103
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
שוחות 13
א מורגנ
א. מן הפסוק בפרשתנו : ,דבר אל בניי לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהי' לכם שבתון זכרון תרועה גו' " מעתיק רש"י התיבות ,זכרון תרועה" ומפרש : ;זכרו * פסוקי זכרונות ופסוקי שופרות* לזכור* לכם עקידת יצחק שקרב תחתיו איל".
וצלה"ב: תיבות *זכרון תרועה" ה"ה רגילות בלה"ק ואינן זקוקות לפירוש * ?
6 ואף שכן דרז"ל בגמרא ובתו"כ (נסמן לעיל הערה 3) הרי אין ענינו של רש"י להעתיק זרשות רז"ל על הכתובים. וכמו שלא הביא בענין זה עצמו -- דרשת הגמרא (רייה כט, ב) ,כאן ביו"ט כו' * (וראה ראיים) ולא הביא דרשת התו"כ על .שבתון* ו,מקרא קדש" שבכתוב זה עצמ
יש מפרשים* דקשה לי' לרש"י בתיבות אלו (שלכן מפרשם): להלן בפ' פינחסי' נאמר ,יום תרועה* וכאן שינה הכתוב וכתב ,זכרון תרועה"י? ולכן מפרש רש"י, שכוונת הכתוב כאן היא לפסוקי זכרונות ופסוקי שופרות *.
אבל קשה לפרש כן, שהרי [נוסף לזה שלפ"ז הו"ל לרש"י לפרט הקושיא בפירושו: זכרון תרועה ובפ' פינחס נאמר יום תרועה כו', מכיון שעדיין לא למדנו הפסוק דפ' פינחס, הנה] כמדובר כמה פעמים -- דרכו של רשיי לפרש קושי' המתעוררת בלימוד פשטות הכתוב על אתר, או ליישב סתירה המתעוררת אצל הלומד מפסוק שלמדו כבר לפנ"ז -- ובנדו"ד,
66 רא"ם, דבק טוב, ועוד. וראה גו"א. רמב'ין בדרשה לר"ה (כתבי רמבין (שעועל) עִ' ריטס).
7 כט, א
6 נכקושיית הגמרא ר"ה כט, ב.
-- אבל מפשטות לשון רש"י משמע דמפרש את הכתוב (בפשש"מ) שזהו ציוי (מפורש) שיאמרו פסוקי כו'. וראה דברי דוד שתירץ הקושיא (גם ע"ד ההלכה): .דודאי דאו' שצריך לזכור עכ"פ קצת מאלו
הערות
- 1. כג, כך.
- 2. ביש"י כת"י, בדפוס שני, ורש"י שברמביין התחלת פרש"י היא : פסוקי זכרונות כו' (וליתא תיבת זכרון) אבל ברוב הרפוסים (כולל דפוס ראשון) הוא כבפנים.
- 3. ) ר"ה לב, א. תו"כ עה"פ.
- 4. בכמה דפוסי רש"י (ראה גו"א ודברי דוד) מובא גם ,מלכיות*, אבל ברוב הדפוסים הוא כבפנים. וראה גו"א : שהגירסא מלכיות , . , לא יתכן דלא מכאן אנו לומדים מלכיות (וראה רש"י בהעלותך י, ). ברמב"ן הקשה (על גירסתנו) : והי' צריך הוב להביא גם פסוקי המלכיות מן המדרש שלא יתכן שיזכיר הכתוב פסוקי הזכרוגות כו' ולא יזכיר המלכיות -- אבל לפענ"ד -- רשיי לשיטתי' ואינה קושיא, כי אין ענינו של פרש"י עה"ת להודיע דינים כ*א לפרש פשש"מ -- ראה רא*ם כאן, גו"א. 6 ראה ר"ה טז, א. וראה רא"ם כאן.
- 9. המפרשים (רמב"ן, גו"א, ועוד) הקשו דררשה זו אינה אלא אסמכתא כדמוכח במס! רייה (לב, ב) ואמירת הפסוקים היא תקנת חכמים. וראה גו"א שתירץ : ,הכתוב ר"ל כי על ידי התרועה יהיו ישראל נזכרים לכך כתיב זכרון תרועה ובשביל זה תקנו חכמים ברכות. . . כך פירושו ולא שפירש הברייתא כי' זכרון תרועה ריל שיאמר פסוקי כו'".
- 6. .אלא שחכמים סדרום כו'",
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יג ‹ בהעלותך ‹ שיחה א ‹ 24 לקו"ש חי"ב ע' 103
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

