אגרת יד
אגרת יד
[לפני חה"ש תקע"ד]
לכללות 1190 אנ"ש דק' ראהטשוב נ"י, וביחוד להזקני' מו' גרשון ומ' בער 1191 ומ' ארי' בורמיסטער 1192 ומו' זעליג נ"י
הנה הגיעני מכתב בקשה מכללות המנין שלכם ע"ד השו"ב ר' שמרי' 1193 שרצו להעבירו, והכריזו בבית המדרש כו', וצעקתם גדלה 1194 ביותר, וגם בעיני מאוד לא טוב הדבר כזה, אשר עדיין לא נעשה לאנ"ש בכל עיר ומנין, לאסור השחיטה כשרה של השו"ב שלהם מצד המחלוקת בדבר החכירה 1195 שבין אנשי העיר.
וזה ידוע לי מכבוד אאמו"ר ז"ל נ"ע, שהי' מוהר"ש הנ"ל מוחזק בכשרות, ומדעתו ורצונו נעשה שו"ב. על כן חלילה לכם לעבור על רצונו הק' ז"ל.
וגם מהזקנים מ"ו גרשון ומ' בער, גם ממוהר"א ומוהר"ז 1196 אבקש לבטל דעתם בדבר זה, הנוגע לכללות אנ"ש, והוא נגד דעתי ורצוני מאד.
וגם בקשתי מאד מאנשים האלה, שיהפכו לבבם מן השנאה אל האהבה, לידידי הנגיד מו' שמרי' בהרב 1197 , כי או"נ באמת הוא לכללות אנ"ש, ויעשה הכל מה שברצוני לטובת הכלל, ובפרט לטובת אנ"ש, ולא תהי' ח"ו לעזר לכשכנגדו 1198 , ולא יהיו לי למורת רוח 1199 ח"ו. ואם אתם דבר קובלנא עליו, על עשותו דבר רע לכללות פרנסת אנשי העיר, ומכל שכן לפרטות האנשים מאנ"ש, תכתבו נא אלי, ואנכי אערבנו 1200 כו'. ולזאת מבקש אני מכם גם כן, שכל אחד כפי כחו יהי' לעזר לעשות ולקרב השלום עמו.
גם אם אפשר להתאמץ בכל כחם שיהי' שלום בינו ובין הנגיד מ' יחזקאל משקלאב, כאשר כתבתי להם. ולדבר על לב הזקנים הנכבדים, ה"ה מו"ה יהושע ומ"ה יעקב 1201 נ"י שיהיו בעזר השלום, כי כפי הנראה לי מתוך מכתבם, שלימים המה עמכם 1202 , ואפשר גם עם ידידינו הנ"ל, אם תהיו מתאמצים בזה, ויהי' לטובת כלל אנשי העיר, כי כמה קשה המחלוקת 1203 , עד אבדון תאכל 1204 ממש ברוחניות ובגשמיות, כאשר שמעתי מאאמ"ו ז"ל נ"ע דברים רבים בזה 1205 כו', ולא ניתן לכתוב.
וגם מידידי ר' ארי' אבקש שיעשה שלום אמיתי, וכאשר כתבתי לו באריכות. וה' יאמר שלום על ישראל 1206 , בכדי לשכון ולהאיר באור פשוט עליהם ועל זרעם אחריהם, ומכלל הן 1207 כו'.
ד' המעתיר ומבקש באמת לטובת נפשם כל הימים
דוב בער באאמו"ר ז"ל נ"ע
הערות
- 1190. נדפסה במגדל עז ע' תקפז. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת ט. ומועתקת בכת"י 1118 קפא, ב בכותרת: "העתקה מאג' הנשלח מאדמו"ר מוהרד"ב בהרב אדמו"ר ז"ל, קודם שבועות תקע"ד לפ"ק, להמנין דק' ראהטשוב, והועתק מגוף המכ' כי"ק. (ומעבר לדף האגרת נכתב:) לכללות אנ"ש דק' ראהטשוב".
- 1191. מו ' גרשון ומ ' בער : ראה אודותם באגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת צז (וברשימת הערכה שם). הראשון – נזכר גם שם אגרת קכ.
- 1192. ומ ' ארי ' בורמיסטער : [= ראש העיר]. נזכר לעיל שם ושם. וראה אודותיו "ספר הקן", ירושלים תשכ"ט, ע' 130.
