שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
על האהבה המשולשת:
5 האהבה המשולשת : ראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 2 ואילך. לקו"ש ח"ב ע' 499. וראה ספר הערכים – חב"ד ערך אהבת ישראל ס"ו. וש"נ.
ראש חודש : ולא תחלת , כי הוא כמו ראש לאיברי הגוף – כולל וגם ממשיך חיות לכל ימי החודש (ראה לקו"ת תבוא מא, ג. עטרת ראש בתחלתו).
ראש חודש ניסן : בו הוקם המשכן (פקודי מ, ב-יז. וראה שבת פז, ב).
אבן הפנה : ראה רד"ק לירמי' נא, כו.
י"א ניסן : ראה במדב"ר (נשא פ"י, ד) עה"פ ביום יא'. להעיר מסדר עולם פי"א (רש"י יבמות עא, ב).
חטיבה אחת : ראה מפרשי הש"ס חגיגה ג, סע"א.
מגדולתו . . שוות : סנהדרין לח, א. ועוד.
דורש השם : עיין תניא פ' לב .
איין . . האַרץ : להעיר מאגה"ק סל"א.
ואפשרי כו' אך כו' : ראה תניא שם.
גוי אחד בארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
אהבה בגימטריא אחד : תקו"ז בהקדמה (י, ב).
ישראל כו' חד : מובא בכ"מ בדא"ח. וראה זח"ג עג, א.
דוד מלך ישראל : השייכות לר"ח – ראה ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.
יקום . . מפניו : תהלים סח (בגימט' חיים), ב.
וכי . . ישראל : ספרי בהעלותך (הובא בפרש"י שם) י, לו.
ויושיע ציון . . וירשוה : תהלים סט (ראה פע"ח שכ"ט פ"א: הדס גימט' חיים כו'), לו.
וירשוה : להעיר מב"ב (קכט, ב) ירושה אין לה הפסק. ולרמב"ם ושו"ע חו"מ ר"ס רמ"ח (וכ"פ באוה"ת להצ"צ בראשית יז, א) בראוי ליורשו כ"ה אפילו אמר בלשון מתנה (לזרעך נתתי – לך טו, יח – וראה ב"ב קיט, א. ובכ"מ. ואכ"מ). וראה בשו"ע שם שזהו רק בדיני ישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג, ה, ו, ז
במהרה בימינו ממש.
16 מה זה מיהרת תולדות כז, כ.
יום ה', ראש חודש ניסן כמו הקביעות בשנת צאת ישראל ממצרים (שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל).
דער ערשטער און הויפּט ר"ה ד, א.
די באַפרייאונג . . כדי ראה שמות רבה פ"ג, ד. שם פכ"ד, ב. הובא בפרש"י שמות (ג, יב).
האָט באַשטעטיגט . . באַשעפער . . בעל-הבית ס' החינוך מצוה כא. ולהעיר מהסידור (עם דא"ח) שער החנוכה (רעא, ג) דע"י יצי"מ ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקים עיי"ש.
בעל-הבית פון דער וועלט יתרה מזו ראה אור תורה להה"מ וארא ד"ה וידבר כו' ויצוום שבחידוש העולם נתגלה חיצוניות העולמות כו' ויצי"מ הי' הכוונה שיתגלה פנימיות העולמות.
דער גרויסער . . טאָג ס' החינוך שם.
דורכדרינגען . . לעבן ראה תניא רפמ"ז: וכל יום ויום. תו"א וארא נח, סע"א.
אין יעדן פרט . . דורכגעדרונגען ראה ברכות (סא, ב): דגים . . במקום חיותנו. יתרה מזו לדעת רשב"ג (מקואות פ"ו, מ"ז) אלא שאין הלכה כמותו – נת' בד"ה וראיתי אני, תרס"ב. – אבל הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים (כב, א). וכבר שקו"ט בזה בתויו"ט מקואות שם. והאריך בזה בס' גולות עליות שם. חיבור לטהרה הל' מקואות כלל ב' בסופו (לפענ"ד בשנויא דחיקא). ועוד, ואכ"מ.
תורה . . בוי-פּלאַן בראשית רבה בתחלתו – ולכן גם קיום וחיות העולם תלוי בתורה (ד"ה ה' לי בעוזרי תרצ"א – בסה"מ קונטרסים ח"א [קעט, ב. ולאח"ז בסה"מ תרפ"ז ע' רב] – פ"ב).
אַ יחיד . . גאַנצער וועלט ראה קדושין (מ, רע"ב): כל העולם. וברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ד): כל העולם כולו.
באַמיען . . אויך די וועלט ראה רמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י): ציוה משה רבנו מפי הגבורה כו'. ועפ"ז יומתק סיום פי"א מהל' מלכים להרמב"ם: ויתקן את העולם כולו כו', דלכאורה מהי שייכות כ"ז לס' יד החזקה. ובפרט האריכות הגדולה בזה (בדפוס רומי ר"מ, ונשמטה ע"י הבקורת דאו"ה בדפוסים שלאח"ז), ולכל היותר – הי' צ"ל כתוב בפרק שלאחריו המדבר ב"מנהגו של עולם" בימות המשיח. – אלא שזהו המשך ל"ילחם מלחמת ה' . . והצליח . . ינצח כל האומות שסביביו" שאז מחוייב "לתקן את העולם כולו לעבוד את ה'" כו'.
לאור גויים ישעי' (מב, ו) וראה רד"ק שם: השנית כו'. ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז (תהלים עא, ז).
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.
איינגעשלונגען . . גוי מקרב גוי דברים (ד, לד) ובמכילתא בשלח (עה"פ ויושע): כאדם שהוא שומט את העובר. ועייג"כ שער הפסוקים להאריז"ל שמות בתחלתו: היו ממש בתוך קרבם.
אַ פאָלק . . אַלע פעלקער מסוף העולם ועד סופו (שמו"ר פט"ו, יו"ד).
