ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א

15

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "בחמישי בנה מזבח..."

בסוגיא העוסקת במתן תורה¹ אומרת הגמרא: "בשני (בסיון) עלה משה וירד, בשלישי עלה וירד .. ברביעי עלה וירד, בחמישי בנה מזבח (כדכתיב²: ויבן מזבח תחת ההר. רש"י) והקריב עליו קרבן".

יש להבין: לאחר "ויבן מזבח..." מספרת התורה³ כיצד הכניס משה את ישראל לברית – ישראל קבלו על עצמם את "ספר הברית" באמירת "נעשה ונשמע", ומשה לקח מדם הקרבנות, "ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית...".

ואין מובן: מדוע מציינים חז"ל רק את הענין ש"בנה מזבח והקריב עליו קרבן" ואינם מציינים את ההמשך – שמשה הכניס את ישראל לברית⁴?

ואדרבה: כשרוצים חז"ל להדגיש את טרדתו של משה רבינו⁵ בחמישי בסיון, אשר בגללה לא עלה משה רבינו להר, כבימים הקודמים – הם היו צריכים לציין בראש ובראשונה, לכאורה, את כניסת בני ישראל לברית, כי זהו הענין החשוב ביותר בהכנות לקבלת התורה, וניתן להבין שהוא דוחה את עליית משה להר – בנוסף לכך שהוא דורש זמן רב⁶.

ואילו הענין של "בנה מזבח והקריב עליו קרבן" אינו אורך זמן רב, ובודאי איננו חידוש מיוחד הקשור דוקא למתן תורה, שהרי אנו מוצאים בניית מזבח והקרבת קרבנות כבר אצל אדם הראשון, נח, האבות וכו' – ומדוע חשוב ענין זה עד כדי דחיית עלייתו של משה להר?

כן אין מובן: מפשטות הנאמר בגמרא⁷ "והקריב עליו קרבן" מובן, שמשה רבינו הקריב בעצמו קרבן על המזבח שבנה, ואילו בפסוק⁸ נאמר

הערות

1. שבת פח, א.
2. משפטים כד, ד. – והוא כהדיעות שפרשה זו לפני מ"ת נאמרה (הדיעות בחז"ל ומפרשים עד"ז – נקבצו בתו"ש שם עה"פ ובמילואים לשם סכ"ז).
3. שם, ו ואילך (ובפרש"י שם).
4. וראה מכילתא יתרו (יט, י־יא) "ומה עשה משה בחמישי .. בנה מזבח .. נטל מדם העולה כו'".
5. להעיר מחדא"ג מהרש"א שבת שם. "וישלח את נערי בני ישראל ויעלו
6. אע"פ שי"ל שכיון שעליותיו להר היו בהשכמה (שבת פו, א (ובפרש"י). פרש"י יתרו יט, ג) – כיון דאידחי (ע"י פעולה קצרה אפילו) אידחי.
7. וכ"ה ברשב"ם משפטים כד, א: בנה מזבח והקריב קרבנות. וראה שוח"ט מזמור א: משה בנה מזבח כו' זה הקריב כו' (אלא שי"ל דקאי על הקרבנות דימי המלואים).
8. משפטים שם, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.