שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א קיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה כשבא כבר בעבודתו לזיכוך חלקו בעולם, ע"ז אמרז"ל (יבמות סג, א) אדם מביא חטים חטים כוסס כו' וזקוק הוא לעזר כנגדו זו אשה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובצרכי הגוף הרי ארז"ל (יבמות סג, א) במה אשה ערתו לאדם א"ל אדם מביא חטין חטין כוסס פשתן פשתן לובש , אשר בזה נכללו "כל צרכי האדם" , בל' הרמב"ן דברים (י, יח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רמא*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה כשבא כבר בעבודתו לזיכוך חלקו בעולם, ע"ז אמרז"ל (יבמות סג, א) אדם מביא חטים חטים כוסס כו' וזקוק הוא לעזר כנגדו זו אשה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתפ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה ידוע מאמר רז"ל דכל בנות ישראל נאות הן, ומובן שיופי האמיתי בדברי רז"ל הכוונה ליופי ברוחניות, וידוע גם גם מאמר רז"ל (יבמות סג, א) דחתן נחית דרגא נסיב איתתא , ואף שפשיטא שכל המעלות שמונה אותן במכתבו ראויות לחפש אחריהם, אבל מובן גם כן שאינו דומה חיפוש לחיפוש שצריך להעשות בעין יפה דוקא, ועל פי כתבו הנה עצתי שימסור ענין החיפוש להנהלת תומכי תמימים בו לומד, ופשיטא שבכלל תלמידה דבית רבקה נכון הוא ביותר, כיון שעצם המצאה במוסד זה מוכיח על ישרותה והיראת שמים, והרי באה לשם בהסכם הורי' שזהו גם כן הוכחה על היראת שמים של ההורים, ורואים במוחש אשר כשאין מדקדקין בענינים הטפלים ופשיטא שלא מדקדקים בענינים דטפל דטפל, כי אם דורשים ענינים דיראת שמים צניעות וכיו"ב, אזי מצליח השי"ת שביחד עם העיקר הנ"ל מוצאים גם כן את הטפל, ומובן ופשוט שאם בכל ענין צריך לעשות כל היכולת שבאדם להרבות בהסייעתא דשמיא, עאכו"כ בענין עיקרי כשידוך על זה נאמר ומה' אשה משכלת, והפעולות להרבות בהסייעתא דשמיא הוא ההוספה בעניני תורה ומצות, תורת הנגתה ותורת החסידות וקיום המצות בהידור ולהשפיע על החברים בכגון דא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקיא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, י
אמרו חכמינו ז"ל, כל העוסק בבנין מתמסכן , ובאותו עמוד עצמו מובן שכל אדם שאין לו בנין אינו אדם (יבמות סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[לכאורה, צריך היה להבין שלא טוב לאדם להיות לבד, כי אילו היה לבד היה קשה לו "להסתדר".
30 כמו שאמרו (יבמות סג, א) אדם מביא חטין כו', וגם ה"בן חמש למקרא" רואה אשר המצאת צרכי אביו הוא ע"י אמו דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה כשבא כבר בעבודתו לזיכוך חלקו בעולם, ע"ז אמרז"ל (יבמות סג, א) אדם מביא חטים חטים כוסס כו' וזקוק הוא לעזר כנגדו זו אשהי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע כו'. ובתוספות שם ד"ה שאין : קרקע לבנות עליו שידור בו. וכבר העירו מעירובין (ס"ב, א) דדירת עכו"ם לא שמה דירה. ולהעיר מס' בית האוצר (להגר"י ענגל) ח"א כלל יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובצרכי הגוף הרי ארז"ל (יבמות סג, א) במה אשה עזרתו לאדם א"ל אדם מביא חטין חטין כוסס פשתן פשתן לובש , אשר בזה נכללו ,כל צרכי האדם" , כל' הרמב"ן דברים (י, ית).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
2 ואחר משך זמן הרי, לעבודתו בעולם, זקוק האדם לעזר כנגדו זו האשה כפשוטו (יבמות סג, א) וגם בזה זכו איש ואשה שכינה שרוי' ביניהם (סוטה יז א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– לפי דברי חז"ל מתבטא תפקידו של הגבר בבית בכך שהוא "מביא חיטין" – הוא מכניסן לביתו, ועבודת האשה היא לעבד את החיטים למאכל אדם .
50 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בכך נוספת גם בו עצמו השלמות, כדברי חז"ל "כל מי שאין לו בית אינו אדם" – על־ידי שיש לו "בית" הוא מגיע למעלת "אדם" .
28 נוסף על המפורש (יבמות סג, א) כל אדם שאין לו אשה אינו אדם . ובזח"ג (ז, ב. קט, ב. רצו, א) "פלג גופא". ועוד: "ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" הי' רק כאשר "זכר ונקבה בראם" (בראשית ה, ב. וראה זח"א קסה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אדם – של אדם העליון", כביכול.
40 ברכות נז, ב. ולהעיר ממרז"ל (יבמות סג, רע"א) "כל אדם שאין לו קרקע ("לבנות עליו שידור בו" – תוד"ה שאין שם) אינו אדם" . ויש לקשר זה עם הידוע (ראה המשך תרס"ו ס"ע ז' ואילך. ע' תמו. ועוד) שהכוונה דדירה בתחתונים היא בעצמותו ית' למעלה מכל גילויים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
צריך להסתכל על מעלות האשה (הן רוחניות והן גשמיות) – לא כפי שרואים אותן בעינים במצבן כאן למטה, כי אם צריך להיות תחילה "שא נא עיניך (ואחר כך) וראה כו'" (בדומה לנאמר "שאו מרום עיניכם – ואזי יקויים – וראו מי ברא אלה") – להסתכל על המקור, מהיכן מגיעות ונמשכות למטה אותן מעלות;
46 אף שבכלל חתן – "נחית דרגא" (יבמות סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
8 וגם זה נוגע לשלימות האדם -- כמרז"ל (יבמות סג, רע"א) ,כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם" (וראה סה"מ תרס"ה ע' ג. תש"ג ע' 9). וראה לקו"ת ברכה צט, רע"א. לקו"ש ח"ט ע' 139 הערה ₪
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
זהו ההסבר לכך שדוקא לגבי נגעי בתים נאמר "ונתתי נגע...", ורק בהם ניכר בגלוי שהם ניתנים מלכתחילה לטובתם של בני ישראל, כי ביתו של האדם , שהוא בבחינת "מקיף רחוק", שאינו בדיוק לפי גובהו ומדותיו של הדר בו, קשור לבחינת ה"יחידה" שבנפש, מטמוניות שבנפש, ואמרו חז"ל שכל אדם שאין לו קרקע לבנות עליה בית אינו אדם , דרגה הנעלית לחלוטין ממגבלות הגוף,
64 הובא בהמשך תרס"ו ע' תקכ ועוד. וראה יבמות סג, רע"א ותוד"ה שאין שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
9 בראשית ה, ב. וראה זח"א קסה, א. -- נוסף על המפורש (יבמות סג, א) כל אדם שאין לו אשה אינו אדם , ובזת"ג (ז, ב. ועוד) -- ,פלג גופא".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
3 והנה כשבא כבר בעבודתו לזיכוך חלקו בעולם, ע"ז אמרזיל (יבמות סג, א) אדם מביא חטים חטים כוסס כו' וזקוק הוא לעזר כנגדו זו אשה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בתורת החסידות הובא ונתבאר מארז"ל "כל אדם שאין לו בית אינו אדם" , היינו, ש"בית" קשור עם שלימות האדם .