צום . . פאָלק און דאַן . . יחיד אל כל עדת ישראל . . ויקחו להם איש – כל אחד ואחד אלא ששלוחו של אדם כמותו (ראה מכילתא בא יב, ג).
משכו . . זרה בא (יב, כא) ובמכילתא שם. וראה מו"נ ח"ג רפמ"ו. צרור המור כאן: מצאתי כתוב כו'.
אָנגעזאָגט . . אויפגעקלערט זח"ג רנא, א. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל.
חוקת . . ימים בא (יב, יד-טו).
ובפרט . . אָרט ראה זח"ג שם: ובגין דטלה כו'.
חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות (אבות ו, ב).
ביד רמה . . ווירקונג ראה תיב"ע ומכילתא לבשלח (יד, ח).
די נבואה . . יראה ישעי' ס, ב-ג.
אין דער צייט ווען עליך יזרח הוי' כו' י"ל שהכוונה לבחינה גדולה יותר אפילו מבזמן יצי"מ – וע"פ תורת הבעש"ט דגלות מצרים הי' שחסר מהם הדעת להכריע שיש בורא אחד המחדש כו' אמנם בחי' דעת זה שנתגלה ביצי"מ הי' כו' אך כו' בימוה"מ כו' יהי' נראה עין בעין כו' (תוי"י ס"פ וישלח. עיי"ש).
הוי' . . חושה לי תהלים ע (ב, ו).
חושה . . במהרה ביאת משיח, אלא שאופן היציאה מהגלות הוא לא בחפזון (ישעי' נב, יב. וראה אוה"ת להצ"צ ד"ה וככה. המשך וככה תרל"ז בסופו).
במהרה בימינו ממש להעיר אשר הגאולה העתידה וביהמ"ק הג' שייכים לבחי' יעקב (ראה שבת קיח, ב: כיעקב כו'. פסחים פח, א: כיעקב כו') וביעקב הוא מהירות – מה זה מיהרת (עיין ליקוטי לוי יצחק לזח"א רכט, ב). ו"הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
און מ'גייט דערפון גלייך אַריין אין דעם יום ראשון , און "ביום עשתי עשר יום" בניסן, וואָס דעמולט ווערט אויפגעטאָן בדוגמא פון "אותו יום נטל עשר עטרות" בראש חודש ניסן (וועלכער איז דאַמאָלס אויך געווען ביום ראשון ), און דערצו (ביום עשתי עשר — אחד עשר בניסן) — עטרה על גבי (עשר עטרות ) עטרה ועל העטרות , נוסף צו דעם וואָס ער איז אַ המשך צו אַלע עשר עטרות ,
17 שבת פז, ב. וכ"ה בתו"כ ר"פ שמיני. פרש"י שם. נשא ז, יב (מסדר עולם (רבא — פ"ז)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ראש-חודש ניסן, שהוא היום הראשון של חודש הגאולה, והיום בשבוע שבו חל גם היום הראשון של חג הפסח, זמן חירותינו — הוא היום שבו התבשרו בני ישראל שעומדים לפני יציאת מצרים ואף נקבע יום היציאה והגאולה (יום חמשה עשר לחודש), וכהכנה לכך — קיבלו את המצוות של קרבן הפסח, מצה ומרור וכל ההוראות וההכנות לגאולה מצרים.
86 ראשחודש ניסן : שאותו היום נטל עשר עטרות — שבת פז, סע"ב. וראה מכתב הנ"ל הערה ד"ה ראש חודש ניסן (הגש"פ הנ"ל שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ראש-חודש ניסן, ה'תשמ"ט
174 ראשחודש ניסן : שאותו היום נטל עשר עטרות — שבת פז, סע"ב. פרש"י ר"פ שמיני. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ה הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע' תשסא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
השנה הרי זה היום החמישי בשבוע, הוא היום בשבוע שבו היתה יציאת מצרים .
179 היום החמישי בשבוע, הוא היום בשבוע שבו היתה יציאת מצרים : שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח ר"ס תל. וראה גם שם סתצ"ד ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ו"ראש המדברים" בהתוועדות זו יהי' — משיח צדקנו, שילמד תורה לכל העם (כולל האבות ומשה רבינו כו') — "תורה חדשה מאתי תצא", פנימיות התורה, ובאופן של ראי',
96 לקו"ת שם. שער האמונה פ"ס. ועוד. ומעין זה — בלימוד הזהר, "חיבורא דילך", שהלשון הרגיל הוא (לא כבגמרא שרגיל (משא"כ במקומות מתימספר ממש) — "תא שמע" , אלא) "תא חזי", תרגום של ראי'. ולהעיר גם מהשייכות המיוחדת לשבת זו — כ"ב אייר — השבת הראשונה לירידת המן (שהתחיל בט"ז באייר, יום א' בשבת (פרש"י בשלח טז, א — משבת פז, ב)), עלי' נאמר (בשלח שם, כט) "ראו כי ה' נתן לכם השבת", היינו, שענין ה"שבת" שבתורה, פנימיות התורה (שלכן, רבי יהודה קרי לרשב"י — מארי דזהר — בשם "שבת" (זח"ג קמד, ב)), הוא באופן של ראי' דוקא. ולהעיר, שהתחלת הלקו"ת הוא בד"ה ראו כי ה' נתן לכם השבת — וי"ל רמז עכ"פ, כי בלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות מודגש ביותר הלימוד באופן של ראי', תכלית ההתאמתות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ראשחודש ניסן, ה'תש"נ
3 ראשחודש ניסן : שאותו היום נטל עשר עטרות — שבת פז, סע"ב. פרש"י ר"פ שמיני. וראה מכתב הנ"ל הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מדוע דחו את הספירה בחודש שלם – עד אחד באייר?
