תרד
והיינו ענין החופה שהוא בחי' מקיף מקפת על חתן וכלה יחד (כמ"ש במ"א בענין כי על כל כבוד חופה כו' והוא כחתן15 יוצא מחופתו) ע"י עיגול טבעת16 הקדושין באמרו הרי את מקודשת כו'. וזהו פי' מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקדושין דמשמע דשניהם ענין אחד ממש שהוא בחי' המקיף שבאירוסין (ובאמת יש הפרש בין חופה לקדושין שהחופה עיקר בחי' הנשואין כמ"ש בנוסח הברכה והתיר לנו הנשואות לנו ע"י חופה כו' והארוסות שבימים הקדמונים היינו קדושין בלא חופה ואסר לנו הנשואות לנו כ"א ע"י חופה כו' וגם עכשיו שהקדושין בשעת החופה [מ"מ] יש הפרש גדול בין מקיף דקדושין למקיף דחופה כמו שיש הפרש בין אירוסין לנשואין בכלל, ומ"ש מקדש עמו ע"י חופה וקדושין קאי במקיף הכולל שניהם מפני שזה הי' במ"ת, ועכ"פ עיקר בחי' נשואין שבבחי' יחוד גמור [יהי'] לע"ל דייקא), וכמו"כ יובן דבמ"ת הי' בחי' אירוסין שקידש עמו ישראל בחופה וקדושין וכמ"ש וארשתיך לי כו' כי האשה נקנית בג' דרכים בכסף כו' וכנ"י נק' אשה יראת ה'17 כו' והיינו שנמשך עליהם בחי' או"מ כמו בטבעת קדושין הנ"ל (והוא ענין ב' כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע שעל זה נאמר בחטא העגל ויתנצלו בני ישראל את עדיים כו' וכן ותבואי בעדי כו' וכן מ"ש וככלה תעדה18 את כליה וכה"ג), ובחי' נשואין שהוא כמו הזיווג שהוא יחוד משפיע ומקבל בגילוי כמו כי בועליך כו' היינו לעתיד בהתגלות טעמי תורה למטה ועין בעין יראו כו' וגם שבמ"ת נאמר עין בעין כו' זהו רק בבחי' אין דחכמה שנק' ראי' כידוע אבל בבחי' העצמות ממש אינו אלא לע"ל דכתיב ואמר הנה אלקינו זה19 כו' וכמ"ש במ"א יבוא טוב20 ויקבל טוב כו' וזהו ביום שמחת לבו.
והנה ביום חתונתו נאמר בעטרה שעטרה לו אמו דוקא. והענין הוא כידוע דחתן לשון חות דרגא21 שהוא בחי' משפיע למקבל והיינו בחי' המדות שבז"א, דאורייתא מחכמה עילאה נפקת22, אבל [לגבי] עצם התורה הן כמו מ"ט פנים טמא23 כו' להורות ולהבדיל כו' ושרש המדות הללו נמשך מאור הבינה
הערות
- 15. במ"א בענין כי על כל כבוד. . והוא כחתן : ישעי' ד, ה. תהלים יט, ו. ראה סידור עם דא"ח קלא, ג ואילך. לעיל ח"א ע' א ואילך. ס"ע כב ואילך.
- 16. ע"י עיגול טבעת הקידושין : ראה סידור שם קלא, ג [ומקבילו בסה"מ הנחות הר"פ ע' נא]. שם קלח, ד. ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' ריט. רכט.
- 17. האשה נקנית. . אשה יראת ה' : קידושין ב, א [וראה עוד על מארז"ל זה לקו"ת בתחילתו א, ג. ובהנסמן בהמ"מ לשם — בהוצאת ה'תשד"מ. ובס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' תקל].
- 18. ב' כתרים. . ויתנצלו. . ותבואי בעדי. . וככלה תעדה : שבת פח, א. תשא לג, ו. יחזקאל טז, ז. ישעי' סא, יו"ד.
- 19. עין בעין. . הנה אלקינו זה : ישעי' נב, ח. כה, ט.
- 20. במ"א יבוא טוב : מנחות מג, ב [וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תיב. וש"נ].
- 21. דחתן לשון חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
- 22. דאורייתא מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. ועוד.
- 23. מ"ט פנים טמא : ירושלמי סנהד' פ"ד ה"ב. ובכ"מ.
קידושין ב׳ א - הטקסט מספריא
הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבְבִיאָה. בְּכֶסֶף: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִּינָר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְּרוּטָה. וְכַמָּה הִיא פְּרוּטָה – אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בָּאִיסָּר הָאִיטַלְקִי.
וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּגֵט וּבְמִיתַת הַבַּעַל. הַיְּבָמָה נִקְנֵית בְּבִיאָה, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּחֲלִיצָה וּבְמִיתַת הַיָּבָם.
גְּמָ׳ הָאִשָּׁה נִקְנֵית. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּתָנֵי ״הָאִשָּׁה נִקְנֵית״, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּתָנֵי ״הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ״? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי כֶּסֶף,
וְכֶסֶף מְנָא לַן – גָּמַר ״קִיחָה״ ״קִיחָה״ מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן. כְּתִיב הָכָא: ״כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה״, וּכְתִיב הָתָם: ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי״,
וְקִיחָה אִיקְּרִי ״קִנְיָן״, דִּכְתִיב: ״הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם״.
MISHNA: A woman is acquired by, i.e., becomes betrothed to, a man to be his wife in three ways, and she acquires herself, i.e., she terminates her marriage, in two ways. The mishna elaborates: She is acquired through money, through a document, and through sexual intercourse. With regard to a betrothal through money, there is a dispute between tanna’im: Beit Shammai say that she can be acquired with one dinar or with anything that is worth one dinar. And Beit Hillel say: She can be acquired with one peruta, a small copper coin, or with anything that is worth one peruta. The mishna further clarifies: And how much is the value of one peruta, by the fixed value of silver? The mishna explains that it is one-eighth of the Italian issar, which is a small silver coin.
And a woman acquires herself through a bill of divorce or through the death of the husband. A woman whose husband, who had a brother, died childless [yevama], can be acquired by the deceased husband’s brother, the yavam, only through intercourse. And she acquires herself, i.e., she is released from her levirate bond, through ḥalitza or through the death of the yavam.
GEMARA: The mishna teaches that a woman can be acquired in three ways. The Gemara asks: What is different here that this mishna teaches: A woman is acquired, using the language of acquisition, and what is different there, in the beginning of the next chapter (42a), which teaches: A man betroths, using the language of betrothal? The Gemara explains: In this mishna the tanna utilized the language of acquisition because he wanted to teach about betrothal through money, which is the standard means of exchange in an act of acquisition.
The Gemara continues its explanation: And from where do we derive that betrothal is accomplished by means of giving money? It is derived by means of a verbal analogy between the term expressing taking stated with regard to betrothal and from the term expressing taking with regard to the field of Ephron. How so? It is written here, with regard to marriage: “When a man takes a woman” (Deuteronomy 24:1), and it is written there, concerning Abraham’s purchase of the field of the Cave of Machpelah from Ephron the Hittite: “I will give money for the field; take it from me” (Genesis 23:13). This verbal analogy teaches that just as Ephron’s field was acquired with money, so too, a woman can be acquired with money.
The Gemara continues: And the taking of Ephron’s field is called an acquisition in the Torah, as it is written with regard to the same issue: “The field which Abraham acquired” (Genesis 25:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.