שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, כ
"אמרו לפני בראש-השנה מלכיות , זכרונות ושופרות" (הקב"ה אומר לישראל שיאמרו לפניו פסוקים המבטאים ענייני מלכויות, זכרונות ושופרות ).
271 שלושה עניינים. . מלכיות , זכרונות ושופרות : ולהעיר, שכל אחד מהם הוא משולש — שלשה פסוקים מן התורה , ושלשה פסוקים של כתובים (תהלים), ושלשה מן הנביאים (ר"ה לב, סע"א. רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"ח. טושו"ע (ודאהד"ז) או"ח הל' ר"ה סתקצ"א ס"ד (ס"ז)) — ג' פעמים ג'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
סיום הנבואה (וכך גם סיום ההפטרה של היום הראשון של ראש-השנה ) הוא במלים "וירם קרן משיחו", שמשמעותן היא תכלית הרוממות של הגאולה על-ידי דוד מלכא משיחא — גם השם "דוד" הוא בן שלוש אותיות.
292 "דוד". . שלוש אותיות : להעיר ש"מאה וארבעים ושבעה מזמורות שכתוב בתהלים (דדוד) כנגד שנותיו של אבינו יעקב" (ירושלמי שבת פט"ז ה"א. מס' סופרים פט"ז הי"א. מדרש תהלים כב, ד), השלישי שבאבות. וגם לפי החלוקה בכל הספרים (ראה מנחת שי בהקדמה לתהלים בסופה. וראה לקו"ש ח"י ע' 75 בהערה) שהם ק"נ — ה"ז ג' פעמים נ' — "שער החמשים", השלימות דבינה ובמילא גם דמלכות (דוד). ושייך לר"ה (בנין המלכות. ולהעיר מר"ה לב, א), וכן למ"ת (שהוא ביום החמשים — ראה לקו"ת במדבר יב, א. ובכ"מ). וראה חותם פרשתנו (פ' ברכה) "ויעל משה. . אל הר נבו", ומדחז"ל (ל"ת להאריז"ל עה"פ ואתחנן ג, ט. של"ה שסט, א ואילך . וראה לקו"ת במדבר שם בשם הרב המגיד) שאז נגלו לו (וי"ל דג"כ למשה שבכל אחד — ראה תניא פמ"ב. וראה לקו"ש חי"ט ע' 374) שער הנ'. ושייך גם למשיח (גאולה), דאות נ' ר"ת נס, נפלאות (כמש"נ בגאולה העתידה (מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך עה"פ ס"ק זח (ע' תפז), מזח"א בהשמטות סכ"ה (רסא, ב). פע"ח שער כא (שער חג המצות) פ"ו (בד"ה מהר"י ז"ל)) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"). כן להעיר ממה שפירסם כ"ק מו"ח אדמו"ר תקנת הבעש"ט, אשר מיום שני דר"ח אלול עד יום הכפורים (ולא עד בכלל — כי אז מרבים בתהלים. עוד יותר משלש וכו') יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה קאַפּיטלעך תהלים — קובץ מכתבים לתהלים (אהל יוסף יצחק) ע' 208.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
3 וגם לפי מ"ש (ר"ה לב, א) .בראשית נמי מאמר הוא * (ועד"ז במקומות המובאים בביאור הרדיל לפרר"א שם) הרי ידוע (לקוי"ת במדבר יב, סע"ד ואילך. ע"כ יאמרו תוצ'א פ"ה,. מה רב טובך תרצ"ב פ"א. ועוד) שהמאמר דבראשית אינו דומה לשאר המאמרות [וכדיוק הל' בר"ה שם : בראשית נמי מאמר הוא ], כי מאמר זה הוא מאמר בללי (ראה גם זח"א .טז, רע"ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכידוע בפירוש מארז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, שאין זה ביכולת בלבד, אלא שבאמת נברא הכל במאמר אחד, והיינו, שכל פרטי הענינים שנפרטו בהעשרה מאמרות, היו כלולים במאמר הראשון דבראשית נמי מאמר הוא .
9 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
לאחרי המאמר "יהי אור", שהוא המאמר הראשון [דאף ש"בראשית נמי מאמר הוא" , הרי המאמר ד"בראשית" אינו שוה לשאר המאמרות, שהם בפרטיות ובגילוי] – בא המאמר "יהי רקיע גו' מבדיל בין מים למים" , דהיינו, ההבדלה בין "מים עליונים" ל"מים תחתונים".
51 ר"ה לב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, ח' תשרי, שבת תשובה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והנה, בפסוק זה נאמר הוי' אלקינו הוי', ב"פ הוי', והיינו לפי שהוי' אלקינו (הוי' הא') הוא למעלה יותר מהוי' אחד (הוי' הב'), כי, הוי' אלקינו, שהוא שם הוי' ששייך לנשמות ישראל, הוא למעלה מבחי' המחשבה ומאמר אחד של הבריאה, שהרי מחשבתם של ישראל קדמה לכל דבר , גם להמאמר אחד, דאף שהמאמר אחד הוא בחי' המחשבה, מ"מ, גם הוא בכלל המאמרות, דבראשית נמי מאמר הוא , ונתחדש בששת ימי בראשית דוקא, אבל מחשבתם של ישראל קדמה, והיינו, דעם היות שגם המאמר אחד הוא בחי' מחשבה, מ"מ, במחשבה גופא הנה שרש הנשמות הוא מבחי' נעלה יותר.
36 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועד"ז יובן גם למעלה, שכל פרטי העשרה מאמרות כלולים תחילה בבחי' מחשבה אחת הכוללת אותם, והוא בחי' המאמר דבראשית , כמארז"ל בראשית נמי מאמר הוא , דמלשון זה מובן ב' הפכים, דמחד גיסא מובן שהמאמר דבראשית הוא בכלל המאמרות, ולאידך גיסא מובן שהוא למעלה מהם, שהרי צריך להודעה דנמי מאמר הוא , לפי שהמאמר דבראשית הוא למעלה משאר המאמרות, והוא בחי' המאמרות כמו שהם כלולים בהמחשבה.
15 ר"ה לב, א. ראה לקו"ת ר"פ בחוקותי. שם במדבר יב, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
דהנה, הרי התהוות העולם היא מבחינת הדיבור, וענין הדיבור הוא בכ"ה באלול, שאז היתה ההתהוות שמבחינת הדיבור, שהרי בכ"ה באלול הי' המאמר דבראשית , דבראשית נמי מאמר הוא , והמאמר דבראשית כולל בתוכו גם שאר המאמרות, שלכן נעשה כן גם בהבריאה, שההתהוות שביום הראשון כוללת את כל הבריאה, כמ"ש את השמים ואת הארץ, את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותי', והטעם שההתהוות שביום הראשון כוללת את כל הבריאה הוא לפי שהמאמר דבראשית כולל את כל המאמרות, ונמצא שבכ"ה באלול הו"ע הדיבור.
7 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
"את השמים – לרבות תולדותיהם, ואת הארץ – לרבות תולדותי'", ש"כל תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון", ועל זה אמרו חז"ל "בראשית נמי מאמר הוא" .
47 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח מרחשון (התוועדות א), התשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הפירוש הפשוט הוא כמארז"ל בראשית נמי מאמר הוא , שזהו הדבר הוי' והמאמר האלקי המהוה את השמים והארץ הגשמיים.
8 ר"ה לב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזהו שאמרו חז"ל בראשית נמי מאמר הוא , בראשית קאי על בחי' החכמה , שאינו אלא מאמר ודיבור בעלמא בבחי' קריאת שם כו', וכמו הדיבור שקורא לזולתו בשם חכם, שאין ערוך לדיבור זה לגבי מהות חכמתו, כך אין ערוך לחכמה הגלוי' מן המאציל הנקראת בשם חכמה לגבי חכמה דלא ידיע שהוא עצמות חכמתו ית'.
31 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
דהנה, העשרה מאמרות נקראים מילי דהדיוטא, ולאו אורחא דמלכא לאשתעי במילי דהדיוטא , שזהו"ע של ירידה והשפלה אצלו ית', כי כללות התהוות וחיות העולמות אינה אלא מהארה בלבד שבאה ע"י הצמצום כו', ועד שאפילו בחי' החכמה שהיא ראשית ומקור החיות שבכל העולמות, היא בבחי' מאמר (דיבור) בלבד, כמארז"ל בראשית (דקאי על בחי' החכמה ) נמי מאמר הוא .
96 בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
צריך לדעת שהפעולה בעולם אינה באופן שנשלמת ומסתיימת תיכף ומיד ("מ'ווערט גלייך פאַרטיק"), אלא כפי שלמדים מהתחלת הבריאה – שגם לאחרי ש"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", הנה אף ש"בראשית נמי מאמר הוא" , ו"כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון" , הרי לאח"ז הוצרך להיות "ויאמר אלקים יהי אור", ואז "ויהי אור" , ולולי זאת, יכול אדם לחיות שבעים שנה, "ואם בגבורות שמונים שנה" , ועד "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" , ועדיין יחסר אצלו כל ענין האור , ובמילא לא יוכל לברר ולהבחין ("פאַנאַנדער-קלייבן") מה נעשה מסביבו, כמשל אדם שמקבץ הון עצום מבלי לברר ולהבחין להיכן שייך כל דבר .
