178
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
בתור הקדמה לשיחה הבאה לקמן הנושאים,
הדבר מובן וגם פשוט, כי ברוב בכללותו, גם לפי תוכנו והנקודה הפנימית
רובם ככולם, קיים הנושא כפי שהוא שבו, וכן גם כפי שהוא בפרטיו ופרטי פרטיו.
אודות
במיוחד הדברים אמורים כשמדובר ולכל לראש – גם כשמתבוננים בפרט
ענין עיקרי כח"י אלול. אחד, מופיע, לכל הפחות בזכרון, מהתוכן
להמשיך
והנקודה העיקרית שבו, ועד כדי והרי המעשה הוא העיקר
כך גם כשמדובר אודות ח"י אלול –
זאת בה"בכן" של הדבר ובמעשה בפועל, אשר בהמשכה של השיחה דלהלן* קיימת
הבעל־שם־טוב
שקלא וטריא באחת מתורות
ואז, לאחר שישים לנגד עיניו ויתבונן ב"שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש"א – מו"ח אדמו"רב:
שנאמרה בח"י אלול בשנה מסוימת, בנקודה הפנימית שבה, אשר באה לביטוי ח"י אלול, ובלשון הרב נשיא דורנו, כ"ק
ומחדיר
א) ח"י אלול הוא היום אשר החדיר בעבודה של אניג לדודי ודודי ליד. חיות באלול. ב) ח"י אלול מחדיר חיות
שהעבודה
ניתן גם להוסיף, בדרך אפשר, הכללית של אני לדודי (הממשיך את
בפרטים
כללות הענין של ודודי לי) מתחלקת המרומזים בראשי התיבות של אלול:
ושמתי
אלול – ראשי תיבות: אנה לידו
, כי דברי תורה קולטין הןו. קו התורה
אלול – ר"ת: אני לדודי ודודי ליז,
קו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו תפלהט,
לךה, ענין ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו
היא התפלהח, ובפרט בימינו אלו
העבודה שתופלי ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.
לאביונים
אלול – ר"ת: איש לרעהו ומתנות ובתור הקדמת ויסוד לכל קוין אלו , קו דגמילות חסדים.
לבבך
אלול – ר"ת: (ומל ה' אלקיך) את ואת לבב (זרעך)יב – .
ענין התשובה
הערות
- *. ס"ה ואילך. א) שער היחוד והאמונה פ"א. ב) לקוטי דיבורים ח"ג ע' 946. ספר השיחות תש"ה ג) שה"ש ו, ג. – ר"ת אלול (אבודרהם סדר תפלת ר ד) וראה לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 335 ואילך. ח"ט ואילך. ועיי"ש שהב' נוסחאות הם בהתאם להב' ענינים הכללית ויום הולדת דאדה"ז – מייסד תורת חסידות חב ה) פרי עץ חיים שם. שער הפסוקים שמות כא, יג. ו) מכות י, א. ז) ראה לעיל הערה ג. ח) ראה ספר המצות להרמב"ם מ"ע ה'. ובכ"מ. ט) תענית ב, א. י) ראה רש"י בראשית ל, ח, ובאור התורה שם. יא) בס' ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל. יב) בעל הטורים דברים ל, ו.
- . יא
- . ראה אוה"ת בראשית ח"ה תתסז, ב ואילך. ויחי ע' 122. "ה. פע"ח שער ר"ה פ"א. שער הפסוקים עה"פ. ועוד). ע' 337 ואילך. חי"ד 347 ואילך. חי"ט [המתורגם] ע' 269 שביום זה: יום הולדת דהבעש"ט – מייסד תורת החסידות "ד. וראה ג"כ לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 308 ואילך. שפ, א. המו"ל.
תניא, שער היחוד והאמונה א׳ - הטקסט מספריא
לְהָבִין מְעַט מִזְּעֵר מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, דִּ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כוּ׳״ – הוּא ״יִחוּדָא עִילָּאָה״, וּ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״ – הוּא ״יִחוּדָא תַּתָּאָה״:
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת – אֵין עוֹד. וְצָרִיךְ לְהָבִין: וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים נִשְׁרֶה בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְהִיר כָּל כָּךְ ״וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״?
הִנֵּה, כְּתִיב: ״לְעוֹלָם, ה׳, דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם״, וּפִירֵשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: כִּי ״דְּבָרְךָ״ שֶׁאָמַרְתָּ ״יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ׳״ – תֵּיבוֹת וְאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, הֵן נִצָּבוֹת וְעוֹמְדוֹת לְעוֹלָם בְּתוֹךְ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וּמְלוּבָּשׁוֹת בְּתוֹךְ כָּל הָרְקִיעִים לְעוֹלָם לְהַחֲיוֹתָם, כְּדִכְתִיב: ״וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם״, ״וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּימִים לָעַד כוּ׳״, כִּי אִילּוּ הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת מִסְתַּלְּקוֹת כְּרֶגַע חַס וְשָׁלוֹם וְחוֹזְרוֹת לִמְקוֹרָן, הָיוּ כָּל הַשָּׁמַיִם אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ כְּלָל, וּכְמוֹ קוֹדֶם מַאֲמַר ״יְהִי רָקִיעַ כוּ׳״ מַמָּשׁ.
