ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א

16

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שמשה רבינו עצמו הקריב קרבן על המזבח – בנוסף לכך שלהקרבה על ידי משה יש באופן כללי חשיבות מיוחדת, כדלעיל, הרי בעניננו יש קשר גם לענין של "בנה מזבח", כי שלמותו של המזבח היא על ידי הקרבת קרבנות עליו,

שזוהי משמעות הענין של "קיץ המזבח"¹³, שאין משאירים את המזבח "בטל" מקרבנות, כי שלמותו של המזבח היא בהקרבת קרבנות עליו,

ולכן, כדי שהפעולה של "בנה מזבח" תהיה מושלמת, יש צורך ב"הקריב עליו קרבן" – על ידי משה רבינו בעצמו.

ג. "עולת תמיד העשויה בהר סיני"

ענין זה שהמזבח שבנה משה חשוב במיוחד כהכנה למתן תורה, קיים גם לגבי הקרבנות שהוקרבו על המזבח:

על הפסוק¹⁴ "עולת תמיד העשויה בהר סיני" מביאה הגמרא¹⁵ את דרשת רבי עקיבא "קרבה ושוב לא פסקה" – שאת קרבן התמיד הקריבו כבר "בהר סיני", כי "עולה¹⁶ שהקריבו ישראל במדבר (על המזבח שבנה משה) עולת תמיד הואי", ומאז – "שוב לא פסקה". וכפי שמובאת בתוספות¹⁷ דרשת הספרי¹⁸ "שנעשית בהר סיני קודם לתורה, והיינו בחמישי שבנה מזבח".

ולכאורה, אין מובן^*: ידוע¹⁹ כי את המצוות ש"לפני הדיבור"²⁰ אין אנו מקיימים עקב הציווי שלפני מתן תורה, אלא "מפני¹⁹ שהקדוש־ברוך־הוא ציוה אותנו על ידי משה רבינו (בסיני²¹)" – וכיצד ייתכן, שהתורה שבכתב עצמה תייחס את קרבן התמיד שאנו מקריבים לדורות לעולת התמיד העשויה בהר סיני – "שנעשית בהר סיני קודם

הערות

13. שקלים פ"ד מ"ד (וברע"ב ועוד שם). כתובות קו, ב. ועוד.
14. פינחס כח, ו.
15. חגיגה ו, ב. וראה ספרי זוטא פינחס שם.
16. ל' הש"ס חגיגה שם, א. – וכן ס"ל לרע"ק, כהמשך הגמ' שם [ובפשטות זה שאמרו (שם, ב) לתורה"22? "ר' עקיבא הא נמי דאמרן" הכוונה לדרשתו הנ"ל "קרבה ושוב לא פסקה" דקאי על העולת תמיד דה' סיון (כמ"ש בתוס' שם). וצ"ע בחי' רעק"א (המלוקט) שם]. ולהעיר מאוה"ת פינחס (כרך ו) ע' א'תתקלג.
17. חגיגה שם ד"ה רבי עקיבא (ולכאורה זוהי גם הכוונה בתחילת הד"ה שם).
18. ובספרי (פינחס שם) לפנינו ליתא.
*. בהבא לקמן – ראה גם אוה"ת משפטים (כרך ח) ע' ג'מב.
19. פיה"מ להרמב"ם חולין ספ"ז.
20. ל' הש"ס חגיגה שם (א־ב). וביבמות (ה, ב) גם לענין תמיד.
21. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 49 והערה 6 שם (ולקו"ש [המתורגם] חכ"ו ע' 136 הערה 27) – שכוונת הרמב"ם לשלול גם הציוויים למשה דלפני מ"ת. ע"ש. ולהעיר מגו"א לפרש"י שלח טו, לב (בסופו).
22. להעיר ממש"נ (ואתחנן ה, יב. שם, טז) כאשר צוך, ובפרש"י (משבת פז, ריש ע"ב) "קודם מ"ת במרה". אבל: (א) שם לא מפורש בתושב"כ מקום הציווי (ולכמה מפרשים – ראה רשב"ם, ראב"ע, בחיי (וראה גם רמב"ן) ועוד – קאי על הציווי דדברות הראשונות). (ב) בנדו"ד נאמר לא רק "כאשר צוך", כ"א "העשוי' בהר סיני", שהיא אותה העולה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.