ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג

83

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הוא הכנה לחיבור בין עליונים לתחתונים.

ויש לומר שזהו ההסבר לכך שפרשת לך לך היא השלישית (בדומה ל"אוריין תליתאי⁵) – הקו השלישי, האמצעי, המחבר "עליונים" ו"תחתונים".

כלומר, תוכנה של פרשת בראשית, הפרשה הראשונה, הוא⁶ בריאת העולם, אשר נברא על ידי הקדוש־ברוך־הוא – "עליונים"". תוכנה של פרשת נח, הפרשה השניה, הוא⁶ זיכוך ה"מטה", על ידי עבודתו של נח איש צדיק, ובמיוחד על ידי המבול⁷ – "תחתונים". ופרשת לך לך, הפרשה השלישית, עוסקת בחיבור עליונים ותחתונים⁸.

בכך מובן שפרשת נח פותחת ב"אלה

א תולדות נח נח איש צדיק...", כי כאן כבר מדובר על עניני נח שנעשו באמצעות עבודתו – "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"⁹. בעוד אשר לידת נח וכו' עד "ונח מצא חן בעיני ה'"¹⁰ הם ענינים שאינם באים (בעיקר) על ידי עבודתו, אלא על ידי אתערותא דלעילא, ולכן הם שייכים¹¹ לפרשת בראשית¹².

וכך גם לגבי מספר ענינים של אברהם אבינו, הכתובים בפרשת נח, ולא בפרשת לך לך. וזאת, מפני שעבודת ההכנה של אברהם אבינו למתן תורה (חיבור עליונים ותחתונים) החלה רק ב"לך לך..."¹³, בצאתו מחרן לארץ ישראל¹⁴, בעוד אשר לידתו ועבודתו

הערות

5. שבת פח, א. וראה בארוכה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 10, ובכ"מ.
6. ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 51 ואילך.
7. ש"בא בכדי לטהר את כל הארץ" (תו"א ח, ד. וראה גם בהמצויין לקמן הערה 29).
8. ראה עד"ז לקו"ש ח"ב שם ועוד (לענין חודש הראשון השני והשלישי). ח"ט [המתורגם] ע' 28 (לענין ביהמ"ק ראשון שני ושלישי).
9. פרש"י ר"פ נח, מב"ר ותנחומא שם (וראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 36 הערה 2). וגם פי' הראשון ברש"י שם (מאגדת בראשית פ"ד תנחומא באבער נח ט) – "הואיל והזכירו סיפר בשבחו" שייך לעבודת נח, כמשנ"ת בלקו"ש שם " (ע' 6־45 ובהערה 58).
10. בראשית ה, כח ואילך. ו, ח.
11. וכ"ה גם בפשטות הענינים, שסיפר המאורעות דנח (כשלעצמו) מתחיל בפ' נח, משא"כ לידת נח וכו' עד ונח מצא חן בעיני ה' הם פרט ב"ספר (ספירת) תולדות אדם" (בראשית ה, וברש"י), ראה בארוכה בלקו"ש שם ע' 40; ועד"ז הוא בנוגע ללידת א"א וכו' דסיום פ' נח, שהוא הגמר והסיום ד"אלה תולדות שם" (נח יא, יוד).
12. ראה בכ"ז לקו"ש שם ע' 6־45 ובהערות שם.
13. תו"א פרשתנו יא, ג. תו"ח שם פג, סע"ד ואילך. אוה"ת שם (כרך ו') תתרעה, ב ואילך [ובלקו"ת לג"פ עז, א־ב (וראה גם אוה"ת שם (כרך ד') תרפד, ב. תרפז, ב), שויאמר ה' אל אברם לך לך גו' ("שיהא יורד ונמשך למטה") הוא כענין ביטול הגזירה דמ"ת, עיי"ש]. ואף שהתחלת ב"א תורה הייתה בהיות אברהם בן נ"ב שנה, בהיותו עדיין בחרן (ע"ז שם) – ההכנה למ"ת שעשה הותחלה (רק) לאחרי "לך לך". ולהעיר שגם "ואת הנפש אשר עשו בחרן – דשעבידו לאורייתא" (פרשתנו יב, ה. תרגום שם), ענין התחלת ב"א תורה (ע"ז שם. רש"י שם) נאמר בתורה בפ' לך לך (אף שזה הי' לפנ"ז). וראה הערה הבאה.
14. ראה בארוכה מקומות שבהערה הקודמת. ועפ"ז תובן קושיית התוס' (ד"ה וגמירי ע"ז שם) ואע"ג דכתיב ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן" – דלכאורה תמוה (כמו שהקשה במהרש"א שם), ש"הגם שהי' אז בן ע"ה אמר הכתוב שפיר שלקח עמו אז הנפש אשר עשו כבר בחרן בהיותו בר נ"ב" – כי כיון שההכנה למ"ת הותחלה רק ביציאתו מחרן לא"י – מסתבר, שגם התקופה דב"א תורה הותחלה רק אז; ועל זה מתרץ בתוס' "שתי יציאות הוו" – דמכיון שגם בהיותו בן נ"ב שנה יצא מחרן לא"י*, שייך זה כבר להתחלת ב"א תורה (אף שההכנה למ"ת הותחלה רק (ביציאה השני'), בהיותו בן ע"ה שנה – מקומות שבהערה הקודמת. וראה תו"א שם, ד). וע"פ מ"ש בסדר הדורות (ב"א כג, עיי"ש) ש"ויאמר ה' אל אברם לך לך גו'" הי' ביציאה הראשונה** – נמצא, שבהתחלת ב"א תורה הי' גם הענין ד"לך לך" [שהוא כענין ביטול הגזירה דמ"ת, ראה הערה הקודמת].

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1

כרך ה ‹ נח ‹ שיחה א ‹ 46 לקו"ש חט"ו ע' 83

תורת מנחם 1

לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ו ע' 83

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.