356 יבמות סג, רע"א ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש להמליץ על זה לשון הגמרא "כל העוסק בבנין מתמסכן" :
1208 יבמות סג, א. וש"נ. וראה גם אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ס"ע שפה ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ידוע מאמר רז"ל "כל אדם שאין לו בית אינו אדם" ,כלומר, שחסרה בו השלימות ד" אדם ", כיון שאדם מוכרח שתהי' לו דירה לשבת בה.
17 יבמות סג, א תוד"ה שאין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדמה – שניתנו לישראל ענינים של תורה כדי לנצלם להגיד מוסר לנפש הבהמית, ולפעול עי"ז שלא זו בלבד שלא תבלבל לעבודה דנפש האלקית, אלא שגם תסייע לה, ע"ד שמצינו בגמרא בפירוש "עזר כנגדו" , "זכה – עזר , לא זכה – כנגדו" , ואילו כאן יהי' ה"זכה" באופן שגם מהענין ש"כנגדו" עושים "עזר" .
151 יבמות סג, רע"א. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
במשה רבינו נאמר "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור" – אשתו ובניו קרובים הרבה יותר לאדם מאשר עצים ומאכלת, שהרי אשתו היא "עזר כנגדו", "כגופו דמיא", ו"ברא כרעא דאבוה", והרי ירך הוא חלק התחתון שבאדם עצמו.
44 כדאיתא בגמרא (יבמות סג, א) "אדם מביא חיטין חיטין כוסס (בתמי')", אלא הוא זקוק ל"עזר כנגדו", האשה , שהיא עושה מהחטים מאכל אדם (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
איתא בגמרא "כל אדם שאין לו בית אינו אדם" .
34 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה נעשה ע"י "אשת חיל" דוקא, כמארז"ל "אדם מביא חיטין חיטין כוסס" (בתמי'), אלא דוקא ע"י האשה נעשה מאכל הראוי לאכילה, שזהו גמר המעשה.
28 יבמות סג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג, ד
הענין של "עזר כנגדו" – שזהו תפקידם של נשי ובנות ישראל הצדקניות – להביא בפועל את כל הענינים הקשורים עם מילוי צרכי האדם , והיינו, שהבעל מביא כסף הביתה, ותפקידה של האשה הוא לרכוש בכסף את כל הדרוש לאכילה ושתי' וכל שאר צרכי האדם .
175 בראשית ב, יח. וראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דהנה, הרצון המוחלט שלמעלה אינו דומה להרצון המוחלט שבאדם למטה, וכמו הרצון לבית שישנו בטבע תולדתו, דכל מי שאין לו בית אינו אדם , דעם היות הסיבה לכך מפני שכן הוא למעלה, שתפארת אדם לשבת בית, שזהו מה שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, ולכן ישנו טבע זה גם בנבראים, מ"מ, למעלה כל הענינים הם בבחירה דוקא, וכן הוא גם ברצון המוחלט, והחלטת הרצון היא ע"י נשמות ישראל דוקא, להיותם מושרשים למעלה מבחי' הרצון - בבחי' בעל הרצון.
73 יבמות סג, רע"א ובתוד"ה שאין שם. וראה סה"מ שבהערה הקודמת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כאשר דורשים מיהודי לירד ממדרגתו ("נחית דרגא נסיב איתתא" ) ולהתעסק עם יהודי אחר שאינו רואה בו לא טעם ולא ריח, והלה טוען, למה לו ליתן מהזמן ומהיגיעה שיכול להקדיש לעצמו, ותמורת זה להתעסק עם "ערבה" – אזי אומרים לו:
270 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
איתא בגמרא "אדם מביא חיטין חיטין כוסס (בתמי') כו', נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו" .
1219 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמרו לי' חיטין נעשו יפות, אמר להם שעורים נעשו יפות, אמרו לי' צא ובשר לסוסים ולחמורים"], ואח"כ צריך להיות הבירור ד"שתי הלחם", שבאות מן החטים, מאכל אדם (כמאמר רז"ל עץ הדעת חטה היתה), שלאחרי הבירור – כלום "אדם מביא חטין חטין כוסס כו'" – נעשים ראויים לאכילת אדם .
1365 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
האדם , שבה נמצאים לא רק לבושיו וכליו, או אפילו חיצוניותו, אלא הדירה היא גם לעצמיות האדם , כמובן ממארז"ל "כל מי שאין לו בית אינו אדם" .
1432 ראה יבמות סג, רע"א ובתוד"ה שאין שם. וראה גם שיחת יום ב' דחה"ש תשכ"ב סכ"ה (תו"מ חל"ד ס"ע 42). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובהקדם מארז"ל "אדם מביא חטין חטין כוסס" (בתמי'), אלא הסדר הוא שהאשה היא "עזר כנגדו" , להכין את החטים שיהיו ראויים למאכל אדם .
217 יבמות סג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יש צורך בפעולתה של האשה , עקרת-הבית – שלא זו בלבד שאינה מבלבלת אותו בדרישות ובקשות כו', אלא אדרבה – שדואגת לכל צרכיו, כמארז"ל "כתיב אעשה לו עזר , במה אשה עוזרתו לאדם ..
1456 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובהקדמה – ששלימות האדם מתחילה מחיי הנישואין, וכפי שהגמרא מביאה ראי' מלשון הכתוב "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" , היינו, שאמיתית המשכת הברכה מלמעלה מתחילה
121 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים" שניתנו לכתוב – כי, החילוק בין מרדכי לאסתר הוא, שמרדכי השתדל בנוגע לבנ"י, בענינים רוחניים, ואילו השתדלותה של אסתר היתה בבית המלכות, בענינים גשמיים [וזהו גם החילוק במדריגתם:
682 וכמו כללות החילוק שבין איש לאשה ע"פ תורה – כדברי הגמרא (יבמות סג, א) "אדם מביא חיטין חיטין כוסס (בתמי') .. נמצאת (האשה , "עזר כנגדו") מאירה עיניו כו'", היינו, שפועלת בעניני העולם לעשות מהם דבר הראוי למאכל אדם .
ובכללות יותר – כידוע שנשמה וגוף הם בדוגמת איש ואשה (ראה שיחת מוצש"ק, י"א שבט סט"ו (לעיל ס"ע 45)), והרי עיקר ענין הנשמה הוא באופן ש"רוח בני האדם העולה היא למעלה" (קהלת ג, כא), ע"י ענינים רוחניים, תומ"צ, ואילו עיקר ענין הגוף וכן הנפש השייכת אל הגוף, נפש הבהמית – הרי זה באופן ש"רוח הבהמה היורדת היא למטה" (שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובדוגמת איש ואשה כפשוטו, שהפעולה בעניני החוץ שיהיו ראויים לאדם נעשית ע"י האשה דוקא, וכמו תיקון המאכלים ע"י הבישול, שעי"ז נעשים ראויים למאכל אדם (ועד"ז בשאר צרכי האדם ), כמארז"ל "אדם מביא חיטין , חיטין כוסס כו'" (בתמי') – שאין זה ראוי למאכל אדם , כי אם למאכל בהמה [ומ"ש בגמרא שחטים הם מאכל אדם – הרי זה לאחרי פרטי המלאכות דסידורא דפת, ורק לגבי שעורים נקראים כללות
337 יבמות סג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– שהרי נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים , כמדובר כמ"פ אודות גודל מעלת הענין דדירה לו ית', שהיא בדוגמת הדירה כפשוטה שבה דר עצם האדם , והיא מקיפה על האדם הדר בה, ועל ידה ניתוסף בו שלימות, כמארז"ל "כל מי שאין לו בית אינו אדם" , ועילוי זה הוא בתחתונים דוקא.
