אגרת יט
אגרת יט
[חורף תקפ"ט-תקצ"ב]
הנה 186 הגיעני מכתב מאנשי הק"ק דמחניכם איך אנ"ש רוצים להחזיק בבית המדרש הגדול שמתפללים בו אנשי הק"ק הנ"ל. ועם שנתמעטו המתפללים בבית המדרש הגדול, מכל מקום טענתם ששייך להם ועודם בחזקתם. ובקשו מאתי לכתוב אליכם מזה לתווך השלום. לכן הנני להודיע לאה' ידידיי, אשר לא הוטב הדבר בעיני, גם בעיני כל מביני מדע, ולא זו הדרך.
כי בית הכנסת נקרא מקדש מעט 187 לעשות תפלתו תחנונים ורחמים לפני המקום ב"ה. והרחמים ותחנונים הם ב' הפכים עם החזקה בבית המדרש בלי דת ודין ח"ו. ובגמרא דיבמות (צו:) איתא לא כך הי' מעשה בבית הכנסת של טבריא כו' יעו"ש, תראו איך שצריך להתרחק מן המחלוקת בבית הכנסת. ולא יאמרו דהתם דוקא משום שנקרע ספר תורה בחמתן כו' לכך הי' העונש, דאם כן מאי מייתי ר' אמי ור' אשי מינה לר' יוחנן דאיקפד לבד, אלא ודאי מוכח דמאד מאד צריך ליזהר ממחלוקת בבית הכנסת ח"ו. וכ"כ במ"א סי' נ"ג ס"ק כ"ו 188 שאין להתקוטט עבור שום מצוה כו' יעו"ש.
לכן אהוביי ידידיי וריעיי, שמעו נא אלי להעביר על מדותם לצאת מבית המדרש הגדול לבית הכנסת ומנין שלכם כמקודם, ותקבלו שכר מהש"י על הפרישה 189 יותר מעל הכניסה. אך אם יש לכם טענות ותביעות עליהם, הגם שלדעתי גם זה אך למותר, ומה לכם לבית המדרש ההוא, וחלק ספרים אפשר יתנו גם בלא דין תורה, אך עכ"פ הם מרוצים לגמור עמכם ולציית דינא כאשר כותבים אלי. ולכן הגם שאין דרכי להכניס את עצמי בענינים, אך למען השלום אשר הוא כלי מחזיק ברכה 190 , ומכלל הן 191 כו' יוכל ליצמח מזה מחלוקת ח"ו, ומן הידוע כמה רע ומר המחלוקת 192 ח"ו, לכן הכנסתי את עצמי בזה. נא ונא במטותא מנייכו 193 ברחמין נפישין 194 לשמוע אלי בזה ולא לעמוד על דעתם ח"ו, רק לקיים כאמור תיכף ומיד לצאת מבית המדרש הגדול.
הערות
- 186. נדפסה בשו"ת צמח צדק או"ח סי' פ, ע"פ כת"י 232 (ז, א), והיינו שבנוסף למה שכתב אל מהרי"ב באגרת הקודמת, כתב בזה גם לאנ"ש דמחנם ביחוב חדש. אגרת נוספת עליהם – לעיל יז.
- 187. נקרא מקדש מעט: זח"ב קסד, ב.
- 188. במ"א סי' נ"ג ס"ק כ"ו: ושו"ע אדמו"ר הזקן שם סכ"ט.
- 189. שכר מהש"י על הפרישה: ע"פ פסחים כב, ב.
- 190. כלי מחזיק ברכה: ע"פ משנה סוף עוקצין.
- 191. ומכלל הן כו': ע"פ נדרים יא, א.
- 192. כמה רע ומר המחלוקת: ראה אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת נו. לקמן אגרת פה.
- 193. במטותא מנייכו: ע"פ ברכות לה, ב. ובכ"מ.
- 194. ברחמין נפישין: פיוט מחי ומסי בנוסח סליחות.
נדרים י״א א - הטקסט מספריא
גְּמָ׳ סַבְרוּהָ: מַאי ״לַחוּלִּין״ — לָא לְחוּלִּין לֶיהֱוֵי, אֶלָּא קׇרְבָּן.
מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר — לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן — אֵינוֹ תְּנַאי.
אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה — רֵישָׁא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא!
כּוּלֵּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם.
וְכִי אָמַר ״כִּירוּשָׁלַיִם״, לְרַבִּי יְהוּדָה מִי מִיתְּסַר? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״כִּירוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַקָּרֵב בִּירוּשָׁלַיִם!
כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּתְרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
GEMARA: They assumed: What is the meaning of the term laḥullin? The individual is saying: It shall not [la] be non-sacred [ḥullin] but rather it should have the status of an offering.
The Gemara says: Whose opinion is expressed in the mishna? If you say it is that of Rabbi Meir, he does not hold that from a negative statement you can infer a positive statement. As we learned in a mishna: Rabbi Meir says that any condition that is not like the condition of the sons of the tribe of Gad and the sons of the tribe of Reuben, when Moses gave them land on the eastern bank of the Jordan River (see Numbers 32:29–30), is not a valid condition. Moses phrased the agreement as a double condition, stating that if they would join the other tribes in battle they would receive their inheritance on the eastern bank of the Jordan River, and if not, they would not receive that territory. Because Rabbi Meir holds that only a condition expressed in this manner is valid, it is clear that he holds that one may not infer a negative statement from a positive one or vice versa.
Rather, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara challenges this statement: Say the latter clause of the mishna: Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything. From the fact that the latter clause is stated by Rabbi Yehuda, it is clear that the first clause is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and this is what it is teaching: Although one who declares an item to be like Jerusalem has taken a vow rendering it forbidden, one who says that an item shall be considered Jerusalem has not taken a vow. This is as Rabbi Yehuda says, that one who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything, since this expression has no meaning.
The Gemara asks: When one says that an item should be like Jerusalem, is it prohibited according to Rabbi Yehuda? Isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered like Jerusalem has not said anything unless he vows by means of an item that is sacrificed in Jerusalem. Consequently, the first clause of the mishna, which states that one has vowed if he declares an item to be like Jerusalem, cannot be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and the mishna and baraita express the opinions of two tanna’im in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'שצט נדרים יא, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ג נדרים יא, ב
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט נדרים יא, רע"א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יד נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מג נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מו נדרים יא, א
- אגרות קודש ספק למי אגרת ה מאותו ספר נדרים יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב נדרים יא, רע"א