596
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' אם כסף תלוה את עמי, ה'תשל"ט. ברוקלין, נ.י.
הנהלת חברת גמילת חסדים ה' עליהם יחיו שלום וברכה! בנועם קבלתי מכתבם (הדו"ח וכו') מבשר טוב מפעולותיהם בגמ"ח כו'.
ובטח ידברו עדכ"ז גם באסיפה-התועדות שנתית, ידונו בה אודות זה בפרטיות הדרושה ויקבלו החלטות מתאימות וטובות, טוב לשמים ולבריות גם יחד.
ויה"ר שיהא כהנ"ל בשטומו"צ.
ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט הידועה אשר הכל הוא בהשגח"פ, ועאכו"כ החלטות אסיפה-התועדות של כו"כ עשיריות מישראל,
אשר אכל בי עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה שכינתא שריא עלייהו,
על אחת כו"כ שבודאי גם ידברו בה בתורת הנגלה והחסידות ביחד, ובאופן המביא לידי מעשה, קיום המצות בכלל, ובמיוחד -- מצות גמ"ח, שהיא כללות כל המצוות,
הערות
- 1. יוס... טוב: ראה אוה"ת בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (ע' א'קנז. א'קסא ואילך).
- 2. שלישי. . . מישראל... ותורה: ראה שבת פח, א. זח"ג רמו, א.
- 3. שהוכפל... טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב ב"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו*ח אדמו"ר שם. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
- 4. תורת הבעש"ט... הכל: הוספות לכתר ש"ט (קה"ת, ברוקלין) סי' קיט ואילך. ס' המאמריםקונטרסים (לכ"ק מו"ח אדמו"ר) ח"ב ע' 740. לקו"ש כרך ח' ע' 277 ואילך.
- 5. ועאכו"כ: ענין של תומ"צ -- עליהם העולם עומד וקיים.
- 6. כו"כ עשיריות: להעיר מברכות (מט, ב): ארע"ק מה מצינו כו'.
- 7. אכל ... עלייהו: אגה"ק סכ"ג (קלו, ב ,ששמעתי מרבותי" -- הם הבעש"ט והה"מ. ולהעיר שמרמז גם להבעש"ט וגם עליו קאי ,ששמעתי"). \ \
- 8. גמ"ח: דחביבה מזבחים ועולות (פדר"א ספי"ב ולהעיר מפי' הרד"ל שם). וראה ד"ה אם כסף תלוה תרכ"ז. -- וגדולה מן הצדקה (סוכה מט, ב. וצע"ק מתניא פל"ז. וראה בסוכה שם שזהו (רק) בשלשה דברים. ובירוש' פאה פ'א, ה"א (ג, א) משמע דלא פליגי).
- 9. גמ"ח. . . המצות: ראה מפרשי המשנה אבות פ"א מ"ב. ובירוש' שם דצדקה וגמ"ח שקולות כנגד כל מצותי' של תורה.
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
משנה אבות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
מצוטט בעמוד אחד
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
- הוספות ‹ קעב לקוטי שיחות חט"ז ע' 596
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.