11 ע"פ דרך הפשט יש לומר: בנוגע להקמת המשכן מדגיש הכתוב (פקודי מ, ב. יז) שהי' "באחד לחודש", וזהו – אחת מעשר עטרות שנטל אותו היום (שבת פז, ב – הובא בפירש"י ר"פ שמיני – ומזה מובן, שזה שייך גם לדרך הפשט). ורצה הקב"ה שגם המנין (השייך להקמת המשכן ) יהי' באחד לחודש – ביום זכאי, (ומכיון שביום הקמת המשכן לא הי' אפשר למנותם (כבהערה הקודמת)), מנאם באחד לחודש השני, דוגמה קצת עכ"פ ליום הקמת המשכן . ועפ"ז יומתק (א) לשון רש"י "באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאם" – שבא להדגיש בזה ההשוואה שבין ב' זמנים אלו, ששניהם היו באחד לחודש. (ב) מה שמעתיק (לפני פירושו) רק "באחד לחודש"* – ומשמיט תיבת "השני"** – כי מקום למנות שתי פעמים מצד ענין אחד – משכן (בתחלת נדבתן ולאחר הקמתו), ומכיון שהמנין דריש פרשתנו היא מצד "שבא להשרות שכינתו עליהם", לכן מפרש רש"י שהמנין דפ' תשא הוא "לידע מנין הנותרים" (אלא שמ"מ הי' זה לאחרי יו"כ, כי אז דוקא הי' עילוי, כבפנים ההערה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכך גם לגבי מצות השבת, שכאשר ניתנה מצות השבת בסיני, התבטל ציווי השבת שניתן במרה , על אף שנאמר "כאשר צוך – במרה" .
47 שבת פז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
העובדה ש"בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים" מוסברת בגמרא, וב"תוספות" נמצא החשבון, שלפיו חלה שבת בעשרה בניסן , אך לשם מה מביא זאת אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך?
43 שבת פז, ב. טור שם מסדר עולם. וראה ח"י שבהערה 46.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
1 ראש חודש ניסן: אותו יום נטל עשר עטרות (שבת פז, סע"ב וראה תוד"ה עשר שם. תו"ש לפקודי מ סקי"ט. וש"נ) -- הובא בפרש"י עה"ת ר"פ שמיני מסדר עולם (פ"ז). ובירוש' שקלים בתחלתה שבו ביום נתרמה התרומה לקרבנות צבור (כולל -- דאותו היום ). וע"ד החסידות -- ראה דרושי דא"ח עה"פ ויהי ביום השמיני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א) פסח מצרים הוקרב ביום חול, שהרי "בחמשה בשבת יצאו ישראל ממצרים" , ואם כך חל י"ד בניסן ביום רביעי.
3 שו"ע אדה"ז ר"ס תל. משבת פז, ב. טור שם (מסדר עולם – פ"ה*).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הפסח במדבר הוקרב בשבת, כפי שכתוב ב"סדר עולם", שראש חודש ניסן של השנה ההיא חל ב"ראשון למעשה בראשית" , ואם כך, י"ד ניסן חל בשבת.
4 פ"ז. תו"כ ר"פ שמיני. שבת פז, ב. פרש"י עה"ת ר"פ שמיני. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
3 ראש חדש ניסן: בו הוקם המשכן (פקודי מב, יז. וראה שבת פז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכיון שלגבי השבת מדגישים במיוחד "קודם שלא תינתן", "עד שלא ניתנה", מובן שהשבת קיימת לפני כן, והיא ניתנת.
33 ואין לומר שההוספה ד"קודם שלא תינתן" גבי שבת היא משום ששבת ניתנה לפני נתינתה הכללית – מ"ת, בפרשת המן ולפנ"ז במרה (ראה שבת פז, רע"ב ובתוס' שם. ועוד) כי נוסף ע"ז דאז הו"ל לשנות ולומר "לפני שנאמרה", "לפני שנצטוו", וכיו"ב (ראה שבת שם: כאשר צוך במרה ) – אינו מובן למאי נפק"מ כאן מתי ניתנה. ובבמדב"ר שם מפורש: אתה שמרת את השבת עד שלא ניתנה התורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
2 ויהי ביום השמיני: (ע"פ מחז"ל (יומא כח, א. תמיד פ"ג מ"ב. ירושלמי יומא פ"ג ה"א) לומר ,עד שהוא בחברון", בלשוז לעורר זכות (ירושלמי שם. פרש"י יומא שם, ב)) שאותו היום נטל עשר עטרות (פרש"י עה"פ מסדר עולם (פ"ז). וראה שבת פז, סע"ב. פרש"י עה"פ נשא ז, יב). וראה ד"ה ויהי ביום השמיני תרע"ח, תש"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אותו יום נטל עשר עטרות (שבת פז, סע"ב וראה תוד"ה עשר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
22 להעיר ממש"נ (ואתחנן ה, יב. שם, טז) כאשר צוך , ובפרש"י (משבת פז, ריש ע"ב) "קודם מ"ת במרה" . אבל: (א) שם לא מפורש בתושב"כ מקום הציווי (ולכמה מפרשים – ראה רשב"ם, ראב"ע, בחיי (וראה גם רמב"ן) ועוד – קאי על הציווי דדברות הראשונות). (ב) בנדו"ד נאמר לא רק "כאשר צוך" , כ"א "העשוי' בהר סיני", שהיא אותה העולה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, ופירש רש"י שמיני למילואים כו' ונטל עשר עטרות .
2 וראה גם תו"כ עה"פ. שבת פז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגם צריך להבין פירוש רש"י בענין מעלת יום השמיני שנטל עשר עטרות , כדאיתא בגמרא שאותו היום נטל עשר עטרות , מהו ענין עשר עטרות דוקא, דלכאורה הול"ל הלשון מעלות, ומהו"ע עטרות דוקא, ומהי השייכות ליום השמיני, שמשום זה נקראים בשם עטרות דוקא.