1011 ראה יבמות סג, רע"א ובתוד"ה שאין שם. וראה גם תו"מ חמ"ג ריש ע' 398. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– באמרם, שגם זה נוגע לשלימות האדם , שהרי "כל מי שאין לו בית אינו אדם" , ובמילא מתפתים ("מ'רעדט זיך איין") לומר שאם יחסר ח"ו איזה הידור ברהיטי הבית, אזי יחסר בכל שלימות האדם –
625 יבמות סג, א ובתוס'. וראה תו"מ חכ"א ס"ע 291 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
החיוב דלימוד התורה הוא אצל אנשים דוקא; ואילו החיוב ד"בכל דרכיך דעהו" הוא הן אצל אנשים והן אצל נשים, ואדרבה, ע"פ מארז"ל "כתיב אעשה לו עזר , במה אשה עוזרתו לאדם ..
1153 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שמשתמש מעוה"ז לצורך גופו ונפשו החיונית לעבודת ה' כגון אכילה ושתי' ודומיהם ודירה וכל כלי תשמישיו", וכך, בצירוף עבודתם של כל בנ"י, נשלמת כוונת הבריאה – שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, דירה דייקא, בדוגמת דירת האדם הקשורה עם שלימות מציאותו, כמארז"ל "כל אדם שאין לו בית אינו אדם" , ודוגמתו למעלה, שענין הדירה בתחתונים פועל שלימות כביכול בפמליא של מעלה .
1383 ראה יבמות סג, א ובתוס' שם. וראה גם תו"מ חכ"א ס"ע 291 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו החידוש של חג הסוכות – שגם לאחרי שלימות העבודה דחג הפסח וחג השבועות, שכבר יצאו מענין השעורים שהם מאכל בהמה ובאו לענין החטים שהם מאכל אדם , והיתה כבר העבודה ד"מאלמים אלומים בתוך השדה", עד לעבודה ד"ותשתחוין לאלומתי", מ"מ, נמצאים עדיין בשדה, ולאח"ז צריכה להיות ההכנסה לבית, שזהו מקומו של האדם , וכמ"ש "תפארת אדם לשבת בית", והיינו, שנוסף לכך שבבית ישנם כלים ורהיטים ולבושים וכו', הרי זה טפל לעיקר ענינו של הבית שקשור עם עצם מציאותו של האדם , כמאמר חז"ל "כל מי שאין לו בית אינו אדם" , ולכן פועל "תפארת אדם" .
153 ראה יבמות סג, רע"א ובתוד"ה שאין שם. וראה גם תו"מ חכ"א ס"ע 291 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אזי יוצאים מדירת עראי ויושבים בבית, ואז ישנה מעלת הבית, אשר, "כל מי שאין לו בית אינו אדם" .
1475 ראה יבמות סג, א ובתוס'. וראה גם תו"מ חנ"ב ע' 61 הערה 209. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
להתפאר", דקאי על מי שכל ענינו אינו אלא העסק בתומ"צ, שזהו ענינו של כהן, שאסור לו להטמא , לפי שצריך להיות בביהמ"ק – "לשכנו תדרשו ובאת שמה" – באופן של קביעות, כיון שכל ענינו הוא "לעמוד לפני ה' לשרתו" (דאף שהרמב"ם מביא פסוק זה בנוגע לכללות שבט לוי, הרי זה בעיקר אצל כהנים); וגם הענין ד"להתפאר" (שנאמר על עבודה זו דוקא) קשור עם כהונה – שהרי בגדי כהונה הם "לכבוד ולתפארת "75, וגם כללות ענינו של ביהמ"ק (שבו נמצאים הכהנים) הוא באופן ד" תפארת אדם לשבת בית" (נוסף לכך ש"כל מי שאין לו בית אינו אדם" ), והרי ביתו של הקב"ה הוא ביהמ"ק.
1451 ראה יבמות סג, א ובתוס' שם. וראה גם תו"מ חנ"ד ריש ע' 202. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מי מבשל את הבשר שיהי' טוב וערב – הרי זו האשה , כדברי הגמרא "אדם מביא חיטין חיטין כוסס" (בתמי'), אלא האשה (ש"עוזרתו לאדם" , כמ"ש "אעשה לו עזר" ) היא זו שמכינה את החטים שיהיו ראויים למאכל אדם , ועד"ז מובן בנוגע ל"בשר הקודש", שהאשה היא זו שמבשלת וצולה את הבשר שיהי' באופן ד"למשחה", "לגדולה".
1918 יבמות סג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובשביל זה יש צורך ב"ביתו זו אשתו" – "עזר כנגדו" , כדברי הגמרא "במה אשה עוזרתו לאדם ..
444 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה קשור גם עם יו"ד וי"ט כסלו – ע"פ ביאור אדמו"ר הזקן בתורה אור , ואדמו"ר האמצעי בתורת חיים , ש יו"ד מורה על חכמה תתאה, ספירת המלכות (סיהרא), וכיון ש"אבא יסד ברתא" , הרי זה קשור גם עם היו"ד העליון, בחי' חכמה עילאה; ו י"ט בגימטריא "חוה", דקאי על ספירת המלכות כפי שיורדת למטה לברר בירורים דקליפת נוגה, וזוהי השייכות ל"חוה", שהיא "עזר כנגדו" , וכמארז"ל "אדם מביא חטין חטין כוסס" (בתמי'), שעל ידה נעשית עבודת הבירורים, ועי"ז נעשית השלימות דספירת המלכות – "קיימא סיהרא באשלמותא", כנ"ל בענין "יצאו מים חיים מירושלים גו' אל הים הקדמוני".
2077 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"ריח" – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" , ו"ניחוח" – מלשון "נחית דרגא" , שהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה.
2371 יבמות סג, א. וראה תו"מ סה"מ שבט ע' שז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בשלמא אדה"ר – לא הי' חסר לו מאומה, כיון שכל צרכיו היו לו מן המוכן בהיותו בגן עדן, כמ"ש "מכל עץ הגן אכול תאכל", משא"כ עכשיו, כשנמצאים בעוה"ז הגשמי והחומרי, וצריך תמיד לדאוג למזון – "בזעת אפיך תאכל לחם" , וכן ללבוש [לא כמו אצל אדה"ר בג"ע שלא הי' צורך בענין הלבושים (כמבואר במורה נבוכים ), ואילו עכשיו יש איסור בדבר], וכן לבית [ועד שמי שאין לו בית אינו אדם ], שקשה יותר להשיגו מאשר לבוש ומזון , וא"כ – טוען הוא – הלואי יצליח להבטיח שיהי' לו מזון לבוש ובית!...