וְכֵן בְּכָל הַבְּרוּאִים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וַאֲפִילוּ אֶרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִית וּבְחִינַת דּוֹמֵם מַמָּשׁ, אִילּוּ הָיוּ מִסְתַּלְּקוֹת מִמֶּנָּה כְּרֶגַע חַס וְשָׁלוֹם הָאוֹתִיּוֹת מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרֵאת הָאָרֶץ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הָיְתָה חוֹזֶרֶת לְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, כְּמוֹ לִפְנֵי שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית מַמָּשׁ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁגַּם בְּדוֹמֵם מַמָּשׁ, כְּמוֹ אֲבָנִים וְעָפָר וּמַיִם, יֵשׁ בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְחַיּוּת רוּחָנִית. דְּהַיְינוּ, בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַמְחַיּוֹת וּמְהַוּוֹת אֶת הַדּוֹמֵם, לִהְיוֹת יֵשׁ מֵאַיִן וָאֶפֶס שֶׁלִּפְנֵי שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
וְאַף שֶׁלֹּא הוּזְכַּר שֵׁם ״אֶבֶן״ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, נִמְשָׁךְ חַיּוּת לָאֶבֶן עַל יְדֵי צֵירוּפִים וְחִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת, הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת בְּרל״א שְׁעָרִים פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יְצִירָה, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְנִמְשָׁךְ מֵהֶן צֵירוּף שֵׁם ״אֶבֶן״, וְהוּא חַיּוּתוֹ שֶׁל הָאֶבֶן.
וְכֵן בְּכָל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַשֵּׁמוֹת שֶׁנִּקְרָאִים בָּהֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – הֵן הֵן אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, עַל יְדֵי חִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּרל״א שְׁעָרִים, עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת וּמִתְלַבְּשׁוֹת בְּאוֹתוֹ נִבְרָא לְהַחֲיוֹתוֹ.
לְפִי שֶׁאֵין פְּרָטֵי הַנִּבְרָאִים יְכוֹלִים לְקַבֵּל חַיּוּתָם מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת עַצְמָן שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶן עַצְמָן – גָּדוֹל מְאֹד מִבְּחִינַת הַנִּבְרָאִים פְּרָטִיִּים, וְאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְקַבֵּל הַחַיּוּת, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיּוֹרֵד הַחַיּוּת וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה, עַל יְדֵי חִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וְגִימַטְרִיָּאוֹת שֶׁהֵן חֶשְׁבּוֹן הָאוֹתִיּוֹת, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְצַמְצֵם וּלְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְהַוּוֹת מִמֶּנּוּ נִבְרָא פְּרָטִי.
וְזֶה שְׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הוּא כְּלִי לַחַיּוּת הַמְצוּמְצָם בְּאוֹתִיּוֹת שֵׁם זֶה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ וְחַיּוּת לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן, וּלְהַחֲיוֹתוֹ לְעוֹלָם, דְּ״אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כּוּלָּא חַד״:
ספר המצוות, מצוות עשה ה׳ - הטקסט מספריא
הוא שצונו לעבדו, וכבר נכפל זה הצווי פעמים באמרו ועבדתם את ה' אלהיכם, ואמר ואותו תעבודו. ואע"פ שזה הצווי הוא גם כן מהצוויים הכוללים כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא צווי לתפלה. ולשון ספרי ולעבדו זו תפלה. ואמרו גם כן ולעבדו זו תלמוד, ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואמרו עבדוהו בתורתו ועבדוהו במקדשו, רוצה לומר הכוון אליו להתפלל שם כמו שבאר שלמה ע"ה. (בפרשת ואלה המשפטים, אהבה הלכות תפלה וברכת כהנים פ"א):
רש"י על בראשית ל׳:ח׳ - הטקסט מספריא
נפתולי אלהים. מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָמִיד פָּתִיל, חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (דברים ל"ב) – נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם, לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי:
גם יכלתי. הִסְכִּים עַל יָדִי; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִתְפַּלְתִּי בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו; נִתְקַבַּלְתִּי, וְנֶעֱתַרְתִּי כַאֲחוֹתִי:
נפתלתי. נִתְקַבְּלָה תְפִלָּתִי, וּמִ"אַ יֵשׁ רַבִּים בִּלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן:
נפתולי אלהים WRESTLINGS OF GOD — Menachem ben Seruk explains in his Machbereth (Dictionary) that the word נפתולי is of the same root as פתיל in (Numbers 19:15) “a covering (פתיל) closely bound upon it”, so that the words here mean: By bonds from God have I been joined to my sister (made equal to her) to merit the privilege of having children. I, however, explain it in the same sense as (Deuteronomy 32:5) “perverse and crooked (עקש ופתלתול)”. I have been persistent and have made many importunities and wrestlings with God that I may become like my sister.
גם יכלתי AND I HAVE PREVAILED — He has yielded to my importunities. Onkelos translated it in the sense of prayer (תפלה), in this way: נפתולי אלהים נפתלתי means prayers that were pleasing to God I offered and I was accepted and was answered like my sister.
נפתלתי means my prayer was accepted. There are many Midrashic explanations in the manner of Notaricon (i.e. making the letters of the word the initial letters of phrases having reference to the matter in question) (Genesis Rabbah 71:8).
קיצור בעל הטורים על דברים ל׳:ו׳ - הטקסט מספריא
את לבבך ואת לבב ר"ת אלול. לכך נהגו להשכים להתפלל סליחות מר"ח אלול ואילך. וכן לולא האמנתי לראות בטוב ה', לולא, אותיות אלול. שמאלול ואילך חרדתי נגד ה':
את לבבך ואת בגימ' זה לימות המשיח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.