932 ר"ה לב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
"בעשרה מאמרות נברא העולם" , והיינו, שכל ריבוי הנבראים נבראו ע"י "עשרה מאמרות" בלבד, ועל זה אומרת המשנה, ש" במאמר אחד יכול להבראות", ועד שאמרו רז"ל ש"בראשית נמי מאמר הוא" , וע"י המאמר ד"בראשית" – "ברא אלקים את השמים ואת הארץ" , וכפירוש רש"י :
971 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועד"ז הוא בענין העש"מ, שראשיתם הוא המאמר דבראשית , בראשית נמי מאמר הוא , וכידוע שיש בזה כמה פירושים, בראשית בחוכמתא , שהוא בחי' חכמה עילאה, בראשית בקדמין שהוא בחי' הכתר שלמעלה מהחכמה .
101 ר"ה לב, א. מגילה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
בהקדם ביאור הענין דבמאמר אחד יכול להבראות, שאין הכוונה שזהו רק דבר שהי' יכול להיות, ולא הי' בפועל, אלא שענין זה ישנו גם בפועל , היינו, שישנה מציאות הבריאה כפי שנבראת במאמר אחד, שזהו המאמר דבראשית , כמארז"ל בראשית נמי מאמר הוא , שהוא מאמר כללי שכולל כל המאמרות הפרטיים שבהם נבראו כל הנבראים, וכמרומז בהמשך המאמר דבראשית , בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ12, שעל זה דרשו חז"ל את השמים לרבות צבאיהם ואת הארץ לרבות צבאי', שכל פרטי הנבראים כלולים במאמר הכללי דבראשית גו'.
2608 ראש השנה לב, א. מגילה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
דאמרו רז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם כו' במאמר אחד יכול להבראות, וידוע דמאמר אחד הוא המאמר דבראשית (בראשית נמי מאמר הוא ), שהוא מאמר כללי שכולל ט' המאמרות שלאחריו.
126 ר"ה לב, א. מגילה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ולכן, גם באדם – שהוא המחבר ב' ענינים אלו – יש עשר כחות, וכן בעבודת האדם ישנה השלימות דמספר עשר – "עשרה הילולים", כדברי הגמרא בביאור הטעם ש"אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות" , "כנגד עשרה הילולים ..
1538 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והענין הוא , דהנה אמרו רז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם (שענין זה הי' בכ"ה באלול), ונוסף לזה ישנו גם הענין דבמאמר אחד יכול להבראות, שזהו המאמר דבראשית , כמארז"ל בראשית נמי מאמר הוא , וזהו מ"ש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שכל תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון, שזהו מ"ש את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותי' , שכל זה הוא מצד המאמר אחד דבראשית , ואח"כ נתפרטו פרטי הנבראים ע"י
1430 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והרי גם ענין הדיבור הי' כבר ביום ראשון למע"ב (כ"ה באלול), דאף שפרטי עשרה המאמרות היו במשך ששת ימי בראשית , הרי במאמר אחד יכול להבראות18, שזהו המאמר דבראשית ברא אלקים , דבראשית נמי מאמר הוא , וכולל את כל שאר המאמרות19, וזהו אומרו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, דקאי על כל העשר ספירות , שהם כוללים את כל סדר ההשתלשלות.
1591 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואיתא בגמרא ומה תלמוד לומר אני ה' אלקיכם זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכיות עמהן (דאני ה' אלקיכם הוא מלכיות ומזה שאומר אני ה' אלקיכם גבי והיו לכם לזכרון גו' למדים שבכ"מ שנאמר בו זכרונות צ"ל גם מלכיות ).
2 ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
דאמרו רז"ל בעשרה מאמרות נבראהעולם כו' במאמר אחד יכול להבראות, וידוע דמאמר אחד הוא המאמר דבראשית (בראשית נמי מאמר הוא ), שהוא מאמר כללי שכולל ט' המאמרות שלאחריו.
14 ר"ה לב, א. מגילה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועד"ז יובן גם למעלה, שכל פרטי העשרה מאמרות כלולים תחילה בבחי' מחשבה אחת הכוללת אותם, והוא בחי' המאמר דבראשית , כמארז"ל בראשית נמי מאמר הוא , דמלשון זה מובן ב' הפכים, דמחד גיסא מובן שהמאמר דבראשית הוא בכלל המאמרות, ולאידך גיסא מובן שהוא למעלה מהם, שהרי צריך להודעה דנמי מאמר הוא , לפי שהמאמר דבראשית הוא למעלה משאר המאמרות,והוא בחי' המאמרות כמו שהם כלולים בהמחשבה.
14 ר"ה לב, א. ראה לקו"ת ר"פ בחוקותי. שם במדבר יב, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אבל לא כן ידמה בבחי' מחשבתו ית', שהרי כאשר עלה ברצונו הפשוט שנק' מחשבתו הפשוטה שיהי' התהוות עולמות אצי' בריאה כו' מיד נתהווה שרש התהוותן מבחי' המשכה הזאת ובחי' מחשבה פשוטה זאת הנה היא מקור חוצבן עד עולם, דהיינו כשאמר במחשבתו הקדומה בעצמותו אנא אמלוך להיות בחי' התהוות חוץ ממנו כבי' ולהיות מלך על עם כו' מיד נתהווה שרש ההתהוות שלהם במח' זו שחשב אנא אמלוך כו' כמ"ש בזוהר בראשי' דבמח' אחת הקדומה בעצמות אא"ס נמשך כל השתלשלות העולמות העליונים כו' אך הנה מבחי' מח' זאת הפשוטה בעצמותו נמשך מקור התהוות עלמין סתימין דלא אתגליין וע"ז אמרו דבראשי' נמי מאמר הוא , דהיינו אפי' בחי' חכמה ומח' הקדומה נק' מאמר להיות מקור להתהוות עלמין סתימין, רק שנק' מאמר סתום במחשבה הסתומה כו'.
18 דבראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
לזולתו אם לא ע"פ חכמה ושכל שמתחכם האיך לצרף האותיות כו', כמו"כ יובן למעלה ג"כ בבחי' צירופי אותיות העליונים, יהי אור יהי רקיע שמוכרחי' להיות ג"כ עפ"י בחי' חכמה כמ"ש כולם בחכ' עשית כו', בחכ' יסד כו', בראשית ת"י בחוכמתא והוא בחי' חכ' שבדיבור העליון שע"י נמשכו הצירופי' של עשרה מאמרות באופן הנאות שיוכל להיות ממנו בחי' ההשתלשלות, והוא בחי' חכ' דמל' דאצי' שכל בחי' הצירופי' שמהוים בי"ע מאין ליש נמשכים ממנו כמ"ש והלא במאמר אחד כו' שהוא כללות כל הצירופים והמאמרות, בראשית נמי מאמר הוא שהוא בחי' חכ' שבדיבור שכל הצירופים פרטי' היו נכללים בו מתחלה רק שאח"כ נתחלק לע"מ וזהו הנק' למעלה בחי' מים תחתונים.
11 בראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א. מגילה כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב למרבה המשרה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה היינו בנין המל' שהוא ממלכיות דז"א, ממל' שבחסד נעשה חסד שבמל', והיינו שאמרו הני עשרה מלכיות כנגד מי כו', ונודע שכל ספי' כלולה מי' וי' מי' וכמ"ש בת"ז שיש ששה אלפי' רבבות ספי' וא"כ יש הרב' בחי' מלכיות וז"ש למרבה המשרה מל' שררה כלומר ריבוי שררות ומלכיות, וענין המל' הוא היש של המדה כי חכמ' היא האין ביטול והמלוכה היא הישות, וכן בכל מדה כגון בחי' חסד הט"ס שבה הם בבחי' ביטול כי חסד נמשך מחכמה אב הרחמן ונק' ענף החכמ' וכל הט"ס שבו הכל עדיין בבחי' ביטול ואמנם בחי' היש של המדה כשנרא' החסד ליש ודבר זה נק' מל' שבחסד, ואזי צ"ל ולשלום עד אין קץ כדי שיתחברו יחד כי מטבע הישות גורם הפירוד שאין א' סובל את זולתו וכמו שבתהו שהיו בבחי' וימלוך לא הוו משגיחין אפין באפין משא"כ בכרובי'
3 הני עשרה מלכיות כנגד מי : ר"ה לב, א. וראה פרדס ש"ב פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והנה באדם התחתון למשל, מי שהוא חכם גדול להשכיל נפלאות חכמה, ומצמצם שכלו ומחשבתו באות אחד מדבורו, הנה זה הוא צמצום עצום וירידה גדולה לחכמתו הנפלאה, ככה ממש עד"מ ויתר מזה לאין קץ הי' צמצום גדול עצום ורב כאשר בדבר ה' שמים נעשו בששת ימי בראשית וברוח פיו כל צבאם, היא אות ה' של שם הוי' ב"ה, אתא קלילא, כמ"ש בהבראם בה' בראם , היא מקור הט' מאמרות שנמשכו ממאמר ראשון בראשית דנמי מאמר הוא , היא בחינת חכמה הנקראת ראשית .