863 ראה יבמות סג, א ובתוס'. וראה גם שיחת יום שמח"ת תשכ"ט סכ"ח (תו"מ חנ"ד ריש ע' 202). שם חס"ב ע' 52 הערה 33. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם טעם החילוק בין תבואה (שדה הלבן) לאילן, שבתבואה הנה גם לאחרי קצירתה מן השדה, יש צורך בעבודה נוספת כדי שתהא ראוי' למאכל אדם , כדאיתא בגמרא בנוגע לחטים (שלזה באים ע"י שלימות העבודה בשדה הלבן), אדם מביא חטים חטים כוסס (בתמי'), משא"כ בפירות דשדה האילן הנה ברובא דרובא ה"ה ראויים למאכל אדם כפי שהן חיין2, ללא צורך בעבודה נוספת (והיינו, שמיד לאחרי שמשלים עבודתו, ועובר גם משך זמן הדרוש להתגלות הדבר, כדלקמן, הרי זה ראוי למאכל אדם ), לפי שנמצא כבר בעולם האדם , שזהו עולם האצילות.
1345 יבמות סג, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועד"ז הוא גם בנוגע לבחי' חתן (ששייך בו לשון בריאה), כי חתן הוא מלשון חות דרגא [דהגם שהחילוק בין ז"א (חתן) למלכות (כלה) הוא שהמלכות גם כמו שהיא באצילות היא השרש ומקור דבי"ע משא"כ ז"א הוא סוף עולמות הא"ס (כמבואר בתו"א ב"כי"ק אדמו"ר נ"ע"), מ"מ חתן הוא מלשון חות דרגא ], ירידה, ולכן שייך בו לשון בריאה.
52 כ"ה בד"ה הנ"ל תרפ"ט ותרל"ד שם. לקו"ת שה"ש בתחילתו. ובכ"מ . וראה יבמות סג, א: נחית דרגא נסיב איתתא . ובד"ה הנ"ל תרח"צ שם: נחות דרגא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו שהוא בכללות עבודת האדם , דאף שנת"ל (ס"ד) שחיות האדם היא דוקא ע"י מוצא פי הוי' שבלחם שלמטה מן האדם (מצד מעלת הירידה למטה דוקא), מ"מ, כדי שיחי' האדם ע"י אכילת הלחם צריך להכין תחילהאת הלחם שיהי' ראוי למאכל אדם , כדאיתא בגמרא אדם מביא חטין חטין כוסס (בתמי'), אלא צריך לעשות החיטים מאכל אדם (ע"י העזר כנגדו).
76 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובזה יובן מ"ש בזוה"ק שישראל נקראים בג' שמות יעקב וישראל וישורון, הענין הוא כי מבחי' קהלת יעקב הנ"ל נעשה בחי' ישראל וכמ"ש ע"כ לא יאמר שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, אלקים היינו הטבע, וכידוע שאלקים בגימט' הטבע, ולכאורה למה לא נאמר על אלקים, אך הענין הוא שדווקא עם אלקים וכמארז"ל זכה נעשה לו עזר לא זכה כנגדו , היינו ע"פ מ"ש בזוהר כד אתכפייא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה ונעשה אתהפכא חשוכא לנהורא ויתרון ותוס' וריבוי האור מן החושך עצמו, וזהו כי שרית שנעשה שר עם אלקים דייקא וד"ל.
53 זכה נעשה לו עזר : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפז דיוקים בנוסח ברכת המזון ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ז יש אומרים שהנשים אין להם לומר על בריתך שחתמת בבשרינו ונשים ועבדים אין להם לומר ועל תורתך שלמדתנו שהרי אין מצווים על תלמוד תורה ועכשיו נהגו לומר הכל לפי שכיון שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה כמו שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם הרי הזכר ונקבה הם גוף אחד לפיכך יכולות לומר על ברית הזכרים שחתמת בבשרנו וכן תורתך שלמדתנו על למוד הזכרים ועוד שגם הנשים צריכות ללמוד מצות שלהן לידע האיך לעשותן והאיך ליזהר מכל לא תעשה שבתורה שהן מוזהרות בהן כאנשים כמו שנתבאר בסי' מ"ז:
מט בראשית ה, ב. יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום[/cup] השמע"צ כו' וביאור ענין מ"ש בפדר"א שאפר אילו ש"י כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שנסתלקו שזהו עד"מ כמו בשעת העילוף אשר מתעלף האדם שכחותיו משתנים להיות בבחי' עלי' ולא בבחי' ירידה, וכשם שפועל להשיב הנפש באדם שנתעלף כן פועלת להחזיר בחי' אור התהו שהי' בבחי' העלאה שישוב ויתפשט להתלבש להיות בבחי' אור וכלי, וכל העשייה הזאת הוא בתיקון שממילא מובן שכאשר נמשך המשכה רבה ועצומה כזו בבחי' התיקון ה"ז תוס' אור שמרובה על העיקר, כי האור הוא בעצם מבחי' היותר גבוה, ולכן נק' נחוח לשון נחות דרגא שהרי הוא הגבה מאד נעלה מבחי' התיקון עד שהמשכתו בתיקון הוא ירידה והשפלה כו', ועפ"ז יובן שרש ענין איך ע"י הקרבת הבהמה <50>
70 נחוח לשון נחות דרגא : ראה יבמות סג, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פמ"ב ובהערה 1312.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ נח צב"ר, וואַרשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן הוא גם בתמונת ציור האות דהגם דגוף ועצם התמונה אינו משתנה בעצם מהותו אבל מתחלק הוא בתוכנו הפנימי, וכמו הא' זעירא דויקרא אל משה וא' רבתי דאדם שת אנוש, וכדאי' בזח"א דרל"ט ע"א ויקרא אל משה הכא אל"ף זעירא אמאי בגין דהאי קריאה לא הוה בשלימו, מאי טעמא דהא לא הוה אלא במשכנא ובארעא אחרא בגין דשלימו לא אשתכח אלא בארעא קדישא כו', אדם שת אנוש, אדם שלימו דכר ונוק'.
543 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תסח
מקור מפורש
בדף זה
היות שכבר כתבתי פעמים רבות בנידון, אין רצוני לחזור על עצמי, רק להזכיר את מאמר רז"ל חתן – חות דרגא.
2 מאמר רז"ל : תו"א קו, א. לקו"ת שה"ש בתחלתו. ובכ"מ. וראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקס
מקור מפורש
בדף זה
וראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קח
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל בדרך אפשר בל' חתונה, חתן, נחות דרגא (יבמות סג, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שמב
מקור מפורש
בדף זה
יבמות סג, א ובתוס' וחדא"ג שם), ודירה טובה וגם יפה מרחיבה דעתו של אדם ובמילא מצליח יותר בפעולותיו לעשות הדירה להקב"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע מאמר רז"ל:
4 יבמות סג, א תוס' ד"ה שאין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואזי יהיה קיום גם ל"ותגד לבני ישראל", שאז האשה לא רק שלא תהיה "כנגדו", להפריע לבעלה, אלא אדרבה, היא תהיה לו ל"עזר", ועד שתבוא לעזרתו בכוח מעלתה המיוחדת של "בינה יתרה ניתנה באשה יותר
16 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
השלום וההתאחדות של כל עניני הבית לתכלית אחת של "ושכנתי בתוכם", ובפרט ה"כנגדו" של האשה (ביתו זו אשתו) ולעשות כל הצריך להפכה ל"עזר" – שלום ביתו על ידי נרות שבת.
