55

צריכים להיות בתפלין של ראש ארבעה בתים, גם כאשר היו רק שתי פרשיות של תפלין²⁸. ואחר כך נוסף ענין: בתחילה היה המספר ארבע רק בבתים, ומאוחר יותר הפך מספר זה לדיוק גם בפרשיות.

ז. שני סוגים ב"ארבע"

יש הסבר נוסף לכך שבפרשתנו מבאר רש"י, ש"טטפת" הוא "על שם מנין פרשיותיהם", ולא על שם מנין הבתים:

מכך שהתורה רומזת בתפלין של ראש למספר ארבע על ידי המושג "טטפת" המורכב משתי מלים "טט" ו"פת", ניכר, שארבעת הדברים שבתפלין של ראש נחלקים לשני סוגים.

בפרשת בא, כאשר שני בתים היו עם פרשיות ושני בתים היו ללא פרשיות – מובן כיצד נחלקים ארבעת הבתים לשני סוגים. אך לאחר שכבר נאמרו גם הפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע", ובכל ארבעת הבתים היו פרשיות – מדוע הם נחלקים גם עתה לשני סוגים^*?

לכן מבאר רש"י, בנוסף למוסבר לעיל בסעיף ד', שהמושג "טטפת" כאן הוא "על שם מנין פרשיותיהם", והפרשיות נחלקות לשני סוגים: א) "קדש" ו"והיה כי יביאך" נאמרו לפני מתן תורה, ואילו "שמע" ו"והיה אם שמוע" – לאחר מתן תורה²⁹. ב) הסוג הראשון כולל גם את ענין יציאת מצרים, ולא הסוג השני.

לכן מוסיף רש"י גם כאן "טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים", למרות שהוא כבר ציין זאת בפרשת בא, כדי להדגיש שגם בפרשתנו נחלקות ארבע הפרשיות לשני סוגים.

ח. השפעת מצות תפלין לגבי הגויים

מה"ענינים מופלאים"³⁰ שבפירוש רש"י זה:

כבר הוסבר בהרחבה, שבסגולה של מצות תפלין לגבי ההשפעה על אומות העולם, יש שני ענינים:

א) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך – אלו תפלין שבראש"³¹, שעל ידי ש"עמי הארץ"