ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב

347

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

א. הקשר של דברי שמאי ל"מילי דחסידותא"

"שמאי אומר עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות"¹.

הפירוש הפשוט של שלושת הבבות במשנתנו הוא (כדברי המפרשים²): "עשה תורתך קבע" – "שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה ולא שיהיה עיקר עסקך במלאכה", וכמאמר רז"ל³ "עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי"; "אמור מעט ועשה הרבה" – להבטיח מעט, "ועשה הרבה" יותר ממה שהובטח, "כמו שמצינו באברם שאמר תחלה⁴ ואקחה פת לחם ובסוף⁵ ויקח בן בקר רך וטוב"; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות – "כשאתה מכניס אורחים לביתך לא תתן להם ופניך כבושות בקרקע".

לפי זה תמוה: במסכת אבות מדובר (רק) אודות "מילי דחסידותא" [=דברי חסידות], כדברי רז"ל⁶ "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות" [=הרוצה להיות חסיד יקיים את הנאמר במסכת אבות] – כלומר, אלו הנהגות שיהודי אינו מחוייב בהן מצד הדין וההלכה, אלא עליו לעשותן מצד מידת חסידות – לפנים⁷ משורת הדין⁸; אך שלושת העניינים הנ"ל אינם לכאורה בסוג של "מילי דחסידותא" – החיוב שבהם מובן מצד עצמם, או שניתן להבינו מציוויים אחרים בתורה ובהלכה⁹:

א) "עשה תורתך קבע" – לשון זהה מוצאים בחיובי רז"ל שהובאו להלכה¹⁰: עשה תורתך קבע¹¹ ומלאכתך עראי (ואם כן מה החידוש כאן כמידת חסידות¹²); כמו כן מוצאים כמה וכמה

הערות

1. משנה טו (וכ"ה בסדור אדה"ז). בפיה"מ להרמב"ם (הוצאת קאפח) היא משנה יד.
2. רע"ב. וראה גם פרש"י, רמב"ם רבינו יונה ומאירי. וראה לקמן ס"ג והערה 28.
3. ברכות לה, ב.
4. וירא יח, ה.
5. שם, ז.
6. ב"ק ל, א.
7. בב"ק שם לפנ"ז (דעת ר"י) "לקיים מילי דנזיקין". וגם בזה י"ל דכוונתו שמקיים מילי דנזיקין באופן דלפנים משורת הדין (ועד"ז י"ל לה"אמרי לה מילי דברכות" שם – ע"ד ברכות כ, ב) – ראה הקדמת המהר"ל מפראג לספרו דרך חיים ד"ה ומפני וד"ה וסדר.
8. ראה רמב"ם הל' דיעות פ"א ה"ה. המשך תער"ב ח"ב פשע"ו (ע' תשעג). וידועה ראיית אדה"ז ממרז"ל (נדה יז, א ותוס' שם) שורפן חסיד אע"פ שמזיק לו – לקו"ד ח"א סח, א.
9. ועד"ז יש להקשות בכמה פירושים שבמדרש שמואל (ס' שהובא בדא"ח בכ"מ).
10. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ז. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר"ס קנו. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ב. ובמקומות הנ"ל מובן שהפי' ב"תורתך קבע" הוא כפשוטו – בזמן, שרוב ועיקר זמנו יעסוק בתורה, ורק מיעוט זמן במלאכה. וראה לקמן הערה 14.
11. וגם: הרי למדין זה מפסוק מפורש ודברת בם (ואתחנן ו, ז ובספרי. יומא יט, ב. שו"ע אדה"ז הל' ת"ת שם ס"ב. וראה קו"א שם סק"א קרוב לסופו, שהרמב"ם ס"ל דדרשה גמורה היא ולא אסמכתא).
12. מלשון הטור (שם סקנ"ו) מוכח, דהנהגה זו דתורתו קבע ומלאכתו עראי, היא מדת חסידות ("כמו שמצינו בחסידים הראשונים") – ראה קו"א הנ"ל בסופו. אבל באם כאן הוצרך שמאי להוסיף (גם כאן) ומלאכתך עראי (כדלקמן ס"ב קושיא הב'), כיון שבזה הוא עיקר ההדגשה. ולהעיר שבטור שם מקדים "מלאכתן עראי" לפני "ותורתן קבע". וראה לקמן הערה 14.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.