4588 דנמי מאמר הוא : ר"ה לב, א [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1305 הערה 33].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
שבדומם דהר לבד כנ"ל (שזהו בא בדילוג הערך בשינוי המהות כצמיחת הגשם מן הרוחני ע"י כח הצומח שבארץ שרוחניות דכח הצומח יורד בצמצום להיות מגדל הגשם הזה כגשם דחיות הדם מן חיות הנפש הרוחני' כו' כך גידול החכמה מאין, כמו ימים ידברו ורוב שנים כו' שבכל יום יש התפשטות צמיחה זו בכח המשכיל להשכיל כו' שעי"ז נמשך התהוות מציאות שכל בבחי' יש ודבר מה גם שיגדיל בחכמה ונק' זקן שקנה חכמה ממקורה ה"ז באה מאין ליש ממש, ודוגמא לדבר בחכמה דמע"ב דבראשית נמי מאמר הוא שיצא מהעלם דמקור החכמה מאין ליש ע"כ יוכל להיות התהוות בריאה גשמי' מבחי' חכ' זו כמ"ש כולם בחכמה עשית כו' להיות באה בבחי' צמיחה דמזל העליון בשינוי המהות ע"י הפרסא דבחי' הקרום כו' כנ"ל), אבל בחי' בקיעה זו בהר הזיתים היינו ע"י בקיעת אור העצמו' דתענוג ורצה"פ כמו שהוא ממש למעלה גם ממקור לחכמה כנ"ל יאיר בחכ' שלא ע"י בחי' צמיחה והתפשטות ע"י לבוש מסך ופרסא כלל וכלל שאז אין החכמה במציאות יש ודבר מה כלל בלי שינוי המהות מאחר שאינה באה בדרך השתלשלות עו"ע בבחי' צמיחה מאין ליש כלל אלא גם החכ' הוא בבחי' אין דכתר עצמו ממש שהוא עצם התענוג ורצה"פ שנבדל בערך מהיות מקור למציאו' מהות שכל והשגה כו' (ודוגמא לדבר מ"ש וה' נתן חכמה לשלמה כו' הרי בחי' החכ' דא"ס שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא כו' דלתבונתו אין מספר כי הוא המדע כו' בתורה הקדומה שכלולה בעצמות א"ס ממש הוא שנמשך כמו שהוא בנשמת שלמה, כענין שיהי' במשיח דכתי' בי' ישכיל עבדי ירום ונשא כו' שהוא בבחי' חכמה דעצמות אור פנימיות הכתר שהוא בבחי' אין ממש שבאה למטה בלי צמצום והעלם כלל שאין פרסא מפסיק כלל להיות באה בדרך השתל' עו"ע מבחי' האחרונה שבעליון כו', אלא כמו שהיא למעלה בעליון בעצמות המאציל באה למטה בתחתון באצי' ממש, וכך בענין הארת אור האצי' בבריאה כמו שהוא באצי' בלי הבדלת מסך כלל, כענין גילוי הנבואה האלקית בנביאים וכמו ויאצל מן הרוח דמשה ממש כמו שהוא בזקנים שלא ע"י העלם וצמצום הנק' הארה דהארה כו' (ודוגמא לענין החכ' שבבחי' אין כמו שהיא למעלה ממש זהו שמצינו גם בדורות האחרוני' כמ"ש בשבחי האריז"ל שהי' רואה חכמה האלקית
178 דבראשית נמי מאמר הוא . . כולם בחכמה עשית : ר"ה לב, א. תהלים קד, כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וא"כ עכ"פ מובן מזה דשרש השבת הוא למעלה מן ההשתל' דשם הוי' דע"ס כו', והיינו למעלה מבחי' הזמן דעבר הוה ועתיד, דשם הוי' מורה היותו עכ"פ מקור לזמן דעבר הוה ועתיד שהוא ענין הי' הוה ויהי' אע"פ שכוללם יחד מ"מ שייך בו לומר ענין הי' ויהי', כמו בוא"ש דהוי עלמא שכללותם הוא שם הוי' דחכ' דכולם בחכ' עשית מאין ליש בכללותם יחד ואח"כ מתחלק בפרט כמארז"ל במאמר א' יכול להבראות כו' והוא מאמר דבראשית דחכ' דבראשית נמי מאמר הוא כידוע, אבל בשבת עולה לפנימי' דחכ' למעלה גם ממקור הזמן דשם הוי' כנ"ל וד"ל.
39 דבראשית נמי מאמר הוא : ראש השנה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והנמשל מכ"ז יובן למעלה בעיקר טעם קריאת שם הוי' ע"ש בחי' ההתהוות כל בע"ג מבלתי בע"ג שאין ערוך כלל ביניהם ע"כ הוצרך להיות ע"י ד' אותיות הללו דשם הוי' שהוא יו"ד צמצום אור העצמות בתחלה שזהו ההעלם וצמצום לגמרי עד שלא נשאר רק [כ]נקוד' די' והוא ענין צמצום החכ' בשביל מע"ב מאין ליש (כמו שמצמצם עוצם כח שכלו בשביל השכלה קטנה לבנות בנין), וז"ש בראשית ברא כו' וכן ה' בחכ' כו' ע"י צמצום עצם החכ', ומה שנשאר נקודה זו די' היינו רק כדי הצריך לשפע זאת דמע"ב לבד (וגם נקודה זו כוללת בהעלם כל מה שעתיד להשפיע כנ"ל, ובודאי מה שנעלם בנקודה גבוה הרבה ממה שכוללת כל מה שיומשך ממנה כנ"ל והיינו בחי' חכ' דמע"ב דבראשית נמי מאמר הוא שכוללת הכל כא' בזמן ומקום בעש"נ גם בכללות דאבי"ע שעתיד להתמשך בו"א שני' כו', והוא יו"ד דשם הוי' שמורה ענין עתיד ותמידי כמו יו"ד דככה יעשה איוב כו' שיהי' בתמידות ולא בגילוי אלא כולל בהעלם ובתמצית עדיין כמו הכלל אל הפרט שנק' מחשבה א' שסוקר הכל בסקירה א' ונק' מח' כללית וזהו ענין הי' הוה ויהי' שכולל עבר הוה ועתיד כא' כידוע, עכ"ז אין לכל זה ערך לגבי בחי'
33 דבראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
מזה יובן ג"כ דכל מה שהאציל ע"ס כאו"א עד בחי' דבור העליון שנק' פה לאדם כו' הכל הוא ע"פ חכמה שבתו' הקדומה דוקא, וכמ"ש מי מדד כו' שהוא ע"פ מאמר קו המדה דקו וחוט ש[נ]משך במדה בכל האצי' באו"מ ואו"פ עד גם במל' דאצי' שנק' פה הוא הנמשך ע"פ רצון העצמי' של המאציל ב"ה כפי הקריאה שקרא באותיות התו' שקדמה לעולם אלפים שנה כו', עפ"ז הי' אופן התחלקות הי' מא[מרו'] בה' מוצאות הפה [ה]עליון כמשל אומן שרואה וקורא בלוח כך מצווה לעשות הבנין לא יוסיף ולא יגרע כו', וכידוע שזהו פי' בראשית בחוכמתא כמ"ש בחכ' יבנה בית והוא ב' דבראשית דבראשית נמי מאמר הוא דע"ז א' במאמר א' יכול להבראות הכל כו' והוא מ"ש כולם בחכ' עשית כו', אך מאמר זה דבראשית נמשך מח"ע דתורה הקדומה דאסתכל באוריי' כו' (וכמ"ש במ"א בענין יו"ד הדברות שהן מקורים אמיתים לי' מאמרות שהוא שא' תנאי הי' עם וימ"ב כו' וכמ"ש בזהר), ונק' מאמר זה דבראשית מאמר פתוח שבא בדיבור לגילוי בי' מאמרות כמו עד"מ השכל שיתגלה בכלי המוח שיוכל לבוא בדבור בפה, אבל מאמ' דאותיות התו' דח"ע הקדומה נק' מאמר סתום חכ' דחכים ולא בחכ'
633 דבראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ויובן כ"ז בדרך כלל ופרט במע"ב שנברא שמים וארץ וכל צבאם בדבר ה' כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, והדיבור הוא אותיות שבאים ויורדים למטה להיות בחי' המעשה כמ"ש ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור בפו"מ וכמ"ש כי הוא אמר ויהי וכתיב כולם בחכ' עשית, א"כ זהו בחי' החכ' שבדיבור בי"מ שנמשך בהן מח"ע שנק' חכ' בראש, וז"ש בראשית בחוכמתא, דבראשית נמי מאמר הוא , דחכ' בראש נמשך לדבור שא"א לדבור בלא חכ' ושכל שבמוח (ואבא יסד ברתא שצרופי' שבדבור ממילא מתהוי' ע"פ אופן השכל שבראש כידוע), אך זהו בחי' עלמין דאתגליין.
765 דבראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועד"מ באדם שיש צירופי אותיות רבים עד אין שיעור בדבור וכללותן אינו רק חכ' ושכל א' הכוללם יחד, כך כתי' מה רבו מעשיך ה' כולם בחכ' עשית חכמה א' ונק' ח"ת חכ' שבדבור והוא מאמר דבראשית בחוכמתא, כידוע דהמאמר דבראשי' נמי מאמר הוא רק שהוא מאמר כללי שהוא כולל כל המאמרות בכלל שכולל כל הפרטים המסתעפים ממנו כו', ושרש של הראשון דחכ' זו שבדבור הוא בחכ' שבראש שנק' ח"ע כידוע, וע"ז אמר והחכ' מאין תמצא גם על ח"ע כמ"ש במ"א.