5 שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וממשיך לבאר שיום שמיני זה נטל עשר עטרות , שזהו רמז למה שאמרו רז"ל כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העוה"ב עשרה נימין וכו', כמבואר שם בארוכה.
4 שבת פז, ב. תו"כ ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בפירוש דברי הגמרא בנוגע לר"ח ניסן, "עשר עטרות נטל אותו היום" – איתא בתוס':
960 שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז היתה הקמת המשכן ללא הקדמת הפרה – כי, גם אז נעשית מציאות חדשה, כמארז"ל שיום שהוקם בו המשכן שקול כבריאת שמים וארץ, וכמרומז בדברי הגמרא "אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית" , וכיון שנעשית מציאות חדשה, מתחילים מיד בעבודת הצדיקים.
1032 שבת פז, ב. פרש"י נשא ז, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הביאור בדברי התוספות בנוגע ליום השמיני למילואים ש"נטל עשר עטרות" , ש"לא חשיב ראשון להקמת המשכן , משום דאמרינן במדרש שכל ז' ימי המילואים הי' משה מעמיד את המשכן ומפרקו, אי נמי משום דעלי' דהקמת המשכן קאי, וה"ק אותו היום של הקמת המשכן נטל עשר עטרות אחרות" (דלכאורה, ב' התירוצים הם סברות הפוכות),
1665 שבת פז, ב (ד"ה עשר ). – כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר, שכבר דיבר פעם בענין זה, אבל, מרשימת השומעים נראה שלא הבינו תוכן הדברים, וכתבו אותיות בלא הבנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועוד זאת, שבמעלת יום השמיני נכלל גם העילוי דעשר, כמובא בפירש"י1 שאותו היום נטל עשר עטרות , וכפי שמביא הכלי יקר מה שאמרו רז"ל כנור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין [למעלה מכנור של ביהמ"ק שהי' של שבעה נימין11, והיינו, שלמרות גודל מעלת הכנור של ביהמ"ק, שהרי ביהמ"ק הוא תכלית השלימות של כל העולם, שבו היתה השראת השכינה , כמ"ש ושכנתי בתוכם, וממנו הי' נמשך בכל העולם כל עניני ההשפעה, החל מענין האור , ובזה גופא ישנו מעלת הכנור של ביהמ"ק, דכנור הוא נר כ"ו , שזהו המספר דשם הוי', ומ"מ הרי זה עדיין במספר שבעה, ולמעלה מזה הוא הכנור של ימות המשיח שיהי' שמונה נימין], ושל העוה"ב עשרה נימין11, וזהו הרמז ביום השמיני שנטל עשר עטרות , לומר כי יש בו מעין העוה"ב כו'.
746 תו"כ עה"פ. שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
רש"י דרשת חז"ל בגמרא ובסדר עולם ש"אותו היום נטל עשר עטרות" ), וכפי שכל א' כלול מעשר, שאז הם במספר מאה .
1290 שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כי, במרה לא נצטוו* (לפרש"י ) על שמירת שבת בפועל , אלא רק ניתנה להם פרשת שבת שיתעסקו בלימודה (וגם בפרשת המן לא
52 כדמוכח מזה גופא שבהמשך הפרשה מצינו ש"שאלוהו מה היום מיומים".
ועפ"ז תתורץ קושיית התוס' (ד"ה כאשר – שבת פז, ב) "כיון דבמרה איפקוד אשבת, היכי אמרינן בפ' כל כתבי (שם קיח, ב) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון, שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו' .. אמאי קרי להאי שבת ראשונה, כיון דבמרה נצטוו" – כי לשיטת רש"י לא נצטוו על השבת, אלא רק ניתנה להם ללמדה, כבפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומצד ימי השנה – הרי זה "יום השמיני למילואים" ש"נטל עשר עטרות" .
1443 שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו גם שאותו היום נטל עשר עטרות , שזהו"ע עשר ספירות דעתיק, דגילוי עתיק הוא בבינה , ועד להעשר ספירות הגנוזות, שהם הנקראים בדרך כלל בשם עטרות .
1139 שבת פז, ב. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(א) "שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ה' אלקיך" – "קודם מתן תורה, במרה" , (ב) "על כן צוך ..
2421 פרש"י עה"פ – משבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד שנזכה לענין ד"ויהי ביום השמיני" – שזהו מ"ש בפרשת השבוע, שצריכים לחיות עמה, כתורת רבינו הזקן שצריכים לחיות עם הזמן – שרומז לכינור של שמונה נימין דלעתיד לבוא , ובאופן ש"אותו היום נטל עשר עטרות" , היינו, שהכינור של שמונה נימין כולל גם הענין ד"עלי עשור ועלי נבל" ,
325 שבת פז, סע"ב. הובא בפרש"י עה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ז אמרו רז"ל אותו היום נטל עשר עטרות , ואיתא בכלי יקר והובא באוה"ת להצ"צ , דמה שיום ח' זה נטל עשר עטרות הוא רמז למשארז"ל כנור של ימות המשיח יהי' של שמונה נימין ושל העוה"ב עשרה נימין כו'.
800 שבת פז, ב. הובא בפרש"י עה"פ. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש להוסיף, שב"פנימי" נכללים גם הענינים ד"נקודי" ו"עצמי", כי, "פנימי" הו"ע הבינה, וידוע שבבינה נכללים גם חכמה וכתר, וכמרומז גם בענין "ויהי ביום השמיני" , כפי שמבאר הצ"צ באוה"ת107 ש"שמיני" קאי על בינה, ועל זה אמרו "אותו היום נטל עשר עטרות" [שזהו גם החילוק בין כינור של משיח של שמונה נימין לכינור של עשר נימין, "עלי עשור" ], כיון שבבינה ישנם גם הענינים שלמעלה ממנה – חכמה (שלימות עשר הספירות, ועד כפי שהם באופן של עטרות – ע"ס הגנוזות), ועד לבחי' עתיק (פנימיות הכתר), כידוע שהתגלות עתיק בבינה .
