206
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
דבר המתבטא, כאמור, דוקא בהכנה לקראתו64.
ח. שביתה בפנימיות
כשם שלפני מתן תורה היו שני אופנים אלו של שמירת שבת, מעין ובדומה לכך ישנם גם לאחר מתן תורה:
ישנה65 השבת כפי שהיא ניתנה בדיבור בגלוי בפשט ההלכה, שביתה בשבת ממלאכה..., וישנה "בחינת שמור בפנימיות", "שביתה מדיבורים גשמיים"66 – לא זו בלבד שלא להרבות בדיבור67, אלא באופן של שביתה, "שלא לשוח שום שיחה בטלה ח"ו"66. אופן זה של שביתה68 נובע מכך ש"שביתתו" של הקדוש־ברוך־הוא מורגשת אצל ישראל – לא רק השביתה מעשיית שמים וארץ גשמיים, אלא "כמו ששבת ה', מי' מאמרות שנבראו בהם שמים וארץ"66.
וכשם ששמירת השבת על ידי יוסף לפני מתן תורה היתה מושלמת, משום שהורגש אצלו הענין של "כי בו שבת" של הקדוש־ברוך־הוא, כך גם לגבי שמירת השבת לאחר מתן תורה, שה"שומר שבת כהלכתו"69 אינו שובת רק ממעשים גשמיים ומדיבורים גשמיים, אלא מורגשת אצלו, כביכול, השביתה של הקדוש־ברוך־הוא עד ל"פנימיות66 השבת היא הכוונה בתפלת השבת ובתלמוד תורה לדבקה בה' אחד כמו שנאמר70 שבת לה' אלקיך".
ועבודה זו מביאה מיד את הגאולה האמיתית והשלמה ע"י משיח צדקנו, כמאמר חז"ל71 "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן (שזה במשך של שבת אחת72) מיד נגאלים".
(משיחת ש"פ מצורע תשמ"א)
הערות
- 64. ואולי י"ל הפירוש בלשון המדרש שלפנינו "אין והכן אלא שבת" ולא "אלא בע"ש" או "אלא לשבת" וכיו"ב (ראה לעיל הערה 3), דכל הגדר דהכנה מתאים רק כשמדובר בשבת, דסעודה חשובה היא כו', כנ"ל.
- 65. ראה בכל הבא לקמן – תניא קו"א בסופו. וראה לקו"ש חי"א ע' 81 ואילך.
- 66. לשון אדמו"ר הזקן בקו"א שם.
- 67. שו"ע אדה"ז או"ח סש"ז ס"ב.
- 68. ש"אין אנו מצווים מדאורייתא על שביתה מהדיבור כ"א על השביתה ממעשה" (ל' הצ"צ באוה"ת שמות כרך ז' ס"ע ב'תשב ואילך), הרי על השביתה מדיבור באופן "שלא לשוח שום שיחה בטילה" אין ציווי גם מד"ס – ראה שיחת ש"פ אמור תשמ"ב.
- 69. שבת קיח, ב. הובא בקו"א שם. ומדייק "כהלכתו דייקא". וממשיך "לכן מוטל כו' להיות בקי בהלכתא רבתא לשבתא. גם יזהר שלא לשוח כו'", כבפנים.
- 70. יתרו כ, יוד.
- 71. שבת שם. ובירושלמי (תענית פ"א סה"א): שבת א' כתיקונה.
- 72. ראה לקו"ת (בהר מא, א ואילך) דירוש' הנ"ל "אינו סותר למאמר .. (שבבבלי הנ"ל) כו' כי פי' שתי שבתות היינו ג"כ שבת אחת", עיי"ש בארוכה. ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.