99 דבראשי' נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אבל בענין השמות דע"ב ס"ג כו' הרי אמר בזהר עביד מאנא וקרא בי' גרמי' חכים [כו' שזהו בחי' הכלי החיצוני' דנק' מאנא רברבא שהוא שם ע"ב כו', ובשם זה קרי גרמי' חכים ש]הוא אור החכ' דאצי' שנאצל מאין ליש כו', והיינו רק להיות מקור להעולמות בגילוי אור והשפע למקבלים לבד כמו להיות בריאת העולמות בחכ' דוקא כמ"ש כולם בחכ' [oldpage_תנה] עשית ובראשית בחוכמתא כו', וגם החכ' דבראשית נמי מאמר הוא שנמצא מאין ליש כנ"ל.
90 דבראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ולכך יש אור דתוה"ק בהתלבשות בכל עולם ועולם כמו בעולם האצי' נק' תורה דאצי' ובבריאה תורה דבריאה עד תורה אור הנגלית לנו באותיות ממש בעולם העשי', וזהו אצלו אומן אומנא בבחי' שפלות וירידה להיות כאומן לבנות בנין בחכמה דתורה כמ"ש בחכ' יבנה בחכ' דתורה דוקא והוא בי"ת דבראשית דבראשית נמי מאמר הוא , פי' מאמר פתוח מן ההעלם דחכ' הקדומה שיצאה לגילוי בשביל ההשתל' העולמות וד"ל.
807 דבראשית נמי מאמר הוא : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזהו כללות ענין בי"ת רבתי דבראשי' והגם שנאמר (שם פט, ג) כי אמרתי עולם חסד יבנה שבנין כל העולמות הי' רק בבחי' החסד אך זה החסד נמשך עפ"י החכמה שבתורה הקדומה שקדמה לעולם אלפיים שנה וז"ש (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה שזהו חכמה דמע"ב שע"ז א' בראשית ברא כו' וידוע דבראשית נמי מאמר הוא (ר"ה לב, א) שנק' מאמר פתוח (שבת קד, א) שזהו כשהחכמה מאין תמצא מן ההעלם לגלוי כו' דפתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה בחי' חסד דחכמה דתורה הקדומה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הנק' נייחא דרוחא בזוהר וענין נייחא דרוחא זה היינו עד"מ משביתת אדם ממלאכתו שנק' נייחא או מנוחה שזהו ענין החזרת אותו כח הפעול' שנתפשטה במלאכ' פעולתה לעצם הכח שבידו שזהו נק' נייחא אבל הוא רק נייחא דנפש שהוא רק המנוחה של כח הדם הוא הנפש המתפשט בתנוע' כידוע ואמנם נייחא דרוחא הוא למעלה מזה והוא מנוחת הרוח שבלב שהן המדו' שהוא מקור לכח התנועה שבמלאכ' הוא הנק' נייחא דרוחא וכמו שתשוב רוח האדם אליו בעת שנח ממלאכת עבודתו כידוע ועד"ז הוא המנוחה שלמעלה גם מזה והוא הנק' נייחא דנשמתא שבמוחא שהוא כח השכל והתחכמות שבכלי המוח הנמשך למדות שברוח הלב חוזר אל בחי' עצמותו ומקורו והוא העיקר בענין השבת למעלה שזהו הנק' קדש העליון דבחי' החכמה נק' קדש אך בשבת עולה בבחי' פנימיו' החכמה דהיינו בבחי' מקורה כמו שהחכמה באין דכתר כמ"ש והחכמה מאין תמצא ונק' אין דחכ' קודם שנמשכה בבחי' גלוי ליש במוח החכמה והוא מ"ש כי קדש היא לכם בקדש העליון דכתר שבבחי' אין דחכמה שנקרא קדש מלה בגרמיה כו' שלא נמשך למטה כלל כמ"ש במ"א וזהו עולת שבת שהשבת עולה כענין מזמור שיר ליום השבת שהשבת עצמו ששרשו בחכמה עולה בשיר מפני ששובת וכשעולה עולה במקורו בבחי' אין שמשם תמצא והיינו בשבתו לשון נסתר כידוע וד"ל והיינו בחי' כח מ"ה דחכמה כמו שהיא בבחי' אין ומ"ה במקור' הנעלם לפי שבראשית דחכמה שבמע"ב נמי מאמר הוא לפי שבמע"ב הרי ירד האור דחכמה מאין ליש ובשבת חוזר ועול' למקורו העצמי וידוע שזהו ענין או"ח שחוזר למקורו הראשון אחר שירד למטה בבחי' אור ישר והוא כל ו' ימי בראשית שירד אור החכמה בבינה ומדות בבחי' או"י עד בחי' המעשה בפו"מ ובשבת הכל עולה בבחי' או"ח וזהו כמו עד"מ המים שבהר גבוה שיורדים ונמשכי' מגבוה לנמוך בעמק שכאשר עולין מלמטה למעלה עולין עד מקור חוצב' בהר שמשם התחילו לירד ולמשוך למטה ואמנם א"א שיוגבהו למעלה ממקורם כלל וזהו משל להבין שא"א שיעלה ויגיע בחי' או"ח למעלה מהתחלה דאו"י כי זהו שאמר בס"י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן א"כ אין לסוף יותר כח לעלות מן התחלה דנעוץ סופן בתחלתן לבד ולא למעלה מתחלתו כו':
7 שבראשית . . נמי מאמר : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נ, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דאוכ' הו' לגבי עה"ע ממש כו') אבל מאור הרצון בירידתו להיות בחי' חכמה נק' מאין ליש היינו שלא הי' מציאו' חכ' תחלה כלול גם בהעלם אלא מאין ממש נמצ' ליש וכמ"ש והחכ' מאין תמצ' (והו' אין דכת' דכאין חשיב לגבי העצמו') וכמ"ש דבראשי' נמי מאמ' הוא (כידוע דאור אבא יונק ממזל הח' ונוצר כו' וגם מה שיש בחי' חכמה סתימאה בהעלם הרצון ונק' טעם כמוס לרצון גם זה בא מאין ליש עד רום המעלות והוא מ"ש והחכמה מאין גם חכמה דא"ק כו') וזה חידוש יש מאין בראש ובתחל' שהוא בבחי' החכמה שמאין תמצא ליש בהתחדשות גמורה כנ"ל וכמ"כ בסוף הכל דוקא הוא בבחי' חידוש יש מאין והוא סוף המעשה כאשר בא מן הדיבור אל המעשה דהנה השכל ומחשבה ודיבור יש להם שייכות וערך זא"ז עד שמתייחס השתלשלות אותיות השכל לבא במחשבה ומן המחשבה שחושב ידבר מיד אבל מה שידבר אינו מתייחס זה להביא לידי מעשה כלל דאע"פ שאנו רואים שהמעשה מסתעפת מן הדיבור כדבר מלך שיצוה ויעשו כמו שיצוה בדיבור או כאשר יבנה אדם בנין או איזה מעשה ועסק יצוה בדבור לעשות כך וכך דוקא ויעשה כדבריו אבל הנה המעשה שעושה מה שדיבר אינו מהות וערך הדיבור כלל כי הרי היא פעולה ביד ורגל וכה"ג שאינה מתייחסת כלל עם הדיבור (גם לעשי' שבדיבור שהוא מה שיצוה בדבור לעשות גם עקימת שפתיו כו') אלא הוא ענין ודבר מחודש לגמרי שלא היה במציא' כלל תחלה בדיבור רק חדש מעיקרו ולא שייך כלל אל הדיבור רק הדיבור הוא הגורם שיתחדש המעשה אבל גוף המעשה הוא ענין דבר מחודש שלא הי' כלל אפילו בהעלם בדברו בדיבור איך לעשות שאינו אלא בדיבור לבד ולא נק' בשם מעשה אז כלל רק כשבא לעשות בפועל דוקא משא"כ הדיבור במח' עולה במח' מה שידבר ונק' דיבור שבמח' עד שאין כל חדש בדיבור רק שיצא מן ההעלם לגלוי בלבד כנ"ל אבל מה שעושה אחר שידבר אינו נק' גילוי ההעלם רק פועל מחודש ממש כי הפועל את הפעולה ה"ז מחדש הפעולה מכחו הנעלם שזהו כמו דבר שמתחדש מאין ממש כצורף שפועל הכלי למעשהו או בונה ואורג דגם שהעץ מוכן כבר והחוטים מוכנים מ"מ פועל מעשהו בבנין מסודר ובאריגה גם זהו דבר מחודש ממש כו' (אע"פ שבונה ואורג עפ"י אופן הדיבור דוקא אין זה דומה כלל להמדבר עפ"י אופן המחשבה שיש להם ערך ויחוס זע"ז אבל סדר הפעולה נמשך אחר כח הנעלם המניע ועושה שזהו מאין ליש ממש וד"ל) כמו בבריא' אדם כשנברא חומר גופו נק' מעשה כמ"ש אף עשיתיו זהו חידוש יש מאין ע"כ נק' בשם עשי' משא"כ בנשמתו ורוחו שהיו בהעלם ויצאו לגלוי אין זה מאין ליש כ"כ כמו ויפח באפיו נשמת חיים כו' ע"כ נאמר ע"ז בראתיו יצרתיו שהן נגד מו"ד כידוע (אע"פ שעכשיו הנשמות שיוצאים מלמעלה נק' בשם תולדה ממש כידוע בענין אור זרוע לצדיק עליון כדמיון מ"ד המוליד שהוא כמו בזווג זו"נ שנק' מאין ליש ממש אבל מה שחומר גופו מתהוו' בבטן ע"ז נאמר אף עשיתיו זהו עיקר התולדה שהיא ג"כ כמו חידוש יש מאין ממש שבארץ להוציא צמחה כמשי"ת מפני שגופו שנעשה בפועל הוא דוקא חידוש גמור מאין ליש כנ"ל וד"ל) ונמצא מובן שבתחלה ובסוף בלבד