- 1193. השו " ב ר ' שמרי ': נזכר גם ברשימת הערכה שם. ובנספח ח. וראה לקמן אגרת נג, שבשנת תקפ"ה, כבר שימשו שני שו"בים אחרים בראהטשוב.
- 1194. וצעקתם גדלה: ע"פ וירא יט, יג.
- 1195. בדבר החכירה: ראה לקמן אגרת עז.
- 1196. ממוהר"א ומוהר"ז: מ' ארי' בורמיסטער ומו' זעליג הנ"ל.
- 1197. שמרי' בהרב: נזכר גם באגרת וברשימת הערכה הנ"ל.
- 1198. לעזר לכשכנגדו: ע"פ בראשית ב, יח. יבמות סג, א.
- 1199. יהיו לי למורת רוח: ע"פ תולדות כו, לה.
- 1200. ואנכי אערבנו: ע"פ מקץ מג, ט.
- 1201. מו"ה יהושע ומ"ה יעקב: ברשימת הערכה הנ"ל: מ' יהושע במוהר"י ... מ' יעקב במהר"ץ.
- 1202. שלימים המה עמכם: ע"פ וישלח לד, כא.
- 1203. כמה קשה המחלוקת: פירש"י קרח טז, כז.
- 1204. עד אבדון תאכל: איוב לא, יב.
- 1205. שמעתי מאאמ"ו ז"ל נ"ע דברים רבים בזה: ראה אגרות-קודש שלו אגרת נו. ובקשר להשכנת השלום בראהטשוב – שם אגרת קכא.
- 1206. שלום על ישראל: תהלים קכה, ה. קכח, ו.
- 1207. ומכלל הן כו': ע"פ נדרים יא, א.
נדרים י״א א - הטקסט מספריא
גְּמָ׳ סַבְרוּהָ: מַאי ״לַחוּלִּין״ — לָא לְחוּלִּין לֶיהֱוֵי, אֶלָּא קׇרְבָּן.
מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר — לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן — אֵינוֹ תְּנַאי.
אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה — רֵישָׁא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא!
כּוּלֵּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם.
וְכִי אָמַר ״כִּירוּשָׁלַיִם״, לְרַבִּי יְהוּדָה מִי מִיתְּסַר? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״כִּירוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַקָּרֵב בִּירוּשָׁלַיִם!
כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּתְרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
GEMARA: They assumed: What is the meaning of the term laḥullin? The individual is saying: It shall not [la] be non-sacred [ḥullin] but rather it should have the status of an offering.
The Gemara says: Whose opinion is expressed in the mishna? If you say it is that of Rabbi Meir, he does not hold that from a negative statement you can infer a positive statement. As we learned in a mishna: Rabbi Meir says that any condition that is not like the condition of the sons of the tribe of Gad and the sons of the tribe of Reuben, when Moses gave them land on the eastern bank of the Jordan River (see Numbers 32:29–30), is not a valid condition. Moses phrased the agreement as a double condition, stating that if they would join the other tribes in battle they would receive their inheritance on the eastern bank of the Jordan River, and if not, they would not receive that territory. Because Rabbi Meir holds that only a condition expressed in this manner is valid, it is clear that he holds that one may not infer a negative statement from a positive one or vice versa.
Rather, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara challenges this statement: Say the latter clause of the mishna: Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything. From the fact that the latter clause is stated by Rabbi Yehuda, it is clear that the first clause is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and this is what it is teaching: Although one who declares an item to be like Jerusalem has taken a vow rendering it forbidden, one who says that an item shall be considered Jerusalem has not taken a vow. This is as Rabbi Yehuda says, that one who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything, since this expression has no meaning.
The Gemara asks: When one says that an item should be like Jerusalem, is it prohibited according to Rabbi Yehuda? Isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered like Jerusalem has not said anything unless he vows by means of an item that is sacrificed in Jerusalem. Consequently, the first clause of the mishna, which states that one has vowed if he declares an item to be like Jerusalem, cannot be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and the mishna and baraita express the opinions of two tanna’im in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'שצט נדרים יא, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ג נדרים יא, ב
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט נדרים יא, רע"א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב מאותו ספר נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מג מאותו ספר נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מו מאותו ספר נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת יט נדרים יא, א
- אגרות קודש ספק למי אגרת ה נדרים יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב נדרים יא, רע"א