אגרת מג
אגרת מג
[קיץ תקפ"ג]
לאנ"ש 2091 דפאריטש וסביבותיה
היות שהגיעני מכתב בבקשתם ע"י הנוכחי מוהר"ז כ"ץ 2092 שד"ר לבוא למחוזם על איזה שבועות בחורף הבא.
הגם שקשה עלי הדבר מאד לפי העת והזמן שאיני בתכלית הבריאה 2093 כידוע לכל, אעפ"כ אראה למלאות בקשתם 2094 . אך בתנאי שאוציא מכח אל הפועל נדון אשר נפשי מרה לי 2095 מאד, על דבר השיחה בטלה אשר בכל עיר ומנין בעת התפלה 2096 . וכמה אזהרות קבלו גם בחיי אאמו"ר ז"ל 2097 ולא הועיל להיות מתקיים בקשתו ואזהרתו.
לכן להודיע משמי לכל עיר ומנין הסמוכים והרחוקים, שיעשו הסכם חזק בחתיכה דאיסורא 2098 שלא ידברו בעת התפלה, משעה שיעמוד הש"ץ לפני התיבה 2099 , ויעשו איש משגיח נאמן רוח שלא ישא פנים 2100 לשום איש, גם יעשה בזיון לכל העובר על החתיכה דאיסורא, בשמי ובכחי יעשה, ועלי ליתן כח ועוז עד מקום שידי מגעת 2101 . אך יהיו נא עושים באמונה 2102 ויתקיים הדבר, וממש יחיו אותי וישיבו את נפשי ממש.
כי מי לא ידע מקטרוגים 2103 הקשים שעלינו ואין איש שם על לב 2104 בשל מי הרעה הזאת 2105 ולדעתי מוסיף הדבר הרע הזה חרון אף ח"ו. כי לא ניתן לכתוב גודל עגמת נפש שאני סובל מזה, בראותי הפרץ שפרצו העם איש איש ולשונם תהלך בארץ 2106 , דברי היתול ודברים של מה בכך 2107 ובעסקי העולם, ודוקא בשעה שהש"ץ מתפלל הולכים הנערים והזקנים גם כן ארוכות וקצרות, ויחדיו יתלחשו 2108 בפריקת עול, הישמע ה' לתפלת שארית הנמצאה 2109 כו'. חוסו נא על נפשכם אהוביי אחיי ורעיי 2110 , אל תרעו 2111 רעה גדולה כזאת 2112 , בושו והכלמו ממעשיכם 2113 הרעים נגד ה', שישמע לכם בכל עת מצוא 2114 כו', ואני את נפשי הצלתי 2115 , שלא יחשב עלי עון 2116 כו'.
דברי המודיע נאמנה 2117 , ומצפה לתשובת כל עיר ועיר ומנין ומנין על שקיימו וקבלו עליהם 2118 את בקשתי ומשאלותי, ואמלא גם אנכי בקשתם, ומכלל הן 2119 כו', דברי המעתיר
דובער 2120
הערות
- 2091. נדפסה במאה שערים יד, א. ס' התולדות אדהא"מ ע' 177. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת כא. ומועתקת בכת"י 488 שפא, א (בכותרת: לאנ"ש דכל עיירות הסמוכות והרחוקות, היינו ק"ק פאריטש). קביעת התאריך: א) באגרת זו, כמו בכמה מהאגרות הבאות, מדבר אודות ה"קטרוגים הקשים שעלינו" "מגודל השנאה כו' על אחב"י", ונתפרש לקמן אגרות מד-מה, שעיקר הכוונה היא על חידוש גזירת גירוש היהודים מהכפרים, שהתחילה בתחלת קיץ תקפ"ג. ב) בתחלת תקפ"ה התחיל רבינו להגביל את נסיעת החסידים לליובאוויטש, מחמת מצב בריאותו, כדלקמן אגרת נה, ומכל שכן שלא סיכם אז רבינו לנסוע לפאריטש וסביבותיה לכמה שבועות. נראה מכך שהאגרת שלפנינו נכתבה לפני חורף תקפ"ה. ג) אף שכותב באגרת שלפנינו "שאיני בתכלית הבריאה", הרי עדיין הי' מוכן לנסוע לפאריטש וסביבותיה לכמה שבועות. ואילו בתחלת תקפ"ה כתב (לקמן אגרת נד) "ומצד העדר בריאותי עד כה לא הי' לי עת הכושר להשיבם ולמלאות רצונם כפי הבטחתי". נראה מכך שהאגרת שלפנינו נכתבה לפני קיץ תקפ"ד. ד) ראה מבוא פרק ג, שבטבת תקפ"ד ביקר רבינו בבאברויסק הסמוכה לפאריטש, ומסתבר שהוא הוא הביקור שלפנינו, שכתב אודותיו לאנ"ש בפאריטש "לבוא למחוזם על איזה שבועות". ה) ממ"ש "בחורף הבא" נראה שנכתב בקיץ תקפ"ג.
- 2092. מוהר " ז כ " ץ : נ"א: זלמן מ"ץ.
- 2093. שאיני בתכלית הבריאה: ראה מבוא פרק ח.
- 2094. בקשתם : נ"א: בקשתם ושאלתם.
- 2095. נפשי מרה לי: ע"פ מ"ב ד, כז.