13 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נד
מקור מפורש
בדף זה
בירור חטים עיין יבמות סג, א) יהיו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נה
מקור מפורש
בדף זה
בירור חטים עיין יבמות סג, א) יהיו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 יבמות סג, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
וגם "שררה" זו כרוכה בירידה, כמאמר חז"ל:
43 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לעומת זאת, הביטול באמצעות זיכוך הוא באופן שהדבר עצמו משתנה, שזהו התפקיד ואופן העבודה של האשה – היא משנה ומכינה את המאכל עד להיותו ראוי לאכילה.
70 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
1 1') יבמות סג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל בדרך אפשר בל' חתונה, חתן, נחות דרגא (יבמות סג, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם שעיקר העבודה במקדש היתה עבודת הקרבנות, שיש בה ב' התנועות דהעלאה והמשכה, שהרי בקרבנות כתיב אשה ריח ניחוח להוי', אשה הו"ע העלאה מלמטה למעלה, וענינו בעבודה הוא קירוב הכחות והחושים, ועי"ז נעשה ריח ניחוח להוי', נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, נחת מלשון נחות דרגא, שהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה.
14 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בענין חתונה שע"י המשכת החתן, נחות דרגא, נעשה העלאת הכלה, כמ"ש לכה דודי לקראת כלה, וכידוע בענין שושבינא דמלכא ושושבינא דמטרוניתא.
43 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והנה, כשם שבנוגע לחטה ושעורה כפשוטם, יש צורך בפעולתה של עקרת-הבית, שהיא מכינה את החטה ושעורה שיהיו ראויים לאכילה – כן הוא גם בנוגע לחטה ושעורה ברוחניות:
60 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בדף זה
והעבודה שפועלת זאת היא זה יתנו גו' מחצית השקל גו', דהנה, ממחצית השקל היו מקריבים את הקרבנות, וקרבנות הו"ע ההעלאה מלמטה למעלה בבחי' אתעדל"ת, ועי"ז נעשה ריח ניחוח להוי', ניחוח מלשון נחות דרגא, שהו"ע ההמשכה מלמעלמ"ט בבחי' אתעדל"ע.
11 לשון חז"ל – יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שמצד האהבה הרי הוא עלול לטעות, וכמו שמצינו בשאול שאמר הקימותי את דבר ה', דלכאורה אינו מובן, הרי עשה היפך דבר הוי', ואיך אמר הקימותי את דבר הוי', אך הענין הוא, דעבודתו של שאול היתה באהבה ע"פ טעם ודעת, ולכן הי' יכול לטעות, דכיון שידע גודל מעלת הקרבנות, שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, וההעלאה פועלת ההמשכה למטה, שזהו"ע ריח ניחוח, ניחוח מלשון נחות דרגא, לכן חשב שאול שכאשר הקרבנות יהיו מצאן עמלק, יהי' זה טוב יותר, וכיתרון האור מתוך החושך.
81 לשון חז"ל – יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ובכל ישראל וגם עכשיו ישנה עבודה זו, והם אלו שנדבה רוחם כו' – להאיר את בתי בני ישראל באור התורה והמצוה, שיהי' אור במושבותם, עד אשר אשה היתה בוררת חטים לאור של שמחת בית השואבה, היינו אשר גם עניני הרשות ועובדין דחול (כמו בירור חטים) יהיו מוארים באור התורה.
57 עיין יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ ענין הקרבנות (שכנגדם תקנו תפלות) שבהם כתיב אשה ריח ניחוח להוי', אשה ריח הוא העלאה מלמטה למעלה, וניחוח להוי' הוא המשכה מלמעלה למטה, דניחוח הוא מלשון חות דרגא.
21 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ובכללות – שכאשר יהודי מתעקש ("שפּאַרט זיך איין") בכל התוקף שמוכרח לצאת ממיצרים וגבולים, אזי פועל זאת לא רק בנפשו האלקית, ולא רק בנפשו הבהמית ובגופו, אלא הוא פועל זאת גם בכל עניניו שבעולם, כך, שאפילו הענינים שלכאורה הם מבלבלים ומעלימים ומסתירים, הנה גם מ"כנגדו" נעשה "עזר", בבחינת "ועמדו זרים ורעו צאנכם".
20 בראשית ב, יח. וראה יבמות סג, א. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואז יהי' גם "ותגד לבני ישראל"187 באופן של קיום, כיון שהאשה, לא זו בלבד שלא תהי' "כנגדו", שלא תפריע לבעלה, אלא אדרבה, היא תהי' לו ל"עזר" , ועד שתעזור לו במעלתה המיוחדת ש"בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש" , ותפעל בכל הבית שיוכל להיות שם "ושכנתי בתוכם".
870 בראשית ב, יח. וראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
השלום וההתאחדות של כל עניני הבית לתכלית אחת – "ושכנתי בתוכם" , ובפרט ה"כנגדו" שבאשה ("ביתו זו אשתו" ), ועשיית מה שצריך לעשות כדי להפכו ל"עזר" – שלום ביתו ע"י נרות שבת ; וניגוד גדול יותר (ובמילא – שלום גדול יותר) – ניגוד חושך ("משתשקע החמה") ואור, השתלשלות ולמעלה מהשתלשלות.
1233 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ענין מסירת הרצון הוא – שבענינים שבהם דומה האדם למלאכי השרת31, בעניני קדושה גופא, תהי' התעסקותו לא כפי רצונו, אלא כפי רצון הקב"ה, והיינו, שצריך למסור את רצונו לרצון העליון, ולכן צריך לירד ממדריגתו ולהתעסק עם העולם דוקא, וכמו בהפצת המעיינות חוצה דוקא [ובסגנון האמור לעיל בנוגע לבני אהרן – שצריך להיות הענין דנשאו נשים, אף שזהו"ע של ירידה, כידוע שחתן הוא מלשון חות דרגא ], כיון שזהו רצונו של הקב"ה שתהי' דירה בתחתונים דוקא.
1496 ראה יבמות סג, א. תו"א קו, א. לקו"ת שה"ש בתחלתו. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ההעלאה למעלה וניחוח (מלשון חות דרגא ) הוא ההמשכה למטה , דע"י שריח הקרבנות עולה למעלה עד רזא דא"ס, הנה משם נמשך אח"כ למטה, באתי לגני לגנוני, המשכת עיקר שכינה בתחתונים.
99 ע"פ ל' חז"ל – יבמות סג, א. וראה ספר הבהיר סי' מו (קט): ואין ניחוח אלא ירידה דכתיב (שמיני ט, כב) וירד ומתרגמינן ונחית כו'. וראה גם בחיי עה"פ ויקרא א, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אבל עדיין צריך להבין, למה מדגיש הכתוב הענין דונשלמה פרים שפתינו בנוגע לענין התשובה דוקא, הרי יש קרבנות שאינם באים לכפרה כלל, ואדרבה, עיקר ענין הקרבנות הו"ע ריח ניחוח (נחת רוח) להוי' , דריח הו"ע ההעלאה מלמטלמ"ע, שרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס (כמשנ"ת במאמר שלפנ"ז ), ועי"ז נעשה אח"כ הענין דניחוח, מלשון נחות דרגא , שהו"ע ההמשכה מלמעלמ"ט, וכמבואר בזהר ובתניא שע"י הקרבת הבהמה נעשה העלאה והמשכה בכל מין החי, וע"י עשרון סולת נעשה העלאה והמשכה בכל מין הצומח [ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע למין הדומם, שע"י המלח שהי' בכל קרבן נעשה העלאה והמשכה בכל מין הדומם , וכ"ה גם בנוגע למין המדבר, ע"י האדם המקריב].