16 דבראשי' נמי מאמ' הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סא, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
צומח דעשבים יש בהן עשבים מרים ומתוקים ממיתי' ומחיי' כו' שהוא מורה על בחי' חו"ג לפי שרש שרשן במזלות שחלוקי' לחו"ג בכמה אופנים שונים מצד ריבוי ההתכללו' כו' וכן בדומם אבנים מיסוד המים דחסד יש בהן ריבוי אופנים ומתכת מיסוד האש בריבוי אופנים שכ"א כלול מהיפוכו שיש באבנים מיסוד האש ובמתכת מיסוד המים לפי שרבו מיני המזיגות וההתכללות בשרשם העליון עד רום המעלות שהוא כמו בחו"ג דאצי' שא' טרף אש ומים ובללן יחד כו' כידוע וד"ל (וזהו שאמר בס"י ה' אבנים בונות ק"ך בתים היינו ה' אותיות בונים ק"ך צירופים וכל צירוף מתחלק לרבוא רבבות כו' ע"כ א' מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור כו' והכל ענין אחד עם הנ"ל בע"ס שהן י"מ כידוע) והנה נמצא מובן מזה עכ"פ שכל מה שאנו מוצאים ריבוי שינויי האופנים בנבראים כל אחד למינהו הכל הוא מחמת שרש שרשן הראשון שהן ע"ס דאצי' שמתחלקים ומתכללים בריבוי אופנים לאין שיעור כנ"ל ואמנם כפי מספר הע"ס ואופן ריבוי התכללותם כך ימצא במציאות הנבראים כמו כמה אופנים של מציאות נבראים שהן בבחי' החסד או של בחי' דין וכה"ג אבל אם היה מספר הע"ס יותר מזה המספר דעשר ודאי היה נמצא בהתהוות נבראים במהות ומציאות אופנים אחרים לגמרי מה שלא יש במציאות עכשיו כלל כמו אם היו הע"ס י"א היה נמצא מציאות נברא שאינו לא בחינת חסד או דין ולא במהות שכל וכה"ג לא בבחי' דצח"מ כלל מאחר שאינו בא מכח ע"ס דחב"ד חג"ת כו' כלל וכן גם בע"ס שנאצלו אם היו פחות מע"ס היה חסר מציאות שנמצא עכשיו כו' וזהו שאמר בס"י ע"ס עשר ולא תשע עשר ולא י"א כו' לפי שנאצלו במספר ונשקלו במשקל ומדה ע"פ מאמר קו המדה באו"כ באופנים שונים וגם באופן התכללותם זה עם זה כנ"ל אשר ע"כ ימצא כדוגמת זה למטה במציאת הנבראים עד דצח"מ בלי שינוי כלל כנ"ל וד"ל וזהו מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית פי' מה רבו בחי' ההתחלקות מיני אופנים שונים לאין שיעור בנבראים ובדצח"מ עד המלאכים ועולמות העליונים וכ"ז מצד רבוי התחלקות בשרש שרשם ומקורם שבאצי' כנ"ל אך הנה כולם בחכמה עשית פי' מפני שכולם כלולים בחכמ' למעלה ע"כ כולם בחכמה נעשו ונתהוו למטה והענין הוא כידוע דהחכמה נקרא ראשית לפי שבבחי' הגלוי אור מן המאציל הרי אור החכמה נאצל ראשון ומפני שהוא ראשית שפע אור הנמשך מאין האמיתי וכמ"ש והחכמה מאין כו' ע"כ היא הכוללת כל ההשתלשלות דע"ס דאצי' באו"כ וכל מיני אופני התכללותם זע"ז כנ"ל הכל כלולים בחכמה וע"כ גם למטה כולם בחכמה עשית וד"ל וזהו בראשית ברא בחוכמתא כו' ברא הכל שמים וארץ וכל צבאם יחד כולם כלולים בו (עד"מ חכמה אחת שבדבור שכולל כל רבוי רבבות הצרופים שמתחלקים ויוצאים בי' מאמרות עד אין שיעור כנ"ל) ואמנם הנה אמרו דבראשית נמי מאמר הוא פירוש דגם שהחכמה נקרא ראשית לכל ההשתלשלות דע"מ וכוללם יחד כנ"ל מ"מ גם החכמ' נתהוו' יש מאין כמ"ש והחכמ' מאין תמצא והוא בחינת מאמר דבראשית ולא עוד אלא שהתהוות
12 דבראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלט, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וההסתלקות וכמארז"ל בתחלה עלה במח' לברוא במדה"ד שהוא שם אלקים כו' והיינו בחי' התחלקות צירופי אותיות שבמח' סתימאה ג"כ (כמו לפי ת"א בראשית בקדמין שהוא הרצון הקדום היינו הרצון שבמח' הקדומה כו' נק' בחי' אלקי' בבחי' הצמצום וההתחלקות לפי מארז"ל דבראשית נמי מאמר הוא שהוא בחי' מאמר סתום במח' הסתומה עד גם בבחי' מח' הפשוטה והעצמי' כנ"ל וכידוע דאלקים אותיות מי אלה שהוא בחי' התחלקות מי ברא אלה כו' ואלקי' עלאה בינה ומח' סתימא' דא"א וא"ק כו' ואלקי' תתאה בחי' מל' דתבונ' ולאה וכו' וכמ"ש בזוהר ול"ב ויאמר אלקי' הן ל"ב שבילין דמתפתחין בבינה שכולן בחי' מאמר סתום דדיבור שבמח' שמזה נעשה מח' שבדיבור דמל' שנק' מאמר פתוח כמשי"ת בענין בחי' מ"ם סתומה ומ"ם פתוחה כו') ואמנם הנה שרש כח ההתחלקו' הזאת אעפ"י שהוא בא בבחי' הצמצום הנה הוא מלמעלה מכח ומקור עצם ההשגה כו' וכמ"ש בזוהר ע"פ וקול התור נשמע בארצינו כו' שהוא בחי' קול דבינה שנשמע בבחי' התחלקות צירופי' ע"י בחי' ה"ג מנצפ"ך כו' שהוא בבוא האור בבחי' הדבור עלמ' דאתגלי' שנק' ארצנו כו' וכנ"ל באריכו' ממשל התנוק שאין לו מח' בהתחלקו' אותיו' כ"א כשידבר כו' דבזמן שיש מצרף לדבו' מחכמ' מבחי' פנימי' חכמ' אז יש מצרף לאותיו' דמח' מפנימיו' ומקור דבינ' כו' ודוקא כח העושה הצירוף הוא מבחי' מקור דבינה אבל גוף הצירופי' בפרטי אופניהם הרי הוא דווקא מכוון עפ"י הכונה שבהשגה בפרט עפ"י צמצום דמחשבת שכל העיונית שמסדר אופן הצירופי' כו' כנ"ל ובאמת זהו בחי' מ"ם פתוחה.
30 דבראשית נמי מאמר : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמב, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וחכמה ומדות דא"ק וא"א עד בחי' רצון וחכמה ומדות חיצוניו' הכלי' דז"א הכל בא בבחי' המל' בחי' הדבור העליון בהתגלות יש בבחי' האצי' שע"ז א' אני ראשון ואני אחרון וכן ראו כי אני אני הוא בחי' מל' דא"ס במל' דאצי' סופא דכל דרגין כו' ותחלה יש להבין דרך פרט בפרצוף המל' מבחי' כתר שבה עד בחי' המל' שבה שבוקע המסך להיות כתר לבריאה כו' דהנה בר"ה הוא בנין כתר הנוק' כו' והוא מה שאו' י' פסוקים מלכיות כו' דהיינו להמשיך בחי' התענוג והרצון למלוכה מחדש שהוא לעורר מחדש בחי' התענוג והרצון הפשוט שבעצמו' להיות אנא אמלוך כו' (והיינו ענין גבורי כח עושי דברו כו' הנז' בזהר כמ"ש במ"א בענין ויתנו לך כתר מלוכה כו') בהיות ידוע שבחי' ההתגלות בדבור הנ"ל הוא הנק' דבר מלך והוא בחי' מדות ההתנשאו' כמ"ש ה' מלך גאות כו' וכן מלכותך מל' כו' וכמו עד"מ מדת ההתנשאות באדם שהוא בחי' מדה נבדלת מן העצמות להיות מתנשא על זולתו דוקא כו' משא"כ שאר המדות שהן חלק ממש מן העצמו' כמו אור מדת החסד שהנפש עצמה נמשכת ומתפעלת מהחסד כי עיק' מדה זו המשכה מן העצמו' הוא כמ"כ החכמ' נמשכת מן העצם כו' אבל מדת ההתנשאו' הגם שהנפש מתפעלת ממנה אבל העיקר שלה הוא המתהווה מן הדבר הנבדל מן העצם שהוא על זולתו ואם אין דבר זולתו לא תתעורר מדה זו כלל והגם שבחי' החסד ג"כ להטיב חסדו לזולתו דוקא אבל מ"מ תחלת התהוותה הוא בעצמו' גם שאין איש להטיב עמו משא"כ בהתנשאו' שלא תתהווה בעצם מציאותה בלתי מי שיש להתנשאו' עליו וראי' לזה ממה שכל עיקר בנינה בהתפשטו' אורך ורוחב תלוי רק בביטול האנשים כשירוממוהו יעוררו לתכלית ההתנשאות ובמיעוט הביטול ימעיטו אור מדה זו כו' אבל החסד כמו שהוא בעצם כך יתפשט וגם שיהי' בו ריבוי ומיעוט עפ"י אופן התעוררו' המקבל אם הוא מבקש ברחמנות ביותר כו' מ"מ לא מזה יבא עיקר בנינה כו' וד"ל.
