317

אמנם, הוא צריך לקיים את כל דיני האבילות של בין המצרים לכל פרטיהם, כנדרש על־פי שולחן־ערוך, אך הוא מוצא דרכים לקיים גם בימים אלה על פי התורה עניני שמחה, לדוגמא: באמצעות עריכת סיום מסכת, ועשיית "יומא טבא לרבנן"⁵⁹ גם בימים אלה, עד שאף מותר לאכול סעודת בשר כאשר עורכים סיום מסכת בתשעת הימים⁶⁰. ובכלל, לעסוק יותר בלימוד התורה, שהיא "משמחי לב"⁶¹, ובמיוחד בלימוד הלכות בית הבחירה אודות בנין בית־המקדש וכדומה, שעל־ידי לימוד התורה בעניני "צורת הבית", הרי "אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית"⁶².

והתנהגות זאת מביאה לידי גילוי⁶³ פנימיות ימי בין המצרים, כפי שהם יהיו לעתיד לבא, כאשר יהפכו "לששון ולשמחה ולמועדים טובים".