תקנג
שבדומם דהר לבד כנ"ל (שזהו בא בדילוג הערך בשינוי המהות כצמיחת הגשם מן הרוחני ע"י כח הצומח שבארץ שרוחניות דכח הצומח יורד בצמצום להיות מגדל הגשם הזה כגשם דחיות הדם מן חיות הנפש הרוחני' כו' כך גידול החכמה מאין, כמו ימים ידברו177 ורוב שנים כו' שבכל יום יש התפשטות צמיחה זו בכח המשכיל להשכיל כו' שעי"ז נמשך התהוות מציאות שכל בבחי' יש ודבר מה גם שיגדיל בחכמה ונק' זקן שקנה חכמה ממקורה ה"ז באה מאין ליש ממש, ודוגמא לדבר בחכמה דמע"ב דבראשית נמי מאמר הוא שיצא מהעלם דמקור החכמה מאין ליש ע"כ יוכל להיות התהוות בריאה גשמי' מבחי' חכ' זו כמ"ש כולם בחכמה עשית178 כו' להיות באה בבחי' צמיחה דמזל העליון בשינוי המהות ע"י הפרסא דבחי' הקרום כו' כנ"ל), אבל בחי' בקיעה זו בהר הזיתים היינו ע"י בקיעת אור העצמו' דתענוג ורצה"פ כמו שהוא ממש למעלה גם ממקור לחכמה כנ"ל יאיר בחכ' שלא ע"י בחי' צמיחה והתפשטות ע"י לבוש מסך ופרסא כלל וכלל שאז אין החכמה במציאות יש ודבר מה כלל בלי שינוי המהות מאחר שאינה באה בדרך השתלשלות עו"ע בבחי' צמיחה מאין ליש כלל אלא גם החכ' הוא בבחי' אין דכתר עצמו ממש שהוא עצם התענוג ורצה"פ שנבדל בערך מהיות מקור למציאו' מהות שכל והשגה כו' (ודוגמא לדבר מ"ש וה' נתן חכמה לשלמה כו' הרי בחי' החכ' דא"ס שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא כו' דלתבונתו אין מספר כי הוא המדע179 כו' בתורה הקדומה שכלולה בעצמות א"ס ממש הוא שנמשך כמו שהוא בנשמת שלמה, כענין שיהי' במשיח דכתי' בי' ישכיל עבדי180 ירום ונשא כו' שהוא בבחי' חכמה דעצמות אור פנימיות הכתר שהוא בבחי' אין ממש שבאה למטה בלי צמצום והעלם כלל שאין פרסא מפסיק כלל להיות באה בדרך השתל' עו"ע מבחי' האחרונה שבעליון כו', אלא כמו שהיא למעלה בעליון בעצמות המאציל באה למטה בתחתון באצי' ממש, וכך בענין הארת אור האצי' בבריאה כמו שהוא באצי' בלי הבדלת מסך כלל, כענין גילוי הנבואה האלקית בנביאים וכמו ויאצל מן הרוח181 דמשה ממש כמו שהוא בזקנים שלא ע"י העלם וצמצום הנק' הארה דהארה כו' (ודוגמא לענין החכ' שבבחי' אין כמו שהיא למעלה ממש זהו שמצינו גם בדורות האחרוני' כמ"ש בשבחי האריז"ל שהי' רואה חכמה האלקית
הערות
- 177. ימים ידברו : איוב לב, ז.
- 178. דבראשית נמי מאמר הוא. . כולם בחכמה עשית : ר"ה לב, א. תהלים קד, כד.
- 179. וה' נתן חכמה לשלמה. . חכים ולא בחכ' ידיעא. . דלתבונתו אין מספר כי הוא המדע : מלכים-א ה, כו. תקוני זהר בהקדמה ד"ה פתח אליהו. תהלים קמז, ה. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
- 180. ישכיל עבדי : ישעי' נב, יג.
- 181. ויאצל מן הרוח : בהעלותך יא, כה.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' אלא חי ה' שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם לפיכך מפני שהוא יודע עצמו יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

