103

שיחה ב

שוחות 13

א מורגנ

א. מן הפסוק בפרשתנו : ,דבר אל בניי לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהי' לכם שבתון זכרון תרועה גו' " מעתיק רש"י התיבות ,זכרון תרועה" ומפרש : ;זכרו * פסוקי זכרונות ופסוקי שופרות* לזכור* לכם עקידת יצחק שקרב תחתיו איל".

וצלה"ב: תיבות *זכרון תרועה" ה"ה רגילות בלה"ק ואינן זקוקות לפירוש * ?

6 ואף שכן דרז"ל בגמרא ובתו"כ (נסמן לעיל הערה 3) הרי אין ענינו של רש"י להעתיק זרשות רז"ל על הכתובים. וכמו שלא הביא בענין זה עצמו -- דרשת הגמרא (רייה כט, ב) ,כאן ביו"ט כו' * (וראה ראיים) ולא הביא דרשת התו"כ על .שבתון* ו,מקרא קדש" שבכתוב זה עצמ

יש מפרשים* דקשה לי' לרש"י בתיבות אלו (שלכן מפרשם): להלן בפ' פינחסי' נאמר ,יום תרועה* וכאן שינה הכתוב וכתב ,זכרון תרועה"י? ולכן מפרש רש"י, שכוונת הכתוב כאן היא לפסוקי זכרונות ופסוקי שופרות *.

אבל קשה לפרש כן, שהרי [נוסף לזה שלפ"ז הו"ל לרש"י לפרט הקושיא בפירושו: זכרון תרועה ובפ' פינחס נאמר יום תרועה כו', מכיון שעדיין לא למדנו הפסוק דפ' פינחס, הנה] כמדובר כמה פעמים -- דרכו של רשיי לפרש קושי' המתעוררת בלימוד פשטות הכתוב על אתר, או ליישב סתירה המתעוררת אצל הלומד מפסוק שלמדו כבר לפנ"ז -- ובנדו"ד,

66 רא"ם, דבק טוב, ועוד. וראה גו"א. רמב'ין בדרשה לר"ה (כתבי רמבין (שעועל) עִ' ריטס).

7 כט, א

6 נכקושיית הגמרא ר"ה כט, ב.

-- אבל מפשטות לשון רש"י משמע דמפרש את הכתוב (בפשש"מ) שזהו ציוי (מפורש) שיאמרו פסוקי כו'. וראה דברי דוד שתירץ הקושיא (גם ע"ד ההלכה): .דודאי דאו' שצריך לזכור עכ"פ קצת מאלו