34 י' פסוקים מלכיות : ראה ר"ה לב, א. סידור תפלת ר"ה רלח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שס? נ"ך ע' תקב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמג, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
(מט) ומעתה יש להבין בפרטו' ע"ס דמל' דאצי' שהוא בחי' התענוג והרצון הפשוט שיצא לידי גלוי באור מדה זו הוא בחי' הכתר שבה בכלל כנ"ל ואח"כ מתצמצם אור התענוג והרצון שלמעלה מן השכל וטעם בבחי' חו"ב לרצון זה והוא בחי' החכמה שבמדת המל' שנק' חכמה תתאה (חכמת שלמה) חכמה בסוף ששרשה בחכמה בראש בבחי' חכמה העצמית שמשם נמשך חכמה לרצון זה שבמדת המל' וזהו בראשית נמי מאמר הוא שהוא בחי' חכמה שבדבור די' מאמרות דאלקים כידוע והוא הנק' בחי' מוחין דנוק' דז"א כידוע ואח"כ נמשכו בחי' המדות דמל' חג"ת נה"י כמו מלך במשפט יעמיד כו' (וכמאז"ל י"ב שעות הוי היום ג' שעות יושב ועוסק בתורה בבחי' המוחין דמדות וג"ש יושב ודן עפ"י המוחין כו' וג"ש יושב וזן בחי' נה"י כו' וכמ"ש במ"א באורך) וז"ש כולם בחכמה עשית שהוא הכולל לכל המאמרו' דמדות פרטיות שבדבר מלך כו' וכת"י בראשי' בחוכמת' כידוע ומחדש בכל יום מע"ב עפ"י המוחין שבמדות דמל' דאצי' שיורד' בבי"ע בכל יום בחדושי אופנים שונים כמו שמקבלת המל' מנה"י דז"א כו' שמאו"א דאצי' נמשכו מוחין חדשים לזו"נ בכל יום כו' עד שבכל עת ושעה מתחדש אור ושפע ממקור הראשון שהוא התענוג ורצון הפשוט שבמל' דא"ס כמ"ש מלכותך כו' כידוע ובחי' ע"ס דמל' לפעמים הם בבחי' הקטנות ולפעמים הם בבחי' הגדלות ע"ד הנ"ל בע"ס דז"א שיש מוחין דגדלות וקטנות במדות מאו"א כו' עד תכלית הקטנות בנה"י בחיצוניות הכלים כו' כך בבחי' התגלות דמל' שנבנה בפרצוף בפ"ע לפעמי' יש בחי' גדלות המוחין במדו' מבחי' חו"ב שבמל' עד"מ השכל המתפשט בהרחבה במדות המתגלים בדבור ולפעמים מאיר בבחי' קטנות עד שלפעמים המדות דמל' בתכלית הקטנות (כמ"ש בזהר ע"פ שחורה אני וכו' דאזעירת גרמה ואתעבידת כנקודה כו' שזהו נקודה תח"י וכמ"ש ותפול לפני רגליו כנ"ל) (וכמו ההפרש בין ימות החול לשבת דבשבת מקבלת מחג"ת דז"א
9 בראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מונה מספר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
שבאמת הוא מובדל בערך מבחי' חו"ב כו' דהא לית מח' תפיסא בי' כלל, וכידוע דבראשית נמי מאמר הוא , וע' בלק"ת בד"ה האזינו דרוש הראשון, וזהו משארז"ל בגמ' רפ"ב דחגיגה בעשרה דברים נבה"ע בחכמה ובתבונה כו' שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים כו' פי' ביו"ד ספירות העליונות דאצי' חכ' ותבונה נבראו העולמות דבי"ע, וע' בפרדס שער השני פ"ד וספ"ה מענין ע"מ, אך גם יו"ד מאמרות אלו נאצלו מעצמיות בחי' אוא"ס ב"ה בריבוי צמצומי' מפני שאין ערוך להם אליך כו', ולהיות כן ניתנו יו"ד הדברות כללות המצות להיות מחמתם סיבה לבוא לידי צמצומים להאציל אורות הי"ס הנ"ל הנק' יו"ד מאמרות בכלים שונים כו' תמיד וכולם להיות נפלאותיך ומח' אלינו כו', וז"ע עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד ע"מ כמ"ש במ"א, וע' בזח"ג ויקרא די"א סע"ב.
186 דבראשית נמי מאמר הוא : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול העונה אמן כו' ולבאר הענין קצת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
לג) ולבאר הענין יותר קצת י"ל ע"פ מ"ש רבינו אדמו"ר נ"ע עוד פ"א ע"פ המגיד מראשית אחרית (כמדומה תקס"ד בערך ), שהוא ע"ד ואהי' אצלו אמון, אומן לוח ופנקס ברבות ר"פ בראשית , וזח"ב תרומה קס"א, שעל הלוח יש הכל רק בקיצור, ומזה עושה אח"כ אריכות הבנין, אמנם למטה על הלוח רק דמיון ולא המהות, אבל למעלה עד"מ כשעלה ברצונו עי"ז נתהוו העולמות רק שהיו רוחנים וזהו עד"מ התורה לוח ואומן, ואח"כ נמשכו בד"פ ועמ"ש באלשיך ר"פ בראשית שביאר ענין המדרש ג"כ עד"ז יעו"ש הובא קצתו לעיל, וז"ע עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי', וזהו ענין ראשית ואחרית, ובהביאור שם עשה מזה ג' מדריגות הא' כשעלה ברצונו, שם ענין שמים וארץ כא' נבראו, הב' כשנמשך מזה להיות לוח עד"מ מאמר דבראשית , במאמר א' יכול להבראות, וזהו עלמא דאתכסי', הג' כשנמשך ע"י עלמא דאתגלי', וזהו המגיד ממשיך מראשית באחרית, וז"ע מטבע קצר ומטבע ארוך.