927 שבת פז, ב. תו"כ ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויה"ר שבקרוב ממש יקויים הענין ד"ויהי ביום השמיני" (ש"נטל עשר עטרות" , עד לכתר מלכות), שקשור עם כינור של ימות המשיח125 של שמונה נימין .
257 שבת פז, ב. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
עוד צלה"ב, דהנה מכיון שאומרים בחמשה עשר באייר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, הרי מובן שזהו דבר חידוש לגבי הלחם מן הארץ שהיו אוכלים עד חמשה עשר באייר , ולכאורה אי"מ שהרי ישנה מעלה גדולה בהלחם מן הארץ שאכלו אז שהי' מהעוגות מצות שאכלו בארץ מצרים שע"ז נצטוו על מצות ומרורים יאכלוהו, דענין המצה ה"ה קשור עם הגאולה, וכמבואר בדרושי פסח דענין המצה (הנה אע"פ שהו"ע של קטנות, מ"מ) הוא קטנות אבא וכמאמר אין התינוק יודע לקרות אבא כו' עד שיטעום טעם דגן, דעי"ז הי' הגילוי דנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם, שמכ"ז מובן גודל העילוי דלחם מן הארץ, ואעפ"כ אומרים ש(אי"ז מספיק ו)ישנו חידוש שנתוסף דוקא ע"י הלחם מן השמים.
3 בשלח שם א. וראה פרש"י שם (משבת פז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכן האכילנו את המן – באלוש – נתן לנו את השבת – במרה שלפני' .
672 שבת פז, ב (כאשר צוך במרה ... אשבת איפקוד ). וראה תוס' שם ד"ה כאשר .
ולמרות זאת אמרינן: "אלו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תל מנהג שבת הגדול א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתוב בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו' ואותו היום שבת היה שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת א"כ עשרה בניסן היה בשבת וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם וזה שכתוב למכה מצרים בבכוריהם וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול ולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם בין שחל בשבת בין שחל בחול כדרך שנקבעו כל המועדים לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כשחל בחול כמ"ש בסי' תק"פ ע"ש:
ג תוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו . טור ושו"ע . וראה שו"ת צמח צדק סי' קטז. ולענין שבת שלפני שבועות ור"ה, ראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תל מנהג שבת הגדול א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתוב בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו' ואותו היום שבת היה שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת א"כ עשרה בניסן היה בשבת וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם וזה שכתוב למכה מצרים בבכוריהם וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול ולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם בין שחל בשבת בין שחל בחול כדרך שנקבעו כל המועדים לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כשחל בחול כמ"ש בסי' תק"פ ע"ש:
ו ברייתא שבת פז, ב. טור בשם סדר עולם. וראה דברי נחמי' (השלמה לסי' תקפא קונטרס אחרון בסופו). לקו"ש ח"ז ע' 289 הערה 10.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תל מנהג שבת הגדול א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתוב בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו' ואותו היום שבת היה שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת א"כ עשרה בניסן היה בשבת וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם וזה שכתוב למכה מצרים בבכוריהם וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול ולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם בין שחל בשבת בין שחל בחול כדרך שנקבעו כל המועדים לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כשחל בחול כמ"ש בסי' תק"פ ע"ש:
י מדרש שוחר טוב פקל"ו. מדרש תנחומא פר' בא (בובר) פי"ח . תוס' פ"ט דשבת דף פז ע"ב ד"ה ואותו . ב"י ולבוש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תל מנהג שבת הגדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
א שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול, לפי שנעשה בו נס גדול .
129 תוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו (ואותו יום [=יציאת מצרים ] חמישי בשבת היה כו', ואם כן ברביעי שחטו פסחיהם , ונמצא בשבת שעברה לקחו פסחיהן, שאז היה בעשור לחדש, ועל כן קורין אותו שבת הגדול, לפי שנעשה בו נס גדול, כדאמרינן במדרש (שמות רבה פ' בא) כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה היו עושין כך, אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים , הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל, ולא רצו, ועשו בכורות מלחמה, והרגו מהן הרבה, הדא הוא דכתיב למכה מצרים בבכוריהם).
טור ושו"ע (שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שנעשה בו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תל מנהג שבת הגדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתוב בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו', ואותו היום שבת היה, שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד , וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת אם כן עשרה בניסן היה בשבת , וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך, אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים , הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל , ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה, והרגו הרבה מהם, וזהו שכתוב למכה מצרים בבכוריהם .
137 מדרש שוחר טוב פרק קלו (למכה מצרים בבכוריהם, בשעה ששלח הקב״ה מכת בכורות אמר לו כחצות הלילה ומת כל בכור, נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם, כל מה שאמר משה הביא עלינו אין אתם מבקשים שנחיה, בואו והוציאו את העברים האלו מבינינו, ואם לאו אנו מתים. השיבו להם ואמרו, אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן. מה עשו נכנסו כל הבכורות אצל פרעה, והיו מצווחין לפרעה ואומרים בבקשה ממך הוציא את העם הזה, שבשבילם רעה תבא עלינו ועליך. אמר לעבדיו צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות , מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו, שנאמר למכה מצרים בבכוריהם, למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן אלא למכה מצרים בבכוריהם, ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם).
וכן הוא ברש"י שם (בכוריהם לא נאמר, אלא בבכוריהם, עמדו בכורים וקפחו שוקן של אביהם המעכבים בישראל, כששמעו נגע עשירי מפי משה), ומצודות דוד שם (ביד בכוריהם, כי כאשר שמעו הבכורים ממכת בכורות , עמדו על אבותיהם למהר לשלח את ישראל ). מדרש תנחומא פר' בא (בובר) פי"ח . תוס' פ"ט דשבת דף פז ע"ב ד"ה ואותו . ב"י ולבוש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואף שששה בסיון שלנו הוא יום נ"א מט"ו בניסן שבו יצאו ישראל ממצרים , והתורה נתנה ביום נ"ב לצאתם ממצרים .
