187
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ט. כניסת הכהן הגדול להיכל ועבודתו שם
ויש לומר מיינה של תורה שבפירוש רש"י:
שני הענינים הללו בקשר לכהן הגדול – (א) כניסתו לקודש הקשורה דוקא לשלשת הבגדים – החושן, האפוד והמעיל, ו(ב) עבודתו בקודש, בכל שמונת הבגדים – מקבילים לשני ענינים הנגרמים על ידי כך אצל ישראל:
עבודת הכהן הגדול, וכל הכהנים, בבית המקדש, כשליח או42 בא כח של כלל ישראל, הוא כדי לקשר באמצעות עבודתו בקודש "לפני ה'" את כל ישראל עם הקדוש־ברוך־הוא.
וההתקשרות של ישראל עם הקדוש־ברוך־הוא היא בשני אופנים:
א) כפי שישראל מתקשרים עם הקדוש־ברוך־הוא באמצעות עבודה בפועל בתורה ובמצוות, כדברי חז"ל43: "אני נבראתי לשמש את קוני.
ב) כפי שישראל הם מעצם מציאותם בניו או עבדיו של הקדוש־ברוך־הוא44, אף לפני ביצוע תפקידם בעולם.
כפי שהוסברה פעם בהרחבה45 הסיבה לכך שישראל מושווים ל"אוצר חביב... כלי יקר ואבנים טובות ומרגליות שהמלכים גונזים אותם"46: כשם שתכליתם של האוצרות הגנוזים של המלך איננה לבצע בהם תפקיד מסוים במלוכה, אלא כל מציאותם היא כדי לענג את המלך המשתעשע בהם – כך עצם מציאותם של ישראל היא מעל לתכלית שבאמצעותם נעשית דירה לה' בתחתונים, אלא שהקדוש־ברוך־הוא משתעשע בהם.
י. עצם מציאותם של ישראל; ועבודתם את ה'
ואלה הם שני הענינים הללו בעבודת הכהן הגדול:
תחילה באה כניסתו אל הקודש, הרומזת לכניסתם של כל ישראל (אשר בשליחותם הוא הולך) אל הקודש באופן של לזיכרון לפני ה'". לכך אין קשר עם עבודת הכהן הגדול בקודש, אלא שעצם הכניסה אל הקודש מביאה לידי "זכרונם" של ישראל כפי שהם מצד עצם מציאותם בניו או עבדיו של ה', לפני קיימם את העבודה47.
הערות
- 42. דכהני שלוחי דרחמנא, או דישראל (נדרים לה, ב. וש"נ) ולהעיר מענין שליח להולכה או לקבלה (משנה גיטין רפ"ו. ועוד) ואם אפשר להיות שניהם (גיטין שם סב, ב).
- 43. משנה סוף קידושין.
- 44. ובפרט ע"פ מחז"ל דישראל וקוב"ה כולא חד – ראה זח"ג עג, א. וראה שם צג, ריש ע"ב.
- 45. ראה לקו"ש חכ"ד ע' 162 ואילך. וש"נ.
- 46. ל' רש"י יתרו יט, ה.
- 47. ראה אוה"ת פרשתנו ע' א'תרפ בפירוש "לזכרון לפני ה' תמיד" הנאמר בחושן המשפט, "וזהו ג"כ ע"ד שימני כחותם על לבך דקאי על תש"ר אשר נאמר בהם ומי כעמך ישראל* כו' והו"ע וה' האמירך היום .. א"כ בחושן המשפט היינו ענין וה' האמירך". והרי וה' האמירך גו' להיות לו לעם סגולה גו' הוא מה שישראל הם אוצר חביב – ראה רש"י תבוא כו, יח. נתבאר בלקו"ש שם.
- . כ"ה בברכות ו, א. ולהעיר מנוסח אדה"ז במנחת שבת (ראה שער הכולל שם).
