220
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה"
בפרשתנו מסופר כיצד צבר יוסף מזון בשבע שנות השובע, והתורה אומרת1: "ויתן אוכל בערים, אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה".
מה מוסיפות המילים "אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה" על המילים "ויתן אוכל בערים"2? והרי מכך שנאמר "ויתן אוכל בערים" מובן שהוא ריכז את התבואה מן השדות שמסביב לעיר בתוך העיר הקרובה ביותר, וכי מדוע יטרחו להעביר את התבואה לעיר אחרת, רחוקה יותר3?!
ואף אם נאמר שהדבר אינו מובן מעצמו, עדיין לא ברור4: לאיזה צורך יש לספר זאת?
במדרש5 נאמר על כך: "נתן מה שבתחום טבריה בטבריה6, ומה שבתחום ציפורי בציפורי, מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה. רבי נחמיה אמר, נתן בהם עפר וקטמיות7, דברים שהן מעמידין פירות".
כלומר: לפי שתי הדיעות8 באות המילים "אוכל שדה – נתן..." לספר כיצד הבטיח יוסף שהתבואה תישמר ולא תתקלקל. ההבדל ביניהם הוא: לפי הדעה הראשונה הוא דאג לכך על ידי אגירת התבואה בסמוך לשדה שבו צמחה, "מפני שכל ארץ וארץ מעמדת (כלומר, מקיימת9) פירותיה". ולפי הדעה השניה הוא דאג לכך על ידי ש"נתן בהם עפר וקטמיות, דברים שהן מעמידין פירות".
הערות
- 1. פרשתנו מא, מח.
- 2. ראה גם דבק טוב לפרש"י כאן.
- 3. באר מים חיים (לאחי המהר"ל) לפרש"י. וראה גם מלאכת הקודש (לפרש"י) כאן.
- 4. יפה תואר (השלם) לב"ר שבהערה הבאה (הובא גם בנזר הקודש השלם שם). מלאכת הקודש לפרש"י כאן.
- 5. ב"ר פ"צ, ה.
- 6. להעיר אשר טברי' וצפורי – הפכים (ראה גם מת"כ לב"ר שם): טברי' עמוקה ביותר וציפורי בהר ובראשו (שבת קיח, ב וברש"י שם. פס"ר פ"ח). – וראה ביכורים פ"א מ"ג, יו"ד.
- 7. ראה רש"י, מתנות כהונה ויפ"ת (השלם) לב"ר שם. רד"ל שם.
- 8. כ"ה להמפרשים שנסמנו לקמן הערה 10. וראה לקמן סעיף ב. – וביפ"ת (השלם) מפרש (במדרש) דמ"ש ר"נ "נתן בהם עפר כו'" אינו פירוש הכתוב כ"א רק עצת יוסף לקיים התבואה, אבל פי' הכתוב "אוכל שדה העיר גו'" הוא – שגם "אוכל שדה כל עיר שסביבות ארץ מצרים נתן בתוך ארץ מצרים".
- 9. מת"כ שם. וראה רד"ל שם שמציין לקה"ר עה"פ (א, ד) והארץ לעולם עומדת (ומת"כ שם).
בראשית רבה צ׳:ה׳ - הטקסט מספריא
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים (בראשית מא, מז), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִן קוֹצֵץ [קומץ] לְרִיחָיָא דְּקַמְצָתָא וּבְלָא קַמְצָתָא. רַבָּנָן אָמְרֵי דְּקַמְצָתָא וּדְלָא קַמְצָתָא. (בראשית מא, מח): וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל וגו' אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ, נָתַן מַה שֶּׁבִּתְחוּם טְבֶרְיָה בִּטְבֶרְיָה וּמַה שֶּׁבִּתְחוּם צִפּוֹרִי בְּצִפּוֹרִי, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ מַעֲמֶדֶת פֵּרוֹתֶיהָ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר נָתַן בָּהֶם עָפָר וּקְטוֹמִיּוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵן מַעֲמִידִין פֵּרוֹת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אִם מִתְכַּנְסִין הֵם כָּל בְּנֵי טְבֶרְיָה לֶאֱכֹל מַה שֶּׁבִּתְחוּם טְבֶרְיָה, וְכָל בְּנֵי צִפּוֹרִי לֶאֱכֹל מַה שֶּׁבִּתְחוּם צִפּוֹרִי אֵין בָּהּ קֹמֶץ קֹמֶץ, הֲדָא אָמְרָה שֶׁהַבְּרָכָה נְתוּנָה בָּאוֹצָרוֹת, (בראשית מא, מט): וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד וגו'.
מתנות כהונה על בראשית רבה צ׳:ה׳ - הטקסט מספריא
הכי גרסינן בילקוט ומן קמצא לריחייא ופירשו הרמב"ן והערוך קמצא בור באחת הפחתים ת"י בחד קמציא שנתמלאו כל הבורות ומן הבור היו מוליכין אל הרחיים ורבנן סברי שאף חוץ לבורות היה כי לא הצפינו כולו בבורות כי רב הוא ורש"י פי' ז"ל דקמצתא ודלא קמצתא מה שקמצה ואחזה מן הזרע ויותר ממה שאחזה הכי גרסינן בילקוט ובאב"א מן קמצא לריחייא רבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא:
הכי גרסינן טבריה בטבריה ומה כו':
מעמדת. מקיימת:
וקטמיות. אפר ת"א קטמא ורש"י פי' שהוא עפר לחה אדומה ומעמדת הפירות:
אין בה קומץ קומץ. אין בו להגיע לכל אחד ואחד כדי קומץ כך מצאתי והטעם שטבריה יושבת בעמק וכולו בצעי מים לא יוכל לצמוח וכן ציפורי יושבת בהר מקום מנוגב ויבש בלי מים:
משנה ביכורים א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים. לא מתמרים שבהרים. ולא מפירות שבעמקים. ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר. אין מביאין בכורים קודם לעצרת. אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם לעצרת. ולא קבלו מהם. מפני הכתוב שבתורה (שמות כג, טז) וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.