8
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כרוכה בטרחה רבה, שהרי ענן הכבוד הלך לפניהם ו"כל הנמוך מגביהו וכל הגבוה משפילו"19, כך שהליכתם היתה בדרך מישור. (ג) ראש חודש סיון חל אז ביום ראשון בשבוע (או ביום שני20), בסמוך למנוחה גמורה21 של השבת22.
ואם כך, תמוה ביותר: מדוע נחלשו ישראל כל כך, עד כדי כך שלא היו מסוגלים לשמוע אפילו מלה אחת – "ולא מידי" – אודות קבלת התורה?
ב. חולשה רוחנית עקב צעידה רוחנית בדרך
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
במושג "חולשא דאורחא" אין מתכוונים חז"ל לחולשת הגוף עקב ההליכה הגשמית בדרך, אלא בעיקר לחולשה הרוחנית עקב ההליכה הרוחנית ב"דרך" אשר הלכו בה אז בני ישראל.
בדיוק כשם שיש הליכה גשמית בדרך ממקום גשמי אחד למשנהו, כך יש הליכה רוחנית ב"דרך" רוחנית23 – האדם פוסע ממצב (מקום24) אחד ברוחניות לאחר – בעליה או בירידה, או מענין אחד לענין אחר. הליכה כזאת אפשרית במדות (שבלב – אהבה, יראה כו'), בכוחות השכל (שבמוח – הבנתו וכדומה), או באופנים ובדרגות בעבודת ה'.
כל זאת היא "הליכה בדרך" ברוחניות.
ובעניננו: המסעות שנסעו בהם בני ישראל ממצרים ועד להר סיני, לא היו רק הליכה גשמית, אלא גם ובעיקר הליכה רוחנית, שינוי במצבם הרוחני של ישראל והתעלות בעבודת ה' – להתקרב ולהיות ראויים יותר לקבלת
הערות
- 19. מכילתא בשלח יג, כא. ספרי ורש"י בהעלותך י, לד.
- 20. לדעת רבנן (שבת שם רע"א).
- 21. למ"ד (שבת שם ריש ע"ב) דבמרה "אתחומין נמי איפקוד".
- 22. שכבר נצטוו עלי' לפני זה במרה (שבת שם. סנהדרין נו, ב. מכילתא ורש"י בשלח טו, כה. רש"י משפטים (כד, ג), ואתחנן (ה, יב). ועוד).
- 23. להעיר מביאוה"ז לאדהאמ"צ ולהצ"צ (כרך ב) ר"פ וישלח.
- 24. מו"נ ח"א פ"ח. וראה הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. הצ"צ בלקוטי פי' על המו"נ מע' מקום (בסו"ס החקירה ע' 148 ואילך).
- . ולהעיר שלחד מ"ד (שבת פז, ריש ע"ב) לא באו למדבר סיני ביום שנסעו מרפידים (ראה רש"י שם ד"ה למסען) – היינו שנסעו בר"ח רק מקצת הדרך. וראה חדא"ג מהרש"א שבהערה 14.
רש"י על במדבר י׳:ל״ד - הטקסט מספריא
וענן ה' עליהם יומם. שִׁבְעָה עֲנָנִים כְּתוּבִים בְּמַסְעֵיהֶם, אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, וְאֶחָד לְמַעְלָה, וְאֶחָד לְמַטָּה, וְאֶחָד לִפְנֵיהֶם מַנְמִיךְ אֶת הַגָּבוֹהַּ וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַנָּמוּךְ וְהוֹרֵג נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים (ספרי; מכילתא שמות י"ג):
מן המחנה. מִמְּקוֹם חֲנִיָּתָן:
וענן ה׳ עליהם יומם AND THE CLOUD OF THE LORD WAS UPON THEM BY DAY — Seven times is the word ענן used in the account of their journeys alluding to four clouds which screened them on all four sides, one that was above them, one beneath their feet, and one in front of them which leveled the elevations and raised the depressions, and killed all serpents and scorpions (Sifrei Bamidbar 83:1; Mekhilta; Br. d’ Melechet ha-Mishkan 14).
FROM THE CAMP — From the place where they encamped.
רש"י על שמות ט״ו:כ״ה - הטקסט מספריא
שם שם לו. בְּמָרָה נָתַן לָהֶם מִקְצָת פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָהֶם, שַׁבָּת וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין (סנהדרין נ"ו):
ושם נסהו. לָעָם, וְרָאָה קְשִׁי עָרְפּוֹ, שֶׁלֹּא נִמְלְכוּ בְמֹשֶׁה בְּלָשׁוֹן יָפָה "בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת" אֶלָּא נִתְלוֹנְנוּ:
שם שם לו HERE HE MADE FOR THEM [A STATUTE AND AN ORDINANCE) — At Marah He gave them a few sections of the Torah in order that they might engage in the study thereof; viz., the sections containing the command regarding the sabbath, the red heifer and the administration of justice (Mekhilta; Sanhedrin 56b).
ושם נסהו AND THERE HE TRIED THEM (lit., He tried him) — “him” (singular) means the people; and He saw their stubbornness: that they did not consult with Moses in a respectful fashion: “Entreat mercy for us that we may have water to drink” — but that they murmured.
רש"י על שמות כ״ד:ג׳ - הטקסט מספריא
ויבא משה ויספר לעם. בּוֹ בַיּוֹם:
את כל דברי ה'. מִצְוַת פְּרִישָׁה וְהַגְבָּלָה:
ואת כל המשפטים. שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְנֵי נֹחַ, וְשַׁבָּת וְכִבּוּד אָב וָאֵם וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּמָרָה (סנהדרין נ"ו):
ויבא משה ויספר לעם AND MOSES CAME AND RELATED TO THE PEOPLE — on that same day (the 4th of Sivan).
את כל דברי ה׳ ALL THE WORDS OF THE LORD — the commands concerning their keeping apart from women and the setting of bounds at Mount Sinai.
ואת כל המשפטים AND ALL THE JUDGMENTS which had been ordained before the Sinaitic legislation: the seven commands given to the “Sons of Noah” (the non-Israelite world), the law of the Sabbath, of filial respect, of the “red heifer” and regarding the administration of justice, all of which had been given to them already in Marah (cf. Sanhedrin 56b).
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:ו׳ - הטקסט מספריא
זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו אלא כמו שאומרין בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה שהוא למעלה ממעלתו של זה וכמו שאומרין בעילה שהיא למעלה מן העלול.
רש"י על דברים ה׳:י״ב - הטקסט מספריא
שמור. וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר "זָכוֹר", שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ, וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמְעוּ (מכילתא):
כאשר צוך. קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בְּמָרָה (שבת פ"ז):
שמור OBSERVE [THE SABBATH DAY] — But in the former Ten Commandments (i.e. where they were first promulgated, in Exodus XX.), it states, “Remember [the Sabbath day]"! The explanation is: Both of them (זכור and שמור) were spoken in one utterance and as one word, and were heard in one hearing (i.e. were heard simultaneously) (Mekhilta).
כאשר צוך [OBSERVE THE SABBATH DAY TO SANCTIFY IT] AS [THE LORD THY GOD] COMMANDED THEE before the giving of the Law, at Marah (Shabbat 87b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.