627 בברייתא וגמרא שבת פו, ב – פח, א יש ג' דעות:
א) דעת רבי יוסי, שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים , שחל בז' סיון. וכדאמרינן (שבת פז, א): "אמר לך ר' יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו ... הסכים הקב"ה על ידו, דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא". דהיינו שמתן תורה הי' ביום נ"ב לצאתם ממצרים (ולא ביום נ"א).
ב) אוקימתא אחת בדעת רבנן , שיציאת מצרים בששי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"א ליציאת מצרים , שחל בו' סיון. וכדאמרינן (שבת פח, א): "תניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהן בחמשה עשר יצאו ואותו היום ערב שבת היה ... הא מני רבנן היא". היינו שישראל יצאו ממצרים בערב שבת (ולא ביום החמישי ), ומתן תורה הי' ביום השבת, ו' סיון, שהוא יום הנ"א לצאתם ממצרים (ולא ביום הנ"ב).
ג) אוקימתא שנית בדעת רבנן , שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים , שחל בו' סיון, כיון שבאותה שנה עיברו את החדשים ניסן ואייר. וכדאמרינן (שבת פז, ב): "ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם ובחמשה עשר יצאו ... ואותו היום חמישי בשבת היה ... אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי עברוה" .
הכרעת רבינו כאן, כאוקימתא השנית בדעת רבנן , שמתן תורה הי' בו' בסיון ביום נ"ב ליציאת מצרים .
וכן הוא לעיל סי' תל ס"א (שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים ).
והקשה על זה בח"י סי' תל ס"ק ב (דלהדיא איתא בסדר עולם (רבה פ"ה) דבערב שבת יצאו ישראל ממצרים , וכן הוא להדיא בש"ס בשבת שם ריש דף פ"ח בשם סדר עולם, ואתי כרבנן דבששי בסיון ניתנה תורה בשבת, מה שאין כן לרבי יוסי שניתנה בשבעה בסיון סבירא ליה ביום ה' יצאו ממצרים , ואם כן כיון דלדידן לעולם שבועות בששה בסיון, ומנהגינו לומר את יום מתן תורתנו כרבנן, ואם כן צריך עיון איך כתב הטור ושאר פוסקים טעם זה אצל שבת הגדול, שהוא שלא אליבא דהלכתא כרבי יוסי).
ועפי"ז כתב בדברי נחמי', בהשלמה לסי' תקפא קונטרס אחרון בסופו (נראה יותר ... דהלכה לגמרי כר' יוסי ... לרבנן משמע בגמרא פרק רבי עקיבא דיצאו בערב שבת, כמ"ש בסדר עולם (עיין ח"י שם שהניח זה בצ"ע)).
אמנם נתבאר במחצית השקל בהקדמה לסי' תצד (צריך לומר דברייתא ראשונה עם סדר עולם פליגי אליבא דרבנן אי אייר הוי מלא או חסר, וקיימא לן כרבנן וכברייתא ראשונה דבה' יצאו ואייר הוי מלא, כן צריך לומר להטור ומנהגנו).
ונתבאר בלקוטי שיחות (ח"ג ע' 997 הערה 10, וח"ז ע' 289 הערה 10): "דהלכה כרבנן. ודלא כמ"ש בדברי נחמי' שם (ומה שהוכיח שם ממ"ש בסימן ת"ל שישראל יצאו ממצרים בה' בשבת, הרי רבינו הזקן בסימן תצד כתב להדיא, שגם לדעת רבנן היתה יציאת מצרים בה' בשבת, וניסן ואייר דשנה ההיא היו שניהם מלאים (ועיין במחצית השקל (סימן תצד) שהוכיח מלשון הש"ס: "הא מני רבי יוסי היא" (ולא אמר אלא), שהברייתא דיציאת מצרים הי' בה' בשבת אתיא גם לרבנן))".
וכן הוא בלקוטי שיחות (חי"ז ע' 63 הערה 46): "מה שהוסיף [=בשוע"ר סי' תל ס"א] "שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד", אפשר לומר שהוא בכדי לתרץ קושיית הח"י בסי' ת"ל. ולכן גם ציין "כמ"ש בסי' תצד", כי שם מבואר שגם לדעת רבנן היתה היציאת מצרים בה' בשבת – ראה מחצית השקל שם (וראה לקוטי שיחות ח"ג ע' 997 ובהערות שם)".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שהרי בחמשה בשבת יצאו ממצרים כמו שנתבאר בסי' ת"ל , והתורה נתנה בחודש השלישי ביום השבת , שהוא ששה בסיון, שחודש ניסן ואייר היו אז שניהם מלאים , וכיון שט"ו בניסן היה חמישי בשבת היה יום ראשון של אייר בשבת, דהיינו ט"ז יום לצאתם ממצרים , ויום ראשון של סיון היה ביום ב' , דהיינו [מ]"ו יום לצאתם ממצרים , ושבת הוא ששה בסיון , דהיינו נ"ב יום לצאתם ממצרים , שהוא יום נ"א לעומר.
630 שבת פז, ב (אמרי לך רבנן אייר דהיינו שתא עבורי עברוה ). וכמובא לעיל דקיי"ל כאוקימתא זו בדעת רבנן , כיון שדוקא לפי דעה זו מתאימות כל ההלכות הקשורות לשבת הגדול (שבסי' תל, שעשירי בניסן חל בשבת), ולאמירת "זמן מתן תורתינו בחג השבועות" (ביום ו' סיון).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ג תעז
מקור מפורש
בדף זה
ואחתום בברכת חה"פ כשר ושמח, וכמו דקביעות שנה זו היא כקביעות שנת יצ"מ (שבת פז, ב) כן יקויים בה היעוד כימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות, ועינינו תחזינה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרנד
מקור מפורש
בדף זה
הטעם שבמספר ס"ר - גם א"י בכלל, י"ל, כי שבת במרה נצטוו (ראה תוד"ה אתחומין שבת פז, ב), ועדיין דין ב"נ להם (וכידוע דעת כמה ראשונים בזה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
מרה או באלוש)?