1306 מאמר דבראשית : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הדבורים והקולות בפעם אחת אלא מעט מעט וכל דבור וקול שומע האזן בהבדל מדבור זולתו וא"א לב' דבורים שישמעו בבת אחת וכמארז"ל בענין זכור ושמור בדבור א' נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע, ונמצא הדבור והשמיעה וכן הריח לא יתפוס הכל בבת אחת אלא חלקים חלקים דוקא, משא"כ חוש הראי' אינו כן שהרי אנו רואים בכל מי שיביט ויסתכל על איזה דבר שטח מה הנה מיד כרגע יתפוס כח הראות אותו כללות השטח בבת אחת ממש בלתי קדימה לראיית העין על חלק א' ממנו מעל חלק זולתו כלל אלא הכל נסקר בסקירה אחת בעין הראות, מפני שכח חוש הראי' הוא בא ונמשך בבחי' אור מקיף כלומר לפי שהוא תופס בבחי' עגול והיקף לאותו דבר הנתפס בכחו עד שכאלו אותו הדבר שהוא מביט עליו הוא באמצעית וכח ראייתו מקפת אותו ומסבבת מכל צדדיו, וא"כ מובן שאין בבחי' הראי' חלקים אלא הכל בהשואה אחת ופעם אחת כו', וממילא מובן שאין בה תחלה וסוף ולא מעלה ומטה (ומה שאנו רואים שכאשר יביט הרואה על איזה דבר שיש בה ציורים עד"מ ציצים ופרחים שאם היות שמביט על כלליות הדבר בסקירה אחת כו' כנ"ל, עכ"ז לא ירגיש לראות בדברים הדקים מן הדקים שיש בציור הזה בפרטיות הציצים והפרחים או ברשומות הדקים שבם, כ"א עד לאחר זמן שיביט בדבר ההוא הרבה אז ימצא כל הפרטי' הדקים וירגיש בהם כו', ולכאו' ה"ז כמו שארי הכחות שאינם באים בב"א שהובא לעיל, אמנם באמת אינו כן שזהו רק כמו כלל ופרט, שאין בפרט אלא מה שבכלל שכאשר כלל זה כולל פרטי' אלו בהכרח לאמר שישנם בבחי' הכלל כו' דאל"כ אינו כלל מכל פרטי' אלו כו', ואינו דומה לכח השמיעה שאזן מילין תבחן, ומעט מעט נרגש דבור המספר עד שיודע הדבר שמספר לו, משא"כ הרואה הרי רואה בב"א כנ"ל אלא שרואה הכלל והפרטי' הנראי' לעין כל, ולא פרטי' הדקי' שזה יכול להיות מב' טעמי' או שמקיף העין אינו מתחלק כ"כ לפרטי' דקי' עד שיעמיק היטב, או מפני שגם כח הראי' מוגבלת היא שעד פה תבוא כו', אבל עכ"ז תפיסת כח הראי' ה"ה בב"א אלא שבא בבחי' הכלל, והרי מצינו שארז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, שנת' פי' שמאמר אחד כולל כלליות ע"מ והוא מאמר דבראשית , נמצא עכ"פ הי' יכול להיות ההתהוות כמו שהיא עתה גם ממאמר בראשית שהוא כלל שכולל כל המאמרות כו' (דאם נא' שהי' בלתי פרטי' א"כ א"ז נק' יכול להבראות שהרי הי' באו"א, וגם הלא לא לבד מטעם כדי
46 מאמר דבראשית : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כי בתיקון כל מדה כלולה מע"ס, ונמצא כי במדות יש ג"כ בחי' המוחין שז"ע בחי' מוחין שבמדות, שעם היות בחי' המוחין אלו אינם שוים לבחי' מוחין בעצם עכ"ז הם למיניהם שהרי הם בחי' מוחין ולא מדות אלא שהם מוחין שבמדות, ועכ"ז נושאים עליהם שם מוחין דוקא, וכמארז"ל בראשית נמי מאמר הוא הנה נודע כי בראשית הוא בחי' חכ' כמ"ש ראשית חכ',
475 בראשית נמי מאמר הוא : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הב' - ראשי פרקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הם מע"ט, אך אמרז"ל כל ימיו בתשו' ואינו שייך ע"ז אחטא ואשוב אין מספיקין כו', אך התשו' אינו על חטא, חטא חסרון, כ"א והרוח תשוב כו' וצלה"ק שבת, תשב ומה שייכות זל"ז, וישבות כו' ששת ימים עשה, עד"מ העושה ביד מ"מ מושפלים המוחין, והראי' והשמיעה אדם הכותב ומצייר נתפס בו כל עצמות אדם כמו"כ למעלה אף דלא בעמל כו' מ"מ דיבורו של הקב"ה כו' ובו נכלל הכל, בעשרה דברים, ה' בחכ' יסד, הגם דששת ימים כו' מ"מ יש מוחין שבמדות, עצם נקודת המדה בעתיקא כו' והמדות נולדים מהמוח, ואח"כ המוחין מנהיגים המדות וזהו בחכ' בתבונה בדעת חב"ד, אך בחכ' ולא חכ', שהוא רק מלובש במדות, וזהו בראשית נמי מאמר בחוכמתא, כולם בחכ', השביתה בקידוש היום ל"ו שעות כו' יודע עיתיו ורגעיו, עד"מ אדם השובת מלאכתו ואח"כ רואה בעינו ובשכלו ובכח השמיעה ומתענג מזה, כמו"כ למעלה בדבר ה' שמים נעשו ויש חכ' בדיבור, ויש אדם שהוא בעל שכל ואינו יכול להסביר הענין באותיות, ושרש הלבוש מרשימה, והוא מקור הכלים, ומשם נמשך הקו, ויש חכ' בעצם הדיבור, ברכו וקדשו, וכמו בנפש חלק ה' חלק מהעצם, וירדה למטה, והתשו' והרוח תשוב, ואח"כ ושואבת לו חיים מלמעלה, וכמו בשבת כמו"כ יובן בשמיטה שש תעבוד
26 בראשית נמי מאמר : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה אחת הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכמו"כ יובן למעלה אף שכתי' ששת ימים עשה שרק הששה מדות נשפלו למטה בעשי' אך בהתכללותם נכלל בהם גם מוחין ואדרבא עיקר ההתהוות הוא מהמוחין כי באמת כתי' בשלשה דברים ברא הקב"ה את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת בשלשה לחוד כי מי הוא המוליד ומגלה המדות הלא המוחין, ואף שהמדות הם גבוהים במד' מהמוחין כי ז"א בעתיק תלי' פי' ע"ד המעתיק הרים והמתנשא מימות עולם, אך זהו רק נקודת המדות אבל בהשתל' עיקר גילוי המדות הוא מהמוחין עד שנוכל לומר שעיקר התהות המדות הוא מהמוחין, כי אנו רואים כשאדם מתבונן במוחין שלו שטוב הדבר אז נתגלה מדת האהבה לדבר ההוא, אך הנה כאן כתי' בחכ' ושם כתי' ששת ולא בששת כמו הכי מפני שהמדות הם בעצמם נשפלו למטה אבל החכ' כתי' בחכ' בדרך התלבשות וכן כתי' בראשית נמי מאמר הוא ותרגומו בראשי' בחוכמתא, שהחכ' הוא מאמר כללי ואח"כ נתחלק לט' מאמרות פרטים, נמצא מובן מזה שגם בחי' חכ' הי' נשפל בהעשי' ואף שהם מוחין שבמדות מ"מ ה"ה מוחין כי במוחין עצמם יש מד' הרבה זה למעלה מזה כמו שאי' לא כל מוחא סביל דא, אבל יש מוחא דסביל, וכמו בענין הלימוד זה מבין באופן כזה וזה מבין בעומק יותר כו' אבל עכ"ז ה"ה מוחין, וכמו"כ הכי הגם שהם מוחין שבמדות מ"מ ה"ה מוחין, וזהו ששת ימים עשה שהו"ע ששה מדות ובהם נכללו גם המוחין אבל ביום השביעי כתי' שבת וינפש שהי' השביתה.
53 בראשית נמי מאמר הוא : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ומבלעדי אין כו' שע"ז רומז תי' אלקינו שמבלעדי אין אלקים, וצ"ל זה, ויובן בהקדם פי' וענין תיבת אחד, הנה נודע שבתיבת אחד הד' הוא ד' רבתי, וד' הוא בחי' דבור שבדבר הוי' שמים נעשו , לעולם הוי' דברך נצב בשמים , שהדבור מחי' ומהוה אותם תמיד מאין ליש כו', שאל"כ הי' חוזר לאין ואפס כו' כמ"ש בסש"ב ח"ב, והנה בחי' ד' רבתי הוא בחי' דבור שבמח' דהיינו מקור הדבור ונקרא בחי' במאמר אחד יכול להבראות שהוא בחי' בראשית נמי מאמר הוא שהוא מאמר כללי שכולל כל עשרה מאמרות דהיינו שהוא דבור שבמח', ועד"מ למטה באדם שקודם שמדבר צריך לסדר הדבור במח' איך לדבר , דהנה יש ב' בחי' הא' הוא בחי' מח' שבדבור והב' דבור שבמח', שהרי האדם כשמדבר דבר שכל בהכרח שיחשוב בעת דבורו מה הוא מדבר כו', ומ"מ עיקרו הוא הדבור רק שצריך להחזיק מוחו ולחשוב דבורו שמדבר לבד, אבל בחי' דבור שבמח' העיקר הוא המח' שחושב בעיון השכל לבד, ולא נק' דבור שבמחשבה רק מפני שענין המחשבה זו הוא שמסדר איך יהי' דבורו לכן על שם זה נק' דבור שבמח', ואפ"ל עוד ע"ד שמצינו בר"א בר"ש בזבחים דק"ב הובא בש"ע ה' ת"ת ספ"ג, שמחמת עיון מחשבתו בד"ת הוציא ד"ת מפיו גם במקום שאין רשאי לדבר שם בד"ת, שגם דבור זה בכלל דבור שבמח' יחשב, שהרי התירו זה בש"ע ה' ת"ת הנ"ל, והנה המכוון הוא שהגם שנתהוה בחי' אחד שהוא ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם שזהו פירוש אחד, כמארז"ל כד אמליכתי' כו' ולד' רוחות תו לא צריכת, מ"מ הם בבחי' אחד דהיינו שהם בבחי' ביטול.