- 2096. השיחה בטלה . . בעת התפלה: ראה לקמן אגרת סט, ובהנסמן בהערות שם.
- 2097. קבלו גם בחיי אאמו"ר ז"ל: ראה לעיל אגרות א. ה. וש"נ.
- 2098. בחתיכה דאיסורא: ע"פ כתובות כב, א. כג, ב.
- 2099. משעה שיעמוד הש"ץ לפני התיבה: ראה גם אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרות ו. סז. לקמן מח.
- 2100. שלא ישא פנים: ע"פ משלי ו, לה.
- 2101. עד מקום שידי מגעת: ע"פ פסחים ח, א. ב"מ ז, א.
- 2102. יהיו נא עושים באמונה: ע"פ מ"ב כב, ז.
- 2103. מקטרוגים : נ"א: לשורש מקטרגים.
- 2104. ואין איש שם על לב: ישעי' נז, א.
- 2105. בשל מי הרעה הזאת: יונה א, ז.
- 2106. ולשונם תהלך בארץ: תהלים עג, ט.
- 2107. של מה בכך: ע"פ שבת קנ, א.
- 2108. ויחדיו יתלחשו: ע"פ תהלים מא, ח.
- 2109. הישמע ה' לתפלת שארית הנמצאה: ע"פ ישעי' לז, ד.
- 2110. אח י י ורעי י : ע"פ תהלים קכב, ח.
- 2111. אח י י . . אל תרעו : ע"פ שופטים יט, כג.
- 2112. רעה גדולה כזאת: ע"פ וישב לט, ט.
- 2113. בושו והכלמו ממעשיכם: ע"פ יחזקאל לו, לב.
- 2114. שישמע לכם בכל עת מצוא: ע"פ תהלים לב, ו.
- 2115. ואני את נפשי הצלתי: ע"פ יחזקאל ג, יט.
- 2116. שלא יחשב עלי עון: ע"פ תהלים לב, ב.
- 2117. המודיע נאמנה: ע"פ הושע ה, ט.
- 2118. שקיימו וקבלו עליהם: ע"פ אסתר ט, כז.
- 2119. ומכלל הן כו': ע"פ נדרים יא, א.
- 2120. דובער : נ"א: דובער באאמו"ר שניאור זלמן נבג"מ.
נדרים י״א א - הטקסט מספריא
גְּמָ׳ סַבְרוּהָ: מַאי ״לַחוּלִּין״ — לָא לְחוּלִּין לֶיהֱוֵי, אֶלָּא קׇרְבָּן.
מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר — לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן — אֵינוֹ תְּנַאי.
אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה — רֵישָׁא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא!
כּוּלֵּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם.
וְכִי אָמַר ״כִּירוּשָׁלַיִם״, לְרַבִּי יְהוּדָה מִי מִיתְּסַר? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״כִּירוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַקָּרֵב בִּירוּשָׁלַיִם!
כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּתְרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
GEMARA: They assumed: What is the meaning of the term laḥullin? The individual is saying: It shall not [la] be non-sacred [ḥullin] but rather it should have the status of an offering.
The Gemara says: Whose opinion is expressed in the mishna? If you say it is that of Rabbi Meir, he does not hold that from a negative statement you can infer a positive statement. As we learned in a mishna: Rabbi Meir says that any condition that is not like the condition of the sons of the tribe of Gad and the sons of the tribe of Reuben, when Moses gave them land on the eastern bank of the Jordan River (see Numbers 32:29–30), is not a valid condition. Moses phrased the agreement as a double condition, stating that if they would join the other tribes in battle they would receive their inheritance on the eastern bank of the Jordan River, and if not, they would not receive that territory. Because Rabbi Meir holds that only a condition expressed in this manner is valid, it is clear that he holds that one may not infer a negative statement from a positive one or vice versa.
Rather, the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara challenges this statement: Say the latter clause of the mishna: Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything. From the fact that the latter clause is stated by Rabbi Yehuda, it is clear that the first clause is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and this is what it is teaching: Although one who declares an item to be like Jerusalem has taken a vow rendering it forbidden, one who says that an item shall be considered Jerusalem has not taken a vow. This is as Rabbi Yehuda says, that one who says that an item shall be considered Jerusalem has not said anything, since this expression has no meaning.
The Gemara asks: When one says that an item should be like Jerusalem, is it prohibited according to Rabbi Yehuda? Isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: One who says that an item shall be considered like Jerusalem has not said anything unless he vows by means of an item that is sacrificed in Jerusalem. Consequently, the first clause of the mishna, which states that one has vowed if he declares an item to be like Jerusalem, cannot be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
The Gemara responds: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and the mishna and baraita express the opinions of two tanna’im in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה פז, ב ב"מ ז, א
- שו"ת סימן לה ב"מ דף ז
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לב מאותו ספר ב"מ ז, א
- אגרות קודש כרך כז י'שצט נדרים יא, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ג נדרים יא, ב
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט נדרים יא, רע"א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יד מאותו ספר נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב מאותו ספר נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מו מאותו ספר נדרים יא, א
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת יט נדרים יא, א
- אגרות קודש ספק למי אגרת ה נדרים יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט נדרים יא, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב נדרים יא, רע"א