390 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ששרש הבהמה הוא מעולם התהו שהי' מאיר שם בבחי' קירוב, רק שנפלה בשבה"כ (למטה בבי"ע, ע"י הפרסא כו'), לכן, כשמבררין אותה ומקריבין אותה ע"ג המזבח, נתעלית לשרשה בעולם התהו, ועי"ז נעשה המשכת אוא"ס למטה [שהרי ענין הקרבן הוא ריח ניחוח , נחת רוח לפני כו' , נחת גם מלשון חות דרגא ], באופן שגם בעוה"ז מאיר אוא"ס בבחי' קירוב.
810 יבמות סג, א. וראה לקו"ת פינחס עו, א. שמע"צ צב, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
עולה עד רזא דא"ס , ומשם נמשך למטה, שזהו"ע דריח ניחוח, מלשון נחות דרגא , שהו"ע המשכת האלקות למטה.
2079 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וישראל במעמדם הו"ע ההמשכה למטה, שזהו העיקר, וכמארז"ל אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ [דאף שבפשטות קאי על כללות ענין הקרבנות, שיש בהם כל ג' הענינים דכהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, מ"מ, הלשון הוא אלמלא מעמדות דוקא, משום שזהו העיקר], שזהו מה שאנשי מעמד היו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות (בתור בעלים) , שמזה מובן, שפעולת הקרבן, הן העלאת בחי' האדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא, והן הענין דנחת רוח לפני, מלשון נחות דרגא , שזוהי המשכת כל הענינים למטה, היתה נמשכת ע"י אנשי מעמד בכל מקום שבו נמצא איש ישראל.
2260 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכדברי הגמרא בנוגע למעלת הנשים:
1019 יבמות סג, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ובהמשך להאמור בהתוועדויות שלפנ"ז שההוספה בלימוד התורה צריכה להיות הן אצל אנשים והן אצל נשים, הנה כיון שההוראה מפירוש רש"י הנ"ל נאמרה בתורה בנוגע לעניני אכילה, הרי היא שייכת לנשים יותר מאשר לאנשים, כי, בעניני אכילה זקוקים לנשים, כדברי הגמרא :
906 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש לבאר החילוק בין "אתיין" (בי') ל"נחתין" (בו') אף ששניהם ענינם המשכה – ש"נחתין" מורה על ההמשכה והירידה לדרגת המטה , כמו "חתן" שהוא מלשון "חות דרגא" , שזהו ענינה של אות ו', "כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה" , משא"כ "אתיין", ש"הוא בי' של שם", אף "שהוא המשכה ומטי", אינו ירידה לדרגת המטה, אלא רק התחלת ההמשכה כו'.
236 ראה יבמות סג, א. וראה גם תו"מ סה"מ כסלו ע' סט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז בונים משכן ודירה לו ית' – שהרי ממחצית השקל נעשו אדני המשכן , שהם היסוד שעליו עומד המשכן כולו, הקרשים והיריעות וכלי המשכן, שנעשה "בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" , החל מקרבנות הציבור שבאים ממחצית השקל, שעי"ז יש לכל אחד מישראל חלק בקרבנות הציבור, תמידין ומוספין, עד למוספים ד"אחת בשנה יכפר" ; ועי"ז פועלים הן ענין ההעלאה מלמטה למעלה – "ריח ניחוח לה'" , "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" , והן ענין ההמשכה מלמעלה למטה, שהרי "ניחוח" הוא מלשון "חות דרגא" (ענינו של חתן ).
2402 ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
2491 יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובלשון הגמרא :
272 יבמות סג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
דבקרבנות כתיב ריח ניחוח, ריח הוא ההעלאה למעלה וניחוח (מלשון חות דרגא) הוא ההמשכה למטה, דע"י שריח הקרבנות עולה למעלה עד רזא דא"ס, הנה משם נמשך אח"כ למטה, באתי לגני לגנוני, המשכת עיקר שכינה בתחתונים.
21 ע"פ ל' חז"ל – יבמות סג, א. וראה ספר הבהיר סי' מו (קט): ואין ניחוח אלא ירידה דכתיב (שמיני ט, כב) וירד ומתרגמינן ונחית כו'. וראה גם בחיי עה"פ ויקרא א, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
בדף זה
והנה יום מ"ת נק' יום חתונתו כו', אף שהוא משל גשמי מאד, אבל כן הדבר באמת בנמשל למעלה שהקב"ה נק' חתן מלשון חות דרגא כלומר שמשפיל עצמו להיות משפיע לכנס"י וכללות נש"י נק' לכך בשם כלה על שהם בחי' מקבלים ממנו ית',וההשפעה עצמה היא התורה, דאורייתא מחכ' נפקת והיינו חכמתו ורצונו ית' והוא כמשל טפת דכורא שנמשכת ממוח החתן אל הכלה כו', ולכן נק' יום חתונתו.
38 חתן מלשון חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב משמח חתן וכלה
מקור מפורש
בדף זה
הנה ביום חתונתו זו מ"ת, וצריך להבין הלא גם בלא"ה נק' הקב"ה חתן מל' חות דרגא, ע"ש השפעתו בעולמות כמ"ש ואתה מחי' את כולם, וכנס"י נק' כלה, שהיא בחי' מקבל.
4 מל' חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בדף זה
כי הנה פי' חתן ידוע שזהו ל' חו"ת דרגא וכמו הוא כחתן יוצא כו', כך למעלה בחי' סובב כ"ע הנ"ל הרי הוא בא בבחי' צמצום וירידה מן העצמות שלו להיו' ממנו נמשך מקור לגילוי אור ושפע האלקי' המצומצם להחיו' העולמו' כנ"ל, ולפי שהוא ית' מקור הראשון כמ"ש כי ממך הכל כו' ע"כ נק' בחי' חתן שהוא בחי' משפיע, ובחי' ממלא כ"ע הנ"ל שזהו בחי' גילוי אור הנמשך מסובב כ"ע (כמו אותיו' הדיבור שנמשך בגילוי אור מבחי' העלם המח' והשכל או כגילוי אור וחיות הנפש בגוף שנמשך מעצם הנפש כנ"ל והוא כפרט שיוצא מן הכלל כו') נק' כלה בחי' מקבל לפי שהוא בחי' מקבל שמקבל הארת אור זה מן המשפיע שהוא סובב כ"ע שנק' ח"י העולמי' כנ"ל וד"ל.
35 חתן. . חו"ת דרגא. . הוא כחתן : ע"פ יבמות סג, א. תהלים יט, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' סובב וממלא
מקור מפורש
בדף זה
והנה בחי' סובב זה הוא הנק' בחי' חתן ובחי' ממלא זה נק' כלה, והטעם מובן להיות ידוע בפי' חתן ל' נחות דרגא והוא בחי' ירידת האור מן המשפיע אל המקבל, כך הוא בחי' ירידת אור המשפיע שהוא בחי' סובב הנ"ל שהרי הוא בחי' מקור הראשון שממנו נמשך בחי' הארה האלקי' בבחי' ממלא כנ"ל, ונמצא שבחי' ממלא הנ"ל נק' כלה בהיותה בחי' מקבל הארתה מן החתן שהוא בחי' סובב שהוא עיקר המשפיע כמ"ש כי ממך הכל כו' משום דעמך מקו"ח כו', וכמו הלבנה שמקבלת מן השמש כידוע.