משנה גיטין ו׳ - הטקסט מספריא
האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור. האשה שאמרה התקבל לי גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור. לפיכך אם אמר לו הבעל אי אפשי שתקבל לה. אלא הולך ותן לה. אם רצה לחזור יחזור רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף האומרת טול לי גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור:
האשה שאמרה התקבל לי גטי. צריכה שתי כתי עדים. שנים שאומרים בפנינו אמרה. ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע. אפילו הן הראשונים והן האחרונים. או אחד מן הראשונים. ואחד מן האחרונים. ואחד מצטרף עמהן. נערה המאורסה. היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת. אלא אביה מקבל את גטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמור את גטה אינה יכולה להתגרש:
קטנה שאמרה התקבל לי גטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. לפיכך אם רצה הבעל לחזור. יחזור. שאין קטן עושה שליח. אבל אם אמר לו אביה. צא והתקבל לבתי גטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר. האומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר. פסול. הרי היא במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר. כשר האשה שאמרה התקבל לי גטי במקום פלוני. וקבלו לה במקום אחר. פסול. רבי אליעזר מכשיר. הבא לי גטי ממקום פלוני. והביאו לה ממקום אחר כשר:
הבא לי גטי אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה. התקבל לי גטי. אסורה לאכול בתרומה מיד. התקבל לי גטי במקום פלוני. אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום. ר' אליעזר אוסר מיד:
האומר כתבו גט. ותנו לאשתי. גרשוה. כתבו אגרת ותנו לה. הרי אלו יכתבו ויתנו. פטרוה. פרנסוה. עשו לה כנימוס. עשו לה כראוי. לא אמר כלום. בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו. חזרו לומר. אף המפרש והיוצא בשיירא. ר' שמעון שזורי אומר. אף המסוכן:
מי שהיה מושלך לבור. ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו. הרי אלו יכתבו ויתנו. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה. מעשה בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג. ונפל ומת. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אמרו חכמים אם מעצמו נפל. הרי זה גט. אם הרוח דחאתו. אינו גט.
אמר לשנים תנו גט לאשתי. או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי. הרי אלו יכתבו ויתנו. אמר לשלשה תנו גט לאשתי. הרי אלו יאמרו לאחרים ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. דברי ר' מאיר. וזו הלכה העלה רבי חנינא איש אונו מבית האסורין. מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי. שיאמרו לאחרים. ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. אמר רבי יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין. שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים. תנו גט לאשתי. שילמדו ויכתבו ויתנו. אמר לעשרה כתבו גט לאשתי. אחד כותב ושנים חותמין כולכם כתובו. אחד כותב. וכולם חותמין. לפיכך אם מת אחד מהן. הרי זה גט בטל.
רש"י על שמות י״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
ועתה. אִם עַתָּה תְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא):
ושמרתם את בריתי. שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה:
סגלה. אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת:
כי לי כל הארץ וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם:
ועתה AND NOW — if you will now take upon yourselves the observance of My commandments, it will be pleasant (easy) to you from now and henceforth, for every beginning is difficult (Mekhilta).
ושמרתם את בריתי AND KEEP MY COVENANT which I shall make with you regarding the observance of the Torah (cf. (Mekhilta).
סגלה means a cherished treasure, the same as (Ecclesiastes 2:8) “and treasures (וסגלת) of kings” — costly vessels and precious stones which kings store up. In the same manner shall ye be unto Me a cherished treasure more than other peoples (Mekhilta) . Now do not say that ye alone belong to Me and that I have no other peoples together with (besides) you, and what else, therefore, have I by which the special love I bear you can be made evident; this is not so,
כי לי כל הארץ FOR ALL THE EARTH IS MINE, but in My eyes and before Me they are as nought.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- אגרות קודש כרך יט ז'רמד נדרים לה, ב
- לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו מאותו ספר נדרים לה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז נדרים לה, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א) נדרים דף ל"ה
- לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ב מאותו ספר נדרים סב, א
- לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א מאותו ספר נדרים סב, א
- לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה ב מאותו ספר נדרים סב, א
- תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב נדרים סב, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג נדרים סב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון רא מי הוא המברך ג נדרים סב, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג נדרים סב, א
- שו"ת אבן העזר סימן יא נדרים דף ס"ב
- מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק ו - מכתבי רבינו בתקופת החקירות סו · רבינו לא' מהחסידים · [אדר-ניסן תקפ"ו?] נדרים סב, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סה נדרים סב, א
- תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב נדרים סב, א