20 שבת פז, ריש ע"ב. ירושלמי ביצה פ"ב ה"א. רש"י בשלח טו, כה. משפטים כד, ג. ואתחנן ה, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות תיקון עירובין
מקור מפורש
בדף זה
הטעם שבמספר ס"ר — גם א"י בכלל, י"ל, כי שבת במרה נצטוו (ראה תוד"ה אתחומין שבת פז, ב), ועדיין דין ב"נ להם (וכידוע דעת כמה ראשונים בזה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
ב"ה, ערב שבת קודש פ' צו, שבת הגדול,
48 שבת הגדול : ראה תוד"ה ואותו — שבת פז, ב. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר"ס תל. וש"נ. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סקכ"ד. או"ת עה"פ משכו וקחו (ל, סע"א ואילך). — הוא השבת שלפני החג, ו"נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו. . והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון" (שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
ב"ה, מוצאי שבת הגדול,
215 שבת הגדול : ראה תוד"ה ואותו — שבת פז, ב. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח הל' פסח ר"ס תל. וש"נ. וראה לקו"ש ח"ז ע' 212 ואילך. חי"ב ע' 33 ואילך. חי"ז ע' 57 ואילך (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תצ ואילך). שיחת שבת הגדול שנה זו (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 385 ואילך). ולהעיר אשר הקביעות דשבת הגדול בשנה זו היא כבשנת יציאת מצרים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
בדף זה
ענינו של "שבת הגדול" ("גדלות" בענין ה"שבת") — שנוסף על שלימות העולם (ענינו של שבת) נמשכת ונעשית בו "גדלות" שלמעלה מהעולם, היינו, שהעולם עצמו מתעלה לדרגא שלמעלה מהעולם, כמודגש בה"נס גדול" ד"למכה מצרים בבכוריהם" (שעש"ז נקרא "שבת הגדול"), שהנס אינו באופן של שידוד הטבע (למעלה מהטבע), אלא באופן שחודר בטבע גופא לשנותו ולהפכו ("למכה מצרים בבכוריהם").
13 תוס' שבת פז, ב (ד"ה ואותו). שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
שבת זו נקראת כך, כפי שמבארים חז"ל, משום ש"נעשה בו נס גדול" — לא סתם נס, אלא נס גדול, באופן ברור וגלוי לכול.
18 שבת הגדול. . משום ש"נעשה בו נס גדול" : תוד"ה ואותו — שבת פז, ב בשם מדרש (ראה דעת זקנים מבעה"ת עה"פ בא יב, ג). טור ושו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח ר"ס תל. וראה הגש"פ הנ"ל במדור שבת הגדול (בעניני חה"פ) ע' תצא ואילך. תתקיג ואילך. וראה לקו"א להה"מ סי' קכד (כט, א). או"ת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אך בפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע" אין מוזכרת כלל יציאת מצרים.
* עפ"ז עכצ"ל דלפרש"י בבא (יג, ט) דהציווי "והי' לך לאות גו' ולזכרון" – קאי על יצי"מ – הרי (ע"ד הפשט) נצטוו אז להניח שתי פרשיות דקדש והי' כי יביאך. וכשנאמר "והיו הדברים האלה גו' וקשרתם גו' והיו" – נצטוו על ד' פרשיות. – וראה שו"ת בשמים ראש כסא דהרסנא סכ"ד – ומצינו עד"ז במצות שבת דנתוסף במ"ת על הנאמר במרה (שבת פז, ב) ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא פקודי שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
וראה שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שבת הגדול שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
6 וכ"ה בתוס' (דיה ואותו -- שבת פז, ב), בטור ר"ס תל (אלא שתוכן הנס
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
על הסיבה לכך ששבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול" מביא אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך, ואלה דבריו:
1 הל' פסח ר"ס ת"ל. וכנראה הוא מתוד"ה ואותו (שבת פז, ב) בשם מדרש (טעם הא' בדעת זקנים מבעה"ת שמות יב, ג). הובא ג"כ בב"י לטור שם. ובלבוש שם (בטעם הב'). וראה לקו"ש חל"ז שיחה לשבת הגדול.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 שבת הגדול: ראה תוד"ה ואותו (שבת פז, ב). טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר"ס ת"ל. לקו*א להה"מ (הוצאת קה"ת) סקכ"ד. או"ת עה"פ משכו וקחו (ל, סע"א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
מפסח מצרים, שהיה קרבן יחיד והוקרב ביום חול לומדים שקרבן יחיד אינו דוחה שבת.
25 להעיר דלקיחתו היתה בשבת (תוד"ה ואותו שבת פז, ב) אבל אפ"ל לקיחה מבלי חילול שבת (מה"ת). וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 62 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
6 שבת הגדול: ראה תוד"ה ואותו -- שבת פז, ב. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר*ס תל. לקו"א להה"מ (הוצאת קהית) סקכ"ד. או"ת עה"פ משכו וקחו (ל, סע"א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה פרש"י ריש פרשתנו (מסדר עולם). שבת פז, ב. ועוד. וראה כלי יקה שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר שלחד מ"ד (שבת פז, ריש ע"ב) לא באו למדבר סיני ביום שנסעו מרפידים (ראה רש"י שם ד"ה למסען) – היינו שנסעו בר"ח רק מקצת הדרך. וראה חדא"ג מהרש"א שבהערה 14.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
נמצא גם בגמרא , במד"ר ובתו"כ עה"פ; בשלמא בנוגע לגמרא – הרי מקור דברי הגמרא גופא הוא בסדר עולם (כלשון הגמרא :
440 שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כדי שיוכל להיות ענין השראת השכינה במשכן, הוצרך הקב"ה לומר הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"4, כי, בעצם לא יכולה להיות השראת השכינה במשכן, שהרי אפילו "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" , ורק בגלל אמירת וציווי הקב"ה, שהוא "כל יכול", נעשית השראת השכינה במשכן – "צמצם שכינתו בין שני בדי הארון" .
