33

שיחה א

א. ידועים דברי השל"ה:, שפרשיות התורה שייכות הן לעניני הזמן בשנה שקוראין אותן. ועפ'ז גם בנדוייד -- פרשת צו -- שבכמה וכמה שנים : קוראין אותה בשבת הגדול, יש קשר ושייכות ביניהם.

ויובן זה בהקדים דברי רבינו הזקן בשלחנוי בביאור הטעם שהשבת שלפני הפסח נק' שבת הגדול, וזה לשונו:

,שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול, שפסח מצרים הי' מקחו מבעשור לחדש . . ואותו היום שבת ה" .. וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך. אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים, הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם, וז"ש :+ למכה מצרים בבכוריהם, וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת. וקראוהו שבת הגדול. ולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם בין שחל בשבת בין שחל בחול כדרך שנקבעו כל

1 ר"פ וישב. וראה ג"כ זח"ב רו, בי

6 ראה שו"ע או"תה סי" תכח ס"ד: לעולם קורין צו את אהרן קודם פסה בפשוטה.

3) או*ח ריש סי' תל.

66 תהלים קלו, י. וראה מדרש תהלים שם. רשיי ומצו"ד שםי

הגדול

המועדים, לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כשחל בחול במ"ש בסיל תק"פ ע"ש".

וצריך להבין:

א) אדה"ז מדייק ,שנעשה בו נס גדול" + -- היינו שעפ"ז יומתק* למה

,קורין אותו שבת הגדול". אבל דבר זה גופא דורש ביאור: מהו גודלו של

6 וכ"ה בתוס' (דיה ואותו -- שבת פז, ב), בטור ר"ס תל (אלא שתוכן הנס

66 דגם אם הי' רק נס סתם יש עילוי בשבת זה לגבי שבת סתם. וראה לקו"א להה"מ (סקכ"ד בהוצאת קהת) ובאו"ת (עַה*פ) ד"יה משכו וקחו. וראה ג"כ עבודת הלוי (להרה"צ כו" מהר"א הלוי מסטאראשעלי) ד"יה להבין ענין שבת הגדול.י