3 בפי' חתן ל' נחות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין זה הנה ארז"ל ביום חתונתו זה מ"ת, ויש להבין הלא בלאו הכי הקב"ה נק' חתן מלשון נחות דרגא ע"ש בחי' השפעת והמשכת אורו בעולמות וכמ"ש ואתה מחי' את כולם וכנ"י נק' כלה להיותה בחי' מקבל כידוע.
4 חתן מלשון נחות דרגא. . ואתה מחי' : יבמות סג, א. נחמי' ט, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
בדף זה
והנה ידוע בפי' חת"ן ל' חו"ת דרגא שהוא ירידת אור השפע מן המשפיע אל המקבל לבחי' כלה הנ"ל, והוא בחי' שפע אור השמח' העליונה שנמשך מן ההעלם לגילוי בכלי המקבל שהיא הכלה, עד"מ בנה"א מה שתתמלא שמח' האלקי' זהו בא מכח אור המשפיע עלי' מלמע' והוא ירידת השמחה מבחי' ההעלם שנק' אין ובאה ונתלבשה בנה"א בגילוי ובמורגש גדול, כך הוא למע' בכלה עליונה שמקבלת אור שמחה עליונה מהמשפיע שנק' חתן דאשה בעלה משמחה, והוא בהיות שכמו שיש יחוד חו"כ בגשמי' כך יש יחוד חו"כ ברוחניו' והוא בשרשם בבחי' המקיף תחלה והוא ביחוד חו"כ תחת החופה דוקא אז יוכלו להתייחד אח"כ בגשמי' להוליד בנים, ולזה גזרו או' דאין שמח' אלא בחופה דוקא שזהו בחי' השמחה רוחני' שבבחי' מקיף דוקא שלא שייך לומר בה אשר ברא כו' יש מאין כו', ע"כ מברכי' אשר ברא שתצא מן ההעלם לגילוי דוקא מאין ליש כמו ענין שמח' היין שמגלה הצפון שא' אין שמחה אלא ביין כנ"ל, וזהו והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כו' דבשעה שעומד בחופתו עם הכלה השמחה בהעלם ומקיף וכשיוצא מחופתו באה לידי גילוי אור להשפיע לכלה וכמ"ש כמשוש חתן על כל"ה כו', אבל השמחה שבחופה הוא המקור לגילוי שמחת חו"כ אח"כ.
40 חתן ל' חו"ת דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
בדף זה
והענין הוא כידוע דחתן לשון חות דרגא שהוא בחי' משפיע למקבל והיינו בחי' המדות שבז"א, דאורייתא מחכמה עילאה נפקת, אבל [לגבי] עצם התורה הן כמו מ"ט פנים טמא כו' להורות ולהבדיל כו' ושרש המדות הללו נמשך מאור הבינה
21 דחתן לשון חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בדף זה
וזה הנק' בחי' גבורות קשות דאש זרה דק"נ שנברר ונתפעל' באש שלמעלה להיות לריח ניחוח [כו', פי' לריח ניחוח] לשון נחות דרגא שזהו ריח הקרבן הנשרף בשלהבת י"ה שמברר בירורים דנוגה גורם עי"ז ירידה והמשכה מלמעלה למטה להיות אור העצמות א"ס ב"ה למטה נחות דרגא מעצמות[ו] להיות שוכן בגילוי בהיכל ק"ק ובלב כאו"א מישראל ולא יסתירנו ולא יעלימנו שם אלקי' כלל כו'.
58 נחות דרגא : יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא למעלה ביחוד קוב"ה [ושכינתי'] שהן [כ]נ"י שנק' כלה שבאמצעית משה ואהרן שוש' דמלכא ומטרוניתא מתחברי' יחד בחי' החתן יורד מלמעלמ"ט לשון נחות דרגא להיות נק' מאור משפיע לנש"י וכל"ה מל' כלת"ה נפשי שזהו ביטול והתכללות דאור במאור ע"י אהרן בהעלות את הנרות דנש"י מלמטה למעלה בבחי' או"ח למקור[ו] הראשון כנ"ל וד"ל.
176 החתן. . נחות [יא: חו"ת] דרגא : ראה יבמות סג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תקז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בדף זה
וזהו פי' ניחוח לשון נחות דרגא כו', דהיינו בחי' ירידה והמשכה תוס' אור וחיות חדש בשם הוי' בד' אותיות עד ה"א האחרונה בבי"ע למלאכים ונשמות עד גם שפע וברכה גשמי' לכל העולם השפל כו' (וכמ"ש בזהר דמעשן הקרבנות הי' יוצא תמצית השפע האלקי' לע' שרים דנוגה כו'), וכמו"כ בפנימי' השפע לנשמות בקטרת ע"ג
204 נחות דרגא : יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יד
מקור מפורש
בדף זה
וגם בקשתי מאד מאנשים האלה, שיהפכו לבבם מן השנאה אל האהבה, לידידי הנגיד מו' שמרי' בהרב , כי או"נ באמת הוא לכללות אנ"ש, ויעשה הכל מה שברצוני לטובת הכלל, ובפרט לטובת אנ"ש, ולא תהי' ח"ו לעזר לכשכנגדו , ולא יהיו לי למורת רוח ח"ו.
1198 לעזר לכשכנגדו: ע"פ בראשית ב, יח. יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו'
מקור מפורש
בדף זה
נחות דרגא להוי' הוא בחי' כלליות הע"ס שהאורות שבהם הם מבחי' ש' הוי' כו'.
102 ניחוח. . מל' נחות דרגא : יבמות סג, א. ראה (בנוסף לדרושים שבהערה 71] סידור שם. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' צה [נדפס בלקו"ת שמ"ע צב, ד]. תו"ח תרומה ח"ב שה, ד ובהערה 57. סה"מ תרכ"ט ע' קיב־ ע' קכו. וש"נ. ד"ה באתי לגני תשכ"ח פ"ב (קונטרס י' שבט תשמ"ח — סה"מ מלוקט ב ע' רמ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
מקור מפורש
בדף זה
בפנימיות, וכל ענין מקיף דבחי' הכבוד הזה זהו הארה יתירה בשביל שעי"ז יומשך אח"כ כל הז' קולות שנא' אח"כ כו', ועם היות כי לי הכבוד אמר ה' עכ"ז הלא באמת כולם בחכ' עשית שגם ל"ב נ"ח שבגימ' כבוד כעשי' גשמיות נחשב כו' לכן צריכים להמשיך בחי' הכבוד הזה וזהו הבו לה' כבוד כו', וכן אנו רואים שלכבוד חו"כ נותנים מתנות יקרות שכ"ז הוא בשביל שיומשך אח"כ בחי' יחוד חדש שעי"ז יומשך בחי' אור חדש שלא הי' לעולמים, והיינו כי חתן הוא חות דרגא, שזהו ירידה והשפלה לפניו לירד מבחי' ההתקשורת באו"א שהי' תחלה ויעזוב את או"א שבאצי', ודבק באשתו להשפיע לה בחי' שפע הפנימי שלו, והכלה היא גם היא כלתה נפשה מלמטלמ"ע בבחי' תשוקה נפלאה כמ"ש ואל אישך תשוקתך, שע"י העלאה והמשכה זו נמשך או"ח לגמרי מה שלא הי' לעולמים כלל להוליד בדומה לו ממש, גם נמשך בחי' המשכות חדשות כו' ע"י יחוד ב' הפכי' אלו, ולכן כדי שיומשך בחי' זו צ"ל תחלה בחי' כבוד חו"כ שהוא בחי' תוספת הארה בבחי' מקיף, ולכן הקריבו הנשיאים קערות כסף, כפות זהב, הגם שמנחת נדבה היו מביאין בכפיפה מצרית, רק עשו כן לכבוד ולתפארת ליחוד הקב"ה עם נש"י כמ"ש ונועדתי לך שם, אותיות ונודעתי מל' והאדם ידע, והעלאות והמשכת וקירוב הכחות והשמות שע"י הקרבנות כו'.