1283 שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בטור (וכן בכל בו ) איתא, שבאותו שבת "לקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מטתו, ושאלום המצריים למה זה לכם, והשיבו, לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו, והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן, ולא היו רשאים לומר להם דבר".
1549 ד"ה ואותו – שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וענינו בספירות הוא כפי שהעשר ספירות הם בבחי' כלל, שזהו מה שאמרו רז"ל שאותו היום
485 שבת פז, ב. ב"ר פ"ג, ט. במדב"ר פי"ג, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בנוגע לקביעות דיצי"מ בימי השבוע יש מחלוקת בגמרא אם "חמישי בשבת הי'" או "ערב שבת הי'"; אבל בנוגע להלכה כותב רבינו הזקן בשו"ע – הן בסוף הל' פסח , והן בתחלתן (בנוגע לשבת הגדול "שנעשה בו נס גדול" בנוגע ללקיחת הפסח "בעשור לחודש ..
60 שבת פז, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכתוצאה מזה באים כל פרטי החילוקים – שבמרה ניתנו רק קצת הלכות שבת, ולא כל הלכות שבת , משא"כ במ"ת בהר סיני ניתנה השבת במילואה ובשלימותה; ועאכו"כ לגבי שבת בראשית, שאז לא הי' עדיין הגדר ד"מצווה ועושה" , שהרי ענין זה נתחדש ע"י הציווי במרה, ואילו שמירת השבת לפנ"ז היתה באופן ש"אינו מצווה ועושה"144.
2427 ראה שבת פז, ב ובתוד"ה אתחומין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול, לפי שנעשה בו נס גדול" – כלשון הטור2 (וכן הוא בתוס' בשם המדרש), ולא כלשון הב"י "שנעשה בו נס" (סתם).
307 ד"ה ואותו – שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מורא גדול זה גילוי שכינה, עד"ז הוא גם בשבת שלפני חג הפסח, שמיני' מתברכין כולהו יומין , שנקרא שבת הגדול, לפי שיש בו כבר גילוי השכינה מבחי' מורא גדול (להיותו למעלה מהתחלקות הזמן כנ"ל), שפעל הנס דלמכה מצרים בבכוריהם , שהו"ע שלמעלה מהטבע כו' .
36 ראה תוס' שבת פז, ב (ד"ה ואותו). שו"ע אדה"ז שבהערה 2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועאכו"כ כשהקביעות דר"ח ניסן היא ביום ה' (כמו שהי' בהשנה דיציאת מצרים) שאז הקביעות דשבת מברכים ניסן ודש"פ החודש הוא בכ"ה אדר שבו עלה במחשבה לברוא את העולם, דמחשבה זו היא הכוונה והתכלית של הבריאה בפועל, שגם בהגבול דעולם (כמו שנברא בתשרי) יהי' גילוי אוא"ס הבל"ג (ניסן), שעי"ז נשלמת הכוונה דדירה לו ית' בתחתונים.
45 כי ט"ו ניסן (שחל ביום שבו חל ר"ח ניסן) חל אז ביום ה' – שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח ר"ס תל. וראה גם שם סתצ"ד ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח שבת הגדול
מקור מפורש
בדף זה
נקרא כך מפני שנעשה בו נס גדול (תוד"ה ואותו שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום שבת הגדול
מקור מפורש
בדף זה
נקרא כך מפני שנעשה בו נס גדול (תוד"ה ואותו שבת פז, ב 1 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) הוספות
מקור מפורש
בדף זה
נקרא כך מפני שנעשה בו נס גדול (תוד"ה ואותו שבת פז, ב 34 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה הדוגמא האמיתי' לשרש המזון דמן הוא ענין שרש החכ' שבתורה שנק' ג"כ לחם מן השמים דוקא כמ"ש מן השמים השמיעך את קולו דהתורה מן השמים ניתנה וירד[ה] למטה בארץ לברר לעה"ד טו"ר, וזהו שניתן להם המן ך"א יום קודם למ"ת דוקא כמ"ש למען אנסנו הילך בתורתי אם לא כו'.
89 המן ך"א יום קודם למ"ת : ראה שבת פז, ב וברש"י שם. תוספתא סוטה יא, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תריד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קנא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יז
מקור מפורש
בדף זה
ועוד אבקש מרב חביבי לשום לבו הטוב לזה , כי הלא דבר הוא, כי כל ישראל חייהם ברוחניות ובגשמיות תלוים בזה, וכאשר יהי' עם השר הנ"ל בוועד ישים לבו הטוב בכל הפרטים של הדברים שבטובת הכלל, אשר דברתי עם ידידי כנפשי כריע כאח לי מהר"פ נ"י, ולהמתיק סוד עמו ולא להעלים ממנו חצי דבר ח"ו, אדרבה יראה בכל עוז לקרבם שיהי' בלב אחד ודיעה אחת ממש.
1275 מרב חביבי: ע"פ שבת פז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
בדף זה
והיינו כדעה השניה שבגמרא (שבת פז, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה בארתי בדובר שלום (ע' ריט), שלדעת רבינו הזקן בשו"ע שלו, לא קיי"ל כדעה זו שבגמרא בדעת חכמים, אלא כדעה הב' בדעת חכמים, כמבואר בגמרא שם (שבת פז, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר