763
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הזקן, שתחילת כניסת נפש הקדושה באדם היא על ידי מצות מילה.
גם קודם המילה, ואפילו טרם שנולד, יש כבר לנשמה קשר עם הגוף, כדברי הגמרא33 על תינוק במעי אמו: "ונר דלוק על ראשו וכו'"34 ו"משביעין אותו תהי צדיק וכו'" – משביעים הנשמה על התנהגותה בתוך הגוף לכשיולד, שמזה נראה, שכבר אז יש לנשמה קשר עם הגוף. אלא שקשר זה אינו אלא קשר מקיף, כהלשון "ונר דלוק לו על ראשו", הנשמה מאירה מעליו. ואילו "כניסת נפש דקדושה", בגוף בפנימיות נפעל בעת המילה.
ט. ב' ענינים אלו האמורים לעיל, שמצות מילה צריכה לפעול – שהאדם יהא מהול ושלא יהיה ערל מתבטאים גם בב' סוגי שכר המצוה:35
השכר ל"ועשה טוב" (מהול) הוא מה שהוא "בא לעולם הבא" (כאמור לעיל); והשכר ל"סור מרע" (אינו ערל) הוא מה שחז"ל אומרים36, שאברהם אבינו יושב על פתח גיהנום, ומוציא משם כל אדם שאינו ערל37.
וסוף כל סוף בזכות המצוה גם נגאל משעבוד מלכויות (ששעבוד מלכויות הוא אותו ענין הגיהנום)38, וכמאמר רז"ל39 הבט לברית גו' אף על פי שאין לישראל מעשים טובים הקב"ה גואלן בזכות המילה, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
(משיחת י"ט כסלו תשכ"ב)
הערות
- 33. נדה ל, ב.
- 34. ראה לקו"ת דברים יח, ג. (ועייג"כ במאמרים המצויינים שם).
- 35. ראה תניא פל"ט: שכר מצוה מצוה פי' שמשכרה נדע מהותה.
- 36. עירובין יט, א. ב"ר פמ"ח, ח.
- 37. אין להקשות ממה שאיתא בגמרא שם: בר מישראל שבא על בת עכו"ם דמשכה ערלתו כו', אף שגם משוך אינו ערל (כנ"ל סעי' ה') ורק שאינו מהול – כי מכיון דהמושך ערלתו מיפר בריתו של אברהם אבינו – אין אברהם אבינו "מסיק להו כו'". (וע"ד שעל כרת דיוהכ"פ – אין יוהכ"פ עיצומו מכפר, גם לדעת רבי (כריתות ז, א). ואף דיו"כ, גם כשאינו מתענה, מכפר (לדעת רבי) אעבירות דכל השנה – הרי גם בנדו"ד, המדובר לא בסתם עבירות ועונשין, כ"א רק (בדוגמת קדושת וכרת דיו"כ, היינו) בזה שדוקא מצות מילה מצלת, היינו מהעונש דירידת גיהינם, שבזה – מושך כו' אינה מצילתו). ועפי"ז יומתק השינוי במרז"ל בענין זה בעירובין, ב"ר, ושמ"ר פי"ט, ח (ועד"ז תנחומא ס"פ לך): בשמ"ר המדבר בהבטחת הקב"ה שאין ישראל מהולים יורדים לגיהינם, מספיק שמלאך מושך ערלת החוטא (אף שאז החוטא אינו מיפר בריתו של א"א, ערל אינו – אבל סו"ס אינו מהול). בעירובין דקאי דאברהם אבינו מסיק, אין הנ"ל יכול למנוע זה (כיון דלא היפר החוטא הברית). בב"ר באותן שחטאו הרבה (אבל לא באו על עכו"ם, שבעירובין) ואברהם אבינו יושב כו' אין מספיק שימשוך ערלתן (כבשמ"ר), כ"א מביא ערלה ממש שאז ה"ה ערל כו'. ודלא כבעירובין שמדייק רש"י "כמי שאינו נימול". ולא – ערל. וכנ"ל דעת הרמב"ם, ודו"ק. ואכ"מ.
- 38. כמאמר רז"ל (ב"ר פמ"ד, כא. ונתבאר בתו"א ד"ה מים רבים בפ' נח) שבחר לו אברהם אבינו שעבוד נגד גיהינם.
- 39. אגדת בראשית פ' יז.
בראשית רבה מ״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
פֶּתַח הָאֹהֶל (בראשית יח, א), פֶּתַח טוֹב פָּתַחְתָּ לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים, פֶּתַח טוֹב פָּתַחְתָּ לַגֵּרִים, שֶׁאִלּוּלֵי אַתְּ לֹא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כב): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, שֶׁאִלּוּלֵי אַתְּ לֹא בָרָאתִי גַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ה): לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם, שֶׁאִלּוּלֵּי אַתְּ לֹא בָרָאתִי אֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ה): הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל. אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא אַבְרָהָם יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח גֵּיהִנֹּם וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אָדָם מָהוּל מִיִּשְׂרָאֵל לֵירֵד לְתוֹכָהּ, וְאוֹתָן שֶׁחָטְאוּ יוֹתֵר מִדַּאי, מֶה עוֹשֶׂה לָהֶם מַעֲבִיר אֶת הָעָרְלָה מֵעַל גַּבֵּי תִּינוֹקוֹת שֶׁמֵּתוּ עַד שֶׁלֹא מָלוּ, וְנוֹתְנָהּ עֲלֵיהֶם וּמוֹרִידָן לַגֵּיהִנֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נה, כא): שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ. כְּחֹם הַיּוֹם, לִכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מלאכי ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר. כְּחֹם הַיּוֹם, תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּחֹם הַיּוֹם הֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת אֲמוּרוֹת, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם (שמות טז, כא): וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמֵס, בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר אַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּחֹם הַיּוֹם הֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת אֲמוּרוֹת. אוֹ חִילוּף, כְּחֹם הַיּוֹם בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמֵס בְּשִׁשָּׁה שָׁעוֹת. אֲמַרְתְּ הֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּם כְּחֹם הַיּוֹם בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וַהֲלוֹא בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אֵין חֹם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת שָׁם, בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת טֻלָּא קָרִיר וְשִׁמְשָׁא שָׁרִיב, בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת טֻלָּא וְשִׁמְשָׁא שְׁרִיבִין כַּחֲדָא, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן, כְּחֹם הַיּוֹם בְּשִׁשָּׁה שָׁעוֹת, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת בִּלְבָד שָׁם נָמָס. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לַבְּרִיּוֹת צֵל תַּחְתָּיו. אָמַר רַבִּי יַנַּאי, נִקֵּב נֶקֶב מִגֵּיהִנֹּם וְהִרְתִּיחַ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יוֹשְׁבָיו לְשָׁעָה קַלָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צַדִּיקִים בְּצַעַר וְהָעוֹלָם בְּרֶוַח, הֲדָא אָמְרָת שֶׁהַחִמּוּם יָפֶה לַמַּכָּה.
מדרש תנחומא, לך לך כ׳ - הטקסט מספריא
וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו. עַד שֶׁלֹּא מָל, כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ, הָיָה נוֹפֵל. מִשֶּׁמָּל, הָיָה מֵסִיחַ עִמּוֹ וְהָיָה עוֹמֵד, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הָיָה נִגְלֶה עָלָיו וְהוּא יוֹשֵׁב, וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא וְגוֹ'.
חֲבִיבָה הַמִּילָה, שֶׁנִּשְׁבַּע ה' לְאַבְרָהָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מָהוּל אֵינוֹ יוֹרֵד לְגֵיהִנָּם, בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר. וּמִי יֵרֵד לְשָׁם? רְאֵה מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? אֶת הַקֵּנִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְגוֹ', לָמָּה? שֶׁכֻּלָּם עֲרֵלִים. וְכֵן יֶחְזְקֵאל רָאָה אֶת הָעֲרֵלִים יוֹרְדִין בָּהּ, בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִידֵהוּ אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִים אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֶת יוֹרְדֵי בוֹר, מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים וְגוֹ', שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב, אֲשֶׁר נָתְנוּ קִבְרֹתֶיהָ וְגוֹ', שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים וְגוֹ', שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן וְגוֹ' (יחזקאל לב, יח-ל).
וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר, לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק (ישעיה ה, יד), לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ בְּרִית מִילָה. וּמִנַּיִן שֶׁהִיא נִקְרֵאת חֹק? וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם (תהלים קה, י). אֲבָל הַכּוֹפְרִים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּפְרוּ בְּה' וְהָלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם וְהֵן מוּלִין, ה' מוֹשֵׁךְ לָהֶן עָרְלָה וְנוֹפְלִין לְגֵיהִנָּם, שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ (תהלים נה, כא).
שָׁאַל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְכִי מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּב אֶת הַמִּילָה, לָמָּה לֹא נְתָנָהּ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת? אָמַר לוֹ: קֹדֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הִזְהִיר עָלֶיהָ, וְעַתָּה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וְגוֹ' (שמות יט, ה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה (ירמיה לג, כה) זוֹ בְרִית מִילָה.
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן? הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם מַהוּ. כָּךְ רָאָה הֵיאַךְ הָיוּ מַכְעִיסִין אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי ה' שֶׁאַף הַכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים אֶת הַקָּרְבָּנוֹת הָיוּ עֲרֵלִים, בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלְּלוֹ אֶת בֵּיתִי בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת לַחְמִי חֵלֶב וָדָם וַיָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי אֶל כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם (יחזקאל מד, ז). וּכְתִיב: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹקִים כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְכָל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (יחזקאל מד, ט).
וְאַף מַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּטְּלוּ אֶת הַמִּילָה, שֶׁהֲרֵי יְהוֹיָקִים מָשַׁךְ לוֹ עָרְלָה וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל תּוֹעֲבוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו (דה״ב לו, ח). מַה נִּמְצָא עָלָיו שֶׁמָּשַׁךְ לוֹ עָרְלָה. וְיֵשׁ אוֹמֵר, שֶׁכָּתַב כְּתֹבֶת קַעֲקַע בִּבְשָׂרוֹ, הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַמְּלָכִים בִּטְּלוּ אֶת הַמִּילָה. אָמַר ה', אֲנִי אָמַרְתִּי לְאַהֲרֹן וּלְדָוִד שֶׁזַּרְעָם קַיָּם לְפָנַי לְעוֹלָם, הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח (דה״ב יג, ה). וְכֵן לְאַהֲרֹן נִשְׁבַּעְתִּי בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' (במדבר יח, יט), וְהֵן מְבַטְּלִין בְּרִית מִילָה. אָמַר לוֹ ה' לַנָּבִיא, לֵךְ אֱמוֹר לָהֶן, כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלַּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם, גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי (ירמיה לג כ, כא). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל כָּךְ, אָמְרוּ הֲרֵי שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר ה' בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם (ירמיה לג, כד). אָמַר לוֹ ה': הֲלֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת וְגוֹ'. אָמַר, אֵימָתַי מְאַסְתִּים? בְּשָׁעָה שֶׁבִּטְּלוּ פָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיו, כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ'. לָמָּה? שֶׁאֵין עָרֵל עוֹמֵד לְפָנַי לֶעָתִיד לָבוֹא, עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא (ישעיה נב, א). אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.
בראשית רבה מ״ד:כ״א - הטקסט מספריא
וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה (בראשית טו, יז), אֲמִיטְתָא הֲוָת. (בראשית טו, יז): וְהִנֵּה תַּנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד, שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֶרְאָה לוֹ, גֵּיהִנֹּם, וּמַלְכֻיּוֹת, וּמַתַּן תּוֹרָה, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לוֹ, כָּל זְמַן שֶׁבָּנֶיךָ עֲסוּקִים בִּשְׁתַּיִם, הֵם נִצּוֹלִים מִשְׁתַּיִם. פֵּרְשׁוּ מִשְׁתַּיִם, הֵם נִדּוֹנִין בִּשְׁתַּיִם. אָמַר לוֹ בַּמֶּה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיֵּרָדוּ בָנֶיךָ, בַּגֵּיהִנֹּם אוֹ בַּמַּלְכֻיּוֹת, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר אַבְרָהָם בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אִידֵי וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמְרוּ אַבְרָהָם בֵּרַר גֵּיהִנֹּם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, ל): אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם, זֶה אַבְרָהָם. (דברים לב, ל): וַה' הִסְגִּירָם, מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִדְבָרָיו. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר כָּךְ הָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, אָמַר בַּמָּה אֶבְרֹר, בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְמַלְכֻיּוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם קְטַע הָדֵין מוֹנִיטָא מִן כַּדּוּ, (בראשית טו, יח): בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר, בָּאנוּ לְמַחֲלֹקֶת רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אִידֵי וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר, אַבְרָהָם בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סו, יב): הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אַף קְרִיעַת יַם סוּף הֶרְאָה לוֹ, דִּכְתִיב: אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קלו, יג): לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים.
מצוטט ב־7 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כג ‹ ח'תתקא לקו"ש ח"ג ע' 763
לקוטי שיחות 3
- כרך לב ‹ הוספות ‹ תזריע ‹ 232 לקו"ש ח"ג ע' 763
- כרך לה ‹ לך לך ‹ שיחה ב ‹ 49 לקו"ש ח"ג ע' 764
- כרך יד ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ז ‹ 250 לקו"ש ח"ג ע' 763
תורת מנחם 1
- ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ג ע' 763
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- השכמת הבוקר וציצית ‹ ד דיני נטילת ידים לקוטי שיחות ח"ג ע' 763
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך ג תנב כריתות ז, ב
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך א ויגש שיחה א מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר כריתות ז, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר כריתות ז, ב
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר כריתות ז, ב
- לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב מאותו ספר כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד כריתות ז, א
- תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט כריתות ז, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב כריתות ז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים א כריתות ז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים טז כריתות ז, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח כריתות ז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים כריתות ז, א