19 במאמר אחד . . בראשית נמי מאמר הוא : אבות רפ"ה. בראשית א, א. ר"ה לב, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תעז. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רפב ואילך. לקמן מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ פ"ב ואילך. סה"מ מלוקט ג' ע' קסד [וכן צ"ל במאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקלו] ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אר"א וכו' ת"ח מרבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אך הענין דפי' שלום הוא לשון התחברות וא"כ פי' שעושין שלום ביני ובין עולמי היינו שמחברים וממשיכים אוא"ס בעולם ויתפרש זה גם מתחילת הבריאה, וכ"ש לפי מה שנעשה אח"כ חסרון הירח, וחטא עה"ד והדורות שסילקו השכינה למעלה מז' רקיעי' כנ"ל, דהנה נת"ל בענין והלא במא' א' יכול להבראות, שהוא מא' כללי דבראשית נמי מא' הוא, ואם הי' נברא ממאמר א' זה היו העולמות בתכלית הביטול ע"ד עלמא דאתכסיא ויותר כו', ולכן נפרטו בע"מ בבחי' הדבור בכדי שיהי' מציאות נבראים נפרדים, בכדי
15 דבראשית נמי מא' הוא : ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ולהבין זה צ"ל תחילה ענין אחד שהד' הוא ד' רבתי, ד' הוא בחי' דיבור וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו , לעולם ה' דברך נצב בשמים , שדבר ה' עומד תמיד בשמים להחיותו ולהוותו מאין ליש ואם הי' נסתלק כרגע הי' נעשה אין ואפס, וזהו א"ת מחי' אלא מהוה, ואין הכוונה על עת הבריאה לבד כ"א בכ"ע ובכל רגע נמשך חיות חדש והוא מבחי' דיבור וזהו ד', וענין ד' רבתי הוא דיבור שבמח' וכמו בראשית נמי מאמר הוא , והלא במאמר אחד יכול להבראות, וכמו שקודם הדיבור צריכים לסדר תחילה מה לדבר , והענין דהנה יש ב' בחי' מח' שבדיבור ודיבור שבמח', מח' שבדיבור הוא מה שבעת הדיבור צריכים והיינו להחזיק את הראש כדי שידבר מה ששייך להשכל בל"א האלטון ק‘ ער זל ריידן צוא דער זאך, הרי העיקר הוא הדיבור והמח' הוא רק שיצא הדיבור ישר מפיו, ודיבור שבמח' הוא כמו עיון המח' וכמו שמסדר תחילה מה לדבר הרי הסידור הוא בעיון מחשבתו שמשער מה שצריך להתגלה בדיבור והוא מסדר הענין הרי שהוא במח' רק ששייך לדיבור, וזהו נק' דיבור שבמח', ועוי"ל שאפי' דיבור ממש מ"מ נק' דיבור שבמח' וכמו ר"א בר"ש שדיבר בעניני תורה במקום שאסור לדבר בד"ת, ומתרץ בגמ' לאונסו שאני מפני שהי' טרוד בהענין והרי הוציא אותיות ממש מתוך פיו ומ"מ התירו לו חכמים וגם עתה מותר באופן זה וא"כ ה"ז בכלל מח' יחשב שאם הי' נחשב לדיבור הרי אסור לדבר אלא שהוא בכלל מח' הרי יש דיבור ממש
29 בראשית נמי מאמר הוא והלא במאמר אחד : בראשית א, א. ר"ה לב, א. אבות רפ"ה. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תעז. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רפב ואילך. לקמן הנחה ד"ה כי תבואו כו' ושבתה הארץ על יד הערה 44. סה"מ מלוקט ג' ע' קסד ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והענין דמאמר א' הוא מאמר דבראשית דנמי מאמר וכמשארז"ל והלא ט' ויאמר כתי' אלא בראשית נמי מאמר הוא , והוא הכלל שכולל כולם, את השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ, ואח"כ נפרטו בע"מ, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא והו"ע מח' שסוקר בסקירה א' מה שבדיבור צריכים לזה ריבוי דבורים ואריכות ומשלים ומכ"ש כשצריכים להסביר לקטן צריכים אריכות יותר ובמח' מחשב כל ההשכלה בכה"פ ברגע א', וזהו שהמח' הוא כלל, וזהו מאמר אחד דבראשית שהוא כלל ואח"כ נפרטו בע"מ דכל נברא יש לו צירוף בע"מ ולא יש כ"כ צירופים אלא חלופות ותמורות וכמו רל"א שערים שמתגלגלים פנים ואחור, וכמו א"ת ב"ש שבהתי"ו יש הא' ומ"מ הוא ת' ולא א', ולפ"ע החילוף לפ"ע זה הוא הנברא, אך בד"כ יכול להבראות במאמר א' בחי' מח', וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם דממח' האדם אף אם יחשב כמה לא יתהווה מזה כלום כ"א מעשי', ומ"ש באשר דבר מלך שלטון ג"כ ההתהוות ע"י העשי' אלא שדיבורו מעורר העשי', ולמעלה תיכף כשעלה במח' נתהווה וז"ש בזהר במח' אחת ברא הקב"ה את העולם, ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט לברוא
45 דבראשית דנמי מאמר : ראה ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בעשרה מאמרות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והנה מאמ' אחד מפרש בגמ' שהו"ע בראשית נמי מאמר הוא וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וזהו עוד פי' בתי' בראשית , דפשט הפשוט הוא דכאן כתי' ברא אלקים את השמים וכאן כתי' בדבר ה' שמים נעשו והשמים נברא בדיבור לכן מפרש דמאמר אחד הוא בראשית .
10 בראשית נמי מאמר הוא : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ולהבין למה ממאמר אחד הי' ביטול הנבראים, הנה ארז"ל והלא ט' מאמרות הן אלא בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו , ופי' הפשוט הוא דבפסוק בדבר כו' כתי' שמים ובפ' בראשית כתי' נמי שמים ובריאת שמים הוא ע"י הדבור לכן דרשו רז"ל שבראשית נמי מאמר הוא , נמצא לפי פי' הגמ' המאמר דבראשית שהוא המאמר א' הוא דיבור, וא"כ הוא עוד פי' במאמר דבראשית נוסף על שארי הפי' שיש בבראשית דהנה הת"י פי' בראשית בחוכמתא כי חכמה נק' ראשית
8 ט' מאמרות הן : ר"ה לב, א [ושם: ויאמר — ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תבואו כו' ושבתה הארץ הערה 41].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ויקהל פ"ש צב"ר · ב' דר"ח אדר שני צב"ר פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזהו בראשית ברא אלקים, דראשית בספירות הוא בחי' חכמה, ובראשית נמי מאמר הוא .
64 ראש השנה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח והנה להבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הנה יש להקדים שיש ג' בחי' בהשתלשלו', הא' השתלשלו' מיש ליש והוא ענין מאמר דבראשית ומאמר יהי אור כו', והב' השתלשלות מיש לאין שהוא מאמר יהי רקיע כו', והג' השתלשלו' מאין ליש דבי"ע שהוא ענין מאמר יקוו המים כו' ותראה היבשה כו'.
2 מאמר דבראשית : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ולכאורה צ"ל הלא בע"מ נברא העולם כו' בדבר ה' שמים נעשו , בראשית נמי מאמר הוא וחכמה היא ראשית ההשתלשלות, ואיך אמר שרצון העליון הוא מקור החיים, ובאמת מצינו כך ב' פסוקים כתוב א' אומר בדבר ה' שמים נעשו וכתוב א' אומר כל אשר חפץ ה' עשה , הרי דההתהוות הוא מרצון, אך הענין הוא דמעשרה מאמרות לא הי' יכול להיות התהוות העולמות דאפילו מרוחניות אל גשמיות אינו בערך, כמו שאנו רואין דמשכל על דרך משל לא הי' יכול להיות בשו"א אבן גשמי, ואם הי' יכול להיות משכל אבן גשמי בודאי היו אומרים שזהו כח אלקי שמפליא לעשות, נמצא דרוחניות אפילו שהוא נברא אינו בערך לגשמיות, כ"ש וכ"ש אלקות שהוא למעלה גם כן מרוחניות הוא בוודאי אינו בערך אל הנבראים שלמטה ובכדי שיהי' התהוות מעשרה מאמרות ומדבר הוי' זהו רק מצד רצון ה' שכך עלה ברצונו ית' שמעשרה מאמרות יהי' העולם, נמצא דרצון הוא סיבה וגרם שעל ידי זה יהי' התהוות העולמות, ועל זה אמר הוא מקור המחייה את העולמות דזהו בחי' סוכ"ע, דעש"מ הם בחי' ממכ"ע שהם מתלבשים בפנימיות, ורצון הוא סוכ"ע שאינו מתלבש בפנימיות אלא ע"י שרצה רק משו"ז נעשה כך.
737 בראשית נמי מאמר הוא : ר"ה לב, א. וראה בלקו"ת ר"פ בחוקותי. שם במדבר יב, ד ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אך הנה ידוע מאמר הזוהר שכמה מחשבן יש דא לגו מן דא , ולגבי' עצמותו ית' נקרא גם בחי' חכמה בחי' דיבור, כמ"ש בראשית נמי מאמר , ואף למעלה מהחכמה נקרא לגבי' בחי' דיבור, כי ידוע בכתבי האריז"ל שברוך שאמר הוא רדל"א הגם שרדל"א הוא למעלה מעלה מאצי' שהוא בחי' ד"ע, אעפי"כ נקרא שאמר בחי' דיבור, לכן שפיר מקשה והא צדיק ורשע לא קאמר אף באצי' וכ"ש בבריאה, רק יודע מצדקת הצדיק למע' מעלה מאצי' שהוא בחי' ד"ע בחי' סובב, לכן מצד שהוא במדריגה גדולה בעצמותו לכן אינם יכולים הנבראים להתפעל מהידיעה, אבל אם הי' הידיעה בסדר ההשתל' לא הי' נקרא האדם בוחר אף שהי' הידיעה באצי' מכ"ש אם הי' הידיעה בבריאה, ולכן שפיר מקשה איך אמר בראת צדיקים שהידיעה מצדקת הצדיק הוא בבריאה, והא צדיק ורשע לא קאמר בדיבור אף באצי', ומה שהבריאה נקרא מחשבה הוא רק לגבי היצירה הוא גילוי ההעלם דבריאה כמו הדיבור הוא גילוי המחשבה, ונקרא עילה ועלול יש מיש ולא יש מאין כמו בחי' בריאה מאצי' כמ"ש במ"א, אבל באמת לגבי עצמותו אף עולם האצי' כו' וד"ל.
31 ר"ה לב,א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר