451
(בחוץ-לארץ268) שלוש פעמים: גם אחרי שני הימים הראשונים "יום-טוב" של חג הסוכות269, וממילא גם אחרי הימים האחרונים, שמיני-עצרת ושמחת-תורה, מגיע מיד יום שבת-קודש.
* * *
את הדגש על המספר שלוש אנו מוצאים בראש-השנה גופו, כפי שחז"ל אומרים270 שהעבודה של ראש-השנה מתבטאת בשלושה עניינים: "אמרו לפני בראש-השנה מלכיות, זכרונות ושופרות271" (הקב"ה אומר לישראל שיאמרו לפניו פסוקים המבטאים ענייני מלכויות, זכרונות ושופרות).
אחד ההסברים בדבר הוא:
העבודה של ראש-השנה היא ה"ראש", היסוד, של עבודת ה' במשך כל השנה. ראש-השנה הוא הזמן שבו יהודי מקבל על עצמו את מלכותו של הקב"ה, והרי קבלת עול מלכות שמים היא הראשית והיסוד272 של קיום התורה והמצוות כפי שחז"ל אומרים273: "קבלו מלכותי ואחר כך אגזור עליכם גזירות".
וראש-השנה הוא הרי גם ההזכרה של יום מתן-תורה274, כפי שאנו אומרים בפירוט בפסוקי השופרות. העבודה של ראש-השנה, קבלת עול מלכותו יתברך, מביאה לקבלת עול מצוות, שהיא התוכן של מתן-תורה וקבלת התורה.
הערות
- 268. בחוץלארץ : וקשור גם עם אה"ק, ע"פ תורת הצ"צ (הובאה באגרותקודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א ע' תפה) "מאַך דאָ ארץ ישראל".
- 269. סוכות : ולהעיר, אשר סוכות הוא רגל השלישי, והוא כנגד יעקב (טאו"ח סתי"ז. זח"ג (רע"מ) ק, ב) השלישי והמשולש שבאבות (ראה פרש"י עה"פ האזינו לב, ט: יעקב חבל נחלתו, והוא השלישי באבות, המשולש בשלש זכיות כו' כחבל הזה שהוא עשוי בג' גדילים וכו'. ובספרי עה"פ: מה חבל זה משולש כו' הי' יעקב שלישי לאבות כו' וחוט המשולש).
- 270. כפי שחז"ל אומרים : ר"ה טז, א. שם לד, ב.
- 271. שלושה עניינים. . מלכיות, זכרונות ושופרות : ולהעיר, שכל אחד מהם הוא משולש — שלשה פסוקים מן התורה, ושלשה פסוקים של כתובים (תהלים), ושלשה מן הנביאים (ר"ה לב, סע"א. רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"ח. טושו"ע (ודאהד"ז) או"ח הל' ר"ה סתקצ"א ס"ד (ס"ז)) — ג' פעמים ג'.
- 272. קבלת עול מלכות שמים. . הראשית והיסוד : ראה תניא רפמ"א: ראשית העבודה ועיקרה ושרשה כו'.
- 273. כפי שחז"ל אומרים : ראה מכילתא (ויל"ש) עה"פ יתרו כ, ג. פרש"י עה"פ אחרי יח, ב. ולהעיר מברכות יג, א (במשנה): שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ מקבל עליו עול מצוות. וראה המשך יו"ט של ר"ה ה'תש"ג פכ"ו (סה"מ ה'תש"ג ע' 69).
- 274. ראשהשנה. . ההזכרה של יום מתןתורה : ראה רס"ג, הובא באבודרהם טעמי התקיעות (הענין השלישי), שאחד מהטעמים דתק"ש הוא להזכיר מעמד הר סיני. ולהעיר מהמשל בענין תק"ש "מהרה"ג החסיד מהרלי"צ ז"ל מבארדיטשוב" (קדושת לוי ר"ה צו, א) — הובא ונתבאר בהמשך וככה תרל"ז פרק ע (ע' קיא ואילך). סה"מ מלוקט ח"א ע' תכו. שם ע' תלד ואילך.
רש"י על דברים ל״ב:ט׳ - הטקסט מספריא
כי חלק ה' עמו. לָמָּה כָּל זֹאת? לְפִי שֶׁהָיָה חֶלְקוֹ כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם וְעָתִיד לָצֵאת, וּמִי הוּא חֶלְקוֹ? עמו. וּמִי הוּא עַמּוֹ?
יעקב חבל נחלתו. וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי בָּאָבוֹת, הַמְשֻׁלָּשׁ בְּשָׁלוֹשׁ זְכֻיּוֹת, זְכוּת אֲבִי אָבִיו וּזְכוּת אָבִיו וּזְכוּתוֹ, הֲרֵי ג', כַּחֶבֶל הַזֶּה שֶׁהוּא עָשׂוּי בְּג' גְּדִילִים, וְהוּא וּבָנָיו הָיוּ לוֹ לְנַחֲלָה, וְלֹא יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, וְלֹא עֵשָׂו בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק (עי' ספרי):
כי חלק ה' עמו FOR THE PORTION OF THE LORD, HIS PEOPLE — Why all this? (Why did He save them from destruction?) because His portion was comprised in them and was destined to come forth. And who is His portion? עמו HIS PEOPLE. And Who is His people?
יעקב חבל נחלתו JACOB THE ROPE OF HIS INHERITANCE — and he is the third amongst the patriarchs, who is endowed with three merits: the merit of his grandfather, the merit of his father and his own merit thus altogether three — like a rope (חבל) that is made up of three strands. Only he and his sons became His inheritance, not, however, Ishmael, Abraham’s son, nor Esau, Isaac’s son (cf. Sifrei Devarim 312:3),
משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
שלש ברכות אמצעיות אלו של ראש השנה ויום הכפורים של יובל שהן מלכיות וזכרונות ושופרות מעכבות זו את זו וצריך לומר בכל ברכה מהן עשרה פסוקים מעין הברכה. שלשה פסוקים מן התורה. ושלשה מספר תהלים. ושלשה מן הנביאים. ואחד מן התורה משלים בו. ואם השלים בנביא יצא. ואם אמר פסוק אחד מן התורה ואחד מן הכתובים ואחד מן הנביאים יצא. ואפילו אמר ובתורתך ה' אלהינו כתוב לאמר ואמר פסוק של תורה והפסיק שוב אינו צריך כלום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.