143 חתן הוא חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים
מקור מפורש
בדף זה
חסד דז"א מעולם התיקון וימין מקרבת, ולכן כשמברך על שחיטתה ומעלה אותה ע"ג המזבח, שעי"ז הוא מברר רוח הבהמה שנפלה בשבה"כ ומעלה אותה לשרשה בחי' פני שור שבמרכבה עד שנכללת במל' דאצי' וזה נק' אכילת מזבח, כי מזבח היינו מל' דאצי', ועי"ז מתגלים האורות דתהו, ולכן נהנים המלאכים מהקרבנות בהתגלות האורות דתהו אשר משם שרשן, וז"ש בזהר פנחס דרמ"א א' ואתהניין מיסודא ועיקרא דילהון וכמובא באגה"ק סד"ה איהו וחיוהי, וזהו ריח ניחוח לה' שע"י הריח שהוא העלאת מ"ן מבירור נה"ב נמשך נחוח לשון נחות דרגא והוא המשכה להוי' דהיינו שנעשה הוי' חדשה, כי גם בע"ס דתהו יש ש' הוי' ונתגלה ונמשך לע"ס דתיקון היינו לבחי' ש' הוי' דתיקון, ולכן המזבח מכפר על האדם שהוא מבחי' התיקון ע"י שממשיך ריח ניחוח להוי' כו', וכמו"כ עכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו ע"י אכילתו בברכה וכוונה שעי"ז ג"כ מברר הדצ"ח ומעלה מ"ן משבה"כ וממשיך גילוי האורות דתהו, אך זהו ע"י שמתפלל תחלה להבטל אליו ית' שזהו בחי' אדם דתיקון שמעלתו הוא בחי' הביטול, אדם בגימ' מ"ה, ואז נק' השולחן שולחנו של אדם דוגמא שלמעלה בחי' המל' דאצי' המבררת הניצוצין נק' בשם שולחן לאדם העליון בחי' ז"א דאצי', ולכן עי"ז הנה הוא מכפר עליו כמו המזבח כו', וע' בהרמ"ז בלק דקפ"ו ב' שהאריך שכאשר האדם יושב על השולחן עת מלחמה היא, לפעמים מנצח בהתגברות נה"א, ולפעמים ח"ו ינצח כו' וזהו לחם לבב אנוש יסעד ב'
1312 נחוח לשון נחות דרגא : ראה יבמות סג, א. ראה גם לקו"ת כאן פינחס עח, ד מסעי פט, ב תצא, לה, ג שמע"צ צב, ד שה"ש כט, ד ל, סע"ד. סידור שחרית לג, ג. לו, ג. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת על יד הערה 70. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 83. וראה תו"א וישלח כה, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
בדף זה
והענין דהנה חתן הוא מל' נחות דרגא, דהנה כתי' ע"כ יעזוב איש את אביו ואת אמו, אב ואם הוא חו"ב, ומדכתי' יעזוב משמע שתחילה הי' קשורים ודבוקים לחו"ב דאל"כ אינו שייך לומר לשון עזיבה, והענין דהנה חתן הוא ז"א ונק' בש' חתן כי בז"א הוא הביטול דיחו"ע כמ"ש לך הוי' הגדולה שהם בטלים בתכלית לגבי א"ס ב"ה.
49 חתן. . נחות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
בדף זה
והענין יובן בב' דרכים הא' ע"פ מארז"ל הנ"ל ואם משמחו כו', שצריכים לשמח החתן שלכאורה א"מ למה צריכים לשמחו, אך הענין דכתיב ע"כ יעזב כו' ועל עזיבה זו צריכים לשמחו, חתן הוא בחי' תושב"כ, וחתן חות דרגא ע"ש שעוזב או"א חו"ב היינו בחי' הבן בחכ', ויורד להשפיע בתושבע"פ מל', וגם על הבינה יש לפרש כן, ולכן צריכים לשמחו על ירידתו, ובמה משמחים אותו שירידה זו היא צורך עלי' גדולה דכתיב חכ' בחוץ תרונה, דוקא ע"י בחי' חוץ דוקא יבוא החכ' לבחי' תרונה הוא בחי' כתר, שע"י התלבשות תושב"כ בחוץ בח"ת תושבע"פ עי"ז תרונה שיתגלה בחי' הרצון עליון דכתר כו', וזהו ישיש ב"פ, ועוי"ל
40 וחתן חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
בדף זה
וע"כ ע"י שמקריבין הבהמה ששרשה היא מריבוי אורות דתהו ועי"ז נמשך תוס' מרובה בכלים דתיקון וזהו ניחוח להוי' פי' ניחוח נחות דרגא בהוי' דתיקון.
83 ניחוח נחות דרגא : ראה יבמות סג, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פמ"ב ובהערה 1312.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתלז
מקור מפורש
בדף זה
וידוע מארז"ל המלוה לעני בעת דחקו, ופירושו דכשמלוה לעני בעת שדחוק לו לעצמו, כן בדבר הוה כאשר יודע בעצמו את דחקו, ויא עס איז איינג פון זאַיין נפש הבהמית, ואינו מאלו המעלימים עין שכלם ממצבם הפרטי כ"א יודע מעמדו ומצבו בטוב, ומ"מ צריך להתעסק בגמ"ח, וכמו בגשמיות ישנם אנשים שלוקחים בהלואה (בהיתר עיסקא) ועוסקים בגמ"ח, וכמו"כ ענינו ברוחניות וזהו גמ"ח בנפשו.
671 מארז"ל: יבמות סג, רע"א. וראה עיון יעקב לעין יעקב שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בדף זה
והנה ביום החופה נמשך אור עליון מבחי' עצמות אא"ס שלמעלה מבחי' משפיע ומקבל מלמעלה משני הפכים דחו"ג ולכן פועל טבע חדש בבחי' אדם שהוא בחי' מ"ה דחכ' שטבעו לעלות שזהו בחי' גבורה שיחפוץ בהשפעה וזהו בחי' חסד, ובבחי' המל' שטבעה לירד כו' שזהו בחי' חסד הוא פועל טבע חדש שתחפוץ לעלות ולהפשיט א"ע מלבושי השפעה שזהו בחי' גבו' ולכן אז הדכר נק' בשם חתן מל' חות דרגא כו'.
125 חתן מל' חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר