן ולעבדו זו תלמוד, ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שבאר שלמה ע"ה. (בפרשת ואלה המשפטים, אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פ"א):
רש"י על בראשית ל׳:ח׳ - הטקסט מספריא
נפתולי אלהים. מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָמִיד פָּתִיל, חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (דברים ל"ב) – נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם, לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי:
גם יכלתי. הִסְכִּים עַל יָדִי; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִתְפַּלְתִּי בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו; נִתְקַבַּלְתִּי, וְנֶעֱתַרְתִּי כַאֲחוֹתִי:
נפתלתי. נִתְקַבְּלָה תְפִלָּתִי, וּמִ"אַ יֵשׁ רַבִּים בִּלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן:
נפתולי אלהים WRESTLINGS OF GOD — Menachem ben Seruk explains in his Machbereth (Dictionary) that the word נפתולי is of the same root as פתיל in (Numbers 19:15) “a covering (פתיל) closely bound upon it”, so that the words here mean: By bonds from God have I been joined to my sister (made equal to her) to merit the privilege of having children. I, however, explain it in the same sense as (Deuteronomy 32:5) “perverse and crooked (עקש ופתלתול)”. I have been persistent and have made many importunities and wrestlings with God that I may become like my sister.
גם יכלתי AND I HAVE PREVAILED — He has yielded to my importunities. Onkelos translated it in the sense of prayer (תפלה), in this way: נפתולי אלהים נפתלתי means prayers that were pleasing to God I offered and I was accepted and was answered like my sister.
נפתלתי means my prayer was accepted. There are many Midrashic explanations in the manner of Notaricon (i.e. making the letters of the word the initial letters of phrases having reference to the matter in question) (Genesis Rabbah 71:8).
קיצור בעל הטורים על דברים ל׳:ו׳ - הטקסט מספריא
את לבבך ואת לבב ר"ת אלול. לכך נהגו להשכים להתפלל סליחות מר"ח אלול ואילך. וכן לולא האמנתי לראות בטוב ה', לולא, אותיות אלול. שמאלול ואילך חרדתי נגד ה':
את לבבך ואת בגימ' זה לימות המשיח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

